רצון. לרצות לא לרצות. פילוסופיה. האם אפשר לא לרצות בכלל שום דבר?
רצון = חסר. האדם מרגיש חסר ביחס לדבר שאותו הוא רוצה.
האדם אינו רוצה את מה שאינו חסר.
אם האדם אינו מרגיש שחסר לו משהו, מדוע שירצה אותו.
הרצון דוחף את האדם כל הזמן לבצע פעולות שונות.
כל בחירה של האדם נובעת מרצון.
שלמות = לא חסר.
כל זמן שהאדם רוצה משהו כלשהו, הרי שהוא חסר את הדבר שאותו הוא רוצה.
כל זמן שהאדם רוצה משהו, הרי שאינו חווה תחושה מלאה של שלמות.
שלמות = תחושה שלא חסר דבר / חוויה של חוסר רצון כלשהו.
גם אם האדם רוצה את מה שיש לו, גם אז קיימת האפשרות שעדיין הוא ירגיש חסר / רצון.
לרצות את מה שיש לך, שכולל בתוכו את הרצון שמה שיש לך ישתנה. גם זהו רצון = חיסרון שונה מ: שלמות.
גם אם האדם מרוצה ממה שיש לו, אם הוא עדיין רוצה שיהיה דווקא את מה שיש לו = מפחד לאבד את מה שיש לו, גם זו אינה שלמות.
שלמות = לאהוב את מה שיש לך, ולא לפחד מכך שתאבד את מה שיש לך.
תלות רגשית = רצון לא לאבד X = חיסרון = חוסר שלמות.
השאלה הנשאלת היא, האם אפשר לא לרצות בכלל? האם ואיך האדם יכול להגיע למצב שבו אינו חווה שום רצון כלשהו?
תשובה: אפשר ותכף נסביר איך.
מדוע השאלה הזאת היא פרדוקסאלית?
נניח שהאדם מעוניין להפסיק לרצות. מה בדיוק הוא יכול לעשות?
נניח שהאדם מחליט שמעכשיו הוא רוצה להפסיק לרצות. ואז הוא מפסיק לרצות.
במקרה כזה הוא עדיין רוצה. הוא רוצה לא לרצות.
כל דבר שאותו יעשה האדם כדי להפסיק לרצות, כל דבר שנובע מהאדם עצמו, עדיין כרוך ברצון שלו עצמו = חוסר שלמות.
כדי שהאדם לא יחווה רצון, על הרצון להיעלם מעצמו. או במילים אחרות שגורם חיצוני לאדם ישתיק את הרצון של האדם ויגרום לו להפסיק לרצות.
רצון נעלם מעצמו = גורם חיצוני לאדם שמשתיק את הרצון של האדם.
אז מה בדיוק יכול האדם לעשות בנידון? הרי אם זה תלוי בו עצמו, זה לעולם לא יצליח!
תשובה:
האדם יכול לגרום לרצון שלו להיעלם מעצמו.
האדם יכול להביא את עצמו למצב מסוים, שבו ורק בו הרצון של האדם נעלם מעצמו.
מהו המצב הזה?
תשובה: ידיעה מלאה וברורה של האדם שהכל טוב באמת.
כאשר האדם חווה את המציאות כדבר שכולו אך ורק טוב, הדבר הזה מעלים מעצמו את הרצון של האדם ומאפשר לו להרגיש שלמות.
האדם אינו מתמקד בכלל ברצון שלו.
האדם מתמקד בלדעת משהו והרצון נעלם מעצמו.
אלא מה?
אם האדם ינסה לחשוב על כך שהכל טוב כדי שהרצון שלו יעלם, הרי שכל התהליך כולו עדיין נובע מהרצון האישי שלו. כך שזה לא עזר כלום.
מסקנה: לחשוב שהכל טוב כדי שהרצון יעלם, עדיין לא פותר את הבעיה לגמרי.
נדגיש: לחשוב שהכל טוב, מקרב את האדם אל הנקודה שבה הרצון נעלם לגמרי, אך עדיין זה לא מעלים את הרצון לגמרי, אלא רק מקטין אותו.
אז מה עושים?
תשובה: מחפשים את האמת.
כאשר האדם מחפש את האמת ומבין בשלמות את המציאות, הדבר הזה עצמו גורם לו לדעת שהכל טוב באמת, כי הרי האדם מבין את המציאות באמת.
כאשר האדם יודע שהכל טוב, כי זו האמת, ולא רק כי הוא רוצה לחשוב כך, זו ידיעה שלמה.
כאשר הידיעה של האדם שהכל טוב, נשענת על ידיעת האמת, הרי שזו ידיעה שאינה נובעת מהרצון אלא מהאמת. ואז הרצון נעלם מעצמו לגמרי.
מה ז"א לחפש...
רצון = חסר. האדם מרגיש חסר ביחס לדבר שאותו הוא רוצה.
האדם אינו רוצה את מה שאינו חסר.
אם האדם אינו מרגיש שחסר לו משהו, מדוע שירצה אותו.
הרצון דוחף את האדם כל הזמן לבצע פעולות שונות.
כל בחירה של האדם נובעת מרצון.
שלמות = לא חסר.
כל זמן שהאדם רוצה משהו כלשהו, הרי שהוא חסר את הדבר שאותו הוא רוצה.
כל זמן שהאדם רוצה משהו, הרי שאינו חווה תחושה מלאה של שלמות.
שלמות = תחושה שלא חסר דבר / חוויה של חוסר רצון כלשהו.
גם אם האדם רוצה את מה שיש לו, גם אז קיימת האפשרות שעדיין הוא ירגיש חסר / רצון.
לרצות את מה שיש לך, שכולל בתוכו את הרצון שמה שיש לך ישתנה. גם זהו רצון = חיסרון שונה מ: שלמות.
גם אם האדם מרוצה ממה שיש לו, אם הוא עדיין רוצה שיהיה דווקא את מה שיש לו = מפחד לאבד את מה שיש לו, גם זו אינה שלמות.
שלמות = לאהוב את מה שיש לך, ולא לפחד מכך שתאבד את מה שיש לך.
תלות רגשית = רצון לא לאבד X = חיסרון = חוסר שלמות.
השאלה הנשאלת היא, האם אפשר לא לרצות בכלל? האם ואיך האדם יכול להגיע למצב שבו אינו חווה שום רצון כלשהו?
תשובה: אפשר ותכף נסביר איך.
מדוע השאלה הזאת היא פרדוקסאלית?
נניח שהאדם מעוניין להפסיק לרצות. מה בדיוק הוא יכול לעשות?
נניח שהאדם מחליט שמעכשיו הוא רוצה להפסיק לרצות. ואז הוא מפסיק לרצות.
במקרה כזה הוא עדיין רוצה. הוא רוצה לא לרצות.
כל דבר שאותו יעשה האדם כדי להפסיק לרצות, כל דבר שנובע מהאדם עצמו, עדיין כרוך ברצון שלו עצמו = חוסר שלמות.
כדי שהאדם לא יחווה רצון, על הרצון להיעלם מעצמו. או במילים אחרות שגורם חיצוני לאדם ישתיק את הרצון של האדם ויגרום לו להפסיק לרצות.
רצון נעלם מעצמו = גורם חיצוני לאדם שמשתיק את הרצון של האדם.
אז מה בדיוק יכול האדם לעשות בנידון? הרי אם זה תלוי בו עצמו, זה לעולם לא יצליח!
תשובה:
האדם יכול לגרום לרצון שלו להיעלם מעצמו.
האדם יכול להביא את עצמו למצב מסוים, שבו ורק בו הרצון של האדם נעלם מעצמו.
מהו המצב הזה?
תשובה: ידיעה מלאה וברורה של האדם שהכל טוב באמת.
כאשר האדם חווה את המציאות כדבר שכולו אך ורק טוב, הדבר הזה מעלים מעצמו את הרצון של האדם ומאפשר לו להרגיש שלמות.
האדם אינו מתמקד בכלל ברצון שלו.
האדם מתמקד בלדעת משהו והרצון נעלם מעצמו.
אלא מה?
אם האדם ינסה לחשוב על כך שהכל טוב כדי שהרצון שלו יעלם, הרי שכל התהליך כולו עדיין נובע מהרצון האישי שלו. כך שזה לא עזר כלום.
מסקנה: לחשוב שהכל טוב כדי שהרצון יעלם, עדיין לא פותר את הבעיה לגמרי.
נדגיש: לחשוב שהכל טוב, מקרב את האדם אל הנקודה שבה הרצון נעלם לגמרי, אך עדיין זה לא מעלים את הרצון לגמרי, אלא רק מקטין אותו.
אז מה עושים?
תשובה: מחפשים את האמת.
כאשר האדם מחפש את האמת ומבין בשלמות את המציאות, הדבר הזה עצמו גורם לו לדעת שהכל טוב באמת, כי הרי האדם מבין את המציאות באמת.
כאשר האדם יודע שהכל טוב, כי זו האמת, ולא רק כי הוא רוצה לחשוב כך, זו ידיעה שלמה.
כאשר הידיעה של האדם שהכל טוב, נשענת על ידיעת האמת, הרי שזו ידיעה שאינה נובעת מהרצון אלא מהאמת. ואז הרצון נעלם מעצמו לגמרי.
מה ז"א לחפש...
050-3331-331