אליעד כהן
ייעוץ עסקי ואישי
בשיטת EIP
⭐⭐⭐⭐⭐
הדפסה הזמן והמקום ✔אמת, חוויית הזמן, זהות עצמית, זיכרון, התחדשות, מכונת אמת, להשתגע, הטלת ספק, פרשנות המציאות ✔ איך להיות חופשי מהתלות בתוצאות...
הצטרף לחברים באתר!
שם
סיסמא
לחץ כאן
להתחבר לאתר!
💖
הספרים שמומלצים לך:
להצליח בחיים
ולהיות מאושר!






☎️
ייעוץ אישי בכל נושא!
050-3331-331
1:43:56אמת, חוויית הזמן, זהות עצמית, זיכרון, התחדשות, מכונת אמת, להשתגע, הטלת ספק, פרשנות המציאות
איך להיות חופשי מהתלות בתוצאות חיצוניות?

אליעד כהן מסביר כי האדם רוצה להרגיש טוב, ולכן הוא משקיע מאמצים גדולים בהשגת מטרות חיצוניות שונות. רוב האנשים חיים מתוך מחשבה שהאושר והסיפוק יבואו רק אם ישיגו דברים חיצוניים כגון כסף, זוגיות, עבודה טובה או בריאות. אך אליעד מציין שהבעיה בשיטה זו היא שהתלות בהשגת תוצאות חיצוניות גורמת לכך שהאדם תמיד יהיה חרד וחסר שקט, מכיוון שהמציאות אינה נשלטת באופן מוחלט, ואין דרך להבטיח את השגת התוצאה הרצויה.

מדוע המטרות החיצוניות אינן מספקות אושר תמידי?

לפי אליעד, גם כאשר האדם משיג את המטרות החיצוניות שלו, האושר שנוצר הוא זמני בלבד, והאדם במהרה חוזר להרגיש חוסר סיפוק ומחפש מטרה חדשה לרדוף אחריה. הוא נותן דוגמה לכך שאדם שחולם לקנות בית חדש - ברגע שקנה את הבית, הוא מתחיל לחשוב על שיפוץ או הרחבה, וכך שוב הוא מתמקד בעתיד ולא נהנה ממה שכבר השיג. הדינמיקה הזו מראה שתמיד יש "בור" פנימי שאינו מתמלא לאורך זמן, לא משנה כמה דברים האדם משיג מבחוץ.

האם השגת מטרות חיצוניות יכולה להיות בעלת חסרונות?

אליעד מסביר כי התלות בתוצאות גורמת לכך שכל כישלון, או אפילו החשש מכישלון עתידי, גורמים לאדם סבל רב. למשל, אדם שמאוד רוצה זוגיות אך חושש שלא ימצא זוגיות לעולם, חי בחרדה מתמדת ולא יכול לחוות שלווה או סיפוק פנימי אמיתי. גם אדם שמצליח למצוא זוגיות, מפחד תמיד שהזוגיות תיגמר, מה שמייצר מתח תמידי ולא מאפשר ליהנות ממנה במלואה. אליעד מציין שכל עוד האדם תולה את האושר שלו בתוצאות חיצוניות, הוא לעולם לא יהיה מאושר באמת, כי תמיד יהיה פחד לאבד את מה שהשיג.

איך אפשר להשתחרר מתלות בתוצאות חיצוניות?

אליעד מציע כי הפתרון האמיתי לתלות בתוצאות הוא לפתח הבנה עמוקה לגבי המציאות. האדם צריך להבין מדוע הוא בכלל רוצה את התוצאות האלה, ולשאול את עצמו מה הוא באמת מחפש להשיג בכך. האדם למעשה מחפש תחושה פנימית של שלמות ושלווה, וכאשר הוא מזהה שהשלווה הזאת אינה באמת תלויה בתוצאות החיצוניות, אלא בגישה שלו כלפי המציאות, הוא יכול להשתחרר מהתלות.

הוא נותן דוגמה של אדם שרוצה להצליח בעסקים. אם האדם ישאל את עצמו למה הוא באמת רוצה להצליח, הוא יגלה שזה כדי להרגיש טוב עם עצמו, להיות רגוע ושלם. וכאשר הוא יבין שהרגש הזה אינו חייב לבוא דווקא מהצלחה עסקית, אלא יכול להיווצר באופן פנימי ללא תלות בתוצאות - הוא יפסיק להיות עבד של המציאות החיצונית.

מהי הדרך להשיג אושר פנימי ללא תלות בתוצאות?

הדרך שאליעד מציע היא עבודה פנימית של הבנת הרצון העצמי. האדם צריך להטיל ספק בצורך שלו בהשגת המטרות החיצוניות, להבין באופן עמוק מדוע הוא לא מרגיש שלמות כבר עכשיו, ולבדוק האם יש אפשרות להרגיש שלמות גם ללא השגת התוצאות. לדוגמה, אדם שחושב שאושר יבוא מכסף, צריך לבדוק האם הוא מכיר אנשים עם כסף שלא מאושרים, או אנשים ללא כסף שכן מאושרים. כאשר האדם עושה זאת, הוא מבין שהקשר בין כסף לאושר אינו מחויב המציאות.

אליעד גם מציע שהאדם ישאל את עצמו שאלות כגון "האם האושר שלי חייב להיות תלוי בתוצאות מסוימות?", "האם אני יכול להרגיש שלמות גם עכשיו, ללא שום תנאים מיוחדים?", ו"למה אני בטוח שהשגת תוצאה כלשהי תגרום לי להרגיש טוב לאורך זמן?".

איך להתמודד עם החשש להיכשל?

אליעד מדגיש כי אם האדם יבין באמת ובאופן עמוק כי האושר שלו אינו תלוי בשום תוצאה, הוא ישתחרר גם מהפחד להיכשל. אדם שמבין באופן אמיתי שהשלמות קיימת בו עכשיו, לא ירגיש שההצלחה או הכישלון יפגעו באושרו, ולכן הוא לא יפחד יותר. הוא יוכל לפעול באופן חופשי בעולם, לעשות דברים שהוא רוצה, אך ללא פחד מהכישלון או מהתוצאה, כי הוא כבר שלם בפנים ללא קשר למה שיקרה במציאות החיצונית.

אליעד מוסיף דוגמה לכך: אדם שיוצא לפגישה עסקית חשוב שיבין שגם אם העסקה לא תצליח, הוא עדיין יהיה מאושר ושלם. ברגע שהוא מבין זאת לעומק, הוא פועל בפגישה ממקום של שקט ושלווה פנימית, לא נלחץ, ומתפקד בצורה טובה יותר מאשר מי שתלוי לחלוטין בתוצאות.

האם המשמעות של הדברים היא להפסיק לרצות דברים?

אליעד מבהיר שאין הכוונה להפסיק לרצות דברים במציאות, אלא להבין שהאושר אינו תלוי בהשגת הדברים הללו. האדם יכול לרצות, לשאוף ולהשיג מטרות בעולם, אך כאשר הוא מבין את האמת שהשלמות אינה תלויה בשום תוצאה, הוא יכול לחיות מתוך חופש אמיתי. הרצונות קיימים, אבל הם כבר לא שולטים בו או יוצרים בו פחדים ולחצים.

לסיכום, כיצד משתחררים סופית מהתלות במטרות חיצוניות?

אליעד מסכם ואומר שהדרך לשחרור מלא מהתלות בתוצאות היא באמצעות הבנה פנימית עמוקה של המציאות. ההבנה הזאת מאפשרת לאדם להיות מאושר ושלם כבר עכשיו, ללא קשר לשום תנאי חיצוני, ובכך משתחרר האדם סופית מהפחד, הלחץ והחרדה.
מה הקשר בין הישויות השונות שבחווייתך לבין מי שאת באמת?

השאלה שנשאלת היא "מי את?". בתהליך ההתבוננות פנימה, אנשים עשויים להרגיש שיש להם "ישויות" שונות בתוכם - אחד שמחליט, אחד שמתבלבל. כל אחת מהן משקפת צדדים שונים של האישיות או החוויות הפנימיות, אך מה שמדובר הוא השאלה: מהו המהות הפנימית האמיתית של האדם? אליעד מציע שניתן לגלות מי אנו על ידי בדיקה של מי איננו, ובכך להגיע להבנה של האני האמיתי.

איך נוצרים הרצונות והזיכרונות בחווייתנו?

הישויות שבתוכנו יוצרות רצונות, אך למעשה כל זה מתרחש בזכות תודעה גבוהה יותר שגורמת לנו להרגיש שיש לנו רצונות. כשיש זיכרונות, יש מישהו שמשתיל אותם בתודעתנו. זה לא אנחנו שיוצרים אותם באופן עצמאי, אלא כוח חיצוני שמעצב את החוויות שלנו. בכך, כל רעיון, מחשבה ורצון נוצר על ידי משהו מעבר לעצמנו. אליעד מציע שנבין כי לא אנו הצופה, אלא משהו אחר שגורם לנו לצפות ולחוות את החיים.

מה המשמעות האמיתית של הזמן והזיכרון?

החוויה שלנו את הזמן, שבו אנחנו זוכרים את מה שהיה, היא למעשה אשליה. כל רגע בחיינו נוצר מחדש ברגע הזה, ואין לנו רצף זמן אמיתי. למעשה, כל מה שאנחנו זוכרים מתרחש ברגע זה, ואין לנו קיום עצמאי ללא התודעה שנוצרת בכל רגע. אנשים שמרגישים את רצף הזמן ושואפים לדעת מה היה קודם עשויים להיתקל בתסכול. למעשה, הזמן והזיכרון הם חלק מהמציאות שנוצר על ידי תודעה גבוהה יותר.

מהי הדרך להבין את המציאות האמיתית?

הדרך להבין את המציאות היא באמצעות חיפוש האמת. תהליך זה מחייב אותנו להטיל ספק בכל מה שאנחנו יודעים ולהתעקש להגיע למסקנות אובייקטיביות ונטולות שקר. כל מחשבה שצצה חייבת להיבחן ולוודא שהיא אכן נכונה, אחרת אנחנו עלולים להסתובב עם דעות ושאיפות כוזבות. שאלות לגבי האמת יובילו אותנו לעבר ההבנה של מהותנו האמיתית.

האם המחשבות והרצונות שלנו באמת בשליטתנו?

השאלה אם אנחנו שולטים במחשבות ובמעשים שלנו היא שאלה מרכזית. אם נעמוד בפני המחשבות והרגשות שלנו כמתבוננים נטולי שליטה, נוכל להתחיל להבין אם יש לנו בחירה אמיתית או אם כל מחשבה ורצון באים ממקום חיצוני. התהליך הזה מחייב אותנו להיות ישרים עם עצמנו ולהטיל ספק גם במה שנראה לנו כעובדה ברורה.

האם כל הדברים בעולם הם למעשה אחד?

כפי שרבי נחמן אומר, רק אם האדם מבין שהכל אחד - שכל ההפכים הם למעשה אחד - הוא יוכל להגיע לשלמות. כל מה שמתרחש בעולם, אם זה טוב או רע, אם זה שמח או עצוב, כל זה שייך לאותו מקור אחד. האדם צריך להבין את המהות הפנימית של המציאות, וזה יוביל אותו לשחרור מהסבל והפחדים.

מהי הדרך האמיתית להימנע מסבל ולהשיג הבנה של החיים?

כדי להבין את המציאות ולהפסיק לסבול, יש צורך לבחור לחפש את האמת, גם אם זו דורשת מאמץ והשקעה אינסופית. אליעד טוען שלמרות שזו עשויה להיות חוויה קשה, הבחירה בכיוון האמת תוביל לשחרור מהפחדים ומההגבלות שמקורם בדעות כוזבות. אדם צריך לשאול את עצמו כל הזמן מהי האמת ומה באמת קורה סביבו.
שאלה: אני מסתכלת לתוכי ורואה כל מיני ישויות, אחד שמחליט, השני מבולבל, מה הקשר בין הישויות לביני.

אליעד: את למעשה שואלת, מי את? תבדקי מי את לא, ואז תגלי מי את כן. האם הקיום של הישויות שאת חווה תלוי אחד בשני?

יש אחד שיוצר רצונות, אבל הוא יוצר את הרצונות האלה למישהו. בלי שתהיי קיימת לא יכול להיות שיהיו לך רצונות.

בואי נדבר על זה שצופה באירועים, כאשר את אומרת שאת מזהה שיש מישהו שצופה, השאלה היא מי מחליט לו מה לראות? כמו שיש מישהו שזורק רצונות, כך יש מישהו שזורק מידע. למשל אדם עשה משהו ושכח, ופתאום זה נכנס לו לזיכרון, מישהו שלח לו זיכרון.

מה זה אומר? שאת לא אף אחד מהם, ואת כולם ביחד. מה זה אומר? את אחד מהדברים שקיימים, השולחן למשל, אפשר לשים עליו מפה, אפשר לחתוך אותו, אפשר לצבוע אותו. אותו דבר זה את, את קיימת, אפשר לתת לך רצונות. את למעשה הדבר הכי קטן שיכול להיות, ישות מאוד קטנה ולא חומרית, שמישהו משדר לך מחשבות, רצונות, רגשות וכו'. זה לא שאת הצופה, זה מישהו שגורם לך לצפות.

שאלה: אני לא הצופה?

אליעד: את הישות שרוצה, את הישות שצופה, אבל את לא שולטת בצפייה, את לא שולטת ברצון. את מחוץ לכל.

יש כמה פרספקטיבות. בואי נדבר על התודעה שלך, שאת קיימת. יש אותך, ויש כוחות סביבך שאחראים לכל מה שקורה סביבך. יש מציאות שהיא יוצרת אותך, היא גורמת לך להיות קיימת.

למשל את מדמיינת פיל, ומדמיינת שהוא שותה מים, שהוא הולך, למעשה את היא הפיל, ואת היא זאת שגורמת לכל הפעולות שלו. עכשיו אם תפסיקי לחשוב על הפיל, לא יהיה פיל, נכון? זאת אומרת, שיש משהו שגורם לך להיות קיימת, וגורם לך לרצות, לחשוב, להבין, לדעת וכו'.

זה שאת קיימת, זה מישהו גורם לכך שתהיי קיימת. כמו חלום, שיש דמויות בחלום, ושמפסיק החלום, הדמויות נעלמות, כך אנחנו, אין לנו קיום משלנו, אנחנו לא באמת קיימים. מישהו חושב אותנו.

שאלה: גם אנחנו חושבים על עולמות אחרים.

אליעד: לא, זה מישהו עכשיו גורם לך לחשוב.

אדם הולך ברחוב ואומר, אני עשיתי, אני הצלחתי, אני נכשלתי, הוא לא מבין שהוא רק דמות, אין לא הוויה, הוא בכלל לא קיים.

הישות הראשונה שנמצאת בשום מקום, יוצרת, בוראת מהווה את כל המקום, את כל הזמן, את כל האירועים. האדם בטוח שהוא משיג, מתכנן תוכניות, ובסך הכל מישהו חושב אותו.

למשל אתה יוצא מהבית, ואחרי כמה שעות חוזר, למה אתה חוזר? כי אתה חושב שזה הבית שלך. אבל זה לא נכון, מישהו באותו רגע שתל לך מחשבה שזה הבית שלך, באותו אופן הוא היה יכול לשתול לך מחשבה אחרת שאתה גר שם, ואתה לא יכול לדעת איפה גרת אתמול.

כול התודעה שלך וכל מה שאתה יודע, זה משהו עכשיו גורם לך לדעת את זה.

האדם בטוח שהוא קיים ויש לו ידיעות, אבל זה לא עובד ככה, כל מה שאת יודעת, למשל את רואה את הבן שלך, זה לא בגלל שאת הכרת אותו, זה בגלל שעכשיו יש משהו שגורם לך לזהות אותו.

שאלה: אז מי אני בסוף?

אליעד: את בדיוק כמו השולחן, את רובוט

שאלה: אז אני רובוט?

אליעד: מי שאת חושבת שאת, את רובוט. אך מצד האמת את משהו אחר בכלל. את אלוהים שאחראית לכל מה שקורה פה.

אף אחד בעולם הוא לא אחראי למה שהוא חושב, למה שהוא עושה, למה שהוא יודע, אתה לא שולט במנגנון של הרגשות שלך, ושל הרצונות שלך, בשנייה אתה יכול לאבד את הזיכרון שלך, למעשה אתה לא שולט בכלום.

שאלה: אני זוכרת שיש רצף בזיכרון, ואתה אמרת שכול רגע מישהו יוצר אותי מחדש.

אליעד: זאת החוויה של הזמן, רבי נחמן אומר, למה אנשים חושבים שהם לא יכולים לעשות דברים? זה בגלל הזקנים שבדור. אנשים שמרגישים שהם זקנים בחשיבה שלהם, מרגישים שהם לא יכולים להתפתח, אבל אדם שחווה תמיד חדש, יש לו תודעה חדשה

מה הכוונה? יש לנו זמן, אני זוכר מה עשיתי אתמול ושלשום, יש לנו תחושת רצף של זמן, אבל מצד האמת, הזמן הוא בכל רגע אחד חדש. מה שהיה נדמה לאדם שזה היה אתמול, למעשה זה נוצר עכשיו.

למשל בחלום, אתה עובר מסיטואציה לסיטואציה. אבל בסיטואציה השנייה אתה לא זוכר מה היה בסיטואציה הראשונה. כך זה פה, אנחנו חושבים שאנחנו בחדר הזה כבר הרבה זמן, למשל אדם בן 30 שנה, חושב אני כבר כאן 30 שנה, הוא לא מבין שעכשיו מישהו יוצר לו את התודעה, הגוף, הרצונות, הזיכרון, משפחה, ילדים צרות וכו' וכו'.

מה זה אומר זקנים, אלו אנשים שחווים את תחושה הזמן. מי שחווה את הזמן, גם יש לו תסכול על מה שהיה, וגם יש לו פחדים על מה שיהיה. אם אדם היה מבין שכול רגע חדש, אז ממה הוא היה מפחד?

שאלה: איך מבינים את זה?

אליעד: שואלים אם זה נכון או לא נכון. אי אפשר להוכיח שזה לא כך.

מה שקרה אתמול, כרגע את זוכרת שזה קרה.

שאלה: מה זה זיכרון?

אליעד: זיכרון זה תחושה. אנשים חושבים שזיכרון זה תיעוד היסטורי של מה שהיה, אבל זה לא נכון. הזיכרון ממציא לך את מה שהיה. כדי שתוכלי לפעול בעולם, צריך לתת לך תחושה זמן

עכשיו השאלה היא איך אפשר לחוות זאת? על ידי חיפוש האמת. אם תרצי מאוד לדעת את האמת, באשר היא, תחקרי, ותגיעי להבנה, ואז תוכלי לחוות זאת.

הזמן והזיכרון הם לא מחויבי המציאות. הם יכולים להשתנות כל שנייה, ואתה אפילו לא יכול לדעת שזה השתנה. אם לא הייתה לנו תחושת זמן וזיכרון, לא היה לנו רצון, ובלי רצון אין תנועה ואין חוויה.

איך להבין את המציאות? על ידי נחישות. אם האדם ירצה להבין את המציאות הוא יגיע לשם, אבל הוא חייב ללכת עד הסוף.

שאלה: איך אני אמורה להמשיך בהתבוננות?

אליעד: לך יש מחשבות בראש, את צריכה לחבר את עצמך למכונת אמת אובייקטיבית, ולוודא שכול המחשבות שיש לך בראש הם אמיתיות.

שאלה: אבל המחשבות עולות לבד.

אליעד: את עכשיו שאלת אותי מה לעשות, אם היית חושבת שאין לך בחירה, לא היית שואלת אותי מה לעשות, נכון? אם באמת היית חווה שהמחשבות שלך לא בשליטתך, לא היית שואלת אותי מה לעשות. את צריכה לוודא שהמחשבות שלך אמיתיות. שהרצונות שלך אמיתיים. מה הכוונה שהרצונות אמיתיים? שאת באמת רוצה את הרצון. תשאלי, מה אני באמת רוצה?

האדם צריך לחבר עצמו לגלאי אמת, ולוודא שכול מה שהוא חושב ורוצה זה אמת. למשל יש פה קיר, מי אמר שזה אמת שיש פה קיר? מי אמר שאליעד מדבר? אם האדם ייצמד לאמת, בסוף הוא יחווה שאני מדבר ולא מדבר בו זמנית. ואם באמת תרצה להבין את זה, אתה בסוף תבין, אחרת תמשיך לסבול.

איך נגלה אם יש כאן קיר? נשאל מה זה קיר? זה מקום וזמן. מה זה זמן ומקום? זה אחד. מכאן שזה קיים ולא קיים.

אני אספר לך עלי, אני מיציתי את החיים, ורציתי יותר, ולכן ניסית המון שיטות, וכמובן שזה לא תפס, ואז אמרתי לעצמי, אני חייב להיות בטוח במשהו פה, אני חייב להגיע למשהו שאני יודע שהוא אמיתי. האדם חי ועובד 70 שנה ולא יודע מדוע הוא חי. עדיף שאדם ישאל את עצמו מיליון פעם, מדוע הוא חי? ואפילו שישתגע מאשר אדם שסתם חי ולא יודע מה קורה איתו. לדעתי אדם שחי ומתאמץ ולא יודע למה הוא חי, זה נקרא משוגע.

אז אני חשבתי, יש לי בחירה או אין לי בחירה? אני קיים או לא קיים? האם אני בתוך חלום של מישהו? אמרתי לעצמי, אני חייב להיות בטוח במשהו שממנו אני אוכל להבין את שאר הדברים. ואז התחלתי לשאול את עצמי, אולי זה לא נכון? מי אמר שזה נכון? אולי ההפך הוא הנכון? אולי אין קיר? וכך אתה ממשיך לשאול, יש או אין, יש או אין? עד שאתה מגיע למשהו מוחלט. וכשאתה מגיע למוחלט, אז יש לך שקט בלב.

האדם סתם מפחד, אי אפשר לפחד אם אין לך בראש תוכניות ורעיונות. אבל אם אתה לא בטוח בהם, אז אתה סתם סובל. למשל תעשה רשימה, ממה אתה מפחד, ותשאל מדוע אתה מפחד, ותראה שהידיעות האלו, אולי הם לא נכונות ואתה סתם מפחד.

שאלה: איך הגעת למוחלט?

אליעד: רבי נחמן אמר, אם היו יודעים את כל החסרונות והנמנעים של הדבר, היו יודעים אותו למרות שלא ראו אותו מעולם. מה הכוונה? אם ניקח דבר שאי אפשר לראות אותו, ונבדוק מה הוא לא, על ידי ההיפוך נגלה מה הוא כן. מצמצמים אפשרויות ושואלים אולי ההפך הוא הנכון. אולי מה שאנחנו רואים הוא כמו חלום, אולי מה שאנו רואים בכלל לא קיים, ואנחנו רק חושבים שהוא קיים. ואולי את לא קיימת בכלל ואת רק חושבת שאת קיימת.

שאלה: הכל יכול להיות אולי.

אליעד: האם את חווה את, אולי? לא. כדי לחוות את התשובה את צריכה לחוות את השאלה. השאלה היא האחיזה של התשובה. חוויה זה תוצאה של הבנה. והבנה זה תוצאה של מידע, של ידיעה. ואיך אתה יכול להחזיק את הידיעה בתוכך? על ידי השאלה. איך מגלים תשובה? על ידי השאלה.

אדם שרוצה להבין אם הוא קיים או לא קיים, אז הרצון שלו להבין את התשובה, הוא הצבת שמחזיק את התשובה של קיים ולא קיים בו זמנית, ואז הוא יחווה את זה.

שאלה: האם הרצון שלי לרצות, תלוי בי?

אליעד: תבררי את זה. אם לא היית בטוחה שהוא לא תלוי בך, לא היית שואלת שאלה. אז אם את שואלת, סימן שיש לך ספק.

למה בכל זאת צריך אותי, כי אני חוסך לאדם את החיפוש. אני למשל, שהיה לי רע, לא ידעתי איפה לחפש, רבי נחמן אמר, שתבין את כל מה שאתה יכול להבין, תבין שאתה לא מבין, זה מה שהוא אמר. אז אמרתי לעצמי, מה אני יכול להבין שאני לא מבין. יש מולי קיר, האם אני שונה ממנו? כך לבדוק דבר אחרי דבר. אבל רבי נחמן הזהיר מאוד על השקר.

שאלה: אתה אומר שבהבנה של האחד, האדם לא יסבול, ואני מבינה בשכל אבל לא מאושרת.

אליעד: אני אחדד, אם אדם חווה שהוא קיים ולא קיים, אז הוא נעלם. האם את מבינה איך כל הדברים מחוברים לכלום הזה? כאשר את יושבת בבית וחושבת על המקום והזמן, ואומרת אליעד הסביר עכשיו, שזה עשוי מאין מקום ואין זמן וזה אחד. אבל האם כשאת הולכת ורואה מולך קיר, האם את זוכרת שהקיר הוא כלום? לא תמיד.

אני טוען שאם החוויה הזאת ממלאת אותך, אז את לא תפחדי. אנו חיים כאן חיים שלמים, השאלה היא מה אתה מבין. אם אתה מבין שהחיים לא אמיתיים, אז אתה לא יכול באמת לפחד, אתה לא יכול באמת לסבול.

אז יבוא מישהו ויגיד, אתה לא יכול באמת ליהנות. נכון, אתה לא יכול ליהנות כמו שאת מכירים, אבל אתה יכול ליהנות מאיזה משחק יפה זה, לא ליהנות מהתקשרות, אתה נהנה מהחוויה של הפלא. אם היה לך שכל, והיית מבינה את הדבר הכי לא הגיוני, שהכל זה אחד, מה זה אחד? תדמייני אותך ותדמייני את הקיר, ותדמייני שאתם נמצאים באותו מקום וגם בכל המקומות בו זמנית. תחשבי שיש בכל העולם רק אותך, ואת לא נמצאת בשום מקום, ושכל ההפכים זה אחד, הכל אחד, ושלא יהיה לך הבדל בשום צורה.

אם היית מבינה שזה באמת ככה, שהמציאות שלנו עשויה מהדבר הזה, אז לא היית יכולה ברצינות לפחד ממשהו. זה מקום שאין בו הבדל בין חוויה להבנה. אם היית מבינה שכול הדברים הם אותו הדבר, אז החוויה שלך הייתה משתנה.

שאלה: איך אפשר לשמור על שפיות עם רצף השאלות?

אליעד: התשובה היא פשוטה, כעיקרון, כאשר רוצים מגיעים. אין פה פשרות, זה לא דמוקרטיה. או שאתה מבין או שאתה סובל. התשובה היא שאת חייבת לבחור, האם את מוכנה לאבד הכל, כולל הכל, תמורת הבנת המציאות או לא? אם לא, לא חשוב, ממשיכים לסבול. השאלה מה יותר חשוב לך, להבין או להישאר שפוי?

האם זה שפוי, שהאדם חי, ולא מבין מדוע הוא חי? בעיני לא.

ארבעה נכנסו לפרדס, אחד השתגע, אחד יצא בשלום, אחד מת, ואחד קפא. רבי נחמן אומר, גם מי שהשתגע וגם מי שמת, הם נקראים עובדי אלוהים. אפילו אם ניסית ולא הצלחת, לפחות ניסית, אבל זה יותר טוב מאחד שהוא סתם חי.

זו תשובה ראשונה, שהאדם צריך להיות נחוש ולא לפחד כלל. נניח שתשתגעי, מה יקרה לך? האם הפחד הזה אמיתי? אדם אומר שהוא מפחד להשתגע, יש רק שתי אפשרויות, או שתהיה מודע לעצמך או שלא תהיה מודע? אם אתה לא מודע לעצמך, אז מה אכפת לך? ואם את עדיין מודעת לעצמך, אז זה סימן שלא השתגעת.

אני למשל, לא ידעתי אם אני קיים, והתחלתי לשאול, קיים או לא קיים? ואז הגעתי לנקודה שהבנתי, שאם אני באמת ישאל את השאלה, אז אני באמת יכול להרגיש לא קיים, ואז אהיה ריק. כולם שואלים את השאלה הזאת, אבל אני הגעתי לכזאת דרגת שאלה, שהרגשתי שאם אני ממשיך לשאול, אני באמת לא ימשיך להיות קיים, כאילו עכשיו זה על אמת. ואז אמרתי לעצמי, הנה המבחן לבחון אם אתה קיים או לא.

כי אם אתה קיים, אז אתה תמיד תישאר קיים. כי משהו שהוא קיים, אי אפשר להעלים אותו. אמרתי לעצמי, עכשיו תנסה להעלים את עצמך, ואם תפסיק להיות קיים, זה אומר שלא באמת היית קיים. ואם תישאר אז אתה קיים.

מה שעשיתי זה, שהטלתי ספק בכל דבר ובמיוחד בקיום שלי, ואז עלה פחד, למה? כי יכול להיות שלא תהיה קיים בכלל. רבי נחמן אומר, שמי שלא חזר בתשובה שלמה, אז אין לו הוויה, הוא לא קיים בכלל.

שאלה: האם להטיל ספק, זה לשאול שאלות?

אליעד: כן, להטיל ספק אמיתי, אולי ההפך נכון? מי אמר, אולי הפוך? עד שתגיע להשתוות, שתראה שהכל אחד.

נעשה דוגמה, יש משהו בחיים שמציק לך?

שאלה: אני רוצה לדעת מי אני? מי אני באמת? יש לי רצון לדעת מי אני, יש רצון בתוכי שהוא לא בשליטתי.

אליעד: אם את רוצה להתחבר לחוויה שלי, תיזהרי מלשקר. אמרת, אני רוצה לדעת מי אני, זה בסדר, אבל אולי את רוצה משהו אחר, ולא לדעת מי את? אבל שיקרת, במה? בזה שאמרת שזה לא בשליטה שלי. האם את בטוחה בזה במוחלטות? יש כאן שתי פיסות מידע, האחת, יש לי רצון והשנייה, שזה לא בשליטה שלי. בשניהם צריך להטיל ספק.

יש לי רצון, זוהי עובדה, בשליטה שלי או לא בשליטה שלי, זאת לא עובדה, זה פירוש. אני אומר, תשאלי, האם באמת יש לך רצון? קודם תעשי הפרדה בין העובדות לבין הפירוש של העובדות.

לא בשליטה שלי, זה דבר שאת לא בטוחה בו. אני מסביר לך, כל קו החשיבה שלי הוא לא לשקר כחוט השערה. למרות שכשאמרת שזה לא בשליטה שלי, זה שקר מאוד גדול. איך את יודעת שהוא לא בשליטה שלך?

שאלה: אם הוא היה בשליטתי, אולי הייתי מפסיקה אותו.

אליעד: אולי את יכולה ולא רוצה? את חייבת להחליט שאת כופרת בכל אמונה בעולם. מה זה אומר, אני לא מאמינה בשום דבר בעולם. להגיד שזה לא בשליטה שלי, זה נקרא להאמין, כי את לא בטוחה בזה.

זה שאת עושה משהו, זה לא אומר שהיכולת היא שלך. מה שאני בא לומר, שצריך לזכך את המחשבות. למשל את חושבת, יש לי רצון, הוא לא בשליטה שלי. תתחילי לבדוק האם יש לך רצון, האם זה בשליטה שלך. ואם את לא יודעת מה האמת, התשובה היא, שאת לא יודעת. אם את לא יודעת, תגידי, אני לא יודעת.

אני מדבר עכשיו על הגישה שלך, את הגישה שלך את צריכה לשנות. אם תהיי אמיתית עם עצמך על כל דבר, את לבד תתקדמי קדימה, ואז לא תצטרכי לשאול אותי.

על כל מחשבה שיש לך בראש, תשאלי, האם היא נכונה, אולי לא,? כך מעצמו את תתקדמי קדימה, עד שתראי שהכל אחד. אל תשקרי לעצמך. את היית צריכה לשאול, האם באמת אני רוצה לדעת מי אני? למה אני רוצה לדעת מי אני? את צריכה לבדוק את הרצונות שלך.

לדוגמה יש משהו שאתה חושב עליו, שגורם לך להרגיש טוב?

שאלה: שהצלחתי בעסקים.

אליעד: זה שקר, למה זה שקר? אם הייתי אומר לך שהשכן הצליח בעסקים, זה היה גורם לך לתחושה טובה? לא. כי אתה אומר, זה הוא הצליח, מה זה קשור אלי. נשאל שוב, האם הצלחת בעסקים? כן. אבל האם לך מגיע הקרדיט על זה שהצלחת בעסקים? אולי אתה רובוט שמישהו גרם לך להצליח בעסקים? כמו שכאשר השכן שלך מצליח בעסקים ואתה לא אמור להרגיש גאווה מזה, כי השכן עשה. כך, אז למה שאתה מצליח בעסקים אתה כן מרגיש גאווה? אולי זה כן בגללך, ואולי לא, אתה לא בטוח.

יש הבדל בין מה שקרה, לבין איך אני מפרש את מה שקרה. בשלב האחרון אנחנו שואלים, האם זה באמת קרה? מה זה זמן, מה זה מקום?

אתה אלוהים, ואתה צריך לקחת קרדיט על הכל. אבל אם אתה מתגאה קצת, ואומר, לי אין גאווה, אני לא אלוהים, לי יש ענווה גדולה, אני לא אחראי לכל, אני אחראי רק לקצת דברים, אז תמשיך לסבול.

שאלה: לדוגמה היום קרה משהו שגורם לי להרגיש רע.

אליעד: הבעיה היא לא מה שקרה, אלא הבעיה היא בזה שאתה נזכר בזה, ואז אתה מרגיש רע. האם יכול להיות שזה לא קרה, ורק נדמה לך שזה קרה? אני אומר לך, שזה לא קרה, תוכיח לי שזה קרה.

שאלה: ראיתי את זה.

אליעד: תוכיח לי שזה קרה, איפה זה?

שאלה: זה בזיכרון שלי, ואין לי שליטה על הזיכרון שלי.

אליעד: אולי אתה זוכר, למרות שזה לא קרה?

שאלה: איך אני מבין שזה לא קרה?

אליעד: אני לא אמרתי שזה לא קרה. להגיד, איך אני מגיע לזה, שזה לא קרה, זה נקרא לשקר. יש אחד שמשקר שזה קרה, ויש אחד שמשקר שזה לא קרה, שניהם משקרים. אתה צריך לבדוק, האם זה קרה או לא קרה? מה האמת? איך בודקים? אם הייתי אומר לך שכרגע הכניסו לך את המחשבה הזאת, האם היית מוטרד מזה? סתם מישהו הכניס לך מחשבה עכשיו. אתה אדם חדש עכשיו.

אם האדם היה איש אמת, ולא נוכל, ושואל האם זה קרה או לא קרה? מאיפה בא לי הזיכרון הזה? מאיפה באה לי המחשבה הזאת? מה זה? מי זה?

שאלה: אבל אני לא חווה את זה.

אליעד: אתה יודע מי משתיל לך את המחשבות שגורמות לך לסבול? אתה. ולמה? כי אתה רוצה לסבול. ולמה אתה רוצה לסבול? הרי הכל אחד וזה לא משנה בכלל. כי כאשר הכל אחד אין שאלה.

אדם סובל בכדור הארץ, ובא אלי, ואני אומר לו, איך תפסיק לסבול? על ידי זה שתיצמד לאמת כפי יכולתך. זה לא נקרא לעשות משהו. אבל האמת היא משהו בתוכך, אתה צריך לבדוק שהמחשבות, הרצונות, הדעות שלך אמיתיים.

אני למשל יודע שאני בן שלושים, איך אני יודע את זה? כי סיפרו לי? כי זה מה שכתוב בתעודת זהות? איך אתה יודע? אז יגידו, איזה שאלות מטופשות. אבל לחיות בלי לדעת למה את חי, זה הרבה יותר חמור.

אז אדם ישאל, אז מה כולם טועים? השאלה היא, מה היא האמת? אם האמת לא חשובה לך, אז תמשיך הלאה. בסוף המציאות תכריח אותך להבין.

רבי נחמן אמר, שיש מחלת נפש שיותר חכמה מכולם, בכל זאת היא רוח שטות. כל האנשים בעולם חולי נפש. אפילו אני שאני מדבר עכשיו. כולם, כולל כולם משוגעים. ולמרות שכולם חושבים את זה, זה שיגעון. על אחד אומר שזה שניים. איך הטעו אותך? השכל מטעה את האדם, מה הפירוש של שכל, השכל לא תופס שדבר והיפוכו זה אחד. זה אחד? היה ולא היה זה אחד? זה לא יכול להיות.

המנגנון של האנשים דפוק, זה נקרא המנגנון של השכל. מה המכנה המשותף של כולם? שכולם מפחדים ממשהו, שכולם לא מאושרים. שכולם רוצים להיות יותר מאושרים, שלכולם יש שכל.

ומה אומר השכל, שזה לא אחד, ואם זה לא אחד, אתה סובל, ורוצה משהו אחר. אם היית מבין שזה אחד, לא היית רוצה משהו אחר, ולא היית מפחד ממשהו אחר, כי זה אחד.

ואיך תבדוק אם זה אחד, שתשאל. כאשר את רוצה לדעת מי אני, את מניחה שיש הבדל בין לדעת מי אני לבין לא לדעת מי אני. את אומרת אם אני אדע מי אני, זה טוב. ואם אני לא אדע מי אני, זה רע. את עושה הפרדה. את רוצה משהו אחד ולא רוצה משהו אחר. האם שאלת את עצמך, האם זה בכלל משנה? מה זה משנה?

אדם מפחד להיות חולה, למה? כי הוא לא שואל את עצמו, מה זה משנה?

אני משקר, במה? אני רוצה שיהיו לי רצונות באופן מודע. מצד האמת אין הבדל אם את מבינה או לא מבינה אותי, אבל אם הייתי בחוויה שזה לא משנה, אז לא הייתי מדבר איתך. ולכן אני משקר, ואומר שיש הבדל אם היא מבינה או לא מבינה אותי, למרות שאין הבדל. ובגלל שיש הבדל אני רוצה להסביר לך. אבל אני לפחות מבין שזה לא אמיתי. אני גם מבין שזה אחד, וגם משחק מישחק. אבל אם האדם באמת חווה רק את הנפרדות, הוא סובל.

כל זמן שהאדם חווה הפרדה בין משהו למשהו, הוא תמיד ירצה משהו אחר. בכל דבר בעולם יש יתרון ויש חיסרון. יש יתרון בלהיות בריא, ויש יתרון בלהיות חולה. מה זה אומר, שכל זמן שהאדם חווה הפרדה, שחושב שיש הבדל בין זה לזה, הוא תמיד יחווה שחסר לו משהו. אם הוא שם הוא ירצה להיות פה, אם הוא פה הוא ירצה להיות שם. אם הוא אלוהים הוא ירצה להיות אדם, ואם הוא אדם הוא ירצה להיות אלוהים. ולכן הוא תמיד יסבול.

יש רק פיתרון אחד, ומה הוא? להבין שהכל אחד. מה זה אומר? אם אתה אומר משהו וחושב שזה גם משהו הפוך, זה אחד. אז אתה תמיד באיזון, אף פעם לא חסר לך.

רבי נחמן אמר, שלמות יש רק לאלוהים, ובלעדיו כל הדברים חסרים. מה זה נקרא אלוהים? החיבור של ההפכים. רק אם אתה מבין שהכל אחד, רק אז יש לך שלמות. אם יש לך הבנה של השלמות, אתה משתחרר מהרצון לחוות את זה ולא את זה.

שאלה: למה אתה לא מדבר ברמה נמוכה, אלא אתה מסביר ברמה גבוהה?

אליעד: תשובה ראשונה, אני רוצה שהם יסבלו ולא יבינו אותי, כי ככה בא לי.

תשובה שנייה, מי שלא מצליח להבין אותי, שילך למורים אחרים, תבין אותם, ואחר כך תוכל להבין אותי. לא מעניין אותי לספר לאנשים סיפורים.

שאלה: מה כן מעניין אותך?

אליעד: זה ההתלבשות של השכל הגדול בשכל הקטן. מצד האמת הכל מעניין, השאלה היא כמה התחדשות יש שם. אבל בכל זאת, למשל המורה לפיזיקה גרעינית זה יהיה עונש עבורו אם הוא יצטרך ללמד כיתה א', אבל אני למשל מתעניין גם בכיתה א', יש שכל בכל דבר. ואני חווה התחדשות בכל דבר.

אם אני אסביר עכשיו את מה שמסבירים בכיתה א' אז מי היה מסביר את מה שאני מסביר עכשיו? גם הנושא של הזמן, שכול רגע הוא חדש, גם זה נושא של כיתה א', יש דברים הרבה יותר מפותחים.

ותשובה נוספת, שאני נותן תשובה לכל אחד לפי השאלה שלו. מי שטוען שאני מדבר בשפה גבוהה, שיבוא וישאל שאלה בצורה פשוטה, ואני יענה לו. ואם הוא לא מבין שישאל. אני מוכן ללמד גם כיתה א', אבל תגיד מה לא מובן ואני אסביר שוב.
אולי הכל אחד דמוקרטיה סיטואציה הרגשת זמן אולי יש לי רצון מה זה אחד שליטה במחשבות אין זמן אין או יש עסק זיכרונות איך להשתגע אמת הזמן הזמן והמקום המקום המקום והזמן הרגשה הרגשה של הזמן הרגשה של זמן הרגשת הזמן הרגשת זמן התחדשות זהות זהות עצמית זיכרון זיכרונות זמן בלי מקום זמן ומקום זמן ללא מקום זמן מקום חוויית הזמן חוויית זמן חוסר ודאות חוסר וודאות טיפש להשתגע מימד הזמן מימד המקום מכונת אמת מקום בלי זמן מקום וזמן מקום זמן מקום ללא זמן מרחב הזמן מרחב המקום ספק ספקות ציר הזמן ציר המקום רגש רגשות שיגעון תחושה תחושה של הזמן תחושה של זמן תחושות תחושת הזמן תחושת זמן
זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום?
זמן ומקום - האם אפשר ואיך אפשר, לצאת מחוויית הזמן והמקום? ובו יתבאר, כיצד אפשר לצאת מחוויית הזמן והמקום. וכדי לצאת מחוויית הזמן והמקום, לשם כך יש להבין, את מהות החוויה הזאת של הזמן והמקום. וחוויית הזמן והמקום, היא בעצם חוויית השינוי. ובכל מקום שיש שינוי, יש זמן ומקום, ובכל מקום שיש זמן ומקום, יש שינוי. כי ... שתי ישויות נפרדות זו מזו. כי צריך רגע זמן שונה ונפרד, לקיומה של כל אחת מהן. וכך גם לגבי המקום, שצריך שני מקומות שונים, לכל אחת מהישויות. כי שתי ישויות שונות, לא יכולות להיות באותו הזמן ובאותו המקום ממש, כי זה הופך אותן לישות אחת. ולכן השינוי, מצריך את הזמן ואת המקום. ובלי שינוי, אין זמן ומקום. כי כאשר הכל אחד ממש, אין שום הפרדה בין רגעי הזמן, ואז העבר ההווה והעתיד אינם נפרדים זה מזה, והם הופכים להיות לישות אחת ולרגע אחד. וכך גם לגבי המקום, שכאשר הכל אחד ממש, אז אין שום הפרדה בין המקומות השונים, ואז ממילא אין שום חוויית מקום כלל. ונמצא אם כן, כי מהות הזמן והמקום, היא מהות השינוי. ומי שרוצה לצאת מהזמן והמקום, עליו להתחבר לנקודת מבט של המציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד. ואם יצליח האדם להתחבר למציאות, שבה יש רק ישות אחת בלבד, הרי שממילא אין שום זמן ומקום. כי גם הזמן והמקום, גם הם צורות שונות וריבוי ושתי ישויות שונות. כי המקום והזמן, נפרדים ושונים זה מזה בצורת החוויה שלהם. ושתי הצורות האלו של הזמן והמקום, הן שתיהן ממהות אחת, שהיא אחדות המציאות, שהיא מחוץ לזמן ולמקום, והיא מהווה אותם. כי ההוויה של הזמן והמקום, היא מחוץ לזמן ולמקום, כי היא חסרה את צורת הזמן והמקום. וכאשר האדם מודע לקיומו העצמי של האני שלו, הרי שממילא האדם בתוך חוויית זמן ומקום. כי משמעות האני ... שיהיו לפחות שתי ישויות שונות, והן כמובן מצריכות זמן ומקום. וכאשר האדם מרגיש אני, הוא בעצם חווה את המקום והזמן שלו, כנפרדים מהזמן והמקום של מה שאינו הוא. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום לגמרי, יכול לעשות זאת על ידי התבוננות, אל מהות הנפרדות של הזמן והמקום. ומה שהאדם צריך לעשות בפועל, זה לחקור ולדרוש ולהתבונן על מהות הזמן והמקום, ולנסות להבין, מהו הזמן? ומהי מהות רגעי הזמן? והאם באמת השינוי קיים באמת? או שמא השינוי קיים רק במוחו של האדם, אך לא במציאות האמיתית? וכך גם ... המקום? וממה המקום עשוי? וכולי. ועל ידי ההתבוננות הזאת, האדם מגיע אל ההבנה והחוויה שהכל אחד ממש. כי כל הזמן והמקום, הם כלום אחד ממש, שאין בו שום נפרדות כלל. ובשורשו, מקומו של האין ושל היש, הוא מקום אחד ממש. והדרך של האדם לצאת מהמקום והזמן, היא רק על ידי זה שהאדם מטיל ספק אמיתי, בקיום הנפרדות של היש והאין. כי כל זמן שיש הבדל בין יש לבין אין, הרי שתמיד יישארו שתי ישויות שונות, שמצריכות את קיומם של הזמן והמקום. וכל זמן שהאדם מכיל בתוכו את תחושת ההפרדה שבין יש לאין, הרי שהאדם חווה זמן ומקום, של השינויים ... שאין שום דבר? ואולי הכל אחד ממש, ורק נדמה שיש כאן נפרדות של יש ואין? כי שורש חוויית המקום והזמן, היא בהפרדה של היש והאין, שיוצרת שינויים, שיוצרים את המקום והזמן. ומי שרוצה לצאת מהזמן ומהמקום, עליו להטיל ספק אמיתי, ולברר את האמת באופן מוחלט, לגבי נפרדות ואחדות היש והאין. ועל האדם להסתכל על ... חווה ספק ושאלה אמיתית ומוחשית לגבי היש והאין, על ידי זה האדם מגלה את האמת שהכל אחד, ויוצא מהמקום ומהזמן. ושאלה היא אמיתית, כאשר האדם באמת מרגיש את השאלה. כגון לדוגמה שהאדם מסתכל לצדדים, לפני שהוא עובר את הכביש, ... הנפרדות של היש, בצורה חדשה לגמרי, דהיינו, כחוויית אחדות ממש. ואז האדם רואה שהכל אחד, וזוכה לצאת מחוויית המקום והזמן. דהיינו, שהאדם חווה את הזמן ואת המקום בצורה חדשה לגמרי, כפי מה שהם באמת מצד מהותם האמיתית. ונסכם: על ידי השמדת הגבול שבין היש ... שנעשית על ידי עקירת האמונה ועל ידי התחברות אל האמת המחויבת, על ידי זה מתים כל השינויים, ומתים גם הזמן והמקום איתם, ואז קמה לתחייה האחדות של המציאות, והאדם הופך להיות ישות חדשה לגמרי וכולי.
הספר להיות אלוהים - בחירה חופשית, חופש הבחירה - יש בחירה חופשית או אין בחירה חופשית, יצירת הרצון והקיום העצמי, חלק 2
... אליעד מפרט כי לא רק האדם יכול להיות קיים או לא קיים, אלא גם העולם שבו הוא חי. למעשה, הזמן והמקום שבו האדם נמצא אינם מחויבים להיות קיימים, והם יכולים להימשך או להיעלם בכל רגע נתון. בחוויה האנושית, יש לאדם תחושת שליטה במציאות, אך למעשה זו רק אשליה. אם ייכחד הזמן והמקום, לא תישאר שום ישות - לא אני ולא לא אני. מהפכה תפיסתית נוספת מתבצעת כאשר אליעד טוען שההבנה שהזמן והמקום לא מחויבים מאפשרת לאדם להבין את משמעות הזמן והמקום בצורה שונה. כשהאדם מבין שהמקום והזמן אינם מחויבים, הוא לא יראה את עצמו כישות נפרדת. הבעיה היא, שההבנה הזו לא תמיד ניתנת להשגה מבלי לחוות ... מהות נטולת צורה. ההבנה הזו מובילה לתובנה הפוכה - כל צורת קיום היא לא באמת נפרדת מהמהות, ולכן גם הזמן והמקום אינם באמת נפרדים מהקיום. האם כל צורת קיום חייבת להתקיים? למרות שצורת קיום עשויה להיראות כמשהו מבודל ונפרד, אליעד ... הם אחד. מה אמרנו? זה שאתה קיים, זה לא מחויב. העולם שבו אתה קיים, גם הוא לא מחויב. וגם הזמן והמקום, גם הם לא חייבים להיות קיימים. תזכור את זה, שכשאתה אומר, אני רוצה להגיע לשם, אולי לא יהיה שם ... שהשם הזה זה לא מקום שחייב להיות קיים. אני רוצה להכניס לחלק מהמחשבה שלך, שתזכור, שכשאתה נוסע לשם, כל המקום כולו יכול פתאום להיעלם. כשתגיד מקום מסוים, שבהבנה שלך תדע שהמקום לא מחויב. ואם תחווה את זה, אז לאט לאט אתה חווה את הדברים כפי שהם. שאלה: באין יש את ... חווה את זה, אז ממילא הוא חווה שלא מחויב שום דבר שיהיה קיים. כי כל מה שקיים נמצא בתוך הזמן והמקום. אמרנו שיש אני שנמצא בתוך זמן ומקום, ואם נעלים את הזמן והמקום, אז גם האני יעלם. זאת הבנה אחת, ויש עוד הבנה שאומרת, שעצם זה שהעלמנו את הזמן והמקום העלמנו אותך, אבל אתה לא נמצא בתוך הזמן והמקום, אלא אתה בעצם סוג של זמן ומקום. ואם אנו מעלימים את הזמן והמקום אז אנחנו מעלימים אותך, כי גם אתה זה זמן ומקום. זה אומר שאתה הוא החדר, ואם העלמנו את החדר ... מקום שאין בו אני. יש זמן שבו אני נמצא ויש זמן שבו אני לא נמצא. האדם לא יכול באותו הזמן לחשוב על עצמו ועל מישהו אחר, ברגע אחד הוא יכול לחשוב על עצמו, וברגע שני לחשוב על מישהו אחר. הכוונה שלאני, יש את הזמן והמקום שלו, וללא אני, יש את הזמן והמקום שלו. זה אומר, שאם העלמנו את הזמן והמקום, אתה נעלם לא בגלל שהיית בתוכם, אלא בגלל שאם אין זמן ומקום, לא יכולה להיות הפרדה של אני ולא ... ללא זמן ומקום אין הפרדה בין אני ללא אני. כדי שתהיה דואליות חייב שיהיה זמן ומקום. ואם נבטל את הזמן והמקום, אז אין כבר את המשחק בין שתי ישויות. ואם מתבטל הזמן והמקום, אז ממילא אין אפשרות שתהיה נפרדות. לא בגלל שהנפרדות בתוך הזמן והמקום, אלא שהנפרדות עצמה היא הזמן והמקום. שאלה: האם עצם זה שאתה אומר שלא מחויב שיהיה זמן ומקום, מכאן אפשר להניח שזה כן מחויב שיהיה ... להבין מה היא מהות המציאות, ואחר נסביר לך, שהצורה היא עצמה מהות המציאות. מהות המציאות היא יותר גדולה מכל הזמן והמקום, אבל הספר הזה הוא יותר קטן אפילו מהחדר. ואני טוען, שבסוף, הספר הזה שהוא צורה מצומצמת, הוא יותר גדול מכל הזמן ומכל המקום, אמנם זה לא הגיוני, אבל זה לא אומר שזה לא ככה. שאלה: אז כל דבר הוא ככה. ... אליעד: אבל גם המחשבות, הרגשות והרצונות שלנו זזים כמו שהרוח והשמש זזים, יש משהו אחד שמזיז את הכל כל הזמן.
אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7
אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7
... מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 7 מהו סוד הצמצום? במהות של המציאות, המקום והזמן לא מחויבים לקיום. הם לא מחויבים לחיות תמיד, כמו שהמקום יכול להיעלם, בדיוק כמו שהזמן יכול להיעלם. במובן זה, הזמן והמקום לא חייבים להיות קיימים כל הזמן, כי הם לא מהות מוחלטת. כשאדם חולם חלום, כל הזמן והמקום של החלום תלויים במי שחולם את החלום, ואם הוא מתעורר, כל המקום והזמן של החלום נעלמים. הזמן והמרחב נראים לנו כמשהו ממשי, אך יש פרספקטיבה שבה המקום והזמן לא קיימים, כמו בחלום. מקום יכול להיעלם לחלוטין אם יפסיקו לחלום אותנו, ואם החולם יפסיק לחלום אותנו, אז לא יהיה מקום כלל. למעשה, המיקום הוא לא מוחלט, ובמציאות הגלובלית, אין לנו קנה מידה מוחלט למקום. המקום והזמן תלויים אחד בשני: הזמן לא יכול להתקיים בלי מקום, ואם לא היה מקום, לא היה זמן. הזמן, בעצם, מוגדר על ידי המקום, והמקום מוגדר על ידי הזמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? הזמן והמרחב הם צורות, הם תופעות שנמדדות, אבל בעמקם הם ישות אחת. כשאין זמן ואין מקום, אין שום צורה. המהות של הזמן והמהות של המקום הן לא צורות נפרדות, אלא ישות אחת. אם נפרק את הזמן והמרחב, כל מה שנותר הוא מהות אחת, שהיא מעבר לצורת הזמן ולצורת המקום. זאת הישות שאליה שואפים, אם תצליח להרגיש אותה, תוכל להבין שמהות הזמן והמרחב לא נפרדת, כי הם תמיד היו תמיד יהיו אחד. האם יש הבדל בין נפרדות לאחדות? ההבנה האמיתית היא ... הנפרדות הזאת היא בעצם אחדות אחת. כל פרט בנפרדות הוא גם הישות הכוללת. לא מדובר על מה היה לפני הזמן, אלא על מהות הזמן. הזמן תמיד היה קיים ולא נוצר משום מקום. מהות המקום והזמן היא לא שאלה של מה היה לפני או איך נוצרו, אלא של מהותם. מי שיתבונן יראה שזמן ומקום לא מחויבים קיום. האם אפשר להבין את המקום והזמן? המקום והזמן הם מעבר להבנה שלנו, אנחנו לא יכולים לדמיין אותם או להבין אותם עד הסוף. כל תשובה עליהם היא בסופו ... השאלות הקיומיות ביותר - מה זה מקום ומה זה זמן, מהו הלא יודע הזה. האדם מגיע להבנה שהמהות של הזמן והמקום היא לא נפרדת מההוויה שלהם. איך ניתן להבין את המהות של המציאות? המציאות, המקום והזמן, כולם נרקמים יחד. אם תנסה לקחת את כל האפשרויות של המקום והזמן ותערבב אותן, תבין שהמהות של הזמן והמקום היא בעצם חיבור של כל הדברים שכוללים את הזמן והמרחב. הכיוון כאן הוא להבין את העולם מבלי לחפש תשובות, כי התשובות עשויות להגיע מהמהות של השאלות עצמן. האם יש הבדל בין זמן למקום? מהות הזמן והמרחב הבנת המקום והזמן האם הזמן והמקום הם ישות אחת? צמצום הזמן והמקום הספר להיות אלוהים, חלק 1 עמוד 72 עד כה הסברנו, לכאורה, שאיך שלא נסובב את הגלגל, הנפרדות היא ... היא הדבר הראשון. כי אם יש אחדות אז תמיד יש ההפך. ודבר נוסף שהסברנו, ששני המקיפים הכי גדולים הם, הזמן והמקום. שלא משנה איך תסובב את הגלגל תמיד יהיה מקום וזמן. הגענו לזה שיש שני מקיפים כך שהשורש הוא לא אחד. אז מהו סוד הצמצום. אם נתבונן קצת נראה שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים. כי אם אתה מבין שמקום זה צורה סופית, והזמן זה גם צורה סופית, אז למעשה יש להם מהות. איך מבינים שהמקום והזמן הם לא הכי גדולים? כי המקום הוא לא סך כל הדברים, כי יש זמן. והזמן אף הוא לא סך כל הדברים, כי יש מקום. ולכן המקום והזמן הם צורות. ואם שניהם צורות, אז יש משהו יותר גדול. אמנם הזמן הוא אין סופי, אבל הוא אין סופי ביחס לעצמו. הזמן לא אין סופי כי הוא לא מכיל את כל הדברים. כך שהוא לא אין סופי מוחלט. הוא לא ממלא ... לא אחד. ואם הם לא אחד, אז הם לא אין סופיות. וגם אם תגיד שהמקום לא מוגבל מבחינת מקום, והזמן לא מוגבל מבחינת זמן, אבל הם עדיין מוגבלים במשהו, כי אם הם לא היו מוגבלים, הם היו מתפשטים אחד ...
מי ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום
מי ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום
מי ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום למה השאלה מי ברא את העולם אינה נכונה? השאלה מי ברא את העולם? נפוצה מאד, אך אליעד כהן מסביר ... אלא רק מזיזה את הבעיה שלב אחד אחורה - מי ברא את אלוהים עצמו? מה המשמעות האמיתית של מרחב המקום והזמן? אליעד כהן מסביר כי יש להבדיל בין דברים מוגבלים בתוך המציאות, כמו כוס מים או כדור הארץ, לבין המציאות עצמה שהיא המרחב והזמן האינסופיים. כוס מים, למשל, יכולה להיות קיימת או לא קיימת בזמנים שונים. אבל המקום עצמו - המרחב שבתוכו הכוס קיימת - הוא אינסופי, ולא יכול להיווצר או להיעלם. כלומר, המקום לא נברא מעולם, הוא פשוט קיים תמיד. אם מישהו טוען שהמקום מוגבל או בעל גבול, תמיד יהיה משהו גדול יותר שמכיל אותו. לכן, המרחב הוא אינסופי מטבעו. אותו עיקרון בדיוק תקף לזמן. אם מישהו מנסה לטעון שלזמן יש התחלה או סוף, הוא למעשה אומר שיש רגע לפני הזמן ואחרי הזמן, וזו סתירה לוגית כי כל אמירה כזו יוצרת למעשה ציר זמן רחב יותר, שבתוכו נמצא הזמן שאותו האדם ניסה להגביל. לפיכך, גם הזמן הוא אינסופי ואינו יכול להיווצר או להיעלם. האם אלוהים יכול להיות מחוץ למקום ולזמן? אליעד מסביר שאם נטען שאלוהים יצר את המקום והזמן, נגיע לסתירה. אם אלוהים יצר את העולם, הרי שהיה לפני ואחרי הבריאה, מה שאומר שאלוהים עצמו כפוף לזמן. אם הוא כפוף לזמן, הוא אינו כל - יכול או בלתי מוגבל, אלא נמצא בתוך מסגרת המקום והזמן, ולכן אלוהים כזה אינו יכול להיות ההסבר לבריאת העולם. יתרה מכך, אם אלוהים נמצא בתוך מרחב גדול יותר שמכיל ... אליעד כהן מסכם כי השאלה מי ברא את העולם? היא חסרת משמעות, משום שההנחה שבבסיסה אינה נכונה. הנחת היסוד שהמקום והזמן התחילו להיווצר היא שקרית, ולכן כל ניסיון לחפש את הבורא של העולם הוא ניסיון מיותר שמבוסס על אמונה ולא על הוכחה. האמת הפשוטה היא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים, ולכן אין משמעות לחיפוש אחר בורא שיצר אותם. המרחב והזמן הם האינסוף עצמו, וכל השינויים שמתרחשים (כמו המפץ הגדול, הופעת כדור הארץ וכו) הם אירועים המתרחשים בתוך האינסוף, ולא ... המשמעות האמיתית של התפיסה הזו היא שאין צורך עוד לחפש יוצר או סיבה לקיומו של העולם, כי העולם, המרחב והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם. מי ברא את העולם? האם העולם תמיד היה קיים? מה היה לפני המפץ הגדול? האם אפשר להוכיח שהיקום נברא? האם אלוהים כפוף לזמן? האם המרחב אינסופי? האם הזמן הוא אינסופי?
זמן ומקום, מהות הזמן, מהות המקום, מה זה זמן? מה זה מקום? אחדות המציאות, ריבוי אחדויות, ריבוי אלוהים, ממה הכל עשוי, זמן אין סופי, מקום אין סופי, אין סוף מקום, אין סוף זמן
זמן ומקום, מהות הזמן, מהות המקום, מה זה זמן? מה זה מקום? אחדות המציאות, ריבוי אחדויות, ריבוי אלוהים, ממה הכל עשוי, זמן אין סופי, מקום ... מסביר בצורה מקיפה ועמוקה את משמעות המושגים זמן ומקום, ושואל האם אלו מושגים מוחלטים או יחסיים. רוב האנשים מניחים שהזמן והמקום הם דברים מוחלטים וברורים מאליהם, אך אליעד מבהיר שהבנת המושגים האלה היא מורכבת הרבה יותר. הוא מציג שאלה מרכזית: האם הזמן והמקום קיימים בזכות עצמם, או שהם חלק ממשהו גדול יותר? כדי לענות על כך, יש לבדוק האם המושגים זמן ומקום הם נצחיים, או שהם החלו בנקודת זמן מסוימת בעבר. האם הזמן והמקום נצחיים? לפי אליעד, הטענה שהזמן והמקום קיימים לנצח מביאה עימה פרדוקסים רבים. לדוגמה, אם נאמר שהזמן הוא אינסופי, אין משמעות לשאלה מה היה לפני הזמן, שכן עצם הביטוי לפני מניח את קיומו של הזמן. אם כך, מושגים אלו יכולים להיות הראשונים והבסיסיים במציאות, אך עדיין יש לשאול: מהיכן הם מגיעים ומה מאפשר את ... זאת, עצם העלאת השאלה מאפשרת להרחיב את החשיבה ולפתוח אופקים חדשים להבנת המציאות. האם יש משהו לפני או אחרי הזמן והמקום? אליעד מתאר מצב בו הזמן והמקום קיימים תמיד, כך שאין להם התחלה ואין להם סוף. במקרה כזה, לא יכול להיות מצב של לפני או אחרי, שכן אלו ביטויים שתלויים בקיום הזמן. כאשר אנו מדברים על משהו שקיים מחוץ לזמן, הוא חייב להיות משהו שלא נתפס במושגים הרגילים שלנו. האם הזמן והמקום הם חומריים או מופשטים? אליעד מציג את האפשרות שהזמן והמקום הם למעשה חומרים מסוג מסוים, שמהם עשויה כל המציאות. הוא נותן דוגמה שאם נחשוב שהזמן עשוי מחומר מסוים, נאלץ לשאול ממה החומר הזה עצמו עשוי, וכן הלאה, עד שמגיעים לכלום מוחלט. הרעיון הוא שכל ... הבחנות, ורק התפיסה האנושית שלנו יוצרת הבחנות בין יש ואין, זמן ומקום. מה זה זמן? מה זה מקום? האם הזמן הוא מוחלט? האם יש משהו מעבר לזמן ולמקום? מהי המציאות האמיתית? מהו הזמן ומהו המקום? השאלה מהו זמן ומהו מקום היא מהותית להבנת המציאות. אנשים רבים מניחים שהזמן והמקום הם דברים מוחלטים, אך למעשה הם מושגים יחסיים התלויים בתודעתנו. כדי להבין זאת, יש לשאול: האם הזמן והמקום הם ישויות מוחלטות או שמא הם חלק ממשהו אחר? האם הזמן והמקום הם נצחיים? אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהזמן והמקום עשויים להיות נצחיים. אם הזמן והמקום קיימים כל הזמן, לא ייתכן שהייתה נקודה שבה הם התחילו. כלומר, אין רגע לפני הזמן ואין מקום מחוץ למקום. אם הם תמיד היו, אז אין צורך להניח משהו שקדם להם. מהו הרכיב הראשוני של המציאות? בדיון על טבעו של הזמן והמקום עולה השאלה: האם הם המהות הבסיסית של המציאות, או שהם נובעים ממשהו אחר? לדוגמה, במדע נטען שהיקום נוצר ... גם הוא היה כפוף לזמן ולמקום? האם אפשר לדבר על משהו שקדם לזמן ולמקום? לכאורה, לומר שמשהו היה לפני הזמן זו סתירה פנימית, משום שהמושג לפני תלוי בזמן. אם משהו קיים לפני הזמן, הרי שגם לו יש זמן, ואז לא מדובר באין זמן. לכן, יש אפשרות שהמציאות האמיתית אינה מוגבלת בזמן ובמקום, ... חווים את המציאות דרך הבחנות והגדרות, מה שמוביל אותנו לחשוב שישנם דברים נפרדים. האם ניתן להבין באמת את מהות הזמן והמקום? השכל שלנו בנוי כך שהוא מחפש הבחנות והגדרות, ולכן קשה לנו לתפוס את המושג של משהו שקיים ללא ... במגבלות החשיבה האנושית, אך עצם השאלה מאפשרת לפתוח את התודעה לאפשרויות חדשות. מה זה זמן? מה זה מקום? האם הזמן הוא מוחלט? האם יש משהו מעבר לזמן ולמקום? מהי המציאות האמיתית?
אין אלוהים! אלוהים לא קיים! הוכחות שאין אלוהים! מהי הוכחה שאין אלוהים? האם יש או למה אין אלוהים?
... שלהם. למה אלוהים לא יכול להיות קיים בתוך מקום וזמן? אליעד טוען שלפי הדת, אלוהים הוא מי שברא את המקום והזמן, ולכן לא יכול להיות שהוא עצמו יהיה תלוי בהם או מוגבל על ידם. אם אלוהים היה קיים בתוך מקום ... שמכיל אותו, ולכן אותה ישות לא יכולה להיות מוגדרת כאלוהים. כאן אליעד נותן את דוגמת המפץ הגדול. לפי המדע, המקום והזמן נוצרו במפץ הגדול. אבל אליעד מסביר שזה בלתי אפשרי, כי המפץ הגדול בעצמו התרחש בתוך מקום וזמן אחר, רחב ... לא יכול להיות קיים. מה הסתירה המרכזית בטענת הדתיים לגבי קיום אלוהים? אליעד מסביר שהדתיים טוענים שאלוהים ברא את הזמן והמקום שלנו. אבל הוא שואל אותם, ומי ברא את המקום והזמן שבתוכם אלוהים עצמו נמצא? אם הם אומרים שהזמן והמקום הללו תמיד היו קיימים, אפשר לומר בדיוק באותה מידה שגם הזמן והמקום שלנו תמיד היו קיימים, ואז אין צורך במושג אלוהים שברא אותם. זוהי הסתירה המרכזית: אם אלוהים נמצא בתוך מקום ... יכול להיות מחוץ לזמן? למה אין אלוהים? הפעם אני רוצה להוכיח באופן חד משמעי, שאין אלוהים, כולם מתווכחים כל הזמן אם יש או אין, ויש שאומרים שאפשר להוכיח שיש, ולהפך, ויש שאומרים שאי אפשר להוכיח שאין... ואני עכשיו רוצה ... שיש ישויות שמכילות אותו, שיותר גדולות ממנו ובעצם מקיימות אותו. ומה בעצם אומרת הדת? הדת אומרת אלוהים ברא את המקום והזמן. וצריך להבין שאלוהים לא יכול להיות בתוך מקום וזמן, ולמה. כי אז הוא מוגבל ותופס מקום וזמן וכולי, ולא ... המפץ הגדול, לא היה מקום וזמן, ועכשיו נחשוב, האם הדבר הזה הוא הגיוני, אמיתי? אז השאלה שתלוי מה הכוונה שהמקום והזמן נוצרו במפץ הגדול, במפץ הגדול הדבר היחיד שאפשר להגיד שנוצר, זה המקום והזמן החומרי, היקום שלנו. אבל המקום כמקום, והזמן כמרחב זמן, הם לא יכולים להיווצר במפץ הגדול, למה? כי גם המפץ הגדול התרחש בתוך ציר זמן, וגם הוא התרחש בתוך מקום כלשהו, אם מלכתחילה לא היה שום מקום בכלל, לא הייתה אפשרות שיהיה את המקום שלנו, זא אני לא אומר שהמקום שלנו תמיד היה קיים, אני רק אומר שכדי שהמקום שלנו יהיה קיים, הוא צריך מקום אחר שבו הוא יהיה. כנל לגבי הזמן, ציר זמן לפני ציר הזמן שלנו, וציר זמן אחרי ציר הזמן שלנו, מה שאני בא לומר, שאנו בעצם מסתכלים על ציר הזמן והמקום, אנו מבישים שהם בעצם אינסופיים, ותמיד קיימים. כי שום דבר לא יכול להיות קיים בלי זמן ומקום. וכשאנו אומרים שאלוהים נמצא מחוץ לזמן והמקום, הכוונה היא שהוא נמצא מחוץ לזמן ולמקום באופן מוחלט, מה זא באופן מוחלט? הדתיים הטיפשים חושבים שהמדע אומר שאלוהים היה לפני המפץ הגדול, והוא יצר את הזמן והמקום, איך שהוא יצר אותו, שזו חשיבה של קרוקודילים, ולמה? כי גם לפני המפץ, נניח שאלוהים היה לפני הזמן, וחשב, בואו נעשה עולם!! האם ישות כזו היא אלוהים? ויש הוכחות רבות שלא, אבל אני רוצה לדבר על יש, ועל אין, מהפרספקטיבה של זמן ומקום, וזה אומר שאם אלוהים קיים לפני הזמן והמקום של המפץ הגדול, זה אומר שהוא היה קיים במקום ובציר זמן אחר, וזה אומר שהוא לא אלוהים, כי ... כל הדברים, אני לא טוען שהוא קיים מחוץ לזמן ולמקום שלנו, אני טוען שהוא חייב להיות מחוץ לכל מרחבי הזמן והמקום האפשריים, כי הוא חייב להיות מחוץ לכל הדברים האפשריים, הוא לא יכול להיות בתוך מקום וזמן כלשהם. כי ... על ידי זמן ומקום, ואז לא צריך זמן ומקום, כי אם כן, אפשר להגיד שהמפץ הגדול, הוא אחראי על הזמן והמקום שלנו. ואני רוצה לדבר על ההיבט שאלוהים נמצא מחוץ לכל הדברים והזמן והמקום, אלוהים בהגדרה שלו, נמצא מחוץ לכל מקום וזמן אפשריים!! וכאשר מבינים את הדבר הזה, מבינים בעצם, שאין אלוהים, ... אבל אין דבר כזה, כי מחוץ למקום החומרי, יש עוד מקום נוסף. מה הליצנים אומרים? אלוהים ברא את המקום והזמן שלנו, ומי ברא את המקום והזמן שבתוכם אלוהים עצמו נמצא? כי אם הם תמיד קיימים, אז אפשר להגיד שגם שלנו תמיד קיים. ובאמת הזמן והמקום שלנו תמיד היו קיימים. השינויים בתוכם מתרחשים, אבל הזמן והמקום תמיד קיימים! וזה בעצם אומר שכל המשחקי מילים האלה להגיד שאלוהים מחוץ לזמן, מחוץ למקום, זה הכל משחקי ... זה נקרא מקום. בסופו של דבר, איך שלא נסתכל על זה, נגיע למסקנה, שההגדרה של אלוהים כמי שמנהל את הזמן והמקום, בצורה האקראית יותר, כי זה אומר שאם זה מקום וזמן כלשהו, זה אומר שהוא לא אלוהים, ויש מעליו, ...
בריאת העולם / המפץ הגדול / העולם קדמון - מהי האמת? איך והאם נברא העולם?
... פילוסופיה של המדע ועוד. כפי שכבר ביארתי בהרחבה (כאן) אלוהים הוא המציאות עצמה שהייתה בטרם הופיע העולם / המקום והזמן. אלוהים הוא ההעדר המוחלט של היש שהיה בטרם היו ציר הזמן ומרחב המקום. וכפי שכבר ביארתי, מה שנדמה לאדם ככלום זהו בכלל השלם והדבר הגדול ביותר שקיים. וכל היקום כולו ... נוצר העולם. גם לפי סיפור בריאת העולם וגם לפי תאוריית המפץ הגדול, לדעת כולם היקום דהיינו, מרחב המקום וציר הזמן לא היו קיימים מאז ומעולם. זא לדעת כולם, הייתה מציאות שלא היה בה זמן, והמציאות הזאת היא אלוהים שהוא מעל הזמן ומעבר למקום. הוויכוח בין הבריאתנים לבין תאוריית האבולוציה הוא רק על התאריכים, אך על המהות כולם מסכימים. כמובן שהאמת היא אחת, והאמת היא שהזמן עצמו נוצר בכל רגע מחדש. דהיינו, בריאת העולם / המפץ הגדול מתרחש בכל רגע מחדש, כפי שכבר ביארתי כאן. אך קיימת גם דעה פילוסופית נוספת שלישית שאינה מדעית ו/או דתית, שאומרת כי הזמן והמקום היו קיימים כל הזמן וכי היקום עצמו בכלל לא נברא מעולם, אלא הוא היה קיים כל הזמן. בנוסף, תחושת הזמן עצמה גורמת לאדם להרגיש כי הזמן היה קיים כל הזמן, מאחר שהאדם אינו מסוגל להבין בשכלו מהי מציאות ללא זמן. כך שנדמה כאילו העולם בכלל לא נברא מעולם, דהיינו, הזמן והמקום כל הזמן היו קיימים. נמצא כי יש 2 דעות מנוגדות. דעה 1 - בריאת העולם / המפץ הגדול, שטוענות כי המקום והזמן נבראו יש מאין. דעה 2 - העולם קדמון, דהיינו, המקום והזמן קיימים מאז ומעולם. אז מהי האמת? וכיצד היא משתקפת ב 2 הדעות ההפוכות? האמת היא ששתי הדעות נכונות בו זמנית. מצד האמת חוויית הזמן והמקום נוצרות בכל רגע מחדש. מצד האמת לאמיתה, כל רגע זאת בריאה חדשה ועולם חדש לגמרי. מצד האמת לא צריך יותר מאשר מחשבה אחת שנמשכת פחות מרגע אחד, כדי להכניס לתוכה את כל הזמן כולו וגם את המקום כולו (ראה כאן). הגיל האמיתי של היקום כולו, הוא פחות מרגע אחד. היקום כולו נוצר כרגע כפי מה שהוא כרגע. הזמן עצמו מתהווה בכל רגע מחדש יש מאין, בדיוק כמו ברגע הבריאה / המפץ הגדול. ונחדד את העניין הזה עוד יותר. קיימות 2 נקודות מבט שונות על ציר הזמן. נקודת מבט של האדם מתוך ציר הזמן ונקודת מבט של המציאות אל תוך ציר הזמן שבתוכה. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך ציר הזמן, מנקודת המבט שלו הזמן קיים מאז ומעולם וגודלו הוא אין סופי. מנקודת המבט של האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן עצמו אורכו נדמה כאין סופי לשני הצדדים, דהיינו, עבר ועתיד. מצד האדם שנמצא בתוך הזמן, הזמן נברא כרגע בהווה וברגע הזה, עם תחושה של אין סוף זמן אחורה וקדימה. חשוב לזכור, כי אם לא היה ... לא על קיומו של העתיד, אלא הוא תמיד היה חי את הרגע הזה של ההווה. בכל מקרה, בכל רגע הזמן עצמו נוצר מחדש עם התחושה / רגש שאורכו הוא אין סופי לשני הכיוונים. גם מרחב המקום עצמו הוא תחושה ... יותר מאשר המקום שתופסת המחשבה... בכל מקרה, המציאות מהווה ממהותה גם את התחושה של המקום וגם את התחושה של הזמן בכל רגע מחדש. גם הזמן וגם המקום אלו רק תחושות שונות שנגזרות מהמהות האחת של המציאות עצמה שמהווה אותם בכל רגע מחדש. אך קיימת גם נקודת מבט נוספת על הזמן ועל המקום. זאת כמובן נקודת המבט של המציאות. מנקודת המבט של המציאות, הזמן והמקום אינם קיימים כלל בשום רגע! זא מאחר שהמציאות היא זו שמהווה את הזמן ואת המקום ממהות עצמה ממש, הרי שמנקודת המבט שלה הזמן והמקום וכל מה שיש בהם, זאת המהות העצמית שלה ממש. ומצד המהות הכל נמצא באחדות גמורה, כך שמצד המהות ... בין שום מקום לשום מקום ובין שום זמן לשום זמן. מצד המהות של המציאות, גם אחרי בריאת העולם / הזמן והמקום, עדיין גם עכשיו המצב זהה לחלוטין לזה שהיה לפני בריאת הזמן והמקום. מצד המהות של המציאות שממנה עשויים תחושת הזמן והמקום, מצד המהות האחת אין כרגע זמן ומקום. ועכשיו נעבור לנקודת האמת בדעות המנוגדות לעיל: דעה 1 - המקום והזמן נבראו. זה כמובן משקף את הרעיון הפשוט שמסביר שגם המקום וגם הזמן הם מתהווים על ידי משהו חיצוני להם. המקום הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה וגם הזמן הוא סוג של תחושה / ישות / הוויה. המקום הוא אינו ההוויה עצמה וגם הזמן הוא אינו ההוויה עצמו. אלו ביטויים שונים של ההוויה אך הם אינם היא עצמה. גם המקום וגם הזמן שניהם ...
הסוד של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע?
... ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי ... יש עוד רמות שונות של נפרדות. כי כל בני האדם רוצים בתוך תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. ... האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים ... ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. כי היא מפרידה בין הדבר לבין שורשו. כי הם בטעות חושבים שהאחדות ...
יקומים מקבילים / חיים מחוץ לכדור הארץ - האם יש?
... הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש כרגע ברגע הזה ממש, ובמקום הזה ממש, יש עוד כדור ארץ, ... הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד ... אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד ... אנשים יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל אותו. כי גם אם נגביל אותו, הרי שנמצא אותו בתוך מרחב זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של המציאות שלנו הוא ... אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. ... את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. כי אי אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ... אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן והמקום עשויים? ומהי מהותם? ומה מהווה אותם? ומה מכיל אותם? ומה מגביל ומגדיר אותם, להיות נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של הזמן והמקום שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם ... שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות ... הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של כל המקומות שבעולם למקום אחד, והחיבור של המקום האחד הזה שמכיל בתוכו את כל המקומות, ... זמן ומקום אין בה. והישות הזאת, היא לא איזו ישות בדיונית שנפרדת מהמציאות שלנו, אלא היא המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי אנחנו נמצאים בתוך הישות הזאת והאחדות הזאת של המציאות. כי האחדות הזאת, היא גדולה יותר מאשר המקום והזמן שלנו. משום שהאחדות הזאת, שהיא מהות המציאות שלנו, היא חסרה את הצורה וההגבלה של המקום והזמן שלנו. והמכנה המשותף, הוא רחב יותר, מאשר הצורות שיש בו. ואנחנו כרגע נמצאים, בתוך האחדות הזאת. וכאשר האדם מבין ... עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה ... מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי שהוא נמצא גם כאן במקום ובזמן שלנו, בלי לצאת ... איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי, מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר האדם רוצה לשנות את ... שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול למה אני נמצא דווקא כאן ולא ביקום אחר, כי האדם נמצא תמיד בכל היקומים כולם, ... כן יכול לעבור בתודעה שלו בין היקומים האלו, על ידי התחברות לשכל של האחדות. דהיינו, התבוננות על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, בבחינת רצוא ושוב ובבחינת מטי ולא ... את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין האפשרי לבין המחויב כלל. כי אפשרי המציאות, קיים רק כאשר יש שינויים, ... של המציאות, הן כולם מתאחדות לישות אחת, שמצד האמת כל אחת ואחת מהן ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן. כי הכל קיים תמיד. וכאשר לדוגמה האדם רואה מולו אבן, שנמצאת בזמן ובמקום מוגדר, על האדם להבין שברגע הזה ובמקום הזה ממש, יש רק אבן, בכל המקום כולו ובכל הזמן כולו. (והאבן ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי ... יש רק ישות אחת, אז יש רק את המחויב, שהוא חסר כל צורה. ולא, הוא לא נמצא בתוך המקום והזמן, אלא הוא מכיל בתוכו את המקום והזמן. כי כל ישות ממלאת את המקום והזמן בשלמות, עד שהיא מעלימה גם את הנפרדות של המקום והזמן. וכאשר האדם רואה לדוגמה סרטים מצוירים ושאר סרטי מדע בדיוני, על האדם להבין, שהוא לא סתם רואה דמויות מצוירות ... מקבילים ובמקומות אחרים ביקום שלנו, פשוט שיפעיל את הדמיון שלו, ויחשוב על כל האפשרויות האפשריות, שהן כולן קיימות כל הזמן, ושחלק קטן מהן, בא לידי ביטוי בעולם של הסרטים המצוירים והמדע הבדיוני ושאר כיוב. כי כל האפשרויות, קיימות בו ...
אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5
אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5
אחדות המציאות, סוד הצמצום יש מאין, אחדות ההפכים, יש ואין כאחד, מהות המציאות, אחדות הניגודים, חלק 5 מהי משמעות הזמן והמקום לפי ההרצאה? הזמן והמקום הם שני מקיפים אין סופיים שמקיפים את כל הדברים בעולם. אליעד מסביר כי כל דבר בעולם נפרד במיקום ובזמן, ובין שני המקיפים הגדולים ביותר, המקום והזמן, יישארו כל הדברים נפרדים, גם אם נמחוק את כל הצורות. הוא מציין כי המקום והזמן הם חיוניים לכל יצור שצריך מקום וזמן כדי להתקיים. כל שינוי בזמן ובמקום יוצרת חוויית זמן שהיא לא בהכרח נכונה או שקרית, אך היא חלק מהמציאות של כל פרט. האם הזמן והמקום יכולים להיות סופיים? לא. הזמן והמקום הם אינסופיים. אם ננסה להקדים זמן ולהגיד שיש לו התחלה, אנו נגלות שלפני הזמן היה זמן אחר, ומכך אנו מבינים כי הזמן תמיד קיים. באותו אופן, הזמן אינסופי כי תמיד ניתן לחוות אותו ולהרגיש אותו ברגעים שונים. כמו כן, המקום אינסופי כי אם נחליט שזמן או מקום מוגבלים, מיד תיווצר האפשרות לעוד מקום או זמן. השאלה האם הזמן והיקום התחילו, לא ניתנת להוכחה. מהו פוטנציאל הנפרדות? הנפרדות, כפי שמוסבר בהרצאה, אינה נפרדת מהפוטנציאל שלה. תמיד קיימת האפשרות ... אנחנו מדברים על התחלה או סוף, זו תפיסה יחסית בלבד, שמתארת את השינוי שקרה. זאת אומרת, אם אנו אומרים שהזמן התחיל, אנחנו למעשה מדברים על שינוי בזמן עצמו, ולמעשה על רצף שבחווייתנו נתפס כהתחלה. הזמן המקום הפוטנציאל של נפרדות התחלה וסוף מהות האחדות המצוי הראשון הספר להיות אלוהים, חלק ראשון עמוד 67 כול הדברים בעולם נפרדים זה מזה במקום ובזמן, כי שני המקיפים הגדולים ביותר הם המקום והזמן. כל דבר צריך מקום וזמן, וגם אם נמחק את כל הצורות, בסוף יישאר לנו חלל פנוי. אבל עדיין כל ... דברים נמצאים באותו מקום ובאותו זמן הרי שהם ישות אחת ממש. למעשה יש שתי ישויות אין סופיות שהן המקום והזמן. ולמה הזמן אין סופי? כי אם תאמר שהזמן התחיל בנקודה כל שהיא, זה אומר, שאמרת שהיה זמן לפני נקודה כל שהיא ואחרי נקודה כל שהיא. בעצם במילה התחלה, אתה אומר לפני. זה אומר שעשית עוד היקף זמן. כול הזמן כולו עבורי הוא כהרף עין. אך מצד התפיסה שלך, תמיד יש חוויית זמן. זמן פירושו שינוי. הזמן הוא אין סופי, למה? כי אם תגיד שהייתה לו התחלה, תתבונן פנימה ותראה שאתה חווה זמן יותר גדול. ואולי זאת חוויית שקר, ואולי זה שאתה חווה עכשיו זמן זה גם שקר, אבל תתבונן פנימה ותראה שכאשר אתה אומר, הזמן נוצר, אז אתה חווה לפני ואחרי. למעשה יש מקיף אין סופי של זמן. כול מה שאני רוצה להראות הוא שהזמן תמיד קיים, מה ההוכחה שהזמן תמיד קיים? אתה לא יכול להוכיח שהזמן לא תמיד היה קיים. אתה גם לא יכול להוכיח שהזמן התחיל. ואם תהיה כנה עם עצמך ותסתכל פנימה, תראה שאתה אפילו לא יכול לחוות שהוא התחיל. ואותו הדבר לגבי ... כך שיש אין סוף מקום. את הצורה אפשר להגביל, אך לא את המהות. מה זה אומר? שאת הצורה של הזמן אפשר להגביל, כמו למשל הזמן של כדור הארץ הוא מוגבל, אבל אי אפשר להגיד שהזמן מוגבל, הכוונה שמהות הזמן אינה מוגבלת. אם קיים משהו, אז הזמן חייב להיות קיים. ומכאן שיש שני מצויים ראשונים, שזה הזמן והמקום, בתודעה שלך אתה לא יכול בלעדיהם. וזאת ההוכחה שיש שני אלוהים, והשמות שלהם זה הזמן והמקום. זאת ההוכחה שאין אלוהים, כי מצד אחד אתה אומר, שאם תגיד שיש אלוהים, אז זה שניים - זמן ... סופי ובתוכו יתכנו כל האפשרויות ואתה אפשרות אחת. לפי השכל, אם אנו מבינים שיש שני מקיפים אין סופיים, שהם הזמן והמקום, אז זאת ההוכחה למעשה שאין מצוי ראשון ויחיד. ואם יבוא מישהו ויגיד שאין בכלל זמן ומקום, ומעולם גם לא היו. גם שאלה זאת מצריכה את קיומם של הזמן והמקום, למה? כי הנפרדות תמיד קיימת כפוטנציאל. ותמיד קיימת אפשרות לקיומו של דבר כל שהוא. את האפשרות אי אפשר ... אז תמיד יהיו קיימים זמן ומקום. נגיד שרק אלוהים קיים. אבל בגלל שיש אפשרות שאלוהים יברא את העולם, אז הזמן והמקום תמיד קיימים. האם אלוהים יכול לברוא את העולם? כן, היה לו פוטנציאל אין סופי, ופוטנציאל אין סופי פירושו ...
ספרים מומלצים עבורך - ספרים על אמת, חוויית הזמן, זהות עצמית, זיכרון, התחדשות, מכונת אמת, להשתגע, הטלת ספק, פרשנות המציאות
 👈1 ב 150  👈4 ב 400     ☎️ 050-3331-331    שליח עד אליך - בחינם!
שקט נפשי אמיתי - הספר על: הזמן והמקום, איך להתמודד עם חלומות מפחידים וסיוטים בשינה? איך להתמודד עם בדידות? איך להתמודד עם הזיות / דמיונות שווא / פרנויות / סכיזופרניה / הפרעת אישיות גבולית? איך להתמודד עם רגשות אשם ושנאה עצמית? איך להתמודד עם לחץ? איך להתמודד עם מאניה דיפרסיה ועם מצבי רוח משתנים? איך לשכוח אקסים ולא להתגעגע? איך להתמודד עם שמיעת קולות בראש? כעס ועצבים? איך להתמודד עם תסמינים של חרדה? מועקות נפשיות וייאוש? איך להתמודד עם התקפי חרדה ופאניקה? איך להתמודד עם חרדות + פחדים של ילדים? איך להתמודד עם טראומה ופוסט טראומה? איך להתמודד עם הפרעות התנהגות אצל ילדים? איך להתמודד עם אהבה אובססיבית? איך להתמודד עם עצבות? דיכאון? איך להתמודד עם הפרעות קשב וריכוז? איך להתמודד עם בעיות ריכוז והפרעת קשב וריכוז? איך להשיג איזון נפשי? איך להתמודד עם OCD / הפרעה טורדנית כפייתית / אובססיות / התנהגות כפייתית? איך להתמודד עם פחד קהל ופחד במה / פחד להתחיל עם בחורות / פחד להשתגע / פחד לאבד שליטה / חרדת נטישה / פחד מכישלון / פחד מוות / פחד ממחלות / פחד לקבל החלטה / פחד ממחויבות / פחד מבגידה / פחד מיסטי / פחד ממבחנים / חרדה כללית / פחד לא ידוע / פחד מפיטורים / פחד ממכירות / פחד מהצלחה / פחד לא הגיוני ועוד? איך להתמודד עם ביישנות וחרדה חברתית? איך להתמודד עם כל סוגי הפחדים והחרדות שיש? איך להתמודד עם אכזבות ועוד...

הצלחה אהבה וחיים טובים - הספר על: הזמן והמקום, איך לדעת אם מישהו מתאים לך? איך לקבל החלטות? איך לדעת איזה מקצוע מתאים לך? איך להצליח בראיון עבודה? איך לפתח יכולות חשיבה? איך לחנך ילדים? איך לשנות תכונות אופי? איך להיגמל מהימורים? איך לחשוב בחשיבה חיובית? איך לא להישחק בעבודה? איך לפתח חשיבה יצירתית? איך לפרש חלומות? איך לשפר את הזיכרון? איך למצוא זוגיות? איך ליצור מוטיבציה ולהשיג מטרות? איך להעביר ביקורת בונה? איך לעשות יותר כסף? איך להעריך את עצמך? איך לנהל את הזמן? איך להתמודד עם גירושין? איך לגרום למישהו לאהוב אותך? איך להתמודד עם דיכאון ותחושות רעות? איך ליצור אהבה? איך להתמודד עם אובססיות והתמכרויות? איך למכור מוצר ללקוחות? איך להצליח בזוגיות? איך להיות מאושר ושמח? איך לשכנע אנשים ולקוחות? איך לשתול מחשבות? איך לטפל בהתנגדויות מכירה? איך להשיג ביטחון עצמי? איך להאמין בעצמך? איך להצליח בדיאטה ולשמור על המשקל ועוד...

להיות אלוהים, 2 חלקים - הספר על: מה יש מעבר לזמן ולמקום? איך להיות מאושר? מהי תכלית ומשמעות החיים? מי ברא את אלוהים? האם יש הבדל בין חלום למציאות? למה העולם קיים? למה חוקי הפיזיקה כפי שהם? האם המציאות היא טובה או רעה? האם באמת הכל לטובה? איך נוצר העולם? איך נוצר העולם? למה יש רע בעולם? בשביל מה לחיות? האם יש נשמה וחיים אחרי המוות? למה יש רע וסבל בעולם? מה יש מעבר לשכל וללוגיקה? האם יש משמעות לחיים? מה המשמעות של החיים? איך להנות בחיים? אולי אנחנו במטריקס? איך להשיג שלמות ואושר מוחלט? האם יש אמת מוחלטת? האם יש בחירה חופשית? האם יש חיים מחוץ לכדור הארץ ויקומים מקבילים? האם יש או אין אלוהים? איך נוצרים רצונות / מחשבות / רגשות? האם לדומם יש תודעה? האם הכל אפשרי? האם אפשר לדעת הכל? איך להיות הכי חכם בעולם? למה לא להתאבד ועוד...
רק כאן באתר! ✨ להנאתך, 10,000+ שעות של תכנים בלעדיים! ✨ מאת אליעד כהן!
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?

חפש:   מיין:

האתר www.EIP.co.il נותן לך תכנים בנושא מאמן למציאת עבודה, אימון אישי להצלחה, מאמן שיווקי בתחום הזמן והמקום - ללא הגבלה! לקביעת פגישה אישית / ייעוץ טלפוני אישי / הזמנת הספרים - צור/י עכשיו קשר: 050-3331-331
© כל הזכויות שמורות לאתר www.EIP.co.il בלבד!
מומלץ ביותר, לצטט תוכן מהאתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
האתר פותח על ידי אליעד כהן
דף זה נוצר ב 0.8750 שניות - עכשיו 31_08_2025 השעה 07:31:31 - wesi1