מה זה יחסי ומה זה מוחלט?

אליעד כהן מסביר את המושגים "יחסי" ו"מוחלט" באופן מפורט ומעמיק, באמצעות דוגמאות והסברים. לדבריו, המושג "יחסי" מתייחס לכך שדבר מסוים נכון או טוב, אך רק בהקשר מסוים או בהתאם להנחות יסוד ספציפיות. לעומת זאת, "מוחלט" פירושו שהדבר נכון תמיד וללא תלות בשום תנאי או הקשר ספציפי.

מה המשמעות של "יחסי" לפי אליעד כהן?

כאשר אליעד מדבר על "יחסי", הוא מתכוון לכך שמשהו מוגדר כנכון או כטוב בהתאם להנחות יסוד או תנאים מסוימים. הוא נותן דוגמה של שתיית מים: שתיית מים יכולה להיחשב כדבר טוב, אך רק ביחס לרצון של האדם ששותה מים. לדוגמה, אם אתה רוצה לשתות מים ושתית, אז באופן יחסי זה היה טוב עבורך. אך אם לא היית צמא, הפעולה עצמה לא הייתה מוגדרת בהכרח כ"טובה". כלומר, הטוב או הנכון במצב כזה תלוי ברצון ובצרכים של האדם באותו רגע.

בנוסף, אליעד מבהיר כי "יחסי" מתייחס למציאות המוגבלת במקרים ספציפיים או הנחות ספציפיות. למשל, אם נניח שהחושים שלנו אמיתיים ומדויקים, אז במציאות זו יהיה נכון להגיד ש"יש קיר בחדר". אבל זו אמת יחסית בלבד, כי היא תלויה באמונה או בהנחה שהחושים שלנו מדויקים.

מה המשמעות של "מוחלט" לפי אליעד כהן?

אליעד מגדיר "מוחלט" כהפך הגמור של יחסי - דבר שהוא נכון או טוב תמיד, בכל מקרה וללא תלות בתנאים חיצוניים, ברצונות, בהנחות או בנסיבות. מושג זה מבטא אמת או טוב שאינם מוגבלים לשום הנחות או מצבים. דבר מוחלט יהיה תמיד נכון, ללא תלות במה שאנחנו חושבים או מרגישים.

עם זאת, אליעד מבהיר כי קשה להצביע על דוגמה פשוטה למשהו שהוא "מוחלט". הוא אומר שבפועל, רוב האמיתות שאנו רגילים להתייחס אליהן הן אמיתות יחסיות בלבד. גם דברים שנראים לנו כמובנים מאליהם, כמו "שתיית מים זה טוב", מתגלים כאמיתות יחסיות בלבד. אין משהו מוחלט שיכול להיות טוב תמיד, כי טוב מוחלט היה צריך להיות טוב ללא שום תנאי, דבר שכמעט בלתי אפשרי להדגים במציאות האנושית.

דוגמה מפורטת - שתיית מים היא טוב יחסי או מוחלט?

אליעד מדגים בהרחבה את הדוגמה של שתיית מים, כדי להמחיש את ההבדל בין יחסי למוחלט. אם אדם שותה מים כשהוא צמא, השתייה תהיה דבר טוב עבורו - אבל רק ביחס לצמא שלו. כלומר, זה טוב יחסי בלבד, כי אם הוא לא היה צמא, השתייה לא הייתה טובה בשבילו.

לעומת זאת, אם היינו טוענים ששתיית מים היא טוב מוחלט, המשמעות הייתה ששתיית מים צריכה להיות טובה בכל מצב, בלי תלות במצב האדם, ברצונותיו, או בתנאים אחרים. מכיוון שברור שיש מצבים בהם שתיית מים אינה טובה (למשל, אם האדם אינו צמא או שהמים מזוהמים), הרי שהטוב הזה אינו מוחלט, אלא יחסי בלבד.

דוגמה נוספת - האמת של החושים שלנו היא אמת יחסית או מוחלטת?

אליעד מסביר את היחסיות של האמת גם באמצעות הדוגמה של החושים. אם אנחנו מאמינים שהחושים שלנו מדויקים, אז לפי האמונה הזאת האמירה "יש קיר בחדר" תהיה נכונה. אבל זו אמת יחסית בלבד, כי היא תלויה בהנחה שהחושים שלנו אמינים ומדויקים. אם נניח שהחושים שלנו טועים, האמירה "יש קיר" כבר אינה בהכרח נכונה.

ההסבר של אליעד מדגיש עד כמה כל מה שאנו מתייחסים אליו בדרך כלל כ"אמת" או "נכון", הוא בעצם יחסי בלבד, כי תמיד קיימת הנחה או תנאי שצריך לקבל כדי שהדבר יהיה נכון.

האם קיים "טוב מוחלט" או "רע מוחלט"?

אליעד מתייחס גם למושגים "טוב מוחלט" ו"רע מוחלט", ומבהיר ש"טוב מוחלט" או "רע מוחלט" הם מושגים מורכבים מאוד, וכמעט בלתי אפשריים להדגמה בפועל. הוא מסביר שכל טוב או רע שאנחנו מכירים הוא יחסי, כי הוא תלוי במצב מסוים, בהקשר מסוים, או ברצונות שלנו.

לדוגמה, גם משהו שנתפס בדרך כלל כ"רע", כמו כאב, יכול להיתפס כ"טוב" בהקשרים אחרים - כמו כאשר כאב עוזר לנו לזהות בעיה בגוף. זה ממחיש שגם הרע הוא יחסי. טוב מוחלט היה צריך להיות תמיד טוב, בלי קשר לשום נסיבות, ורע מוחלט היה צריך להיות תמיד רע, ללא יוצא מן הכלל. במציאות, אליעד מדגים, קשה למצוא דוגמאות ממשיות כאלה, ולכן הוא מסיק שרוב הטוב והרע שאנו חווים הם יחסיים בלבד.

לסיכום, איך אפשר להבחין בין יחסי ומוחלט?

לסיום, אליעד מבהיר בפשטות כי ההבדל בין יחסי ומוחלט נעוץ בתלות של הדבר בתנאים או הנחות. "יחסי" תלוי תמיד במשהו חיצוני - הנחות, רצונות, נסיבות או מצבים, בעוד ש"מוחלט" לא תלוי בשום דבר חיצוני, ולכן הוא תמיד נכון או טוב.

כל הדוגמאות וההסברים הללו מיועדים להבהיר לעומק מה ההבדל בין שני המושגים, מדוע קשה למצוא אמת או טוב מוחלטים במציאות, ולמה רוב הדברים שאנחנו חושבים שהם "טובים" או "נכונים", מתבררים כאמיתות יחסיות בלבד.