4:45הדרכת אנשי מכירות, לא רוצה לשקר ללקוח, לשקר בתהליך מכירה, לשקר את הלקוח, שקרים לבנים, שקר לטובת הלקוח, לרמות את הלקוח, בעיות של אנשי מכירות, להצליח למכור, הדרכת מנהלים
איך לשכנע איש מכירות לשקר ללקוח למרות התנגדותו?
אליעד כהן מסביר בסיטואציה מורכבת שבה מנהל מכירות רוצה לשכנע עובד שלו לשקר ללקוח, אך העובד מסרב בטענה שהדבר אינו מוסרי. השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא: מה ניתן לעשות כדי לשכנע את העובד לשקר בלי לאיים עליו בפיטורים או להבטיח לו תגמולים כספיים? אליעד כהן מציין שיש להבין תחילה מה באמת מפריע לעובד בשקר ללקוח.
מה הסיבה האמיתית שהעובד לא רוצה לשקר?
ההסבר שאליעד נותן הוא שהעובד לא מתנגד לעצם השקר אלא לתחושה הרעה שנוצרת אצלו בעקבותיו. העובד מרגיש רע כי הוא חושב שהשקר פוגע בלקוח או גורם לו נזק כלשהו. אם ניתן להוכיח לעובד שהשקר דווקא יועיל ללקוח ושהלקוח לא ייפגע מכך, ייתכן שאותו עובד ירגיש פחות רע ואף יהיה מוכן לבצע את השקר.
לדוגמא, אליעד כהן מתאר שיחה דמיונית בין המנהל לעובד כדי להמחיש כיצד ניתן לשכנע אותו:
העובד אומר: "אני לא רוצה לשקר כי זה לא מוסרי, אני לא הייתי רוצה שישקרו אותי."
המנהל יכול לשאול את העובד: "למה אתה לא רוצה שישקרו אותך?"
העובד יענה: "כי אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק."
ואז המנהל יציע לו לחשוב אחרת: "אם היית יודע מראש שהמוצר יביא לך תועלת אמיתית וגדולה ורק באמצעות השקר היית קונה אותו ובסוף היית מרוצה, האם היית מוכן שישקרו לך?"
ייתכן שהעובד יענה: "כן, אם התועלת אמיתית וגדולה, הייתי מוכן לשקר."
כך העובד מבין שהמחויבות שלו אינה לא לשקר, אלא לוודא שהלקוח מקבל תועלת. מה שחשוב הוא לא עצם האמת או השקר, אלא התוצאה הסופית: האם הלקוח נפגע או מרוויח מהשקר.
האם שקרים לבנים הם מוצדקים אם הם מועילים?
אליעד כהן מתייחס גם למושג של "שקרים לבנים". אלה שקרים המכוונים להיטיב עם אדם אחר. אנשים נוטים לסלוח על שקרים אלה, מכיוון שהכוונה שלהם חיובית. לכן, ניתן להשתמש בתפיסה הזו גם בתחום המכירות, ולהסביר לעובד שהשקר אינו מיועד לפגוע בלקוח אלא דווקא לסייע לו לקבל החלטה מועילה בטווח הרחוק.
דוגמאות לשקרים בעלי כוונות טובות
אליעד מביא דוגמאות מעולמות אחרים כדי לחזק את ההסבר שלו:
כיצד משפיעה הכוונה על מוסריות השקר?
הכוונה בשקר משנה את האופן שבו אנשים תופסים אותו. כאשר העובד מבין שהשקר נועד לתועלת הלקוח ולא להרע לו, הוא יכול להרגיש טוב יותר עם פעולת השקר. בעצם, הסיבה היחידה שהוא מרגיש רע מלכתחילה היא ההנחה שהשקר פוגע. ברגע שהנחה זו משתנה - גם ההרגשה השלילית מתבטלת.
האם כל השקרים של אנשי דת מוצדקים?
אליעד כהן מוסיף הסתייגות לגבי דוגמת אנשי הדת. לדבריו, אמנם אנשי דת לעיתים משתמשים בשקרים כדי לחזק את האמונה, אך הבעיה אצלם היא שרוב הטענות הללו מבוססות על שקר מוחלט שאין מאחוריו תועלת אמיתית. אם השקרים היו באמת מביאים תועלת ממשית, הם היו מוצדקים, אך מכיוון שהשקרים אינם באמת מועילים, הם לא לגיטימיים.
מתי שקר נחשב למעשה מוסרי במכירות?
לסיכום, אליעד כהן מציע שהדרך לשכנע עובד לשקר ללקוח היא להראות לו שהשקר נועד להועיל ללקוח. אם העובד ישוכנע שהמטרה היא חיובית ושהלקוח ירוויח יותר מאשר יפסיד, הוא כבר לא ירגיש לא מוסרי או רע עם השקר, ואף יהיה מוכן לשקר מתוך תחושת שליחות חיובית.
אליעד כהן מסביר בסיטואציה מורכבת שבה מנהל מכירות רוצה לשכנע עובד שלו לשקר ללקוח, אך העובד מסרב בטענה שהדבר אינו מוסרי. השאלה המרכזית שאליעד עוסק בה היא: מה ניתן לעשות כדי לשכנע את העובד לשקר בלי לאיים עליו בפיטורים או להבטיח לו תגמולים כספיים? אליעד כהן מציין שיש להבין תחילה מה באמת מפריע לעובד בשקר ללקוח.
מה הסיבה האמיתית שהעובד לא רוצה לשקר?
ההסבר שאליעד נותן הוא שהעובד לא מתנגד לעצם השקר אלא לתחושה הרעה שנוצרת אצלו בעקבותיו. העובד מרגיש רע כי הוא חושב שהשקר פוגע בלקוח או גורם לו נזק כלשהו. אם ניתן להוכיח לעובד שהשקר דווקא יועיל ללקוח ושהלקוח לא ייפגע מכך, ייתכן שאותו עובד ירגיש פחות רע ואף יהיה מוכן לבצע את השקר.
לדוגמא, אליעד כהן מתאר שיחה דמיונית בין המנהל לעובד כדי להמחיש כיצד ניתן לשכנע אותו:
העובד אומר: "אני לא רוצה לשקר כי זה לא מוסרי, אני לא הייתי רוצה שישקרו אותי."
המנהל יכול לשאול את העובד: "למה אתה לא רוצה שישקרו אותך?"
העובד יענה: "כי אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק."
ואז המנהל יציע לו לחשוב אחרת: "אם היית יודע מראש שהמוצר יביא לך תועלת אמיתית וגדולה ורק באמצעות השקר היית קונה אותו ובסוף היית מרוצה, האם היית מוכן שישקרו לך?"
ייתכן שהעובד יענה: "כן, אם התועלת אמיתית וגדולה, הייתי מוכן לשקר."
כך העובד מבין שהמחויבות שלו אינה לא לשקר, אלא לוודא שהלקוח מקבל תועלת. מה שחשוב הוא לא עצם האמת או השקר, אלא התוצאה הסופית: האם הלקוח נפגע או מרוויח מהשקר.
האם שקרים לבנים הם מוצדקים אם הם מועילים?
אליעד כהן מתייחס גם למושג של "שקרים לבנים". אלה שקרים המכוונים להיטיב עם אדם אחר. אנשים נוטים לסלוח על שקרים אלה, מכיוון שהכוונה שלהם חיובית. לכן, ניתן להשתמש בתפיסה הזו גם בתחום המכירות, ולהסביר לעובד שהשקר אינו מיועד לפגוע בלקוח אלא דווקא לסייע לו לקבל החלטה מועילה בטווח הרחוק.
דוגמאות לשקרים בעלי כוונות טובות
אליעד מביא דוגמאות מעולמות אחרים כדי לחזק את ההסבר שלו:
- אנשי דת - שלפעמים מציגים עובדות "מדעיות" או ציטוטים לא מדויקים כדי לשכנע אנשים להאמין באלוהים, מתוך אמונה שהדבר יועיל לאדם בטווח הארוך, מבחינה רוחנית או נפשית.
- רופאים - שיכולים להחליט שלא למסור את כל המידע הרפואי למטופל כדי למנוע ממנו פאניקה או לחץ מיותר. השקר או הסתרת האמת נתפסים כמועילים למטופל.
כיצד משפיעה הכוונה על מוסריות השקר?
הכוונה בשקר משנה את האופן שבו אנשים תופסים אותו. כאשר העובד מבין שהשקר נועד לתועלת הלקוח ולא להרע לו, הוא יכול להרגיש טוב יותר עם פעולת השקר. בעצם, הסיבה היחידה שהוא מרגיש רע מלכתחילה היא ההנחה שהשקר פוגע. ברגע שהנחה זו משתנה - גם ההרגשה השלילית מתבטלת.
האם כל השקרים של אנשי דת מוצדקים?
אליעד כהן מוסיף הסתייגות לגבי דוגמת אנשי הדת. לדבריו, אמנם אנשי דת לעיתים משתמשים בשקרים כדי לחזק את האמונה, אך הבעיה אצלם היא שרוב הטענות הללו מבוססות על שקר מוחלט שאין מאחוריו תועלת אמיתית. אם השקרים היו באמת מביאים תועלת ממשית, הם היו מוצדקים, אך מכיוון שהשקרים אינם באמת מועילים, הם לא לגיטימיים.
מתי שקר נחשב למעשה מוסרי במכירות?
לסיכום, אליעד כהן מציע שהדרך לשכנע עובד לשקר ללקוח היא להראות לו שהשקר נועד להועיל ללקוח. אם העובד ישוכנע שהמטרה היא חיובית ושהלקוח ירוויח יותר מאשר יפסיד, הוא כבר לא ירגיש לא מוסרי או רע עם השקר, ואף יהיה מוכן לשקר מתוך תחושת שליחות חיובית.
- אתיקה במכירות
- שקרים לבנים והשפעתם
- איך לשכנע אנשים
- האם שקר יכול להיות חיובי?
- הדרכת אנשי מכירות
איך ניתן לשכנע איש מכירות לשקר ללקוח למרות שהוא מסרב לכך?
כאשר מנהל מכירות נתקל בעובד שמסרב לשקר ללקוח בטענה שזה אינו מוסרי, השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לשנות את עמדתו של העובד בלי לאיים עליו בפיטורים או להבטיח לו תגמולים כספיים.
מה באמת מפריע לעובד לשקר ללקוח?
ברוב המקרים, העובד מסרב לשקר לא בגלל עצם השקר, אלא משום שהוא מרגיש רע עם כך. הוא תופס את השקר כדבר שלילי, בעיקר אם הוא חושב שהוא פוגע בלקוח. אך אם ניתן לשכנע את העובד שהשקר מביא תועלת ללקוח או שהלקוח לא ייפגע ממנו, ייתכן שהוא ישנה את דעתו.
האם שקר תמיד גורם נזק?
כאשר עובד טוען שהוא לא רוצה לשקר, ניתן לשאול אותו:
- למה אתה חושב ששקר הוא דבר שלילי?
- האם היית מסכים שישקרו לך אם היית מקבל מזה תועלת?
אם העובד יסכים שאם הוא עצמו היה מקבל תועלת משקר מסוים, אז זה היה מקובל עליו, ניתן להסביר לו שהמטרה היא לא עצם השקר, אלא יצירת תועלת ללקוח.
האם הכוונה משנה את מוסריות השקר?
כאשר אנשים מספרים "שקרים לבנים" כדי לגרום למישהו אחר להרגיש טוב יותר או להניע אותו לפעולה חיובית, השקר נתפס כפחות שלילי. ניתן להשתמש בגישה זו ולומר לעובד שהשקר לא נועד לרמות את הלקוח לרעתו, אלא כדי לעזור לו לקבל החלטה שתהיה טובה עבורו בטווח הארוך.
דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת:
- אנשי דת שמציגים "הוכחות" שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם.
- רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים.
לסיכום
אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא פוגע בלקוח, יש להראות לו שבמצבים מסוימים השקר דווקא מועיל. כך, ניתן לשנות את תפיסתו כך שהוא לא יראה בכך פגיעה מוסרית, אלא אמצעי להועיל ללקוח.
כאשר מנהל מכירות נתקל בעובד שמסרב לשקר ללקוח בטענה שזה אינו מוסרי, השאלה המרכזית היא כיצד ניתן לשנות את עמדתו של העובד בלי לאיים עליו בפיטורים או להבטיח לו תגמולים כספיים.
מה באמת מפריע לעובד לשקר ללקוח?
ברוב המקרים, העובד מסרב לשקר לא בגלל עצם השקר, אלא משום שהוא מרגיש רע עם כך. הוא תופס את השקר כדבר שלילי, בעיקר אם הוא חושב שהוא פוגע בלקוח. אך אם ניתן לשכנע את העובד שהשקר מביא תועלת ללקוח או שהלקוח לא ייפגע ממנו, ייתכן שהוא ישנה את דעתו.
האם שקר תמיד גורם נזק?
כאשר עובד טוען שהוא לא רוצה לשקר, ניתן לשאול אותו:
- למה אתה חושב ששקר הוא דבר שלילי?
- האם היית מסכים שישקרו לך אם היית מקבל מזה תועלת?
אם העובד יסכים שאם הוא עצמו היה מקבל תועלת משקר מסוים, אז זה היה מקובל עליו, ניתן להסביר לו שהמטרה היא לא עצם השקר, אלא יצירת תועלת ללקוח.
האם הכוונה משנה את מוסריות השקר?
כאשר אנשים מספרים "שקרים לבנים" כדי לגרום למישהו אחר להרגיש טוב יותר או להניע אותו לפעולה חיובית, השקר נתפס כפחות שלילי. ניתן להשתמש בגישה זו ולומר לעובד שהשקר לא נועד לרמות את הלקוח לרעתו, אלא כדי לעזור לו לקבל החלטה שתהיה טובה עבורו בטווח הארוך.
דוגמאות לשימוש בשקרים לצורך תועלת:
- אנשי דת שמציגים "הוכחות" שאינן מדויקות כדי לחזק את אמונת המאמינים, מתוך מחשבה שזה יועיל להם.
- רופאים שמשמיטים מידע כדי למנוע פאניקה בקרב מטופלים.
לסיכום
אם העובד תופס את השקר כמעשה שלילי משום שהוא חושב שהוא פוגע בלקוח, יש להראות לו שבמצבים מסוימים השקר דווקא מועיל. כך, ניתן לשנות את תפיסתו כך שהוא לא יראה בכך פגיעה מוסרית, אלא אמצעי להועיל ללקוח.
- אתיקה במכירות
- שקרים לבנים והשפעתם
- איך לשכנע אנשים
- האם שקר יכול להיות חיובי?
- הדרכת אנשי מכירות
עכשיו הנושא הוא כזה נניח שיש לך עובד ואתה מנהל חברת מכירות והעובד שלך עובד במכירות והעובד שלך לא רוצה לשקר את הלקוח, נניח שיש סיטואציה שזה סוג של לשקר את הלקוח למסור לו מידע שגוי לרמות אותו, לעשות איזה מצג שווא חצי מצג שווא. עכשיו השאלה היא איך אתה ואתה אומר לעובד שלך "תמכור ככה וככה תעשה וככה" והעובד אומר לך "לא אני לא רוצה לשקר את הלקוח" איך אתה יכול לשכנע את העובד שלך לשקר את הלקוח חוץ מאשר להגיד לו "אם תשקר עוד אתה תקבל הרבה מאוד כסף אם לא תשקר אני מפטר אותך". מה התשובה?
ש: אתה רוצה להגיד?
אליעד: תגיד אתה.
ש: לשקר את העובד.
אליעד: לא בהנחה שהעובד יודע שזה לשקר בהנחה שאתה אומר לו "נכון זה לשקר כולם יודעים שזה לשקר" מה התשובה אין איזה רעיון?
ש: אולי הוא מפיק תועלת.
אליעד: אמרתי בלי זה בלי להגיד "אם תשקר אותו ותמכור תקבל מיליון דולר ואם לא אני אהרוג אותך" בלי זה.
ש: לא הקונה.
אליעד: אז מה?
אליעד: זה שמשקרים אותו.
אליעד: אז מה?
ש: בסדר אז שיקרת אותו אתה מקבל תועלת מה.
אליעד: קודם כל אתה בכיוון הנכון בא נסביר את מה שהוא אמר, הוא אמר כזה דבר כשהעובד אומר לך "אני לא רוצה לשקר את הלקוח" השאלה היא למה הוא לא רוצה לשקר את הלקוח אז מה אם אתה משקר את הלקוח מי אמר שזה רע לשקר את הלקוח, השכל שבדבר הוא שהעובד שלך מרגיש רע מזה שהוא משקר את הלקוח כי הוא חושב שהוא גורם נזק ללקוח.
אבל אם לדוגמא נגיד הלקוח מקבל תועלת מאוד גדולה מהמוצר והשקר שמשקרים את הלקוח הוא הכרחי לטובת המכירה אז יכול להיות שתגיד לעובד שלך שהוא המוכר תגיד לו "תקשיב נכון שזה שקר אז מה מה הבעיה שזה שקר" ואז הוא יגיד "תראה אתה יודע זה לא מוסרי", תגיד לו "למה זה לא מוסרי? כי אנחנו לא אמורים לשקר את הלקוח, למה אנחנו לא אמורים לשקר את הלקוח? הוא אומר "כי אני לא הייתי רוצה שישקרו אותי".
"אוקי סבבה ואתה אף פעם לא היית רוצה שישקרו אותך?" הוא אומר "לא, למה אתה לא רוצה שישקרו אותך? כי אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק, אוקי ואם היית יודע שהמוצר הזה יביא לך תועלת אבל רק אם ישקרו אותך אתה תקנה אותו ובדיעבד אתה תהיה מרוצה מזה אתה מוכן שישקרו אותך?" יכול להיות שהוא יגיד "כן אני מבין יש בזה איזה היגיון, אם אני יודע שאני אקבל תועלת אני מוכן שישקרו אותי".
ואז ממילא הוא מבין שהמחויב זה לא בלשקר או לא לשקר אלא המחויב הוא בתועלת כי ההיגיון שאומר לא לשקר זה כדי לא לגרום לו נזק אבל אם הוא קיבל תועלת מהמוצר שהיא גדולה מהנזק שנגרם לו מזה ששיקרת אותו אז זה כן בסדר.
ש: זה תלוי מה המחויב של אותו מוכר.
אליעד: בסדר אבל מה שבאתי להגיד החידוד של מה שניסיתי לומר הוא שכשהעובד שלך אומר לך "שלום אני לא רוצה לשקר את הלקוח" זה בעצם לבוש של משהו אחר, הבעיה שלו לא בזה שהוא משקר את הלקוח הבעיה שלו היא בזה נגיד שהוא מרגיש רע מזה שהוא משקר את הלקוח כי הוא מרגיש שהוא נגיד עושה דבר לא מוסרי דברים כאלה, בזה שהוא כאילו נגיד הוא מרגיש שהוא שפל כי הוא עושה פעולה לא ראויה העובד.
ואז צריך להסתכל מה המהות של הסיבה שבגללה העובד לא רוצה לשקר את הלקוח וכנראה בא נניח שהוא חושב בגלל שהוא לא רוצה לדפוק את הלקוח ואם הוא יחשוב שיש תועלת. אוקי איפה זה די נפוץ הגישה הזאת אצל הדתיים שיש קודם כל, שכאילו אומרים "אוקי בוא נשקר כי כך הוא יאמין באלוהים ואז כאילו מצבו יהיה יותר טוב".
ש: במה הם משקרים?
אליעד: במיליון ואחד הוכחות "ציטוטים מדעיים" כל מיני דברים כאלה.
ש: אבל הם חושבים שזה נכון.
אליעד: לא הרבה פעמים הם גם חושבים, כאילו יש בפורמלי אפילו מותר לשקר יש כאילו פורמאלי מותר לשקר. אוקי עכשיו אבל מה הבעיה שלהם הבעיה שלהם זה שכל הטענות כולן מבוססות על שקר אם הייתה תועלת אמיתית בלהאמין באלוהים נגיד שהיא גדולה מהנזק אז אתה יכול להגיד "אוקי אז מה אם שיקרת את הבן אדם" אבל מאחר שהכל מבוסס על שקר בסוף נגרם רק נזק. ומי אומר שמה שאני אומר זה נכון גם זאת שאלה, בסדר אבל בכל מקרה באתי להגיד שיש גם היבט כזה פורמאלי לפחות בדת.
ש: אתה רוצה להגיד?
אליעד: תגיד אתה.
ש: לשקר את העובד.
אליעד: לא בהנחה שהעובד יודע שזה לשקר בהנחה שאתה אומר לו "נכון זה לשקר כולם יודעים שזה לשקר" מה התשובה אין איזה רעיון?
ש: אולי הוא מפיק תועלת.
אליעד: אמרתי בלי זה בלי להגיד "אם תשקר אותו ותמכור תקבל מיליון דולר ואם לא אני אהרוג אותך" בלי זה.
ש: לא הקונה.
אליעד: אז מה?
אליעד: זה שמשקרים אותו.
אליעד: אז מה?
ש: בסדר אז שיקרת אותו אתה מקבל תועלת מה.
אליעד: קודם כל אתה בכיוון הנכון בא נסביר את מה שהוא אמר, הוא אמר כזה דבר כשהעובד אומר לך "אני לא רוצה לשקר את הלקוח" השאלה היא למה הוא לא רוצה לשקר את הלקוח אז מה אם אתה משקר את הלקוח מי אמר שזה רע לשקר את הלקוח, השכל שבדבר הוא שהעובד שלך מרגיש רע מזה שהוא משקר את הלקוח כי הוא חושב שהוא גורם נזק ללקוח.
אבל אם לדוגמא נגיד הלקוח מקבל תועלת מאוד גדולה מהמוצר והשקר שמשקרים את הלקוח הוא הכרחי לטובת המכירה אז יכול להיות שתגיד לעובד שלך שהוא המוכר תגיד לו "תקשיב נכון שזה שקר אז מה מה הבעיה שזה שקר" ואז הוא יגיד "תראה אתה יודע זה לא מוסרי", תגיד לו "למה זה לא מוסרי? כי אנחנו לא אמורים לשקר את הלקוח, למה אנחנו לא אמורים לשקר את הלקוח? הוא אומר "כי אני לא הייתי רוצה שישקרו אותי".
"אוקי סבבה ואתה אף פעם לא היית רוצה שישקרו אותך?" הוא אומר "לא, למה אתה לא רוצה שישקרו אותך? כי אני לא רוצה לקנות מוצר ולהידפק, אוקי ואם היית יודע שהמוצר הזה יביא לך תועלת אבל רק אם ישקרו אותך אתה תקנה אותו ובדיעבד אתה תהיה מרוצה מזה אתה מוכן שישקרו אותך?" יכול להיות שהוא יגיד "כן אני מבין יש בזה איזה היגיון, אם אני יודע שאני אקבל תועלת אני מוכן שישקרו אותי".
ואז ממילא הוא מבין שהמחויב זה לא בלשקר או לא לשקר אלא המחויב הוא בתועלת כי ההיגיון שאומר לא לשקר זה כדי לא לגרום לו נזק אבל אם הוא קיבל תועלת מהמוצר שהיא גדולה מהנזק שנגרם לו מזה ששיקרת אותו אז זה כן בסדר.
ש: זה תלוי מה המחויב של אותו מוכר.
אליעד: בסדר אבל מה שבאתי להגיד החידוד של מה שניסיתי לומר הוא שכשהעובד שלך אומר לך "שלום אני לא רוצה לשקר את הלקוח" זה בעצם לבוש של משהו אחר, הבעיה שלו לא בזה שהוא משקר את הלקוח הבעיה שלו היא בזה נגיד שהוא מרגיש רע מזה שהוא משקר את הלקוח כי הוא מרגיש שהוא נגיד עושה דבר לא מוסרי דברים כאלה, בזה שהוא כאילו נגיד הוא מרגיש שהוא שפל כי הוא עושה פעולה לא ראויה העובד.
ואז צריך להסתכל מה המהות של הסיבה שבגללה העובד לא רוצה לשקר את הלקוח וכנראה בא נניח שהוא חושב בגלל שהוא לא רוצה לדפוק את הלקוח ואם הוא יחשוב שיש תועלת. אוקי איפה זה די נפוץ הגישה הזאת אצל הדתיים שיש קודם כל, שכאילו אומרים "אוקי בוא נשקר כי כך הוא יאמין באלוהים ואז כאילו מצבו יהיה יותר טוב".
ש: במה הם משקרים?
אליעד: במיליון ואחד הוכחות "ציטוטים מדעיים" כל מיני דברים כאלה.
ש: אבל הם חושבים שזה נכון.
אליעד: לא הרבה פעמים הם גם חושבים, כאילו יש בפורמלי אפילו מותר לשקר יש כאילו פורמאלי מותר לשקר. אוקי עכשיו אבל מה הבעיה שלהם הבעיה שלהם זה שכל הטענות כולן מבוססות על שקר אם הייתה תועלת אמיתית בלהאמין באלוהים נגיד שהיא גדולה מהנזק אז אתה יכול להגיד "אוקי אז מה אם שיקרת את הבן אדם" אבל מאחר שהכל מבוסס על שקר בסוף נגרם רק נזק. ומי אומר שמה שאני אומר זה נכון גם זאת שאלה, בסדר אבל בכל מקרה באתי להגיד שיש גם היבט כזה פורמאלי לפחות בדת.
050-3331-331