ובו יתבאר אחד העניינים שקשורים להצבת מטרות ויעדים. והוא, העניין של נחישות ושל דבקות במטרה. ויתבאר מהי נחישות אמיתית להשגת מטרות? ואיך להשיג מטרות על ידי דבקות במטרה? ומהי התמדה ונחישות אמיתית, שהאדם צריך כדי להשיג מטרות בחיים? ועוד.
וראשית נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה בחיים, היא בעצם רצון של האדם להשיג דבר כלשהו בחיים שלו. ז"א שכאשר האדם נולד, עדיין כמעט ואין לו שום מטרות בחיים (מלבד אולי להיות בריא וכיו"ב). וכאשר האדם גדל, הוא מתחיל להציב לעצמו מטרות בחיים.
ומהן בעצם המטרות שהאדם מציב לעצמו בחיים? המטרות האלו, הן בעצם הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב שהוא ישיג אותם. כי כל הזמן באים לאדם רצונות שונים ורעיונות שונים, לעשות כך או אחרת. והאדם בוחר בבחירה חופשית, האם להזדהות עם הרצונות האלו, או לא להזדהות עם הרצונות האלו.
ולא להזדהות עם רצון כלשהו, פירושו שהאדם מתעלם מהרצון שלו, וחושב לעצמו, שזה לא משנה אם הוא ישיג את הרצון הזה. או שהאדם חושב, שיקרה לו משהו לא טוב בעיניו, אם הוא יזדהה עם הרצון הזה. אבל לפעמים באים לאדם רצונות שונים, והאדם חושב לעצמו, שאם הוא ישיג את הרצון הזה, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם מזדהה עם הרצון הזה. ואז ממילא נוצרת לאדם מטרה בחיים.
דהיינו, מטרה בחיים פירושה, רצון, שהאדם חושב, שאם הוא ישיג אותו, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם בוחר להזדהות עם אותו הרצון, ומציב לעצמו כמטרה, להשיג את אותו הרצון שהוא רוצה. ומטרה פירושה, רצון שהאדם חושב שאם הוא ישיג אותו, אז יהיה לו טוב יותר. וממילא זה אומר, שהמטרה הראשית של כל האנשים בעולם, היא להרגיש כמה שיותר טוב.
וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא השיג אותן. ז"א האדם לא רוצה לאכול, כאשר הוא שבע. אלא האדם רוצה לאכול, כאשר הוא רעב.
והאדם חווה רצון כלשהו, רק לדבר שחסר לו אותו. ז"א שחסר לאדם איזה דבר, והאדם חווה שהוא רוצה למלא את החיסרון שלו, שזה בעצם הרצון של האדם לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. ואז אם האדם מזדהה עם הרצון שלו, ומציב לעצמו מטרה להגשים את הרצון שלו, הרי שבעצם הוא מציב לעצמו מטרה, לשנות את המציאות.
וככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, כך בעצם זה אומר, שהאדם פחות מרוצה מהחיים שלו. כי המטרות של האדם בחיים, מבטאות את הדברים שהאדם לא מרוצה מהחיים כפי מה שהם. ומי שהוא בדיכאון מכך שאין לו מטרות בחיים, זה רק בגלל שיש לו מטרה מאוד גדולה בחיים, שהיא למצוא משמעות לחיים שלו, ולמצוא מטרה בחיים.
אבל מי שהכל מושלם בעיניו תמיד, ולא משנה למה הכל מושלם בעיניו תמיד, אלא משנה שהכל מושלם בעיניו תמיד, הרי שממילא, אין לו שום מטרות בחיים. כך שבכל מקרה, מטרות בחיים אפשריות, רק כאשר האדם חושב שיש דברים כלשהם במציאות, שלא מספיק מוצאים חן בעיניו, ושהוא היה רוצה לשנות אותם.
ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. וככל שהאדם פחות משיג את המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיו"ב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, כדי שהוא יעשה משהו בחיים, וישתתף במשחק החיים.
וגם מי שהכל מושלם בעיניו, עדיין, גם הוא יש לו מטרות בחיים. אבל זה ממקום רגשי אחר. שבו הוא גם חווה שלמות בכל דבר, ואעפ"כ הוא גם רוצה לשנות את המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה לעומק במקומות אחרים.
ובכל מקרה, ההבנה היא, שלהשיג מטרות בחיים, פירושו, לרצות לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. וכאשר יש לאדם מטרות ויעדים כלשהם שהוא רוצה להשיג אותם, הרי שבעצם האדם רוצה לשנות את המציאות. ולשנות את המציאות, לפעמים זה קל ולפעמים זה קשה. הכל תלוי, עד כמה המציאות קרובה להיות, כפי המטרות בחיים, שהאדם הציב לעצמו.
וזה בעצם אומר, שכאשר יש לאדם מטרות ויעדים בחיים, הרי בעצם על האדם להבין, שמוכרח שיהיה לו מאמץ כלשהו, להשיג את המטרות האלו. וככל שהמטרה של האדם, רחוקה יותר מהאדם. דהיינו, ככל שהאדם הציב לעצמו מטרה לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות במצב, שהוא מאוד שונה מהמצב שבו הוא נמצא עכשיו, הרי שזאת בעצם מטרה קשה יותר. והרי שבעצם זה אומר, שהאדם צריך יותר להתאמץ כדי להשיג את המטרה שלו.
ולהתאמץ כדי להשיג את המטרה, זה על ידי נחישות / התמדה / דבקות במטרה וכיו"ב. שרק התכונות האלו, רק הן מאפשרות לאדם להגשים את המטרות שלו, שדורשות מאמץ כדי להשיג אותן.
וככל שהמטרה קלה יותר להשגה, כך צריך פחות מאמץ, וממילא אפשר להסתדר גם עם פחות דבקות במטרה ועם פחות נחישות והתמדה להשיג את המטרה. אבל, ככל שהמטרה קשה יותר להשגה, דהיינו, ככל שצריך יותר לשנות את המציאות, כך ממילא צריך יותר התמדה ונחישות ויותר דבקות במטרה, כדי להשיג את אותה המטרה.
וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, עליו להבין מיד, גם את המשמעויות של הצבת המטרה שלו. כי לכל הצבת מטרה, יש משמעויות שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג את המטרה שלו, כך ממילא הוא מרגיש פחות טוב, כאשר הוא לא משיג את המטרה שלו, וכך הוא מרגיש יותר טוב, כאשר הוא כן משיג את המטרה שלו. דהיינו, נוצרת תלות רגשית, בין האדם, לבין השגת המטרה שלו.
ובנוסף, להצבת מטרות, יש גם משמעות נוספת, שהיא, יצירת עלות אישית, שהיא המאמץ להשיג את המטרה. וככל שהאדם מציב לעצמו מטרה גדולה יותר, כך עליו להבין, שבעצם הוא גורם לכך, שהאושר המוגדר שלו, יהיה תלוי, במאמץ יותר גדול. כי יש כאלו שמציבים לעצמם מטרות, ושוכחים, שלהשיג את המטרות, זה כרוך במאמץ. כי בלי שום מאמץ, אי אפשר להשיג שום מטרה. אא"כ אין לאדם שום מטרה, שאז הוא לא צריך להתאמץ בצורה כלשהי.
ומי שרוצה להשיג איזו מטרה, בפרט מטרה שדורשת המון מאמץ, עליו להיות נחוש ולהתמיד בדבקות במטרה. דהיינו, להיות מוכן להתאמץ למען השגת המטרה. וכיצד יכול האדם לחזק את הדבקות שלו במטרה?
ובאופן כללי אפשר לומר, שהאדם מוכן להתאמץ עבור דבר כלשהו, ככל שהתועלת שהוא חושב שתצמח לו מהמאמץ, גדולה מהעלות של המאמץ. כי האדם רוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. ולמאמץ, יש עלות. כי לא כיף להתאמץ. אבל למאמץ, יש גם תועלת. שהיא האפשרות שהמטרה תושג, ואז האדם ירגיש יותר טוב / פחות רע. וככל שהאדם חושב שהמטרה שלו חשובה לו יותר, כך זה מגדיל את התועלת שלו, מהמאמץ. וכך הוא מוכן יותר לסבול, למען האפשרות להשיג את המטרה שלו.
כי מטרה שהיא לא כ"כ חשובה לאדם, האדם יהיה מוכן להתאמץ למענה, רק אם הוא יודע, שהוא בוודאות ישיג אותה. אבל כאשר המטרה באמת חשובה לאדם, הוא יהיה מוכן להתאמץ למענה, גם אם הוא לא יודע שבוודאות הוא ישיג אותה. אלא אפילו גם אם הוא יודע, שהוא רק מגדיל את הסיכוי שלו ואת האפשרות שלו להשיג אותה.
ז"א האדם יהיה מוכן להתאמץ, אפילו תמורת הגדלת הסיכוי והגדלת האפשרות, להשיג את המטרה החשובה. וככל שהמטרה חשובה יותר לאדם, כך הוא יהיה מוכן להסתכן יותר במאמץ מיותר, תמורת האפשרות להשיג את המטרה.
ויש מטרה שהיא כ"כ חשובה לאדם, עד שהאדם לא מייחס חשיבות כלשהי לשום דבר שהוא, אם הוא לא ישיג את המטרה שלו. ואז האדם יהיה מוכן להתאמץ במאמץ אין סופי, גם תמורת אפשרות בלבד הכי קטנה בעולם, להשיג את המטרה שלו.
כי כאשר השגת המטרה היא ממש חשובה, כגון לדוגמה קדושת החיים / אושר פנימי וכיו"ב, אז ממילא האדם מוכן לתת את כל מה שיש לו, גם תמורת אפשרות קלושה בלבד להשיג את המטרה שלו. כי בלי השגת המטרה שלו, אין לו לאדם רצון, אפילו לא להיות קיים. ואז האדם מוכן לתת את הכל, אפילו רק למען האפשרות להשיג את המטרה שלו.
וכדי להתאמץ למען משהו, לשם כך צריך לאהוב את הדבר. כי ככל שיש יותר אהבה כלפי הדבר, כך האדם מוכן יותר לסבול למען הדבר. והאהבה נמדדת, בעד כמה האדם מוכן לסבול למען הדבר שאותו הוא אוהב. וככל שהאדם אוהב יותר את המטרה שלו, כך גם הוא יהיה מוכן לסבול יותר ולהתאמץ יותר למענה. כך, שכדי לגרום...
וראשית נסביר, מהי בעצם מטרה? וכיצד האדם מגדיר לעצמו מטרה בחיים? והעניין הוא, די פשוט. והוא, שמטרה בחיים, היא בעצם רצון של האדם להשיג דבר כלשהו בחיים שלו. ז"א שכאשר האדם נולד, עדיין כמעט ואין לו שום מטרות בחיים (מלבד אולי להיות בריא וכיו"ב). וכאשר האדם גדל, הוא מתחיל להציב לעצמו מטרות בחיים.
ומהן בעצם המטרות שהאדם מציב לעצמו בחיים? המטרות האלו, הן בעצם הרצונות של האדם, שהוא מזדהה איתם ושהוא חושב שחשוב שהוא ישיג אותם. כי כל הזמן באים לאדם רצונות שונים ורעיונות שונים, לעשות כך או אחרת. והאדם בוחר בבחירה חופשית, האם להזדהות עם הרצונות האלו, או לא להזדהות עם הרצונות האלו.
ולא להזדהות עם רצון כלשהו, פירושו שהאדם מתעלם מהרצון שלו, וחושב לעצמו, שזה לא משנה אם הוא ישיג את הרצון הזה. או שהאדם חושב, שיקרה לו משהו לא טוב בעיניו, אם הוא יזדהה עם הרצון הזה. אבל לפעמים באים לאדם רצונות שונים, והאדם חושב לעצמו, שאם הוא ישיג את הרצון הזה, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם מזדהה עם הרצון הזה. ואז ממילא נוצרת לאדם מטרה בחיים.
דהיינו, מטרה בחיים פירושה, רצון, שהאדם חושב, שאם הוא ישיג אותו, אז החיים שלו יהיו טובים יותר. ואז האדם בוחר להזדהות עם אותו הרצון, ומציב לעצמו כמטרה, להשיג את אותו הרצון שהוא רוצה. ומטרה פירושה, רצון שהאדם חושב שאם הוא ישיג אותו, אז יהיה לו טוב יותר. וממילא זה אומר, שהמטרה הראשית של כל האנשים בעולם, היא להרגיש כמה שיותר טוב.
וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, דהיינו, מזדהה עם רצון כלשהו, עכשיו על האדם בעצם להתאמץ להשיג את המטרה שלו. כי האדם לא מציב לעצמו מטרות, שהוא כבר השיג אותן. אלא האדם מציב לעצמו מטרות, שהוא עוד לא השיג אותן. ז"א האדם לא רוצה לאכול, כאשר הוא שבע. אלא האדם רוצה לאכול, כאשר הוא רעב.
והאדם חווה רצון כלשהו, רק לדבר שחסר לו אותו. ז"א שחסר לאדם איזה דבר, והאדם חווה שהוא רוצה למלא את החיסרון שלו, שזה בעצם הרצון של האדם לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. ואז אם האדם מזדהה עם הרצון שלו, ומציב לעצמו מטרה להגשים את הרצון שלו, הרי שבעצם הוא מציב לעצמו מטרה, לשנות את המציאות.
וככל שיש לאדם יותר מטרות בחיים, כך בעצם זה אומר, שהאדם פחות מרוצה מהחיים שלו. כי המטרות של האדם בחיים, מבטאות את הדברים שהאדם לא מרוצה מהחיים כפי מה שהם. ומי שהוא בדיכאון מכך שאין לו מטרות בחיים, זה רק בגלל שיש לו מטרה מאוד גדולה בחיים, שהיא למצוא משמעות לחיים שלו, ולמצוא מטרה בחיים.
אבל מי שהכל מושלם בעיניו תמיד, ולא משנה למה הכל מושלם בעיניו תמיד, אלא משנה שהכל מושלם בעיניו תמיד, הרי שממילא, אין לו שום מטרות בחיים. כך שבכל מקרה, מטרות בחיים אפשריות, רק כאשר האדם חושב שיש דברים כלשהם במציאות, שלא מספיק מוצאים חן בעיניו, ושהוא היה רוצה לשנות אותם.
ובלי שום מטרות בחיים, בלי זה אין חיים עם משמעות. כי המשמעות בחיים, נוצרת רק לפי המטרות של האדם בחיים. שאז, ככל שהאדם משיג יותר את המטרות שלו, כך יותר טוב לו. וככל שהאדם פחות משיג את המטרות שלו, אז יותר רע לו. אבל, בלי מטרות בכלל, אין שום רצונות כלשהם, ואז אין טווח רגשי, של טוב ורע וכיו"ב. כך שמוכרח שיהיו לאדם מטרות בחיים, כדי שהוא יעשה משהו בחיים, וישתתף במשחק החיים.
וגם מי שהכל מושלם בעיניו, עדיין, גם הוא יש לו מטרות בחיים. אבל זה ממקום רגשי אחר. שבו הוא גם חווה שלמות בכל דבר, ואעפ"כ הוא גם רוצה לשנות את המציאות. וכפי שכבר ביארתי את כל זה לעומק במקומות אחרים.
ובכל מקרה, ההבנה היא, שלהשיג מטרות בחיים, פירושו, לרצות לשנות את המציאות, ממצב אחד למצב אחר. וכאשר יש לאדם מטרות ויעדים כלשהם שהוא רוצה להשיג אותם, הרי שבעצם האדם רוצה לשנות את המציאות. ולשנות את המציאות, לפעמים זה קל ולפעמים זה קשה. הכל תלוי, עד כמה המציאות קרובה להיות, כפי המטרות בחיים, שהאדם הציב לעצמו.
וזה בעצם אומר, שכאשר יש לאדם מטרות ויעדים בחיים, הרי בעצם על האדם להבין, שמוכרח שיהיה לו מאמץ כלשהו, להשיג את המטרות האלו. וככל שהמטרה של האדם, רחוקה יותר מהאדם. דהיינו, ככל שהאדם הציב לעצמו מטרה לשנות את המציאות, ולגרום לה להיות במצב, שהוא מאוד שונה מהמצב שבו הוא נמצא עכשיו, הרי שזאת בעצם מטרה קשה יותר. והרי שבעצם זה אומר, שהאדם צריך יותר להתאמץ כדי להשיג את המטרה שלו.
ולהתאמץ כדי להשיג את המטרה, זה על ידי נחישות / התמדה / דבקות במטרה וכיו"ב. שרק התכונות האלו, רק הן מאפשרות לאדם להגשים את המטרות שלו, שדורשות מאמץ כדי להשיג אותן.
וככל שהמטרה קלה יותר להשגה, כך צריך פחות מאמץ, וממילא אפשר להסתדר גם עם פחות דבקות במטרה ועם פחות נחישות והתמדה להשיג את המטרה. אבל, ככל שהמטרה קשה יותר להשגה, דהיינו, ככל שצריך יותר לשנות את המציאות, כך ממילא צריך יותר התמדה ונחישות ויותר דבקות במטרה, כדי להשיג את אותה המטרה.
וכאשר האדם מציב לעצמו איזו מטרה, עליו להבין מיד, גם את המשמעויות של הצבת המטרה שלו. כי לכל הצבת מטרה, יש משמעויות שונות. והמשמעות הראשונה של הצבת מטרה כלשהי, היא יצירת משחק של טוב ורע, בעוצמות שונות, לפי החשיבות של המטרה. דהיינו, ככל שהמטרה גדולה יותר, וככל שחשוב לאדם יותר להשיג את המטרה שלו, כך ממילא הוא מרגיש פחות טוב, כאשר הוא לא משיג את המטרה שלו, וכך הוא מרגיש יותר טוב, כאשר הוא כן משיג את המטרה שלו. דהיינו, נוצרת תלות רגשית, בין האדם, לבין השגת המטרה שלו.
ובנוסף, להצבת מטרות, יש גם משמעות נוספת, שהיא, יצירת עלות אישית, שהיא המאמץ להשיג את המטרה. וככל שהאדם מציב לעצמו מטרה גדולה יותר, כך עליו להבין, שבעצם הוא גורם לכך, שהאושר המוגדר שלו, יהיה תלוי, במאמץ יותר גדול. כי יש כאלו שמציבים לעצמם מטרות, ושוכחים, שלהשיג את המטרות, זה כרוך במאמץ. כי בלי שום מאמץ, אי אפשר להשיג שום מטרה. אא"כ אין לאדם שום מטרה, שאז הוא לא צריך להתאמץ בצורה כלשהי.
ומי שרוצה להשיג איזו מטרה, בפרט מטרה שדורשת המון מאמץ, עליו להיות נחוש ולהתמיד בדבקות במטרה. דהיינו, להיות מוכן להתאמץ למען השגת המטרה. וכיצד יכול האדם לחזק את הדבקות שלו במטרה?
ובאופן כללי אפשר לומר, שהאדם מוכן להתאמץ עבור דבר כלשהו, ככל שהתועלת שהוא חושב שתצמח לו מהמאמץ, גדולה מהעלות של המאמץ. כי האדם רוצה להרגיש טוב וכמה שיותר טוב. ולמאמץ, יש עלות. כי לא כיף להתאמץ. אבל למאמץ, יש גם תועלת. שהיא האפשרות שהמטרה תושג, ואז האדם ירגיש יותר טוב / פחות רע. וככל שהאדם חושב שהמטרה שלו חשובה לו יותר, כך זה מגדיל את התועלת שלו, מהמאמץ. וכך הוא מוכן יותר לסבול, למען האפשרות להשיג את המטרה שלו.
כי מטרה שהיא לא כ"כ חשובה לאדם, האדם יהיה מוכן להתאמץ למענה, רק אם הוא יודע, שהוא בוודאות ישיג אותה. אבל כאשר המטרה באמת חשובה לאדם, הוא יהיה מוכן להתאמץ למענה, גם אם הוא לא יודע שבוודאות הוא ישיג אותה. אלא אפילו גם אם הוא יודע, שהוא רק מגדיל את הסיכוי שלו ואת האפשרות שלו להשיג אותה.
ז"א האדם יהיה מוכן להתאמץ, אפילו תמורת הגדלת הסיכוי והגדלת האפשרות, להשיג את המטרה החשובה. וככל שהמטרה חשובה יותר לאדם, כך הוא יהיה מוכן להסתכן יותר במאמץ מיותר, תמורת האפשרות להשיג את המטרה.
ויש מטרה שהיא כ"כ חשובה לאדם, עד שהאדם לא מייחס חשיבות כלשהי לשום דבר שהוא, אם הוא לא ישיג את המטרה שלו. ואז האדם יהיה מוכן להתאמץ במאמץ אין סופי, גם תמורת אפשרות בלבד הכי קטנה בעולם, להשיג את המטרה שלו.
כי כאשר השגת המטרה היא ממש חשובה, כגון לדוגמה קדושת החיים / אושר פנימי וכיו"ב, אז ממילא האדם מוכן לתת את כל מה שיש לו, גם תמורת אפשרות קלושה בלבד להשיג את המטרה שלו. כי בלי השגת המטרה שלו, אין לו לאדם רצון, אפילו לא להיות קיים. ואז האדם מוכן לתת את הכל, אפילו רק למען האפשרות להשיג את המטרה שלו.
וכדי להתאמץ למען משהו, לשם כך צריך לאהוב את הדבר. כי ככל שיש יותר אהבה כלפי הדבר, כך האדם מוכן יותר לסבול למען הדבר. והאהבה נמדדת, בעד כמה האדם מוכן לסבול למען הדבר שאותו הוא אוהב. וככל שהאדם אוהב יותר את המטרה שלו, כך גם הוא יהיה מוכן לסבול יותר ולהתאמץ יותר למענה. כך, שכדי לגרום...
050-3331-331