יקומים מקבילים, ריבוי עולמות מקבילים, אחדות המהות והצורה, אחדות המציאות, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, מרחב המקום, מרחב הזמן איך צורת הספר יכולה להימצא בכל מקום ובכל זמן? אליעד כהן מסביר שהרעיון הבסיסי של צורת הספר הוא שאנחנו ... במרחב ובזמן מסוים. אולם אליעד טוען שמנקודת מבט עמוקה יותר, הצורה של הספר הזה ממלאת למעשה את כל מרחב המקום ואת כל מרחב הזמן. כיצד? הוא מסביר שהסיבה לכך נעוצה בעובדה שאין באמת הפרדה בין המהות לצורה, ולכן, מכיוון שהמהות (ההוויה) נמצאת בכל ... של לשים את כל הצורות האפשריות באותו מקום ובאותו זמן? הרעיון של לשים את כל הצורות האפשריות יחד באותו המקום ובאותו הרגע נראה כמופרך ובלתי נתפס. השכל שלנו רגיל לתפוס מציאות נפרדת ומוגבלת, ולכן כדי להקל עליו אנו משתמשים ... אך הטענה היא שכיוון שהצורה והמהות הן אחד, הצורה חולקת את תכונות המהות, ולכן היא בעצם אינסופית במובן של המקום והזמן. מדוע אין הבדל בין מהות לצורה? בבסיס הרעיון, אין באמת הבחנה בין מה שנקרא ההוויה או המהות לבין הצורה ... האמיתית שכל צורה נמצאת בכל מקום ובכל זמן. עבור השכל הרגיל, קשה לקבל שכל הדברים מתקיימים בבת אחת באותו המקום ובאותו הזמן. לכן נוח יותר להסביר זאת באמצעות מודל של ריבוי יקומים מקבילים. אך כשמגיעים להבנה שהמהות והצורה הן אחד, מבינים ... למעשה, יקומים מקבילים הם שכל קטן יותר לעומת ההבנה שהכל אחד ממש. איך ייתכן שכל הצורות ממלאות את כל המקום והזמן בו זמנית? השאלה עולה כשרוצים להבין כיצד גם צורת ספר וגם צורת מעיל וגם כל צורה אחרת נמצאות כולן ... מביא את הדוגמה של אדם שעומד מול מראה, ומאחוריו מראה נוספת. כך נוצרות השתקפויות רבות לאינסוף. בפועל, נראה לנו שהמקום עצמו התרחב, ושיש אינסוף מופעים של אותו אדם. זה דומה לרעיון שהמציאות מלאה באינסוף דרכים וצורות, גם אם איננו ... נובעות מאותה הבנה שאם הצורה והמהות הן אחד, הרי שכל מה שאפשרי הוא גם מחויב, ושיש אינסוף אפשרויות באותו המקום ובאותו הזמן. המציאות כולה, על כל מופעיה, היא אחדות אחת שאנו מנסים לתפוס בשכל מקוצר ומפריד. איך ליישם את רעיון אחדות ... ועד אין סוף, שאפילו מאחורי השמש יש את הספר הזה, וכן הצורה של הספר הזה, ממלאת את כל מרחב המקום, וגם את כל הזמן. זאת אומרת שהדבר היחיד שקיים זה הצורה של הספר הזה. שאלה: אבל זה לא אפשרי. אליעד: למה? כי אם ... רק צורה אחת קיימת אז אין משמעות לצורה הזאת ולמשהו אחר. מה קיים בכל מקום ובכל זמן? ההוויה של המקום והזמן. מה לא קיים בכל מקום ובכל זמן? הצורה שקיימת בזמן ובמקום. אני אומר שאין הבדל בין מהות לצורה, מה ... מקום ובכל צורה, ולכן הצורה של הספר קיימת בכל מקום ובכל זמן, עד כדי כך שהספר הוא יותר גדול מהמקום ומהזמן. כי ההוויה גדולה מהמקום ומהזמן. הספר יותר גדול מהמקום והזמן. וזה נכון לגבי כל צורה. אבל איך זה יכול להיות? איך זה יכול להיות שזה יהיה לגבי שתי צורות? ... וכן הלאה. היקומים המקבילים שאני מדבר עליהם זה משהו שונה קצת. יש את ההבנה שכול צורה ממלאת את כל המקום וכל הזמן, כי הצורה היא אחת עם המהות. כל צורה יש לה את כל תכונות המהות, ממלאת את כל המקום והזמן, היא הסיבה הראשונה וכו, ובו זמנית היא גם כן רק צורה. אבל לא יכול להיות שהיא רק צורה אם ... פי כן. ודבר נוסף זה לא יכול להיות לגבי כל הצורות, איך יכול להיות שכול הצורות ממלאות את כל הזמן והמקום? זה נקרא ריבוי אלוהים. זה לא יקומים מקבילים, יקומים מקבילים זה בכלל משהו אחר, זה שכל קטן יותר מההבנה ... להגיד שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן זה גם לא נכון כי יש אחד יותר גדול, כי גם המקום והזמן זה אחד. דמייני את המקום הזה, ואחר דמייני מקום דומה ועוד אחד, וזה כפול אין סוף. מה אנחנו בסופו של דבר? צורה, זה מקום ... זאת אומרת שההבנה של היקומים המקבילים היא נגזרת מההבנה שכול דבר נמצא בכל מקום ובכל זמן, על אותו מרחב מקום וזמן. אתה לא יכול לקבל את זה שבמקום הזה יש לך את זה ואת כל סך הדברים באותו זמן. ולכן ... ראי, ואז הוא רואה אין סוף השתקפויות. מה קרה? הוא נמצא באותו חדר עם אותו מרחב, אבל המרחב גדל, המקום גדל, זה למעשה אין סוף מקום. אבל אף על פי כן אתה לא יכול לגשת לכל מקום, ויש מקומות ... בגלל שהשכל שלי לא מסוגל לתפוס שהכל כאן ועכשיו, והכל נמצא באותו מקום ובאותו זמן אליעד: קחי את כל הזמן ואת כל המקום ושימי אותם באותו מקום, שימי אותם ביחד, ותערבבי ביניהם וגם עם ההפוך שלהם. אפשר לקבל סחרחורת מזה. שאלה: ולכן ...

מי ברא את העולם? בריאת העולם, מי ברא את היקום? המפץ הגדול, איך נברא העולם? מרחב הזמן והמקום למה השאלה מי ברא את העולם אינה נכונה? השאלה מי ברא את העולם? נפוצה מאד, אך אליעד כהן מסביר ... אלא רק מזיזה את הבעיה שלב אחד אחורה - מי ברא את אלוהים עצמו? מה המשמעות האמיתית של מרחב המקום והזמן? אליעד כהן מסביר כי יש להבדיל בין דברים מוגבלים בתוך המציאות, כמו כוס מים או כדור הארץ, לבין המציאות עצמה שהיא המרחב והזמן האינסופיים. כוס מים, למשל, יכולה להיות קיימת או לא קיימת בזמנים שונים. אבל המקום עצמו - המרחב שבתוכו הכוס קיימת - הוא אינסופי, ולא יכול להיווצר או להיעלם. כלומר, המקום לא נברא מעולם, הוא פשוט קיים תמיד. אם מישהו טוען שהמקום מוגבל או בעל גבול, תמיד יהיה משהו גדול יותר שמכיל אותו. לכן, המרחב הוא אינסופי מטבעו. אותו עיקרון בדיוק תקף לזמן. אם מישהו מנסה לטעון שלזמן יש התחלה או סוף, הוא למעשה אומר שיש רגע לפני הזמן ואחרי הזמן, וזו סתירה לוגית כי כל אמירה כזו יוצרת למעשה ציר זמן רחב יותר, שבתוכו נמצא הזמן שאותו האדם ניסה להגביל. לפיכך, גם הזמן הוא אינסופי ואינו יכול להיווצר או להיעלם. האם אלוהים יכול להיות מחוץ למקום ולזמן? אליעד מסביר שאם נטען שאלוהים יצר את המקום והזמן, נגיע לסתירה. אם אלוהים יצר את העולם, הרי שהיה לפני ואחרי הבריאה, מה שאומר שאלוהים עצמו כפוף לזמן. אם הוא כפוף לזמן, הוא אינו כל - יכול או בלתי מוגבל, אלא נמצא בתוך מסגרת המקום והזמן, ולכן אלוהים כזה אינו יכול להיות ההסבר לבריאת העולם. יתרה מכך, אם אלוהים נמצא בתוך מרחב גדול יותר שמכיל ... אליעד כהן מסכם כי השאלה מי ברא את העולם? היא חסרת משמעות, משום שההנחה שבבסיסה אינה נכונה. הנחת היסוד שהמקום והזמן התחילו להיווצר היא שקרית, ולכן כל ניסיון לחפש את הבורא של העולם הוא ניסיון מיותר שמבוסס על אמונה ולא על הוכחה. האמת הפשוטה היא שהמקום והזמן תמיד היו קיימים, ולכן אין משמעות לחיפוש אחר בורא שיצר אותם. המרחב והזמן הם האינסוף עצמו, וכל השינויים שמתרחשים (כמו המפץ הגדול, הופעת כדור הארץ וכו) הם אירועים המתרחשים בתוך האינסוף, ולא ... המשמעות האמיתית של התפיסה הזו היא שאין צורך עוד לחפש יוצר או סיבה לקיומו של העולם, כי העולם, המרחב והזמן עצמם קיימים תמיד, ומעולם לא נבראו ולא יכולים להיעלם. מי ברא את העולם? האם העולם תמיד היה קיים? מה היה לפני המפץ הגדול? האם אפשר להוכיח שהיקום נברא? האם אלוהים כפוף לזמן? האם המרחב אינסופי? האם הזמן הוא אינסופי?

סודות המוח האנושי, זמן ומקום, איך עובד הזיכרון האנושי? פיזיקה, הפילוסופיה של המדע, מרחב הזמן, מרחב המקום, חלומות ושינה, איך המוח זוכר? תחושת הזמן, לחיות את הרגע, כוחו של הרגע הזה מהם המאפיינים של הזמן והזיכרון האנושי? ההרצאה עוסקת בהבנה מעמיקה של המוח האנושי, הזמן והזיכרון. אליעד מדבר על המאפיינים השונים של תחושת הזמן, הזיכרון האנושי, והפילוסופיה שמאחורי התפיסות שלנו את הזמן והמקום. הוא מתאר את המוח האנושי כמציב בפנינו שאלות רבות לגבי איך אנחנו תופסים את הזמן, את הרגע הנוכחי, וכיצד הזיכרון מתפקד בתהליך זה. מהם הרעיונות המרכזיים לגבי הזמן והחיים? אליעד מתחיל בהתייחסות לשאלה הפילוסופית של הזמן. הוא מעלה את הנושא של תחילת השנה החדשה, ומסביר כיצד אנשים נותנים משמעות לימים ולתקופות, כמו ראש השנה או ... אלה הם תוצרים של האמונות והקביעות החברתיות שאנחנו מציבים לעצמנו. המשמעות שהאדם נותן לזמן היא זו שמחוללת את השפעת הזמן על תחושת החיים והמציאות. איך הזמן קשור לתפיסת הזהות שלנו? במהלך ההרצאה, אליעד נכנס לתיאור מעמיק של האני האנושי. הוא מדבר על האני ועל איך תחושת הזמן משפיעה על תחושת הזהות שלנו. לדוגמה, הוא מציין כי הדרך בה אנחנו תופסים את האני קשורה ישירות לזיכרונות שלנו, ... מציע גם להתבונן במושג הזיכרון כמשהו שאנחנו מדמיינים או מתארים, ולא כמשהו קיים באופן מוחלט. איך המוח תופס את הזמן? אליעד ממשיך ומדבר על איך המוח האנושי מעבד את הזמן והזיכרון. הוא מעלה את רעיון שמי שמסוגל לחשוב על הרגע הנוכחי בלבד, בעצם מוותר על כל ההבנה של הזמן כפי שאנחנו מכירים אותו. הוא מתאר את הזמן כחוויות של רגעים שונים שמתקיימים במקביל, ולא כקו ישר של זמן שזורם מכיוון אחד לכיוון אחר. הוא מציע שהמוח שלנו למעשה בונה את זמן על בסיס רגעים שונים שמתאגדים יחד, וכולנו חיים במציאות של הזמן, שהיא יותר פסיכולוגית מאשר פיזית. מהו זיכרון והאם אפשר לחיות בלעדיו? ההרצאה ממשיכה בהסברים על הזיכרון האנושי. אליעד מתאר ... יתמודד עם קושי בזהות העצמית שלו. הוא גם מציע שלמעשה, הזיכרון וההבנה שלנו לגבי העתיד תלויים תמיד בהווה. האם הזמן הוא יצירה של המוח? בהמשך, אליעד מדבר על האפקט של הזמן כמשהו שמובנה במוח שלנו. המוח יוצר את תחושת הזמן על ידי התאמת תחושות ותמונות שהוא מקבל מהחושים. כל מה שאנחנו זוכרים או מדמיינים, כמו גם כל מה שאנחנו צופים בו, הוא מסונן דרך המוח שלנו שמקנה לו משמעויות שונות. ההבנה כאן היא שהזמן לא קיים כמציאות אובייקטיבית, אלא הוא חלק מהתפיסה הסובייקטיבית שלנו. כל מחשבה על עבר או עתיד נבנית על ידי ... מוחלטת. מהו כוחו של הרגע הזה? מהם מאפייני הזיכרון האנושי? האם זמן הוא תופעה אובייקטיבית? איך המוח מעבד את הזמן? מהו הקשר בין הזמן לתחושת הזהות?

מרחב הזמן, מרחב המקום, איך הכל נוצר? איך נברא העולם? מקום בלי זמן, זמן בלי מקום, אני ולא אני, רוצה ולא רוצה, יש ואין, איך המוח חושב? איך המוח עובד? חוויית הזמן, חוויית המקום, זמן ומקום, מקום וזמן איך נוצרו הזמן והמקום? אליעד כהן מסביר שזמן ומקום, שני מושגים שאנו חווים בנפרד, למעשה אינם ניתנים להפרדה מוחלטת זה מזה. אי אפשר באמת לתפוס זמן ללא מקום או מקום ללא זמן. הוא מדגים זאת על ידי כך שכאשר חושבים על נקודה אחת של זמן, תמיד באופן אינטואיטיבי עולות שאלות לגבי ... לחלוטין, תמיד נחוצה לו תחושת ההקשר. האם זמן קודם למקום או להפך? אליעד מסביר שאין דרך ברורה לומר האם הזמן קדם למקום או המקום קדם לזמן, מכיוון שמבחינת התפיסה הבסיסית ביותר, כאשר קיים אחד מהם, באותו רגע ממש מתקיים גם האחר. לדוגמה, ברגע שיש מודעות למקום מסוים, מתעוררת מיד השאלה כמה זמן המקום הזה קיים?, וכך נולד מושג הזמן. באופן הפוך, כאשר מודעים לזמן, מיד עולה השאלה היכן מתרחש הזמן הזה? וכך נוצר מושג המקום. אליעד מבהיר שהקשר בין זמן למקום הוא מהותי ואי אפשר להפרידם, אך באותה נשימה מדגיש שבמהות העמוקה ביותר של המציאות, הם מתמזגים לדבר אחד. איך אני ולא אני קשורים לזמן ולמקום? אליעד ממשיך ומסביר שכמו שהזמן והמקום לא יכולים להתקיים בנפרד, כך גם התפיסה שלנו של אני ולא אני. ברגע שהמציאות הופכת מכלום למשהו מוגדר, מיד ... נוסף ועמוק יותר של תפיסת האני, שלב שבו אדם מסוגל להכיר בכך שהתודעה שלו נמצאת מעבר לתפיסות הרגילות של זמן ומקום. הוא מסביר שהאדם יכול בהדרגה להוריד שכבות של תפיסות משתנות (כמו אני הגוף שלי, אני התודעה שלי, אני המשפחה ... או למקום. בנקודה זו, האדם מסוגל לראות את עצמו כמשהו רחב ועמוק יותר מהתפיסה הרגילה שלו. האם ניתן לדמיין מקום בלי זמן או זמן בלי מקום? אליעד מסביר שברמה התיאורטית, ניתן לנסות לדמיין זמן בלי מקום או מקום בלי זמן, אך מבחינה מעשית זה בלתי אפשרי. המוח תמיד יחבר את שני המושגים. כאשר אדם מנסה לדמיין זמן ללא מקום, הוא מיד יחוש שזה לא מציאותי, מכיוון שהזמן תמיד קשור לתהליך כלשהו, ותהליך דורש מרחב. כך גם ההפך, אי אפשר לדמיין מקום שקיים ללא זמן, מכיוון שעצם ... מחייבת זמן. למה לא ניתן להבדיל בין זמן למקום במהותם העמוקה? אליעד מדגיש שהסיבה שאיננו יכולים להפריד באמת בין זמן ומקום נובעת מכך שברובד העמוק של המציאות הם אחד. לפני שהיו זמן ומקום נפרדים, הם היו בלתי ניתנים להבדלה. בדיוק כמו שלא ניתן להפריד בין אני ללא אני במהותם הראשונית. לפני שהמציאות הפכה לדואלית ולמוגדרת, הכל היה אחדות אחת. הזמן והמקום הם ביטויים שונים של אותה מהות אחת בלתי מוגדרת, ולכן, במקורם הם אינם שונים כלל. איך נוצר הזמן? מהו מרחב המקום? האם אפשר להפריד בין זמן ומקום? איך עובד המוח האנושי? מהי תפיסת האני? למה קשה להבחין בין עבר לעתיד? מהי מציאות סובייקטיבית?

סודות המוח האנושי, סודות המקום, סודות הזמן, אין מקום, אין זמן, מימד המקום, מימד הזמן, מרחב המקום, מרחב הזמן, אשליית המקום, אשליית הזמן, תחושת המקום, תחושת הזמן, איך נוצר העולם? מהו הקשר בין מקום וזמן? אליעד כהן מציג רעיון מעניין שמדגיש את התלות ההדדית בין מקום ... אם נגיד למישהו נפגש בתל אביב בשעה שלוש, הוא לא יוכל להבין את ההקשר מבלי לדעת את שני הפרמטרים: הזמן והמקום. כאשר אחד מהם חסר, לא ניתן להבין את המשמעות של ההודעה. יש צורך בשני מרכיבים - מקום וזמן - ... שמה שנראה לנו כמקום וזמן נפרדים עשוי להיות למעשה שני היבטים שונים של אותו הדבר. האם ניתן להבין את המקום והזמן כמושגים נפרדים? אליעד מציע כי אם היה רק מקום אחד קבוע, אז לא היה צורך בזמן, שכן לא היו ... לא היה צורך במרחב כי כל האירועים היו מתרחשים בו זמנית. רעיון זה מצביע על כך שההבחנה שלנו בין זמן ומקום תלויה בעובדה שיש ריבוי של רגעים וריבוי של מקומות, ולא ניתן להבין אותם כמשהו עצמאי ללא קיום ההיבט השני. האם אפשרי שאין מקום וזמן בכלל? האליעד מעלה שאלה פילוסופית מעניינת: מה אם מקום וזמן אינם קיימים כלל? הוא מציע את האפשרות שהמציאות שבה ... מקום, אך התחושה שלנו של מרחק נובעת מההבדלים בזמן. לדוגמה, ניתן לדמיין מצב שבו כל התמונות שראינו נותרות על המקום עצמו, והסדר שבו הן מוצגות הוא זה שמייצר את התחושה של הזמן. כיצד נוכל לשנות את תפיסת הזמן והמקום? אליעד מציע כי אם נצליח לשנות את הדרך שבה אנו תופסים את הזמן והמקום, נוכל להבין מציאות שבה הכל מתרחש באותו רגע ובאותו מקום. אם היינו יכולים לראות את כל הרגעים בזמן אחד, ... האובייקטיבית אלא רק תפיסה, נוכל להתחיל לראות את החיים בצורה חדשה. אנחנו לא נהיה מוגבלים יותר על ידי תחושת הזמן והמרחב, וההבנה הזו יכולה לשנות את כל תפיסתנו לגבי הקיום. האם ניתן להוכיח שמקום וזמן קיימים? לסיום, שאלת האם ... קיימים, ושכל מה שקורה קורה באותו מקום, פשוט בזמנים שונים. הוא מאתגר אותנו להפסיק להרגיש מוגבלים על ידי תחושות הזמן והמרחב ולהתמקד בהבנה שהכל עשוי להיות תפיסה פנימית בלבד. מה הקשר בין מקום וזמן? האם מקום וזמן באמת קיימים? איך התודעה שלנו יוצרת את התחושה של מקום וזמן? מה יקרה אם נבין שאין מקום וזמן? האם הכל קורה באותו מקום ובאותו זמן? האם אפשר לחיות מחוץ למסגרת של מקום וזמן? מהו הקשר בין מקום ... שונים של אותו הדבר. אם היה רק מקום אחד, או רק זמן אחד, לא הייתה הבחנה ביניהם. מהי תפיסת המקום והזמן? לדברי אליעד, אנו רגילים לחשוב על מקום כעל משהו נפרד מזמן, אך ייתכן שהם רק צורות שונות של אותו דבר. ניתן לדמיין מציאות שבה יש רק מקום אחד קבוע, ואז הזמן לא היה קיים, כי לא היה שינוי. ואם היה רק רגע אחד בזמן, אז כל האירועים היו מתרחשים יחד, ... שונים. לדוגמה, כל מה שאי פעם חווינו קרה באותה נקודה במרחב, אך התחושה שלנו של מרחק נוצרת בגלל חוויית הזמן. ניתן לדמות זאת לרובוט שמציג תמונות בזו אחר זו - כל התמונות כבר קיימות, אך הסדר שבו הן מוצגות ... הכל מתרחש בנקודה אחת. לדוגמה, אם היינו מצליחים לראות את כל הרגעים בו - זמנית, לא הייתה משמעות לתחושת הזמן. באופן דומה, אם היינו יכולים לחוות את כל המקומות כמשהו אחד, לא הייתה משמעות לתחושת המרחב. האם המציאות היא ... רק פרשנות שלנו, כלומר, המציאות עצמה היא אחת וקבועה, אך התודעה שלנו מפרקת אותה לרגעים נפרדים. כיצד קשורה תפיסת המקום והזמן לתודעה שלנו? אליעד מסביר שהמקום והזמן קיימים בראש שלנו כתפיסה, וייתכן שהם אינם קיימים מחוץ לתודעה. כלומר, ייתכן שכל החוויה שלנו של העולם היא רק ... העולם אינו מחוץ לנו אלא חלק מהתודעה שלנו. מה משמעות היכולת לערער על הקיום של מקום וזמן? אם נבין שהמקום והזמן הם לא מחויבים אלא רק תפיסה שלנו, נוכל להתחיל לראות את המציאות בצורה חדשה. נוכל להפסיק להיות תלויים בתחושת המקום והזמן ולהבין שהם רק מבנים מחשבתיים. הדבר הזה יכול לשנות לחלוטין את הדרך שבה אנו חווים את החיים, כי לא ... על התודעה, ייתכן שהם אינם קיימים כשלעצמם, אלא רק בתפיסה שלנו. לסיכום אליעד עוסק בשאלות יסודיות על טבעם של המקום והזמן ומעלה אפשרות שהמציאות אינה כפי שאנו חווים אותה. אולי מקום וזמן הם לא באמת קיימים, אלא רק תפיסה שלנו. ... וזמן? האם מקום וזמן באמת קיימים? איך התודעה שלנו יוצרת את התחושה של מקום וזמן? מה יקרה אם נבין שאין מקום וזמן? האם הכל קורה באותו מקום ובאותו זמן? האם אפשר לחיות מחוץ למסגרת של מקום וזמן?

מקום וזמן, זמן בלי מקום, מקום בלי זמן, תחושה של זמן, תחושה של מקום, מימד זמן, מימד מקום, מרחב המקום, מרחב הזמן, מה זה זמן? מה זה מקום? תחושת זמן, תחושת מקום האם אפשר לחוות זמן ללא מקום או מקום ללא זמן? אליעד כהן מסביר על האפשרות לחוות זמן ומקום כמרכיבים נפרדים או בלתי תלויים זה בזה. הוא מתחיל בכך שההפרדה ביניהם בחוויה הרגשית או התודעתית היא נושא שמצריך ... מישהו אומר בוא ניפגש בשעה שבע, בלי לומר איפה, השאלה מיד תהיה אבל איפה?. באותה מידה, להגיד רק את המקום בלי זמן, גם הוא ייצור תחושת חסר: ניפגש בחיפה - אבל מתי? משמע שהמוח והחוויה תופסים זמן ומקום כקשורים זה בזה, אך עדיין קיימת השאלה האם בכל זאת ניתן לחוות רק אחד מהם. מה זה לחוות רק ... זה בלתי אפשרי. הוא מסביר זאת דרך דוגמה: אם נשאל אדם מה קרה בפיגוע מסוים, הוא יחשוב מיד על המקום שבו התרחש הפיגוע, לדוגמה בירושלים. כלומר, האירוע עצמו מחבר מיד תחושת זמן לתחושת מקום. אין משמעות לאירוע או לזיכרון ... מה ההבדל בין רק זמן לרק מקום באופן יחסי? אליעד כהן מסביר שהחוויה האנושית לעולם אינה מופרדת לגמרי בין זמן ומקום, אך מבחינה יחסית אפשר לומר שלפעמים החוויה מתמקדת יותר באחד מהם ופחות בשני. לדוגמה, אם אדם נמצא באירוע טראומטי, יתכן ויזכור יותר את הזמן המדויק של האירוע מאשר את המקום, או להיפך. אליעד מציין שכאשר שואלים אדם על משהו שקרה לו, לעיתים ייזכר יותר במקום ופחות בזמן, ולעיתים ההיפך. מכאן שהחוויה של זמן ומקום יכולה להיות מודגשת יותר או פחות, אבל לעולם אינה יכולה להיות מנותקת באופן מוחלט. מה הקשר בין אני ללא ... בין המושגים אני ולא אני. הוא מסביר שבדיוק כמו שאין משמעות לאני בלי לא אני, כך אין משמעות אמיתית למקום בלי זמן או לזמן בלי מקום. הוא מדגים זאת במחשבה פשוטה: כשאדם חושב על אני הוא מיד מבחין בעצמו לעומת כל מה שאינו הוא, וזה ... החשיבה הבסיסית של האדם. המוח מחבר תמיד בין שני המושגים ולכן לא יכול להפריד ביניהם לגמרי. איך השאלות על זמן ומקום מתקשרות לשינויים ברצון? בסיום ההרצאה אליעד כהן קושר את השאלות הללו לנושא הרצון. הוא אומר שלפעמים אנשים רוצים לשלוט ... כאן, הוא מדגיש שאין באמת אפשרות לשלוט ברצון בצורה מוחלטת, בדיוק כמו שאי אפשר להפריד לחלוטין בין מושגים כמו זמן ומקום. הוא נותן דוגמה של רצון שמנסה לשלוט ברצון אחר, ומראה שהדבר מוביל למעגל אינסופי ולסתירות פנימיות. הרצון לשלוט ברצון ... ההרצאה עם המסקנה הברורה שהחוויה האנושית תמיד מערבת יחד מושגים שמשלימים אחד את השני, ואין להפריד ביניהם באופן מוחלט. זמן ומקום, טוב ורע, אני ולא אני - כולם מושגים שהמוח האנושי חייב לחוות יחד כדי שיהיו בעלי משמעות אמיתית. מה זה זמן ומקום? האם ניתן לחוות זמן בלי מקום? מה הקשר בין אני ללא אני? למה אי אפשר להפריד בין טוב לרע? תחושת זמן ומקום

איך המוח חושב? איך המוח עובד? תפישת הזמן, תפישת המקום, תפישת השינויים, איך המוח מבדיל? מרחב המקום, מרחב הזמן איך המוח חושב ומבין את המציאות? בהרצאה זו, אליעד כהן מסביר בפירוט רב את אופן פעולתו של המוח, תפיסת הזמן והמקום, ואיך נוצרים שינויים והבדלים בתודעה שלנו. המטרה של ההסבר היא להראות כיצד כל מחשבה, תפיסה, והבנה שלנו את המציאות ... אנחנו לא מודעים לכולן בו - זמנית. האם כל רגע הוא מציאות חדשה לחלוטין? אליעד פותח בשאלה על מושג הזמן והשינויים: האם כל רגע הוא מציאות חדשה לגמרי, או שהוא המשך ישיר של הרגע הקודם? לדוגמה, כשמישהו מזיז את ... לאין, בין עבר לעתיד ובין אובייקט אחד לאחר. איך המוח חושב? האם כל רגע הוא חדש? מה זה תפיסת הזמן? איך נוצרים שינויים בתודעה? האם אפשר לחשוב שתי מחשבות בו זמנית? כיצד המוח מבדיל בין דברים? איך מתמודדים עם ...

... הארץ, בעולמות מקבילים. וכאשר מדברים על יקומים מקבילים, מתכוונים לומר שיש עוד מרחבי מקום וזמן, שהם מקבילים למרחב המקום והזמן שלנו. ולצורך ההמחשה נאמר, כי הכוונה היא, שממש כרגע ברגע הזה ממש, ובמקום הזה ממש, יש עוד כדור ארץ, ... הוא אחד. וגם אם רק סביבתו שונה, גם זה מגדיר אותו כשונה). והרעיון של היקומים המקבילים, הוא שמרחב המקום והזמן שלנו הם אין סופיים, אבל יש עוד מרחבי מקום וזמן אין סופיים, שהם קיימים במקביל אחד על השני ואחד ... אחר גדול עוד יותר, שמכיל את כל מרחבי המקום שלנו. והכל בתוך מרחב זמן אחר, שמכיל את כל מרחבי הזמן שלנו. וגם מרחב המקום הזה הגדול ביותר, גם הוא יש לו עוד מרחבי מקום אחרים מקבילים לו וכולי, עד ... אנשים יפלו מכדור הארץ, וכיוב שאר טעויות מחשבתיות. והעניין הוא, כי מרחב המקום שלנו הוא אין סופי. וגם מרחב הזמן שלנו הוא אין סופי. כי אין סוף למקום ואין סוף לזמן. כי אם נגביל את המקום לכל צורה וגבול שהם, הרי שתמיד הצורה והגבול של מרחב המקום, הוא עצמו יהיה בתוך מרחב מקום גדול יותר. וכיוב לגבי הזמן, שלא ניתן להגביל אותו. כי גם אם נגביל אותו, הרי שנמצא אותו בתוך מרחב זמן אחר גדול עוד יותר. ובנוסף על כך שמרחב המקום והזמן הם אין סופיים, גם הפוטנציאל של המציאות, גם הוא אין סופי. כי הטועים חושבים, שהפוטנציאל של המציאות שלנו הוא ... אין סוף אפשרויות אפשריות, כיצד אותה נקודת מקום וזמן תיראה. ומאחר שמרחב המקום שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב הזמן שלנו הוא אין סופי, ומאחר שמרחב האפשרויות והצורות השונות של המציאות גם הוא אין סופי, הרי שזה אומר שאנחנו כאן, לא יותר מאשר אפשרות אחת, מיני אין סוף אפשרויות נוספות, שפרושות על פני כל מרחב המקום והזמן. ומסתבר לומר, שבתוך מקום אין סופי וזמן אין סופי ואין סוף אפשרויות, כנראה שיש בהם את כל האפשרויות כולן. ... את העניין הזה? והדרך לגלות את ההבנה הזאת, היא על ידי זה שהאדם חוקר ומתבונן, על המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי הטועים שואלים, איך נוצרו בעבר הזמן והמקום. שזו שאלה של טועים, שלא מבינים שהזמן והמקום לא נוצרו מעולם, אלא הם קיימים בצורה אין סופית. כי אי אפשר בלי זמן כלשהו ובלי מקום כלשהו. ואפשר בלי זמן ומקום מוגדרים, אבל בלי זמן ומקום בכלל, אי אפשר כלל. וכפי שכבר ביארתי במקומות אחרים. והשאלה שכן צריכה להישאל, היא מהם הזמן והמקום שלנו? ומה הם ברגע הזה ובמקום הזה ממש? וממה הזמן והמקום עשויים? ומהי מהותם? ומה מהווה אותם? ומה מכיל אותם? ומה מגביל ומגדיר אותם, להיות נפרדים זה מזה וכל אחד בצורה אחרת? וכאשר האדם מתבונן בעניין הזה, במהות הזמן והמקום, אז הוא מגלה את האחדות של המציאות. והוא מגלה שהזמן והמקום, אלו צורות של מהות אחרת, שהיא חסרת הצורה של הזמן והמקום שלנו, וכפי שכבר ביארתי עניין זה במקום אחר. וכאשר האדם מבין את מהות הזמן והמקום שלנו, ואת עניין האחדות של המציאות, אז הוא מבין שיש אין סוף יקומים שמקבילים ליקום שלנו, שיש בהם ... שונה לגמרי, שיוצרת גם חוויה אחרת לגמרי וחיים אחרים לגמרי. והעניין הוא, כי מנקודת המבט של האחדות שלפני המקום והזמן שלנו, צורת המציאות שלנו, לא קיימת יותר מאשר כל צורת מציאות אחרת. כי מצד האחדות של המציאות, כל האפשרויות ... הכל אחד ממש, ללא שום הפרדה, אפילו לא ברמת הפוטנציאל. ובתוך האחדות של המציאות, שם כל האפשרויות קיימות כל הזמן ובכל מקום. כי שם, שום אפשרות לא קיימת, יותר מאשר אפשרות אחרת, כי שם הכל אחד ממש. ושם, כל מרחב המקום כולו וכל ציר הזמן כולו, מאוחדים ומחוברים לישות אחת ממש. ולצורך ההמחשה נאמר, כי האחדות של המציאות, היא החיבור של כל רגעי הזמן לרגע אחד, והחיבור של כל המקומות שבעולם למקום אחד, והחיבור של המקום האחד הזה שמכיל בתוכו את כל המקומות, עם הרגע הזה שמכיל בתוכו את כל הרגעים, והכל לישות אחת ויחידה, שאפילו הגדרת זמן ומקום אין בה. והישות הזאת, היא לא איזו ישות בדיונית שנפרדת מהמציאות שלנו, אלא היא המהות של מרחב הזמן והמקום שלנו. כי אנחנו נמצאים בתוך הישות הזאת והאחדות הזאת של המציאות. כי האחדות הזאת, היא גדולה יותר מאשר המקום והזמן שלנו. משום שהאחדות הזאת, שהיא מהות המציאות שלנו, היא חסרה את הצורה וההגבלה של המקום והזמן שלנו. והמכנה המשותף, הוא רחב יותר, מאשר הצורות שיש בו. ואנחנו כרגע נמצאים, בתוך האחדות הזאת. וכאשר האדם מבין ... עוד אין סוף יקומים מקבילים, כי הכל קיים בו זמנית תמיד. והעניין הוא, כי כל האפשרויות כולן קיימות כל הזמן ובכל מקום וכולי. והתודעה של האדם, אם היא הייתה חווה יותר מאשר אפשרות אחת בו זמנית, היא לא הייתה ... מקבילים בו זמנית. כי כדי להיות בשני יקומים מקבילים בו זמנית, לשם כך האדם צריך לצאת תודעתית ממרחב המקום והזמן שלנו, ולהיות בתוך מרחב זמן ומקום אחרים, וזה תוך כדי שהוא נמצא גם כאן במקום ובזמן שלנו, בלי לצאת ... איזה דבר, עליו להבין שהוא בעצם רוצה שהתודעה שלו תחווה אפשרות אחרת של המציאות. וכל האפשרויות כבר קיימות כל הזמן. ולכן שום דבר לא באמת משתנה אף פעם. כי כל המצבים כולם, קיימים כל הזמן ובכל מקום. והאדם רק נדמה לו שיש שינוי, מחמת שהוא חווה מקום וזמן מוגבלים. וכאשר האדם רוצה לשנות את ... שום צורה כלל, בשום מקום וזמן, והוא לא היה חווה שום שינוי כלל. כי כל האפשרויות כולן, קיימות כל הזמן. והאדם נמצא דווקא ביקום הזה ולא ביקום אחר, משום שבאמת הוא נמצא גם ביקום אחר וגם בכל שאר היקומים בכל מצבי התודעה האפשריים כל הזמן. ולכן, לא שייך לשאול למה אני נמצא דווקא כאן ולא ביקום אחר, כי האדם נמצא תמיד בכל היקומים כולם, ... כן יכול לעבור בתודעה שלו בין היקומים האלו, על ידי התחברות לשכל של האחדות. דהיינו, התבוננות על מהות המקום והזמן, שהיא מוציאה את האדם מחוויית המקום והזמן שלנו, ומאפשרת לתודעה של האדם לחוות עוד המון דברים נוספים, גם בו זמנית, בבחינת רצוא ושוב ובבחינת מטי ולא ... את החוויה האישית שלו. כי באחדות של המציאות, כל אפשרי המציאות נכלל במחויב המציאות. כי כאשר הכל קיים כל הזמן בו זמנית, אז אין שום הפרדה בין האפשרי לבין המחויב כלל. כי אפשרי המציאות, קיים רק כאשר יש שינויים, ... של המציאות, הן כולם מתאחדות לישות אחת, שמצד האמת כל אחת ואחת מהן ממלאת את כל המקום ואת כל הזמן. כי הכל קיים תמיד. וכאשר לדוגמה האדם רואה מולו אבן, שנמצאת בזמן ובמקום מוגדר, על האדם להבין שברגע הזה ובמקום הזה ממש, יש רק אבן, בכל המקום כולו ובכל הזמן כולו. (והאבן ממלאת, אפילו את מהות הזמן והמקום עצמם). וכיוב לגבי כל שאר הישויות כולן. ורק האדם בתודעה שלו, חווה את צמצום הצורה של המציאות. ומי ... כולן. וכאשר יש רק ישות אחת, אז יש רק את המחויב, שהוא חסר כל צורה. ולא, הוא לא נמצא בתוך המקום והזמן, אלא הוא מכיל בתוכו את המקום והזמן. כי כל ישות ממלאת את המקום והזמן בשלמות, עד שהיא מעלימה גם את הנפרדות של המקום והזמן. וכאשר האדם ...

... ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא כולו בתוך נקודה אחת ממש. וכל מרחב הזמן כולו, גם הוא נמצא בתוך נקודה אחת ממש. ובשורש המציאות, שם הזמן והמקום הם ישות אחת ממש. כי בעומק המציאות, שם אין זמן ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה / הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי ... יש עוד רמות שונות של נפרדות. כי כל בני האדם רוצים בתוך תוכם את אותו הדבר. וכל אדם כל הזמן רוצה את אותו הדבר ממש. ואף על פי כן, כל אחד בכל רגע ורגע רוצה משהו אחר ורצון אחר. ... האחדות על תכונות הנפרדות. ועפ התפישה הזאת נצטרך לומר שכל ישות היא אין סופית והיא ממלאת את כל מרחב הזמן והמקום. ושכל ישות היא בעצם סך כל הישויות. ואכ הגענו שוב פעם לשורש האחדות. וכפי שכבר ביארתי, כל הקצוות נפגשים ... טוב ורע כישויות נפרדות. וממילא אין שום שאלה כלל. כי יש כאלו שבטעות חושבים שהאחדות פירושו שאין טוב ורע, ושאין זמן ומקום וכיוב. אך המחשבה הזאת עצמה היא נפרדות. כי היא מפרידה בין הדבר לבין שורשו. כי הם בטעות חושבים שהאחדות ...

... בתוך המציאות עצמה. כל הדברים שבעולם מתהווים על ידי המציאות. המציאות היא ההוויה שמהווה את כל הדברים כולם. גם הזמן והמקום הם יצירה שהמציאות מהווה אותם. הזמן והמקום הם סוג של תחושה, שהמציאות מהווה את התחושה הזאת בכל רגע מחדש. המהות של המציאות, דהיינו, המציאות עצמה שבתוכה ... יש הבדל בינו לבין דברים אחרים שנמצאים בתוך החלום. מבחינתו הוא נמצא בעולם אמיתי וממשי. אך מצד האמת, כל המקום כולו שבו נמצא האדם בתוך החלום, כולו נמצא בכלל בתוך האדם עצמו. וכל הדברים כולם שיש בתוך החלום, הם ... עצמו. אלוהים הוא המציאות עצמה שחושבת את היקום שלנו. אלוהים אינו נפרד מהמציאות, הוא המציאות עצמה. היקום / מרחב הזמן / ציר המקום וכל מה שבתוכו, כל אלו נמצאים בתוך מעין מחשבה של המציאות / אלוהים כנל. ונחדד את העניין עוד יותר. ...