... תקף לזמן. אם מישהו מנסה לטעון שלזמן יש התחלה או סוף, הוא למעשה אומר שיש רגע לפני הזמן ואחרי הזמן, וזו סתירה לוגית כי כל אמירה כזו יוצרת למעשה ציר זמן רחב יותר, שבתוכו נמצא הזמן שאותו האדם ניסה להגביל. לפיכך, גם הזמן הוא אינסופי ואינו יכול להיווצר או להיעלם. האם אלוהים יכול להיות מחוץ למקום ולזמן? אליעד מסביר שאם נטען שאלוהים יצר את המקום והזמן, נגיע לסתירה. אם אלוהים יצר את העולם, הרי שהיה ... כי העולם, המרחב והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם. מי ברא את העולם? האם העולם תמיד היה קיים? מה היה לפני המפץ הגדול? האם אפשר להוכיח שהיקום נברא? האם אלוהים כפוף לזמן? האם המרחב אינסופי? האם הזמן הוא אינסופי? ...

... אחרת של דיון עמוק יותר, משום שגם עליה אפשר לשאול כיצד היא קדמה לעצמה - אך זהו כבר דיון נוסף ועמוק אף יותר. מה קדם למה הביצה או התרנגולת? מה היה לפני הזמן? מה יצר את המציאות? איך התחיל רצף הסיבה והתוצאה? האם הזמן הוא אינסופי? האם קיימת סיבה ראשונית לעולם? האם היש והאין הם אחד? ...

... לחיזוי העתיד? אליעד מסביר בצורה מעמיקה על מושג הזמן, ושואל שאלות פילוסופיות חשובות כמו מה זה זמן?, האם הזמן הוא אינסופי? , מה היה לפני הזמן ומה יבוא אחרי שהזמן ...

... מאז בריאת העולם, וכיצד זה קשור לקבוצות? אליעד משתמש בשאלת הזמן שחלף מאז בריאת העולם כדוגמה נוספת לקושי להגדיר קבוצות באופן מוחלט. אם ננסה להגדיר את קבוצת כל הזמן שעבר עד עכשיו, ניתקל בשאלה פרדוקסלית: אם הזמן הוא אינסופי אחורה, איך הגענו להווה? ואם הזמן התחיל בנקודה מסוימת, נשאלת השאלה: מה היה לפני? כלומר, ניסיון ...

... משפטים ללא הגבלת אורך, אז באופן טבעי הכמות של הרצפים האפשריים תהיה אינסופית. האם עולם אינסופי יוצר בהכרח את כל האפשרויות? אליעד חוזר לרעיון המרכזי ומסביר שבמצב שבו הזמן הוא אינסופי , כמו הרעיון שהעולם קיים אינסוף זמן, אז בהכרח כל האפשרויות יקרו ...

... ישות אחת. אותו הדבר גם ברמה הרוחבית שלנו. כי בתוך הזמן והמקום יש אינסוף ישויות. המקום הוא אינסופי והזמן הוא אינסופי. זה אינסוף כפול אינסוף. אינסוף מקומות באינסוף זמנים. הרעיון הוא בעצם שכל ישות וישות גם היא אלוהים בו זמנית. כולם אלוהים. מצד אחד בכל רגע וכל מקום מחייה את כל שאר ...

... לענות על כך, יש לבדוק האם המושגים זמן ומקום הם נצחיים, או שהם החלו בנקודת זמן מסוימת בעבר. האם הזמן והמקום נצחיים? לפי אליעד, הטענה שהזמן והמקום קיימים לנצח מביאה עימה פרדוקסים רבים. לדוגמה, אם נאמר שהזמן הוא אינסופי , אין משמעות לשאלה מה היה לפני הזמן, שכן עצם הביטוי לפני מניח את קיומו של הזמן. אם כך, מושגים אלו יכולים להיות הראשונים ...

... מי מנהל את העולם, איך העולם מתנהל, הכל קורה מעצמו, קדמות העולם, אקראי או סיבתי, מי ברא את העולם, האם יש אלוהים, העולם קדמון, לא הכל אחד, ... של החלקיקים הקטנים שמרכיבים את כל מה שקיים, והאם העולם הוא תוצאה של פעולה סיבתית, אקראית או פעולה של אלוהים. אליעד מתחיל מהשאלה אם יש מישהו ... מתנועת החלקיקים עצמם. המציאות מתנהלת מעצמה ואין מישהו מבחוץ שמחליט או מכוון אותה. איך החלקיקים מתארגנים לצורות מוגדרות אם אין אלוהים? אליעד נותן דוגמה מוחשית ... יעצור. באותו אופן, כל החלקיקים ביקום זזים ללא התחלה וללא סוף, במשך אינסוף זמן, וכשהם זזים הם יוצרים צורות שונות כמו שולחן, כיסא או אפילו בני ... אך כל זה נעשה ללא כוונה מראש. אליעד חוזר על כך שהחלקיקים אינם בעלי רצון או מחשבה, אלא פשוט נעים ויוצרים צורות באופן מקרי. התנועות האלו אינן נשלטות על ידי אלוהים או על ידי כוח עליון, אלא נובעות מכך ... אחת ולא אחרת אינה נכונה. התנועה תמיד הייתה קיימת, ולכן אין נקודת התחלה שמצריכה סיבה מיוחדת או החלטה. אין אלוהים שהחליט על התנועה הראשונית כי התנועה לא התחילה לעולם, היא תמיד קיימת. האם אפשר להוכיח שיש גורם חיצוני שמחליט על המציאות? אליעד מסביר בצורה ברורה שאין הוכחה או אפילו סיבה לחשוב שיש מישהו שמנהל את הדברים. כאשר מישהו טוען שיש אלוהים או כוח עליון, אליעד שואל מייד: ומי מחליט מה אלוהים רוצה? ואם יש מי שמחליט מה אלוהים רוצה, אז מי מחליט מה הוא רוצה, וכך ... כלום, העולם תמיד היה קיים. הוא מסביר שהקיום תמיד היה ותמיד יהיה, ואין נקודה שבה התחיל הכל. לכן אין צורך באלוהים שייצור את העולם כי העולם תמיד היה ... תמידית. הנפרדות היא האמת האולטימטיבית, והאחדות שמדברים עליה היא אשליה שנובעת מחוסר הבנה של מהות הדברים. האם יש אלוהים? מי מנהל את העולם? איך ...

התורה, מי נתן את התורה? אמיתות התורה, הוראות יצרן, מה אלוהים רוצה? שכר ועונש, האם יש אלוהים? מתן תורה, אין עוד מלבדו, אמונה באלוהים, שמירת מצוות, קיום מצוות, חזרה בתשובה, להאמין באלוהים מהו המושג של אלוהים ואיך אנחנו מבינים אותו? ההרצאה עוסקת בהבנת המושג של אלוהים, משמעותה של תורה, השאלות הפילוסופיות והאמוניות שמלוות את האמונה באלוהים, ואת הדרך בה יש להבין את מציאותו ופעולתו בעולם. אליעד כהן מציין בתחילת ההרצאה את המורכבות של תפיסת אלוהים, ושם דגש על כך שאלוהים נתפס על ידי בני אדם כישות נפרדת ומוגדרת, בעוד שבפועל, כל הגדרה או תפיסה כזו לא יכולה להיות נכונה באמת. אם אנחנו מגדירים את אלוהים בתור ישות מסוימת, אנחנו כבר לא מדברים על אלוהים האמיתי, אלא על יישות שאנחנו מייחסים לה את התכונות וההגדרות שלנו. כל הגדרה שמנסים להטיל על אלוהים, לדבריו, פוגעת במהות האמיתית של אלוהים. אליעד מדבר על כך שכשאנחנו מכנים משהו אלוהים, אנחנו למעשה מייחסים לו תכונות ... שלנו כבר לא נכונה. הוא ממשיך ומסביר את המושג של מצידו ומצידנו, ומבהיר כי מה שאנחנו מבינים על אלוהים הוא בעצם נובע מהמקום שלנו - בני אדם, ולא מהתפיסה האלוהית האמיתית. כל ניסיון להגדיר את אלוהים מתוך ראיית עולם אנושית הוא בלתי אפשרי, שכן אנו לא יכולים להבין את מציאותו של אלוהים מנקודת מבטנו המוגבלת. כאשר אנחנו אומרים שאלוהים הוא טוב או רע, אנחנו בעצם מבטאים את תפיסתנו האנושית ולא את האמת האלוהית. העקרון המרכזי שמנחה את אליעד הוא שכשאנחנו מתפללים או פונים לאלוהים, אנחנו בעצם לא פונים ל

... מקרים, ניסים, ספר תהילים, השגחה פרטית, אמונה באלוהים, להאמין באלוהים, אקראיות, סיבתיות, ספרי קודש, ספר תורה לא נשרף, הוכחות לקיום אלוהים, הוכחות שיש אלוהים, השגחה כללית מה הם צירופי המקרים, ניסים והשגחה פרטית לפי אליעד כהן? במהלך ההרצאה, אליעד כהן מציע ניתוח מעמיק של צירופי מקרים, ניסים, והשגחה פרטית, תוך שהוא מתאר מגוון דוגמאות שנועדו להמחיש את רעיונותיו בנוגע לתופעות שונות ולקיום אלוהים. אחת הדוגמאות המפורסמות שהוזכרו הייתה מצב שבו ספר תהילים לא נשרף בשריפה. הדוגמה נועדה להמחיש את רעיון השגחה פרטית או ניסים בעידן המודרני. אליעד מציין תרחיש שבו נשרף בית, וכל ... הוא משתמש במצב זה כדי לשאול אם מדובר בצירוף מקרים, או אולי יש כאן הוכחה לניסים ולתופעה בלתי מוסברת שמצביעה על השגחה פרטית. לאחר מכן, הוא מסביר שמדובר בשאלה פילוסופית: אם ספר תהילים לא נשרף, האם זה יכול להעיד על השגחה פרטית או על אלוהים שפועל בדרך זו? הוא שואל גם אם כל מקרה שבו ספר תהילים נשרף או נשאר שלם יכול להיחשב כהוכחה להימצאות השגחה פרטית. באחת מהנקודות, אליעד מציין ניסוי תיאורטי שבו אדם זורק מאה ספרים לבית שריפה, כשהספרים כולם זהים בתנאים (הם עשויים מאותם חומרים) ורק ספר תהילים נשאר שלם בסוף השריפה. הוא שואל אם מדובר בכדאיות של דעה דתית או בניסיון אישי שנעשה מתוך אמונה בתופעות אקראיות. הוא שואל גם כיצד ניתן להסביר מקרים כאלה, אם יש בהם משהו מעבר להיגיון הקונבנציונלי או שהמציאות כולה תלויה בסיבה אקראית. אחת השאלות המרכזיות שהוא מעלה היא, אם כל ניסיון כזה לא מספק הוכחה חד משמעית על קיום אלוהים, אז האם כל נושא השגחה פרטית הוא למעשה שקר שנבנה מתוך ניסיונות חסרי אופי מדעי? האם צירופי מקרים יכולים להוות הוכחה לקיום אלוהים? חלק מההרצאה עוסק בשאלה אם צירופי מקרים יכולים לשמש כראיה לקיום אלוהים או לכוחות על טבעיים אחרים. לדברי אליעד, צירוף מקרים יכול להיראות כנס, אך אין בו בהכרח הוכחה ישירה לקיום כוח עליון. הוא מסביר כי כאשר אנו מבינים את העולם כהשלכות של סדרים אקראיים, קל לנו להתבלבל ולייחס לכל תופעה משמעות דתית או רוחנית. הוא מציין שמקרים שבהם נראה כי תופעות לא מוסברות קורות - כמו במקרה של הספר תהילים - יכולים להיגרם גם על ידי תהליכים טבעיים שאנחנו לא תמיד מבינים. לעיתים, ... שנראות כנסים יכולות להיות תוצאה של מקרים אקראיים ואין בהן הכוונה אלוהית. אחד הרעיונות המרכזיים הוא שהרבה מהתופעות האקראיות שמתרחשות בחיינו, כמו הישרדותם של חפצים במצבים קיצוניים או השפעת חומרים מסוימים, אינן נובעות מהשגחה פרטית. תופעות כאלה קורות לעיתים, אך לעיתים קרובות אין להן קשר ישיר לתפיסה דתית. במהלך השיחה, הוא מתאר מצב שבו אנשים מבצעים ניסויים אישיים (כמו לקחת ספר תהילים ולשרוף אותו), ומציגים תוצאות שנראות כמעידות על השגחה פרטית, אך למעשה מדובר בהשפעת גורמים ... ידי שימוש בספרי תהילים. הוא טוען כי אפילו אם תוצאה מסוימת מתרחשת בצורה חורגת מהמצופה, אין בכך בהכרח הוכחה לניסים, אלא פשוט למציאות שקשורה לסטטיסטיקות שונות שלא תמיד קל לזהות את משמעותן. כיצד ניתן להסביר את השפעת הספר תהילים בצורה מדעית? במהלך השיחה, אליעד כהן מציין כמה תסריטים בהם אפשר להבין את הישרדותם של חפצים מסוימים, כמו ספר תהילים בשריפה, דרך היבטים מדעיים ולא דרך סיבות רוחניות או דתיות. הוא מציין שמדען יכול להסביר כל תופעה, גם כזו שנראית כנס, באמצעות עקרונות פיזיקליים וסיבתיים פשוטים. הוא מדגיש כי כאשר אנו רואים תוצאה שנראית חריגה או בלתי מוסברת, ... פיזיקלית שלא נלקחה בחשבון בעת יצירת התיאוריה הסיבתית. כל עוד אין הוכחות מדעיות לניסים, עלינו להבין את התופעות הללו כהיבטים של אקראיות או חוקי טבע. צירופי מקרים ניסים השגחה פרטית אמונה באלוהים הוכחות לקיום אלוהים אקראיות סיבתיות ...