ובו יתבאר, הקשר שיש, בין הגדרות באשר הן, לבין פחדים וחרדות. והעניין הוא, כי בכל מקום שיש הגדרה, יש פחד וחרדה. וככל שיש יותר הגדרות, כך יש יותר פחדים ויותר חרדות. והכוונה היא, שככל שהרצון של האדם יותר מוגדר, דהיינו, ככל שהאדם מגדיר טוב יותר מה הוא רוצה, וככל שהאדם יודע בצורה מוגדרת יותר, מה הוא רוצה שיקרה ומה הוא לא רוצה שיקרה, כך גדלה כמות החרדות והפחדים שלו.

כי הפחד והחרדה, באים ונובעים מהרצון המוגדר של האדם. כי הפחד, הוא מפני הרע. שהאדם מפחד להרגיש רע. והאדם מרגיש רע, כאשר המציאות נוגדת את רצונו. כי כאשר המציאות כרצונו של האדם, הרי שטוב לאדם. וכאשר יש התנגדות, בין המציאות לבין הרצון של האדם, על ידי זה נוצר רע. כי אין האדם מרגיש רע, אא"כ המציאות אינה כרצונו.

והאדם, מפחד להרגיש רע. כי האדם, לא מפחד להרגיש טוב, אלא האדם מפחד רק מפני הרע. והרע יכול להיות קיים, רק כאשר יש לאדם רצון מוגדר, שהמציאות תהיה כך או אחרת.

כי מצד המציאות, יש אין סוף אפשרויות, כיצד היא יכולה להיות בכל רגע ורגע. כי הפוטנציאל של המציאות, דהיינו, כמות האפשרויות של המציאות, היא אין סופית. ובכל רגע ורגע, האדם חווה אפשרות אחרת של המציאות, מתוך אין סוף אפשרויות אפשריות של המציאות.

והסיכוי שהאדם ירגיש רע, הוא כפי רמת ההגדרה של האדם, את מה שהוא בדיוק רוצה. כי יש אין סוף אפשרויות כיצד תהיה המציאות. ויש אין סוף אפשרויות, מה האדם יכול לרצות שיקרה. וככל שהאדם מגדיר טוב יותר, מה בדיוק הוא רוצה שיקרה, כך גם גדל הסיכוי, שלא יקרה בדיוק מה שהוא רוצה שיקרה.

וממילא זה אומר, שככל שהרצון של האדם מוגדר יותר, וככל שהאדם יודע טוב יותר, מה בדיוק הוא רוצה, ולמה הוא רוצה את מה שהוא רוצה, וכמה חשוב שיקרה בדיוק מה שהוא רוצה, ובפרט אלו שעושים דמיון מודרך, ומדמיינים בדיוק את מה שהם רוצים לפרטי פרטים, ככל שהאדם יותר מודע לרצון המוגדר שלו, כך בתוכו גדלים הפחד והחרדה, מכך שהמציאות לא תהיה בדיוק כפי מה שהוא רוצה.

ולא נכנס כאן לשאלה, האם ומתי האדם צריך להגדיר את מה שהוא רוצה או לא, אבל כן נחדד כאן את העובדה הברורה ביותר, והיא, שככל שהרצון של האדם יותר מוגדר וספציפי, שהאדם רוצה בצורה מפורטת יותר, שהמציאות תהיה בדיוק כך ולא אחרת, כך גם גדל הסיכוי שהמציאות לא תהיה בדיוק כפי מה שהאדם רוצה. דהיינו, גדל הסיכוי שהאדם ירגיש רע. כי ככל שהמציאות שונה מהרצון של האדם, כך רע יותר לאדם. וממילא זה אומר, שגדלים גם הפחד והחרדה של האדם, מכך שהוא ירגיש רע.

ויש כאלו שמאמינים, שככל שהם יגדירו לעצמם טוב יותר, מה הם בדיוק רוצים, כך הם יגדילו את הסיכוי לכך שהדבר הזה יקרה. כי אם לדוגמה האדם יגדיר לעצמו מה בדיוק הוא רוצה לעשות במשך היום, זה מגדיל את הסיכוי, לכך שאכן הוא יעשה בדיוק את מה שהוא רוצה לעשות במשך היום. ואם האדם לא יגדיר לעצמו מה בדיוק הוא רוצה לעשות במשך היום, זה מקטין את הסיכוי לכך שהאדם יעשה בדיוק את מה שהוא רוצה במשך היום.

ומי שיתבונן יראה, כי בלי הגדרות, אי אפשר להתנהל בעולם. וכדי להתנהל בעולם, לשם כך האדם צריך להגדיר לעצמו מה הוא רוצה, ומה מותר ומה אסור לעשות, ומה טוב ומה רע עבורו. וכיו"ב הגדרות שונות. ואם האדם לא יגדיר לעצמו מה טוב ומה רע עבורו, הרי שיכולים לקרות לאדם המון דברים רעים, בלי שהוא ישים לכך לב. כי רק כאשר האדם מבין בדיוק, מה טוב ומה רע עבורו, רק אז האדם יכול להתרחק כמה שיותר מהרע, ולהתקרב כמה שיותר אל הטוב.

וזה כמובן נכון באופן חלקי בלבד. כי זה נכון, שבלי הגדרת טוב ורע, יכולים לקרות לאדם דברים רעים ולא טובים. אבל, זה נכון רק באופן חלקי. כי אם האדם לא יגדיר בכלל ולגמרי, שום הגדרת טוב ורע, הרי שאז, לא יוכלו לקרות לאדם, לא דברים רעים, ולא דברים טובים. כי אם באמת התודעה של האדם, תהיה נקייה לגמרי, מההבדלה שבין טוב לבין רע, הרי שאז לא יכול לקרות לאדם טוב או רע.

אלא, שכאשר האדם כן מגדיר קצת, מה טוב ומה רע עבורו, אז האדם יכול להגדיר טוב יותר, מה טוב ומה רע עבורו, כדי להתרחק כמה שיותר מהרע עבורו. או לחלופין, האדם יכול גם להגדיר פחות, מה טוב ומה רע עבורו, ועל ידי זה להקטין את כמות הרע האפשרית שתקרה לו.

כי מי שלא אכפת לו בכלל, מה הוא עושה במשך היום. הרי שכל מה שהוא עושה במשך היום, זה לא טוב ולא רע עבורו. אבל כאשר כן אכפת לאדם קצת מה הוא עושה במשך היום, אז אם האדם לא יגדיר לעצמו מה הוא רוצה לעשות במשך היום, אז זה מרחיק את האדם מלעשות משהו מוגדר במשך היום. ובכל מקרה, כאשר אין לאדם שום הגדרה בכלל, ממילא הוא מחוץ למשחק של הטוב והרע. וכאשר יש...