איך לדעת האם אתה הולך בדרך הרוחנית הנכונה?

אליעד כהן מסביר בשיחה את הקושי העיקרי לדעת האם הדרך הרוחנית שבה אתה הולך היא אכן הדרך הנכונה. לדבריו, ישנם שני סוגים של דרכים: דרכים שנותנות לך תוצאות יחסיות ודרכים השואפות לתוצאה מוחלטת. מי ששואף לתוצאה יחסית - לדוגמה, לקבל ריגוש או תוצאה מיידית מסוימת - יכול לבדוק בקלות יחסית אם הוא הולך בדרך הנכונה לפי התוצאות המיידיות. אך אם השאיפה היא להגיע לתוצאה מוחלטת, כמו שלמות רוחנית מוחלטת, אז האדם לעולם לא יכול לדעת מראש אם הוא בדרך הנכונה עד שהוא יגיע לסוף הדרך. אליעד מדגיש שוב ושוב, כי רק לאחר שהגיע לתוצאה הסופית, הוא הבין איזו דרך עבר, והבין שהיא הדרך הנכונה.

לדוגמה, הוא מביא את דרכו של רבי נחמן, ואומר שבהתחלה הוא לא ידע אם הדרך של רבי נחמן אכן נכונה, והוא גילה את האמת שבה רק בדיעבד. הוא מסביר שאדם שמצהיר מראש שהוא הולך בדרך מסוימת ומרגיש בטוח שזו הדרך הנכונה, כנראה לא מספיק מתבונן בעצמו ובמציאות. אליעד מודה כי גם הוא עבר בדרך הבודהיזם, אבל לדבריו זו לא הייתה דרך מודעת או מסומנת מראש אלא חלק מניסיונות רבים שעשה.

מדוע הדרך הרוחנית אינה ברורה מראש?

אליעד מסביר את נקודת המפתח: הדרך הרוחנית אינה מוגדרת מראש, ואינה יכולה להיות ברורה לך כאשר אתה נמצא בתוכה. הוא אומר שהוא עצמו לא הלך בדרך אחת ספציפית שהייתה ברורה לו מראש. במקום זאת, הוא ניסה כמעט את כל הדרכים האפשריות: מדיטציה, בודהיזם, וגישות שונות. הוא לא ידע מראש איזו דרך תוביל אותו למטרה. רק כשהוא הרגיש שהוא כבר לא מחפש יותר, הוא הבין שהגיע ליעדו.

לדבריו, ההבנה שהגעת לסוף הדרך מתבטאת בכך שאתה פשוט קם יום אחד בבוקר ומגלה שאתה כבר לא מחפש שום דבר נוסף. זה לא משהו מתוכנן או החלטה מודעת, אלא תחושה פנימית של שלמות. רק אחרי זה הוא התחיל להתבונן אחורה ולבחון איזו דרך הוא עבר, ומתוך זה הוא יצר את ההסברים שהוא מציע היום.

האם הדרך להארה היא תהליך סיבתי או אקראי?

אליעד מבהיר נקודה מעניינת נוספת, והיא שאמנם ההגעה לתוצאה הסופית יכולה להיראות כמו אוסף של אירועים אקראיים, אך עדיין האדם יוצר תחושה של קשר סיבתי ביניהם. כלומר, כשמסתכלים אחורה, נראה שיש היגיון ברור ותהליך, אבל בזמן אמת זה מרגיש כאילו האירועים מתרחשים באקראיות מוחלטת.

איך לבחור את הדרך הרוחנית הטובה ביותר?

אליעד ממליץ לבחור בדרך שהוכיחה את עצמה אצל אנשים רבים, אך מציין שהשאלה האמיתית היא האם האדם באמת רוצה להגיע לאותו סוג של הארה או שלמות שהדרך מציעה. הוא מחדד את הנקודה שבשיטתו הוא מסביר בצורה הטובה ביותר למה אנשים לא מאושרים. לשיטתו, כדי לבחור דרך נכונה, צריך להבין קודם כל למה אתה לא מאושר, ואז לבדוק האם הדרך שבחרת מסבירה לך את הסיבה הזאת בצורה הטובה ביותר. הוא טוען שבעניין זה השיטה שלו נותנת את ההסבר הכי טוב לעומק הבעיה האנושית הבסיסית - הקיום עצמו הוא חיסרון.

מהם השלבים שאליעד ממליץ עליהם בדרך הרוחנית?

אליעד מציג שלושה שלבים הכרחיים בתהליך:

1. להגדיר בבירור את המטרה: לדעת בדיוק לאן אתה רוצה להגיע. הוא מזהיר שאם אדם לא יודע מה הוא רוצה, הוא ילך לאיבוד או יבחר בדרכים שגויות.
2. להבין מדוע עדיין לא הגעת למטרה הזאת: להבין את שורש החיסרון או הבעיה שבגללה אתה לא מצליח להשיג את השלמות או האושר הרצוי.
3. לשאול מי יכול לעזור לך להגיע לשם: לבחור מורה או שיטה לפי איכות ההסבר שהיא נותנת לבעיה שלך, ולפי האופן שבו היא מקשרת בין הבעיה לבין הפתרון.

אליעד מביא את עצמו כדוגמה: הוא חיפש שלמות מוחלטת, הבין שהחיסרון הוא עצם קיומו, ואז מצא מורה שנתן לו הנחיה פשוטה: להיצמד לאמת. אליעד לא ידע בתחילה כיצד בדיוק תעזור לו ההנחיה הזאת, אבל בהמשך הבין שההתמקדות באמת אכן הביאה אותו למטרה.

האם יש דרך מוגדרת אחת להגיע להארה מוחלטת?

אליעד מבהיר לבסוף כי אין דרך מוגדרת וחד משמעית להגעה לשלמות או להארה רוחנית. הוא מציין שזהו מצב פרדוקסלי מטבעו, משום שכל דרך שתבחר תהיה מוגבלת מעצם טבעה. לכן, לטענתו, הדרך היא תמיד אינדיבידואלית ובלתי מוגדרת מראש, אך מי שיחקור לעומק ויתבונן באמת בצורה קיצונית וסופית, יגיע לתוצאה המבוקשת.