האם כשיש לך הוכחה למשהו, זה אומר שהוא באמת נכון?

השאלה המרכזית שאליעד כהן עוסק בה היא מהי משמעות המושגים "הוכחה" ו"ראיה", והאם אפשר לסמוך על הוכחה כדי להגיע לוודאות מלאה לגבי המציאות. אליעד מסביר את הנושא בצורה הדרגתית ומפורטת, תוך מתן דוגמאות והסברים על האופן שבו בני אדם מסיקים מסקנות.

מה ההבדל בין הוכחה נכונה להוכחה ודאית?

אליעד מתחיל בשאלה האם כאשר יש לנו הוכחה שמשהו נכון, זה אומר שהדבר באמת נכון. למשל, אם יש לך הוכחה שיש שולחן בחדר, האם אתה יכול להיות בטוח שיש שולחן? התשובה שאליעד נותן לכך מורכבת. הוא מסביר שאם ההוכחה שלך נכונה ב - 100 אחוז, כלומר, אם אתה בטוח לחלוטין שההוכחה אמיתית, אז אפשר להסיק בוודאות מוחלטת שהדבר המוכח אכן קיים. למשל, אם יש לך הוכחה חד - משמעית לכך שיש שולחן, ואתה בטוח שההוכחה מדויקת לחלוטין, אתה יכול להסיק בביטחון שיש שולחן.

עם זאת, אליעד מדגיש שאם אתה לא בטוח שההוכחה שלך נכונה במאה אחוז, אפילו אם אתה בטוח ב - 99.999%, ייתכן מאוד שבעתיד תתגלה הוכחה נוספת הסותרת את ההוכחה שלך. לכן, ההבדל המהותי בין הוכחה נכונה להוכחה ודאית הוא שרק הוכחה ודאית, שהיא נכונה ב - 100%, מאפשרת להגיע לוודאות מוחלטת.

האם אפשר לסמוך על עדות שנשמעת אמינה מאוד?

אליעד מביא דוגמה כדי להמחיש זאת: אדם ששומע שילדו אומר לו "האח שלי הרביץ לי", ונשמע לו שהעדות של הילד אמינה לחלוטין, האם צריך לבדוק גם את הגרסה של האח השני? אליעד מסביר שאם אתה בטוח לגמרי שהעדות אמינה לחלוטין וב - 100 אחוז נכונה, אין צורך לבדוק הלאה. אך אם יש לך ספק כלשהו באמינות, גם אם הוא מזערי, כדאי לבדוק עדויות נוספות.

אליעד מוסיף הסבר לוגי על כך שאי אפשר ששני אנשים יאמרו דברים שונים ב - 100 אחוז ודאות על אותו דבר בדיוק, באותו זמן ובאותו מקום. הוא מביא דוגמה על כוס מים ואומר שאם אחד אומר "הכוס מלאה" והשני אומר "הכוס ריקה", לא ייתכן ששניהם צודקים בו זמנית, אלא אם כן הם מדברים על משהו שונה (זמן, זווית ראיה, חלק אחר בכוס וכדומה).

האם יכולות להיות שתי אמיתות סותרות באותו זמן?

אליעד ממשיך בהסבר עמוק יותר ואומר שלפעמים בני אדם מרגישים שהם בטוחים לגמרי בשני דברים הפוכים. למשל, אדם יכול להיות בטוח לגמרי שיש לו רצון, ובאותה מידה להיות בטוח לגמרי שאין לו רצון. כשאדם מגיע למצב כזה, שבו הוא בטוח בשני דברים הפוכים לחלוטין, הוא מגיע למסקנה נוספת, שלפעמים אי אפשר להכריע בין שני הדברים, או שמגיעים למסקנה שאין וודאות לגבי אף אחד מהם.

הנקודה של אליעד היא שאפילו הוכחה שנראית וודאית לגמרי יכולה להתברר כלא נכונה או חלקית, ולכן אדם שחוקר את האמת צריך תמיד לבדוק גם דברים שנראים בטוחים לחלוטין.

מה ההבדל בין ההוכחה לבין המציאות עצמה?

אליעד מחדד את ההבדל בין הוכחה למשהו לבין הדבר עצמו. הוא מדגים שוב עם השולחן: כשיש לך הוכחה שיש שולחן, זה לא בהכרח אומר שיש שולחן באמת, אלא רק שיש לך הוכחה לכך. כלומר, הדבר היחיד שאתה באמת יודע בוודאות מלאה הוא שיש לך הוכחה. זה לא אומר שהמציאות אכן תואמת להוכחה.

כיצד להתייחס להוכחות ביום - יום?

אליעד מדבר גם על הדרך שבה אנשים מתייחסים להוכחות בחיי היום - יום. הוא אומר שבדרך כלל אנשים לא בודקים את הדברים לעומק. הם מסתפקים בכך שדבר נראה להם נכון ברמה של 90% או אפילו פחות מכך. אליעד מציע גישה אחרת: לבדוק תמיד את הדברים גם אם הם נראים כמעט לגמרי בטוחים. לדבריו, רק כאשר אדם יאמץ גישה של ספק ובדיקה מתמדת, הוא יגיע לרמה גבוהה של הבנת המציאות והאמת.

הוא מוסיף ואומר שכשאדם מתרגל לבדוק דברים, הוא יתחיל לפקפק אפילו בדברים שנראים נכונים ב - 99%. כשהוא מגיע לשלב שבו הוא מסוגל לפקפק אפילו בדברים הנראים ודאיים כמעט לחלוטין, הוא מתקרב להבנה אמיתית של מה שנכון ומה שלא.

איך נכון לחקור את המציאות ואת ההוכחות?

אליעד ממליץ להתחיל בספקנות לגבי כל דבר. לא משנה עד כמה הוא נראה ברור וודאי, יש תמיד לבדוק שוב ושוב. כשאדם מגיע למצב שבו אפילו דברים שלכאורה ברורים לחלוטין עוברים תחת בדיקה וביקורת, רק אז הוא יוכל להגיע לרמת ודאות גבוהה יותר באשר לאמת. בדרך זו, האדם מפתח יכולת הבחנה טובה יותר לגבי מה אמיתי ומה לא, ויכול להתמודד טוב יותר עם מצבים שבהם דברים שנראו נכונים מתגלים כמוטעים.

לסיכום, כיצד להגיע לוודאות אמיתית?

אליעד כהן מסכם ואומר שהדרך היחידה להגיע לוודאות אמיתית היא לבדוק כל דבר לעומק, לא להסתפק באמינות לכאורה, ולא לקחת כמובן מאליו שום דבר שנחשב וודאי. כך האדם מפתח את היכולת לדעת באמת, ולא רק להאמין שהוא יודע.