האם צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם?

בשאלה האם צה"ל הוא צבא מוסרי או לא, אליעד כהן מסביר שהוויכוח סביב מוסריות צה"ל חסר חשיבות בפני עצמו, ושהנקודה החשובה היא להבין את ההיגיון מאחורי הטענות נגדו. הוא מדגיש שאפילו אם נסכים, לצורך הדיון, שצה"ל אכן הצבא הכי מוסרי בעולם, עדיין עולה השאלה מדוע מאשימים את צה"ל ואת מדינת ישראל כל כך הרבה בפשעים נגד האנושות, פגיעה בחפים מפשע, וחוסר מוסריות.

למה שונאים את מדינת ישראל ומאשימים אותה בחוסר מוסריות?

ההסבר המרכזי של אליעד הוא שהאשמות נובעות דווקא מהמוסריות המוגזמת של ישראל. אליעד נותן דוגמה למצב שבו צה"ל עומד מול מחבל שמתחבא מאחורי ילדים או אנשים חפים מפשע. הוא מתאר את המוסריות המופרזת של צה"ל, הגורמת לכך שחיילים מוכנים להסתכן ואף למות, רק כדי לא לפגוע באזרחים חפים מפשע. הוא אומר שהגישה הזו, לכאורה מוסרית, היא זו שמייצרת את ההאשמות כלפי ישראל. לפי אליעד, כאשר צה"ל מוכן לסכן את עצמו או להפסיד את המטרה הצבאית, הוא למעשה מודה שהוא אינו בטוח בצדקת דרכו עד הסוף, ומשדר חולשה והיסוס לאויב.

האם האדם מוסרי יותר מחיה בטבע?

אליעד מביא דוגמה להשוואה בין התנהגות של חיות לבין בני אדם. הוא טוען שחיות הן למעשה יותר מוסריות מבני אדם, מכיוון שחיה לעולם לא תתקוף ללא צורך או ללא סיבה ברורה. בני אדם, לעומת זאת, מרבים לתקוף, לפגוע ולרמות גם ללא צורך הישרדותי אמיתי. הוא מדגים זאת בטענה של אנשים דתיים האומרים שמי שאוכל מאכלות אסורים הופך לאכזר כמו חיה, בעוד שלדעתו הלוואי שבני אדם היו מוסריים כמו חיות בטבע.

מה המחיר של פשרה מוסרית במלחמה?

אליעד מתאר שברגע שצה"ל מתפשר אפילו מעט, למשל בכך שהוא נמנע מלפגוע במחבל שמתחבא מאחורי ילדים, הוא למעשה לוקח על עצמו אחריות שאינה שלו. אם במהלך ניסיון ההימנעות מפגיעה באזרחים חפים מפשע יקרה משהו רע לאותם אזרחים, ישראל תואשם בכך למרות שהאשמה האמיתית היא במחבל עצמו. על ידי כך שצה"ל מנסה להיות יותר מוסרי ממה שצריך, הוא מאפשר לעולם להאשים אותו בכל פעם שיש נפגעים אזרחיים.

למה ישראל תמיד "יורה לעצמה ברגל"?

דוגמה נוספת שנותן אליעד לכך שמדינת ישראל פוגעת בעצמה, היא הסיפור של המצור על עזה. כאשר מדינת ישראל מתפשרת ומקלה מעט בסגר, למשל מתירה הכנסת סחורות מסוימות לאחר הפעלת לחץ בינלאומי, היא למעשה מודה במרומז שאין הצדקה מלאה לסגר עצמו. הדבר נותן לגיטימציה לביקורת הבינלאומית, מכיוון שההקלה הקטנה נתפסת כהודאה שאכן היה עוול כלשהו קודם לכן.

למה העולם לא מאשים צבאות אחרים כמו שמאשים את ישראל?

אליעד מסביר שהסיבה שהעולם אינו מאשים מדינות וצבאות אחרים בצורה כה חריפה, היא מפני שמדינות אלו לא מתיימרות להיות מוסריות יותר ממה שהן. הן מודות באופן ברור שהן פועלות מתוך אינטרס הישרדותי, ולכן העולם פחות תוקף אותן. ישראל, לעומת זאת, מנסה להצטייר כמוסרית יותר מכולם, וכך דווקא מזמינה על עצמה יותר ביקורת ושנאה. הוא אומר שיהודים חושבים שהם "עם נבחר" ומנסים להיות "אור לגויים", ובכך יוצרים ציפיות לא ריאליות ומזמינים את הביקורת.

מה קורה כאשר האדם מתפשר על האמת שלו?

אליעד נותן דוגמה כללית יותר, המתייחסת לחיים האישיים. הוא מסביר שכאשר אדם מתפשר ולא הולך עד הסוף עם האמת שלו, הדבר יוצר בעיות חמורות יותר בהמשך. כדוגמה הוא מתייחס לאנשים שסובלים מחוסר ביטחון עצמי או מחרדות. לדעתו, החרדות נובעות מהעובדה שהאדם אינו ישר ואמיתי עם עצמו באופן מוחלט. הפשרה הקטנה והשקרים הקטנים שהאדם מספר לעצמו גורמים לכך שהשקרים גדלים, ומכאן מגיעות הבעיות.

כיצד האדם יכול להשתחרר מפחדים וחרדות?

אליעד כהן מציע פתרון ברור ופשוט - להיצמד אך ורק לאמת. הוא אומר שאם האדם יחליט להיות אמיתי עם עצמו לחלוטין, ללא פשרות קטנות וללא שקרים קטנים, הוא לא יסבול מפחדים וחרדות. הפחד והחרדה הם תוצאה ישירה של הפשרות והשקרים הקטנים, והם גדלים בדיוק במקום שבו האדם לא מדויק עם עצמו. אם האדם יתחייב לאמת באופן מוחלט, הוא לא יסבול עוד.

סיכום המוסר השלם של אליעד כהן:

אליעד כהן מציג את הרעיון המרכזי שלפיו הסבל והביקורת מגיעים תמיד כאשר האדם או המדינה מנסים להיות מוסריים מעבר לאמת שלהם. לדעתו, הדרך היחידה לחיים טובים, שקטים ונטולי האשמות היא להיצמד לאמת במלואה וללא שום פשרות. כאשר ישראל או האדם הפרטי מנסים להציג עצמם כמוסריים מעבר למה שהם באמת מאמינים בו, הדבר יוצר את הסבל וההאשמות שהם חווים. לכן, הפתרון הוא פשוט להישאר נאמן לאמת באופן מוחלט.