... ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים של היש והאין. ועל האדם להסתכל אל תוך המהות של היש ושל האין, ועל האדם להתבונן היטב ולשאול באמת, האם באמת היש ... רק האדם חווה שהוא ישנו? ואולי אין שום דבר כלל? ואולי אין מחשבה, ואין אשליה, ואין שואל, ואין שאלה, ואין ישות מודעת, ואין אפילו לא את האמירה שאין שום דבר? ואולי הכל אחד ממש, ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חוויית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם להסתכל על משהו כלשהו שהוא ישנו, ולשאול את עצמו באמת, האם באמת הדבר הזה ישנו, או שמא ... שום נקודת חיבור כלשהי לאמת? ואולי הבלתי אפשרי, הוא דווקא האפשרי? ואולי מבחינה אובייקטיבית, כל ההפרדה שהאדם עושה בין יש לאין, היא טעות בלבד, שאינה משקפת בצורה כלשהי, את תמונת המציאות באמת? ועל ידי זה שהאדם מתבונן באמת, אל תוך מהות היש והאין, ומתבונן באמת, היינו שהאדם באמת חווה ספק ושאלה אמיתית ומוחשית לגבי היש והאין, על ידי זה האדם מגלה את האמת שהכל אחד, ויוצא מהמקום ומהזמן. ושאלה היא אמיתית, כאשר האדם באמת מרגיש ... איננו או להפך, הרי שהאדם לא באמת שואל האם יש או אין. ואז האדם גם לא רואה את האמת, שהיש והאין הם אחד. כי הקיום של האדם, תלוי בהפרדה של היש והאין. כי אם האדם לא היה חווה את ההפרדה של היש והאין, הוא לא היה חווה את קיומו העצמי. משום שלא הייתה אצלו חוויית הפרדה, בין היש אני לבין האין אני. כך שחוויית ההפרדה שבין יש לאין, היא חוויה מאוד פנימית ועמוקה. ואעפכ, היא לא יותר מאשר אמונה שגויה בלבד. כי על האדם לנטרל לגמרי את כל האמונות, ואת האמונה שלו בנפרדות היש והאין בפרט, שהיא השורש של כל האמונות כולן. ואיך יעקור האדם את האמונה בנפרדות של היש והאין? תשובה: על ידי אמת מוחלטת. כי המוחלטות, שורפת את הנפרדות של היש והאין. כי קיומה של הנפרדות, הוא לא מוחלט, אלא הוא רק החוויה האישית של האדם. ועל ידי זה שהאדם שונא את הספקות, ואוהב את הידיעה המוחלטת, על ידי זה האדם זוכה לראות את האמת, שהכל אחד באמת, ושהיש והאין מאוחדים. ואז האדם חווה את הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל ...

... שאינה שכלית. וזה אפשרי, רק כאשר האדם מבין את מהות השכל. שמהותו היא, חוסר היכולת לחבר את ההפכים של היש והאין בבת אחת. ואחרי שהאדם מבין את מהות השכל, עכשיו הוא יכול לנסות לדמיין (שזהו בעצם, שימוש ביכולת תפישה אחרת ובשכל אחר) תפישת מציאות אחרת, שבה היש והאין הם אחד, ושכל ההפכים הם אחד. ומתוך נקודת מבט שכזו, לנסות להבין את המציאות. כי כל תפישת מציאות, היא עם שכל. ולהסתכל על המציאות בלי שום שכל כלל, פירושו להסתכל על המציאות מנקודת מבט, שבה היש והאין הם אחד. שאז כל ההגדרות מתפרקות והתודעה מתפרקת והכל מתאחד וכולי. ולהטיל ספק באמת, פירושו, שהאדם לא יטה לצד ... האדם להכיל בתוכו באופן שווה, את התפישה השכלית, ואת התפישה שמנוגדת לה. דהיינו, לנסות לשאול ולהבין באמת, האם באמת היש והאין הם נפרדים ומנוגדים זה לזה, או שמא הם ישות אחת. ועל האדם לשאול את השאלה הזאת מעמקי ליבו. כי ... האנושי. כי השכל האנושי, הוא חלק מתפישת מציאות אחרת גדולה יותר, שבה הכל אחד. דהיינו, שבה, גם השכל של היש והאין כאחד, וגם השכל של היש והאין כנפרד, שניהם שכל אחד ממש, למרות שהם מנוגדים. ובמילים אחרות, תפישת הנפרדות וגם תפישת האחדות של היש והאין, היא תפישה אחת ממש. והשכל שלנו, הוא רק ביטוי אחד, של תפישה אחרת גדולה יותר. והדרך של האדם להתחבר ...

... שהיא עצמה שקרית. ולמה? כי כל הנל שאמת היא אחת והשקר הוא הרבה, כל זה נכון, רק אם נאמר שהיש והאין הם נפרדים זה מזה והם לא ישות אחת. וכאשר היש והאין נפרדים אחד מהשני, אז כאשר האדם מסתכל לדוגמה על כלי כסף, אז האמת היא שיש כאן ישות אחת שהיא ... שאין כאן, ויש כאן דבר אחד, ואין כאן הרבה דברים, אז זהו שקר, של ריבוי אפשרויות. אבל אם נאמר שהיש והאין הם אחד (כפי מה שהוא באמת, מצד אחדות המציאות), הרי שממילא יש לנו 3 נקודות מבט שונות לגבי עניין ... גם עוד נקודות מבט נוספות. כגון לדוגמה נקודת המבט שאומרת שהכל אמת או שקר באותה המידה ממש. כי כאשר היש והאין הם אחד, ממילא לומר על כלי כסף שהוא כלי כסף, זה גם אמת מצד אחד, כי הוא גם רק כלי כסף, אבל זהו גם שקר מצד שני, כי הוא גם רק כלי זהב וכולי. וכאשר היש והאין הם אחד, אז כל מושג האמת והשקר משתנה לגמרי. אבל יש עוד נקודת מבט נוספת, והיא שאם נאמר שהתפישה של היש והאין כאחד, לא כוללת בתוכה גם את התפישה המנוגדת לה, שהיש והאין נפרדים זה מזה (מה שאין כך באמת, כי בכלליות היש והאין, נכלל הכל כישות אחת, כולל התפישה שמנוגדת לה. אך אם נאמר שהיא לא כוללת את התפישה של השכל האנושי, שהיש והאין נפרדים זה מזה), הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד והאמת היא הרבה. כי על כלי כלשהו, אם האדם אומר ... אבל האמת היא הרבה, כי אפשר לומר שכלי הכסף הוא סך כל האפשרויות כולן. והכוונה היא, שאם נאמר שתפישת היש והאין כנפרדים היא שקרית, הרי שזה אומר שהשקר הוא אחד. כי השקר הוא כאשר האדם חושב שהצורה החיצונית האחת היא האמת, שזהו שקר, כי האמת היא הרבה, שהיש והאין הם אחד, והצורה האחת היא שקר, והריבוי הנסתר של הצורות, הוא דווקא האמת.

אחדות המציאות / סוד הצמצום יש מאין ואחדות ההפכים - חלק 2 והאדם שוכח, שבכל רגע של מציאות ובכל נקודה של מקום, יש פוטנציאל אין סופי ... הן כמובן שקר מהמון סיבות (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). אך ההבנה שהמקום והזמן קיומם הוא אין סופי, ובתוכם יש אין סוף אפשרויות באין סוף מקום וזמן, היא ממילא שוללת את כל החשיבה על קיומו של אלוהים וכולי. וגם אלוהים ... אלא הנפרדות היא הייתה הווה ותהיה תמיד לנצח נצחים. והשאלה מי יצר את העולם וכולי, היא שאלה טיפשית. כי יש אין סוף מקום וזמן, ללא כל נקודת התחלה, וללא כל הגבלה של צורות וכולי כנל. (ומתחילת הזמן עד עכשיו, עבר ... תשובה כלל. והיא שאלה של טעות. טעות שמניחה שיש הפרדה בין היש לבין האין, ולכן האדם שואל איך נוצר יש מאין. והשאלה הנכונה שצריכה להישאל היא, מהי האמת? האם באמת היש מתהווה מהאין?. וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, הוא רואה שבאמת מצד האמת, היש והאין הם אחד. כי מצד אחד גם היש והנפרדות קיימים, ואין שום דרך להעלים אותם. כי גם ההעדר של הנפרדות ... אחדות אחת גדולה, שאין בה שום הפרדה בין היש לבין האין. ואחרי שמתאמת ומתברר אצל האדם העניין הזה, שבאמת היש והאין הם בכלל ישות אחת ממש, עכשיו, התשובה לשאלה של איך זה יכול להיות, היא פשוטה. כי על האדם לשאול ... איך זה יכול להיות, כי התפישה האישית שלו, היא מבדילה בין היש לבין האין. ואם וכאשר מתאמת אצל האדם שהיש והאין הם אחד, ממילא האדם יכול להבין מכך, שהתפישה האישית שלו שמבדילה בין דבר להיפוכו, היא לא מוחלטת, אלא היא עצמה רק אפשרות בלבד. כי יש פרספקטיבה אחרת, שבה היש והאין הם אחד ממש. והתשובה לשאלה, איך זה יכול להיות שהיש והאין הם אחד? היא שאכן זה יכול להיות ושאין שום סיבה שזה לא יכול להיות. ועל האדם להבין, שבמקום לשאול ... שתהיה באחדות של כל ההפכים. ונמצא אם כן, כי השאלה היא התשובה. כי שורש כל השאלות, הוא החיבור של היש והאין לישות אחת. כי לכל השאלות יש שורש. ובשורש כל השאלות, היש והאין מתאחדים, שזהו דבר שנמנע מצד תפישת השכל האנושי. ועל ידי זה שהאדם מתבונן על האמת, ורואה שבאמת היש והאין הם אחד. על ידי זה האדם מקבל שכל חדש, ומבין שזו בעצם, גם התשובה של כל השאלות. כי כאשר ...

מעל השכל האנושי, מחוץ לשכל האנושי, איך נוצרת מחשבה? הפרדה בין יש לאין, להעלים את המציאות, גבול השכל האנושי, תפישה על אנושית, תפישה על שכלית, אין שכל, שכל שמעל השכל מהי הדרך ... מקור המחשבה. החושים קולטים פוטונים, המוח מעבד אותם, והתודעה שלנו מאמינה לכל זאת. ברגע שמבינים את ההפרדה הזו בין יש לאין, אפשר לראות את המציאות בצורה שונה, מבלי להיתפס לגבולות השכל. מהו מקור המחשבה וכיצד ניתן לחקור אותו? איך אפשר ... כאשר אנו זוכרים משהו, חשוב להבין מהו המקור שמחייה את הזיכרון. כל מחשבה, תחושה ורצון מבוססים על הבחנה בין יש לאין. ברגע שמבינים זאת, אפשר לראות את המציאות דרך ההבחנה הזו, ולפני השכל. זהו שלב שבו התודעה מתחילה לחוות את ... שונה, מעין חוויה של אין שכל של חכמים, שבה אין הגדרה נוקשה למציאות. הקשר בין אני לבין ההבחנה בין יש לאין מהו האני? אליעד טוען שהאני הוא נקודה קטנה, שממנה יוצאת כמות עצומה של מידע. כדי להבין את קיומו של ... כמו שולחן, צריך עיבוד של אינפורמציה: זיכרון, צבע, צורה, תחושות ועוד. כל המחשבות, תחושות ורצונות שלנו נובעים מההבחנה בין יש לאין. חקר אני מוביל אותנו להבנה של איך אנחנו מבדילים בין קיים לבין לא קיים, וכיצד כל תפיסה או מחשבה ... באופן חלקי, אך לא מתוך הבנת המקור של המחשבות. ההבנה הזו מגיעה רק דרך חקירה מעמיקה של ההפרדה בין יש לאין, שמאפשרת לאדם לקחת צעד אחורה ולראות את הדברים כפי שהם, בלי להפריד בין היש לאין. כיצד הצורות והמהות מתקיימות בו זמנית? מה קורה כשמבחינים בשולחן אך בו זמנית לא מבחינים בו? אליעד מסביר שכאשר ... אני רואה? מה החושים המעורבים? מה הצבע, הצורה והמשמעות שלי? המשך החקירה יכול להוביל להבנה עמוקה של ההפרדה בין יש לאין, שמביאה להכרה בכך שכולה מבוססת על הבחנה זו. האם תחושה שונה מהבנה? האם יש הבדל בין להרגיש ולהבין? אליעד ... תוצאות החקירה העמוקה? אליעד מסביר שבסופו של דבר, חקירה כזו עשויה להוביל לאושר מוחלט, כי כשמפסיקים להיאחז בהפרדה בין יש לאין, משוחררים מהגדרות נוקשות של מהות המציאות. מצד אחד, אנו ממשיכים לראות ולהבין את הדברים, אך מצד שני, מבינים שאין ... שונה לאותה מהות של תודעה. בסופו של דבר, כל אלה הם ביטויים שונים לאותו תהליך פנימי של הבחנה בין יש לאין. האם באמת מפסיקים לנתח את הדברים? אם הכל אחד, למה להמשיך לנתח? אליעד טוען שכאשר ההבנה עמוקה מספיק, לא ... הזו קשורה לאושר מוחלט? אליעד טוען כי חוויה כזו פותחת את הדרך לאושר, כי היא מאפשרת להבין שההפרדה בין יש לאין לא רק מעצבת את תפיסתנו את המציאות, אלא גם מאפשרת לנו לחוות את העולם באופן חופשי יותר, בלי פחד מהשפעתן של הגדרות נוקשות. הבנת מקור המחשבות ההבחנה בין יש לאין הקשר בין רצון, תחושה ומחשבה מדיטציה והבנה שכלית השלב של אין שכל החוויה הפנימית של המודעות איך אפשר להתבונן ... שלנו על מה שקיים ומה שאיננו. אם ממשיכים לחקור פנימה לעומק, אפשר להגיע לשלב הראשון שבו נוצרת ההפרדה בין יש לאין. בנקודה הזאת, מבינים שיש אפשרות לחוות את הדברים ללא שימוש מלא בשכל המגדיר את היש והאין. שאלה: כיצד מתקדמים בתהליך עד שרואים את מקור המחשבה? תשובה: אפשר לדמות זאת לחדירה שכבתית לתוך מחשבות. מסתכלים על ... מסתכלים לעומק בכל מחשבה, תחושה או רצון (כולל תחושת האני), רואים שבסופו של דבר הכל מבוסס על ההפרדה בין יש לאין. ברגע שרואים את ההפרדה הזאת בצורה גלויה, אפשר לעשות צעד אחד אחורה ולראות את המציאות בלי להפריד בין יש לאין. זהו שלב שנקרא אין שכל של חכמים, משום שהוא מגיע ממודעות עמוקה, ולא מאי - שפיות. מהו האני וכיצד הוא מתקשר להבחנה בין יש לאין? שאלה: מה בדיוק קורה כשמרגישים אני? תשובה: האני הוא נקודה, גודל קטן לאינסוף, שממנו יוצאת כמות עצומה של מידע. ... זיכרון, צבע, צורה, תחושות, משמעויות ועוד. האני הבסיסי מתהווה ברגע שיש הבחנה כלשהי בין משהו למשהו אחר, כלומר, בין יש לאין. כאשר חוקרים את מקור האני, רואים שזה נובע מהעובדה שקיימת הפרדה כללית בין קיים ללא קיים. שאלה: איך זה ... אפשר להגיע למצב תודעתי שבו רואים כיצד נוצרת כל מחשבה או רצון. ברגע שרואים שהכל מבוסס על הפרדה בין יש לאין, אפשר לשחרר את ההפרדה הזאת. זה לא מעלים את הצורות במציאות, אלא נותן אפשרות לבחור אם לראותן כקיימות או ... מדיטציה היא דרך לכך? תשובה: אין דרך אחרת להגיע לנקודה של אין שכל מלבד כניסה פנימית להבנת ההפרדה בין יש לאין. מדיטציה רגילה עשויה להביא לכיבוי שכל, אבל באופן חלקי ולא מתוך חקירה שכלית עמוקה, ולכן היא נקראת אין שכל של משוגעים. כאן, הכוונה היא להגיע לאין שכל מתוך חקירה שכלית חדה, שמגלה כיצד המחשבות מתחילות בהפרדה בין יש לאין, ואז מאפשרת לקחת צעד אחורה ממנה. כיצד הצורות והמהות מתקיימות יחד? שאלה: מה קורה כשעדיין רואים שולחן וכסא, אך ... חושים מעורבים? מה הצבע והצורה? מה המשמעות שלי לאותו חפץ? ממשיכים עד שמגיעים לחוויה עמוקה: אני זה שמפריד בין יש לאין, וכך נוצרה ההבנה על שולחן. כשמבינים את זה עד הקצה, קולטים גם את ההיפך הגמור של ההפרדה, כלומר, שאין ... הם ביטויים שונים לאותה פעולה פנימית. מה קורה ב - 24 שעות של מודעות על? שאלה: האם ההפרדה בין יש לאין מתרחשת כל הזמן? תשובה: כן. באופן בסיסי, אנחנו כל הזמן מפרידים, אפילו בלי לשים לב. ההפרדה הזאת יוצרת את ... וקיים בלי קשר אלינו? תשובה: מה שמתגלה הוא שגם עצם האפשרות של קיום מציאות מחוץ לתודעה תלויה בהבחנה בין יש לאין. אם מפסיקים להפריד, גם ההנחה שהעולם ממשיך להתקיים מתערערת. מכאן הופכת החוויה למשהו עמוק מאוד, שבו גם מושג המציאות ככלל תלוי בשאלה אם מפרידים בין יש לאין. הקשר לרבי נחמן ושאלת הבחירה אם העולם קיים שאלה: מהו המסר העמוק לגבי בחירה? תשובה: לפי רבי נחמן, כל ... לחוות אותו כשולחן. כך פועלים בשני המצבים במקביל: מודעים להפרדה ופועלים בתוכה, וגם מודעים לאפשרות שאין הבדל אמיתי בין יש לאין. מה התועלת בחוויה הזאת? שאלה: איך זה קשור לאושר מוחלט? תשובה: מי שרוצה להבין את הכל ולחוות את העומק, ... מחלקים אותם, אבל ברמה העמוקה הם כולם אותה מהות של תודעה המתנסה בעצמה בצורות שונות, ושורשם הוא הבחנה בין יש לאין. ובסופו של דבר יש אפשרות להכיר בהם או לחוות אותם כמקשה אחת, בלי לכפות על עצמנו את ההפרדה או את האחדות. התבוננות פנימית והבנת מקור המחשבות איך להבחין בין יש לאין בעולם המחשבות מהו מצב של אין שכל ומדוע הוא מתקשר לאושר רבי נחמן והעומק הרוחני של בחירה בקיום המציאות ... - זה הכל אותו הדבר, אתה מגיע לשכבה מסויימת שבה אתה רואה שכול המחשבות כולן מבוססות על ההפרדה בין יש לאין, ואתה רואה את זה, לא קורא בספר. אני מדבר על מצב, שכאשר אתה רואה שולחן, או את כל המחשבות שאתה חושב, אתה רואה שהם מבוססים על הפרדה בין יש לאין. ואז אם אתה רואה זאת, אתה יכול לקחת צעד אחד אחורה ולא לראות יותר הפרדה בין יש לאין. וזאת הדרך ואין דרך אחרת, גם לא מדיטציה. למה אני אומר? כי הם מתימרים להביא אותך לאין שכל, אבל ... מצב כזה שאתה יודע, ואתה רואה את היווצרות המחשבה בשורשה. אתה רואה איך המחשבה נוצרת. רואה את המקום של היש והאין, ואז אתה יכול לקחת צעד אחד אחורה, ואז אתה לא רואה כלום. גם כשאתה אומר אני, זה גם מבוסס על יש ואין. האני זה תחושה שמסתכלת על עצמה, ואז אתה קולט שבעצם כאשר אני מרגיש את עצמי, זה בגלל שאני עצמי מבדיל בין מה שאני לבין מה שלא אני. וזה עצמו מבוסס על ההבדלה בין יש לאין. ואז אתה יכול להסתכל אחד פנימה ואז אתה לא רואה כלום. אתה לא רואה כלום בצורה מוגדרת, השכל רואה ... מדובר פה על רמת מודעות אולטימטיבית, כמו שוודאי לך שאתה מחזיק את הכסא, אתה ממש חווה את ההפרדה של היש והאין. אתה ממש מרגיש, הנה אני מבדיל בין יש לאין. כשאתה רואה שולחן אתה רואה אותו מההפרדה של היש והאין שלו. ורק אז אתה יכול לראות אותו גם בלי ההפרדה של היש והאין. אמרתי לך בזמנו, לקחת כוס ולנתח מאיפה באה לי החוויה. תבדוק, למה אני מרגיש את זה, ולמה אני מרגיש את זה? עד שאתה ממש חווה ומרגיש שאתה מפריד בין יש לאין. וכאשר אתה מרגיש שאתה מפריד בין יש לאין, זה כמו שאתה מגיע לגדר, כשאתה הבנת עד הסוף מה זה להפריד בין יש לאין, זה בעצם אומר שהבנת ... לא קיים. כי אם אתה לא יודע, זה לא משנה שהם אומרים לך שזה קיים. המחשבה נוצרת במפץ של היש והאין. זה כמו שאני לוקח אותך במכונת זמן לפני המפץ הגדול ואתה רואה איך נוצר העולם. אני רוצה להעביר מסר, ...

... שלו, מהטעות של האמונה. והכוונה היא, כי כל התפישה של השכל, מושתתת על זה, שהשכל תופש את ההפכים של היש והאין, כשני דברים שונים. שזה עצמו מושתת על אמונה בלבד, בלי שום שכל. השכל מבוסס על הלוגיקה והלוגיקה מבוססת על ... המציאות באמצעות השכל, שמאמין בלוגיקה, שזו אמונה בלבד. וכך נמנע מהאדם להבין מציאות שאינה בהכרח לוגית. ולאדם ככ ברור שהיש והאין אלו שני ניגודים שונים, שזו מהות הלוגיקה, עד שהאדם לא מבין כלל, מה החידוש בכך שהיש והאין הם אחד. כי זה נראה לאדם דבר ככ טבעי, עד שהאדם לא מסוגל לחשוב על כך, שהדבר והיפוכו הם ... הם דבר אחד ממש. והשכל של האדם, הוא כולו מבוסס על האמונה השקרית. שהאדם מאמין לעצמו ולתפישה שלו, שאומרת שהיש והאין נפרדים זה מזה. למרות שבאמת, אין שום הבדל בין הנפרדות שלהם, לבין האחדות שלהם. כי מצד השכל האמיתי של המציאות, מנקודת המבט של השכל של אלוהים האמיתי, מנקודת המבט הזאת, היש והאין הם נפרדים אחד מהשני, אבל הם גם בו זמנית ממש, ישות אחת ממש. ואין שום הפרדה ויש אחדות מלאה, ... את עצמו, האם באמת מגבלות התפישה שלו אכן משקפות את האמת האובייקטיבית? כגון, האם זה שהשכל לא מסוגל להבין שהיש והאין הם דבר אחד, האם זה אומר, שהם לא יכולים להיות או שהם כבר, דבר אחד ממש? כי אם מגבלות ... לאדם באופן מוחלט, מהי החוקיות של העולם שלנו, הוא לעולם לא יוכל להבין אותו באמת. והאדם יכול להתעקש כרצונו שהיש והאין הם שני הפכים ושהחיסרון חסר את השלמות, ולחטוא בחטא החמור מכל, שהוא חטא האמונה. דהיינו, להאמין לשכל, שאם הוא ... זו נפרדות), הישות האחת הזאת, מהווה צורות שונות זו מזו. וזהו דבר שהוא נגד השכל, שהמהות של המציאות, היא יש ואין בבת אחת (וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקומות אחרים נוספים). והרעיון הוא, שהשכל של האדם יכול להבין, שבמציאות שלנו, היש והאין מחוברים אחד לשני כישות אחת ממש, כי הם אחד ממש, כי הצורה ומהותה היא אחד ממש. ואין שום חיות ... ברורה ומשוגעת. וכמו שיש לאדם קושיות על דרך ההתנהגות של המציאות, בפרט על הדברים שנראים כסתירה פנימית, כגון חיבור היש והאין, כך גם מוכרח שיהיו לאדם המשוגע, קושיות ואי הבנות, לגבי האדם החכם האמיתי. שגם הוא עושה דברים, שבעיני המשוגע ... בוודאות מוחלטת שזו אכן האמת. ואז האדם מקבל שכל חדש וחי טוב באמת. וכל זמן שהאדם רואה בעיני שכלו שהיש והאין הם אחד, אבל הוא לא רואה את זה בשלמות, דהיינו, שהאדם מבין, שאכן אולי היש והאין הם אחד, אבל הוא לא מבין, שהם באמת אחד, ושאין שום אפשרות מחשבה אחרת, הרי שהאדם הוא עדיין מוגבל ...

... וכל זמן שיש לאדם שאלה כלשהי על המציאות, למה היא כך ולא אחרת, הרי שהוא משוגע ממש, שאינו מבין שהיש והאין הם אחד ושאין שום שאלה כלל. והמשוגע האמיתי שחי בתוך השיגעון של הנפרדות שלו, הוא מפחד להשתגע. ולמה הוא ... שהוא חכם בעיני עצמו, למרות שבאמת הוא משוגע. כי הסבל של האדם, הוא רק בגלל השיגעון של האדם, שחושב שהיש והאין הם נפרדים. וכל זמן שנדמה לאדם שהיש והאין הם נפרדים, הוא סובל. ואם יצליח האדם המשוגע להשתגע באמת, ולצאת מדעתו המשוגעת באמת, ולראות את השכל האמיתי, שהכל ... חיסרון כלל. כך שהמצב הוא, שכרגע האדם הוא משוגע מצד האמת, משום שהוא לא מבין את המציאות באמת, שבה היש והאין הם אחד. ובגלל שהאדם הוא משוגע, לכן הוא תמיד סובל בעינוי איטי ונצחי, של תחושת חסר רציפה לנצח נצחים, ... שלו ואת השכל שלו עצמו, ודרך זה לעבור לחוויית מציאות חדשה, של השכל האמיתי של המציאות. שבו האדם מבין, שהיש והאין הם אחד ממש. שאז אין לאדם שום שאלה כלל על המציאות, ואז האדם חווה את השלמות של המציאות. והדרך ... מבוססים חוקי הלוגיקה עצמם? וכאשר האדם מתבונן בזה, הוא מגלה שהנחת היסוד הבסיסית ביותר של השכל, היא הנפרדות של היש והאין. דהיינו, הנחת היסוד הבסיסית ביותר היא, שהיש ישנו ושהאין איננו. ושאלו, שתי ישויות נפרדות זו מזו, ואפילו מנוגדות והפוכות ... הנחת יסוד נכונה באמת, שמשקפת את תמונת המציאות כפי מה שהיא באמת. ועל האדם לחקור עם שכלו את מהות היש והאין, ולברר מהי מהותם באמת? ומהו באמת היש? ומהו באמת האין? ומה מחייה את היש ואת האין? כי גם האין ... גם הוא לא אין סופי. כי המציאות מכילה בתוכה את היש ואת האין. ושניהם עשויים ממהותה של המציאות, שבה היש והאין הם ישות אחת ממש. ועל ידי זה שהאדם מתבונן באמת בעניין הזה, דהיינו, שהאדם באמת רוצה לדעת את האמת לגבי היש והאין, ולא רק כדיון פילוסופי תיאורטי בלבד, אלא כבירור ממשי באמת, על ידי זה האדם רואה את האמת שהכל אחד, ...

... או רואים קיר, אם כל אחד חווה את העולם בצורה סובייקטיבית. אליעד נתן שתי תשובות אפשריות: 1. הסתברותית: ייתכן שיש אין סוף אפשרויות, ורק באפשרות מסוימת נראה שכולם רואים את אותו הדבר. 2. הסבר אחר טוען שהאדם בכלל לא יכול ... באופן מוחלט, צריך להגיע לאמת מוחלטת שחורגת מהגדרות הרגילות של זמן, מקום, סיבתיות והפרדה. מה הקושי בהבנת הרעיון של יש ואין בו זמנית? כאשר מתקדמים לחקירה עמוקה מגיעים לשאלה איך זה יכול להיות שדבר אחד גם ישנו וגם איננו. בהבנה האנושית ההגיונית זה סותר. אבל השכל הגדול טוען שבמציאות המוחלטת אין הפרדה בין יש ואין, בין לפני לאחרי, או בין אפשרות אחת לאחרת. המסע הוא לברר בשכל הרגיל עד שמגיעים למצב שבו נשברת ההנחה שהיש והאין נפרדים, ואז חווים שהדברים אחד. למה נושא הנס וההתערבות העל - טבעית עולה כאן? אדם שאל על ניסים. אליעד ... נחמן גם אמר שלא צריך שום השתדלות אם מבינים את האמת בשלמות, כי מנקודת מבט אלוהית אין בכלל שינוי מאין ליש. מדוע האדם ממשיך לחוות סיבה ותוצאה גם כשהוא מבין שהכל אחד? הוסבר שבפועל, יש שכבות של חוויה. גם אם ... השאלות המפורטות הללו דוחפות את האדם להבין יותר ויותר, עד שבסופו של דבר הוא מגיע להבנה מלאה של אחדות היש והאין או חווה את החיבור לכך. האם אפשר להתקיים בלי פחד ובלי דאגה? לפי ההסבר, אם האדם באמת מבין את ... השאלות מגרות את האדם לחפש. כל תשובה חלקית יוצרת שאלות חדשות, עד שמגיעים לנקודה שבה נוגעים בסתירה הפנימית בין היש לאין. כאשר האדם מתמיד לשאול שם, הוא נשבר ועובר לחוויה אחרת של אחדות. רבי נחמן מסביר שמי שרוצה להחזיר את ... האדם. כאשר מבינים זאת, נוצרת חוויה משוחררת ופחות מפחידה, כי מתברר שהכל חלק מאותו פוטנציאל אין סופי. מהי אחדות היש והאין? כיצד פועלת החשיבה הקוונטית בחיי היומיום? האם אפשר להתבונן על חלום כמודל להבנת המציאות? איך עוזרת ההבנה שאנחנו יוצרים ... מבין, אתה מבין שרק מהצד שלך יש פה הבדל בין לפני ואחרי. אנחנו בתפיסה שלנו חווים הבדל בין היש לאין, יש זה דבר אחד והאין זה הניגוד שלו. התודעה של אדם חווה הבדל בין היש לאין, ואז ממילא היש מתהווה מהאין, אז אתה אומר יש לנו אין שמתהווה ליש, אבל אנו חווים קושי, איך מכלום נוצר משהו? אבל מי שמתעמק יותר מבין שמצד האמת האובייקטיבית אין הבדל בין יש לאין, בין הכלום ללא כלום אין בכלל הבדל, בתפיסת יקום כזאת אין בכלל טעם לדבר על יצירת עולם, כי יצירת עולם פירושו שינוי מאין ליש. רק כאשר האדם נמצא בתודעה שהוא מבדיל בין יש לאין, אז עולה בתוכו שאלה של זמן ומקום, כי זמן ומקום זה שינוי. אם האדם לאן שהוא היה מסתכל, הוא ... לגבי זמן, אם הייתה רואה תמיד את אותה התמונה, אז אין לפני ואחרי. ממה נובע הזמן והמקום? מההפרדה של היש והאין. כול הנושא על המאמץ של ליצור משהו מכלום הוא רק בתודעה שלנו, שיש בה הפרדה בין יש לאין. אבל השאלה לא קיימת בכלל, כי מצד השכל הגדול יותר אין הפרדה בין היש לאין. זה בכלל דבר אחד, אין כאן בכלל מאמץ, ולכן אין בכלל שאלה כמה מאמץ צריך כדי ליצור עולם. בתודעה ... באותו זמן את לא יודעת שאת בחלום את חושבת שאת במציאות, נכון? גם פה, את בטוחה שאת קיימת, אבל יש מישהו שחולם את הכל, שהוא במקרה גם את, האני שלך והאני שלי זה אותו הדבר, זה אותו אני, גם האני ... הבנתי? וזה בסופו של דבר יוביל את האדם לחוויית האחדות. מה זה אומר, מה היא האחדות? האחדות היא ההבנה שהיש והאין הם אחד, ואיך אדם מבין שהיש והאין הם אחד, על יד זה שהוא שואל מספיק שאלות, ואז הוא מגיע בסוף התהליך לשאלה מאוד קשה, שאומרת לו ... אומר לא הבנתי ועוזב את זה, אז הוא נתקע, אבל אם הוא אומר, למה אני לא מבין? איך זה שיש ואין זה אחד? ולמה אני לא מבין שיש ואין זה אחד? כי זה דבר והיפוכו ואני לא מבין זאת, רגע אבל האם זה באמת שני דברים שונים? אולי ... יש כאן שאלה, שהבנת השאלה היא השכל של האחדות. צריך לשאול מספיק שאלות, עד שמגיעים לשורש של השאלות של היש והאין, ואז אתה מגיע למסקנה שזה גם יש וגם אין, ואז אתה ממשיך להתבונן, מה לא הבנתי, לא הבנתי כי ... באותו רגע, אם תביני הבנה כזאת אז ממנה את יכולה לגזור שאם הכל נמצא בכל מקום אז זה אומר שיש אין סוף יקומים מקבילים. ואת נמצאת באחד מהם. אם אני יכול להוכיח שפה יש אין סוף דברים, אז זה אומר שיש אין סוף יקומים מקבילים אליהם. נכון? מה זה יקום מקביל? עוד מציאות, עוד מציאות מקבילה אליו, אם בן אדם יבין ... חווה בכל מקום ובכל זמן אפשרות אחת מכל סך האפשרויות, אם את מבינה שזה נכון, אז ממילא זה אומר שיש אין סוף יקומים, ואת נמצאת רק באחד מהם בכל רגע, את עוברת בין היקומים. מה שאני בעצם בא להגיד, שיש ... לכן מגיע לך לסבול כי אכפת לך מהאמת. עכשיו אני אחדד לכם, האמת שאנו מדברים עליה היא אמת שנגזרת מיש ואין, שהיא שקר. אם היית הולך אחרי האמת האמיתית המוחלטת, שיש ואין זה אחד אז לא היית סובל. אבל האדם משקר ואומר יש ואין זה שני דברים שונים, הוא אומר, זה מת, זה חי, אתה סובל כי אתה הולך אחרי האמת השקרית. אז ...

... אחד, שבו אין לאדם שום שאלה על המציאות, והוא, כאשר הוא משוגע כמו המציאות בשלמות. והכוונה היא, שכל זמן שהיש והאין נפרדים אצל האדם, תמיד יהיו לו שאלות כלשהן, שנובעות מהפרדת היש והאין. ורק כאשר היש והאין מתאחדים בתוך התודעה של האדם, עד כדי כך, שמצד אחד האדם כן מבדיל בין יש לאין, אך מצד שני בתוכו הוא לא מבדיל, בין חוסר הבדלה לבין ההבדלה שלו, אז ורק אז אין לאדם שום שאלה על המציאות כלל. כי כאשר הכל אחד, אין שום שאלה כלל. וכאשר היש והאין מתאחדים אצל האדם, אז הוא נחשב למשוגע בעיני אחרים. כי גם המציאות והשכל שלה, נחשבים לשיגעון בעיני העולם. כי ... משוגע. כי האדם לא מבין את המציאות, רק בגלל שהוא משוגע שלא מתחבר להיגיון של המציאות, ושהוא חווה את היש והאין כישויות נפרדות. וכל זמן שהאדם הוא לא מספיק חכם להבין את כל המציאות, עליו לדעת את האמת, שהוא לא ...

... שממילא זה אומר, שהוא מטיל ספק גם בקיומם של כל הדברים שבעולם. כי כאשר יש לאדם ספק אמיתי לגבי היש והאין, דהיינו, כאשר יש לאדם ספק אמיתי, האם באמת יש או אין, איזה דבר שנראה בעיני האדם כיש / אין, ... קיומו של דבר, או שמא הספק הוא רק פילוסופי תיאורטי בלבד, והאדם לא באמת חווה את הספק שלו, לגבי היש והאין. וכך גם לגבי כל דבר ודבר, ששאלה של אמת, היא רק כאשר יש אצל האדם השתוות אמיתית, לגבי האפשרויות ... אמיתי, האם יש אריה וסכנה בביתו, הוא מיד עושה פעולות בנידון. ואם יש לאדם ספק אמיתי לגבי קיומם של היש והאין, אז למה הוא ממשיך לעשות פעולות רגילות כאילו הכל ברור לו?! ומי שיש לו ספק אמיתי, הוא הופך להיות ... שלו, הוא מוכרח להגיע אל האמת המחויבת. וזה על ידי הטלת ספק אמיתית. שהאדם באמת חווה את הספק, לגבי היש והאין בצורה אמיתית. ותכף ומיד, בפחות מרגע אחד, ברגע שהאדם מגיע לנקודה של אמת, תכף ומיד הוא רואה, שהכל היה ...