איך תדע שאתה בדרך הנכונה?

אנשים רבים נמצאים במסע של חיפוש אחר הדרך הנכונה בחיים, ובמיוחד במסע רוחני. השאלה המרכזית שאליעד כהן מתייחס אליה בהרצאה היא כיצד יכול האדם לדעת שהוא אכן הולך בדרך הנכונה, שהשיטה הרוחנית שהוא לומד היא האמת ולא שקר נוסף שהוא מאמין בו.

הנקודה הראשונה שאליעד כהן מדגיש היא, שכאשר אדם שואל את עצמו האם הוא נמצא בדרך הנכונה, עליו קודם כל להבין שיש בעיה מובנית בשאלה עצמה. מדוע? כי כל אדם, במשך כל חייו, חי באשליה. כל אדם חושב שהדרך שהוא הולך בה נכונה - עד הרגע שהוא מגלה שהיא לא נכונה, ואז הוא מתחיל לחפש שוב את האמת. אליעד מציין דוגמה לכך: במשך חמישים שנה אדם האמין שהוא חי בדרך הנכונה, הוא היה בטוח בעצמו, ואז יום אחד הוא פתאום מתעורר ומבין שהוא היה בטעות. עכשיו נשאלת השאלה: איך האדם יכול להיות בטוח שמה שהוא חושב עכשיו, שהדרך החדשה שהוא מצא, היא אכן הדרך הנכונה ולא עוד שקר שהוא מספר לעצמו?

אליעד כהן מסביר שהקושי המרכזי הוא בעצם שהאדם ממשיך להיות לכוד בתוך התפיסה ש"אמת" היא משהו מוגדר וספציפי, משהו מוגבל. בעבר, כאשר אנשים למדו שיטות רוחניות או קראו ספרים רוחניים, נאמר להם ש"רק הדרך הזו נכונה", רק השיטה הזו נכונה, ושהשיטות האחרות הן טעות. אבל אליעד טוען שהגישה הזו עצמה היא מקור הטעות, כי כאשר אדם נתפס לרעיון שרק דבר אחד הוא נכון, הוא שוב מגביל את עצמו, ושוב נמצא בשקר.

למה דווקא הדרך של אליעד כהן היא האמת?

אליעד כהן מסביר שבעצם, מה שנלמד בהרצאות שלו הוא לא אמת מוחלטת במובן של "רק זו הדרך הנכונה". אלא שדווקא כאן לומדים את כל הזוויות האפשריות. בהרצאותיו של אליעד כהן האדם לא לומד דרך אחת ויחידה שהיא אמת, אלא לומד לראות את כל הפרספקטיבות האפשריות. אליעד מדגיש שהמטרה אינה להגיד "רק זה נכון", אלא להבין שהאמת עצמה נמצאת מעבר לכל שיטה, מעבר לכל זווית ראייה ספציפית.

במילים אחרות, אליעד כהן מלמד שהאמת היא לא אחת - אלא שהאמת נמצאת או בכל מקום (כלומר כל הזוויות הן אמת) או שהיא בכלל מחוץ לכל הדברים הללו. אין אמת מוחלטת שמוגבלת רק לצורת מחשבה אחת או שיטה אחת, כי ברגע שאדם אומר שרק דרך מסוימת היא אמת - הוא שוב לכוד בתוך הגבלה. זה בדיוק מה שקורה בשיטות הרוחניות המסורתיות, שבהן אומרים לך שרק התפיסה שלהם נכונה.

הסיבה שהגישה של אליעד כהן מיוחדת יותר

אליעד כהן מציג כאן את הגישה המיוחדת שלו, שהיא שונה מהשיטות הרוחניות המסורתיות. ההבדל המרכזי הוא שבעוד שבשיטות אחרות לימדו את האדם להאמין ש"רק מה שלמדת כאן הוא נכון", אליעד מלמד שאמנם נאמר כאן שהגישה שלו נכונה, אבל גם ההפך של כל דבר נאמר ונכון גם הוא. אליעד בעצם מלמד את האדם להסתכל על העולם מכמה זוויות בו זמנית, להבין שכל דרך נכונה וגם ההפך שלה נכון. זו שיטת לימוד שמאפשרת לאדם להשתחרר מהצורך להיצמד רק לאמת אחת, ובכך האדם משתחרר מהשקר הבסיסי שכל השיטות האחרות לכודות בו.

אליעד כהן מסביר שהיתרון הגדול של השיטה שלו הוא בכך שהיא לא מנסה "לסגור" את האדם רק על פרספקטיבה אחת. במקום זאת, האדם לומד לראות את המציאות מכל הזוויות האפשריות. כך, האדם לא נופל שוב ושוב באותה מלכודת שבה הוא מאמין רק בדרך אחת מסוימת. היתרון של הלמידה הזו הוא בכך שהיא מבטלת את ההיצמדות לרעיונות מוגבלים, ולכן האדם הופך לגמיש יותר, פתוח יותר, ובסופו של דבר - קרוב יותר להבנה עמוקה של המציאות עצמה.

מדוע אי אפשר להגדיר את האמת בצורה מוגבלת?

אליעד כהן מוסיף ומדגיש, כי ברגע שמישהו מנסה להגדיר את האמת בצורה מוגבלת - הוא מאבד אותה מיד. למה? כי האמת היא אינסופית, ולכן כל ניסיון להגביל אותה לדרך אחת, לרעיון אחד או לשיטה אחת בלבד, הוא כבר טעות מהיסוד. זהו הפרדוקס המרכזי: האדם כל הזמן מחפש אמת אחת ויחידה, אבל האמת האמיתית היא לעולם לא מוגבלת לדבר מסוים. היא נמצאת בכל הזוויות, בכל הרעיונות, ובאותו הזמן מחוץ להם לחלוטין.

מהי המשמעות של למידת "כל הזוויות"?

אליעד כהן מדגיש שוב שהמשמעות של למידת כל הזוויות היא לא פשוט לצבור ידע, אלא בעיקר להשתחרר מההיצמדות לרעיונות. כאשר אדם רואה את כל הפרספקטיבות, הוא כבר לא יכול להגיד שרק דבר אחד נכון והשאר לא, ולכן הוא משתחרר מהשקר הבסיסי של העולם. זו הדרך האמיתית להבין את המציאות.

לסיכום, הגישה של אליעד כהן מלמדת שהדרך הנכונה באמת היא זו שמלמדת את האדם לראות את כל הזוויות האפשריות, ולהבין שאין אמת מוגבלת אחת. ההבנה העמוקה הזו היא הדבר היחיד שיכול לשחרר את האדם מהטעויות שבהן הוא חי כל חייו.