9:38חיפוש עצמי - האם האושר רחוק או קרוב?
האם האושר באמת רחוק כפי שנדמה לאדם?
אנשים רבים מרגישים שהאושר נמצא רחוק מהם. הם עושים רשימה של דברים שאם יהיו להם, רק אז הם ירגישו מאושרים. כאשר האדם מביט על רשימה זו הוא מגלה שהדברים שברצונו להשיג רחוקים מאוד, וזה יוצר אצלו תחושת ייאוש עמוקה, כי האושר נראה לו רחוק כמו המרחק בין מזרח ומערב.
אליעד כהן מסביר שלפעמים למרות שהאדם בטוח שהאושר שלו רחוק מאוד, בפועל הוא עשוי להיות קרוב מאוד, קרוב הרבה יותר מכפי שנראה לו.
איך יכול להיות שאדם חושב שהוא רחוק מהאושר, ובאמת הוא קרוב?
כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מביא דוגמה של עז שעזבה את העדר שלה, הלכה לטייל ואיבדה את דרכה. היא הולכת ומתרחקת, מרגישה רעב וצמא, ובטוחה שהיא לבד ורחוקה, אבל בפועל, מרוב טעויות ומעגלים, היא בעצם התקרבה מאוד בחזרה לעדר שלה. הדבר היחיד שהיא צריכה לעשות הוא להרים את הראש ולראות שהיא כבר הגיעה חזרה.
דוגמה נוספת היא אדם שהולך לאיבוד בג'ונגל ומתרחק מקבוצתו. ככל שעובר הזמן, האדם הזה נעשה יותר צמא, רעב ומבולבל, וכך הוא בטוח שהוא רחוק יותר ויותר מהקבוצה. בפועל, מרוב טעויות הוא דווקא התקרב למקום בו נמצאת הקבוצה, אך בגלל שהוא כבר מותש, סובל מסחרחורות וכאבי ראש, הוא אינו מצליח להבין כמה קרוב הוא באמת. כל מה שהוא צריך לעשות זה רק להרים את הראש ולגלות שהקבוצה כבר ממש לידו.
כיצד דומה החיפוש העצמי לניסיון לצאת מתוך מערה?
עוד דוגמה שנותן אליעד היא של אדם הנמצא במערה, שמנסה לצאת ממנה. הוא חופר וחופר ומרגיש שהיציאה רחוקה, אך האמת היא שלפעמים הוא במרחק סנטימטרים ספורים מיציאה החוצה, ורק עוד חפירה אחת קטנה תוביל אותו החוצה.
מהי האמת לגבי מיקום האושר?
לפי אליעד, מצד האמת, האושר אינו נמצא בשום מקום. גן עדן אינו מקום שנמצא הרחק, אלא האושר נמצא כבר כאן. או שהאדם מבין שהוא נמצא כבר עכשיו בגן עדן או שאינו מבין זאת, ואז הוא סובל. מבחינת האדם, נדמה לו שהוא רחוק מאוד מהאושר שלו, אבל מנקודת מבט עמוקה יותר, מזרח ומערב אינם באמת רחוקים זה מזה - הכל נמצא במקום אחד.
האם האושר תלוי בדברים חיצוניים?
אליעד כהן מדגיש שהאושר אינו תלוי בשום דבר חיצוני. אם היה תלוי, תמיד האדם היה חסר משהו נוסף ולא היה יכול להיות מאושר. לכן, לא משנה מה יהיה לאדם, לעולם לא יוכל להגיע לאושר מושלם אם הוא תולה אותו בתנאים חיצוניים. מצד שני, זו גם הבשורה הטובה ביותר - מאחר שהאושר אינו תלוי בשום דבר, הוא זמין ממש כאן ועכשיו.
האושר תלוי בדרך שבה האדם חווה את מה שיש לו ולא במה שיש לו בפועל. האושר הוא קבלת המציאות כפי שהיא בשלמותה.
איך האדם יכול להשתחרר מסבל?
אליעד מסביר שבן אדם שרוצה להרגיש טוב צריך פשוט לשאול את עצמו: "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?". לדוגמה, אם אדם חולה וסובל, הסבל לא נובע מהמחלה עצמה, אלא מכך שהוא לא רוצה להיות חולה. אליעד מסביר שלעיתים ילד או חייל חולים דווקא מרגישים טוב כי יש להם חופש מבית הספר או מהצבא. כלומר, הסבל נוצר רק מההתנגדות למה שיש.
כדי לפתור את הסבל, האדם צריך לשאול את עצמו למה הוא רוצה להיות בריא, ומדוע לא רוצה להיות חולה. על ידי בירור זה, האדם יגיע להבנה שהכל זה אותו דבר, וכך יעלים את ההתנגדות שלו למציאות.
האם באמת אפשר להגיע לאושר מושלם?
אליעד טוען שלעולם לא ניתן יהיה להגיע לאושר מושלם על ידי השגת דברים, כי תמיד האדם ירצה עוד משהו או משהו אחר. האושר האמיתי מגיע רק דרך הבנה של המציאות. רק כשאדם יבין באמת מדוע דברים קורים, ומה הוא רוצה ולמה הוא רוצה אותם, הוא יוכל להגיע לאושר מושלם ויציב.
עוד מסביר אליעד שדווקא החוויה של סבל יכולה להיות טובה, מכיוון שאחרי שאדם יקבל את ההבנה העמוקה של המציאות, הוא יבין גם מה היה טוב בסבל ובאי - הבנתו.
מה צריך לעשות כדי לחוות את האושר המוחלט?
ההנחיה של אליעד כהן פשוטה מאוד: על האדם לחקור לעומק כל רצון, לשאול את עצמו שוב ושוב: "מה האמת? מדוע אני רוצה את זה ולא את זה? האם באמת זה טוב או רע?" על ידי כך, יגיע האדם להבנה שאין שום הבדל אמיתי בין המצבים השונים, וכך יחווה קבלה מלאה ואושר אמיתי.
לסיכום, לפי אליעד כהן, האושר לא רק שנמצא כאן ועכשיו, אלא שהיה קיים מאז ומתמיד ויהיה קיים תמיד. כל שעל האדם לעשות הוא להבין זאת באמת.
אנשים רבים מרגישים שהאושר נמצא רחוק מהם. הם עושים רשימה של דברים שאם יהיו להם, רק אז הם ירגישו מאושרים. כאשר האדם מביט על רשימה זו הוא מגלה שהדברים שברצונו להשיג רחוקים מאוד, וזה יוצר אצלו תחושת ייאוש עמוקה, כי האושר נראה לו רחוק כמו המרחק בין מזרח ומערב.
אליעד כהן מסביר שלפעמים למרות שהאדם בטוח שהאושר שלו רחוק מאוד, בפועל הוא עשוי להיות קרוב מאוד, קרוב הרבה יותר מכפי שנראה לו.
איך יכול להיות שאדם חושב שהוא רחוק מהאושר, ובאמת הוא קרוב?
כדי להמחיש את הרעיון, אליעד מביא דוגמה של עז שעזבה את העדר שלה, הלכה לטייל ואיבדה את דרכה. היא הולכת ומתרחקת, מרגישה רעב וצמא, ובטוחה שהיא לבד ורחוקה, אבל בפועל, מרוב טעויות ומעגלים, היא בעצם התקרבה מאוד בחזרה לעדר שלה. הדבר היחיד שהיא צריכה לעשות הוא להרים את הראש ולראות שהיא כבר הגיעה חזרה.
דוגמה נוספת היא אדם שהולך לאיבוד בג'ונגל ומתרחק מקבוצתו. ככל שעובר הזמן, האדם הזה נעשה יותר צמא, רעב ומבולבל, וכך הוא בטוח שהוא רחוק יותר ויותר מהקבוצה. בפועל, מרוב טעויות הוא דווקא התקרב למקום בו נמצאת הקבוצה, אך בגלל שהוא כבר מותש, סובל מסחרחורות וכאבי ראש, הוא אינו מצליח להבין כמה קרוב הוא באמת. כל מה שהוא צריך לעשות זה רק להרים את הראש ולגלות שהקבוצה כבר ממש לידו.
כיצד דומה החיפוש העצמי לניסיון לצאת מתוך מערה?
עוד דוגמה שנותן אליעד היא של אדם הנמצא במערה, שמנסה לצאת ממנה. הוא חופר וחופר ומרגיש שהיציאה רחוקה, אך האמת היא שלפעמים הוא במרחק סנטימטרים ספורים מיציאה החוצה, ורק עוד חפירה אחת קטנה תוביל אותו החוצה.
מהי האמת לגבי מיקום האושר?
לפי אליעד, מצד האמת, האושר אינו נמצא בשום מקום. גן עדן אינו מקום שנמצא הרחק, אלא האושר נמצא כבר כאן. או שהאדם מבין שהוא נמצא כבר עכשיו בגן עדן או שאינו מבין זאת, ואז הוא סובל. מבחינת האדם, נדמה לו שהוא רחוק מאוד מהאושר שלו, אבל מנקודת מבט עמוקה יותר, מזרח ומערב אינם באמת רחוקים זה מזה - הכל נמצא במקום אחד.
האם האושר תלוי בדברים חיצוניים?
אליעד כהן מדגיש שהאושר אינו תלוי בשום דבר חיצוני. אם היה תלוי, תמיד האדם היה חסר משהו נוסף ולא היה יכול להיות מאושר. לכן, לא משנה מה יהיה לאדם, לעולם לא יוכל להגיע לאושר מושלם אם הוא תולה אותו בתנאים חיצוניים. מצד שני, זו גם הבשורה הטובה ביותר - מאחר שהאושר אינו תלוי בשום דבר, הוא זמין ממש כאן ועכשיו.
האושר תלוי בדרך שבה האדם חווה את מה שיש לו ולא במה שיש לו בפועל. האושר הוא קבלת המציאות כפי שהיא בשלמותה.
איך האדם יכול להשתחרר מסבל?
אליעד מסביר שבן אדם שרוצה להרגיש טוב צריך פשוט לשאול את עצמו: "למה אני רוצה את מה שאני רוצה?". לדוגמה, אם אדם חולה וסובל, הסבל לא נובע מהמחלה עצמה, אלא מכך שהוא לא רוצה להיות חולה. אליעד מסביר שלעיתים ילד או חייל חולים דווקא מרגישים טוב כי יש להם חופש מבית הספר או מהצבא. כלומר, הסבל נוצר רק מההתנגדות למה שיש.
כדי לפתור את הסבל, האדם צריך לשאול את עצמו למה הוא רוצה להיות בריא, ומדוע לא רוצה להיות חולה. על ידי בירור זה, האדם יגיע להבנה שהכל זה אותו דבר, וכך יעלים את ההתנגדות שלו למציאות.
האם באמת אפשר להגיע לאושר מושלם?
אליעד טוען שלעולם לא ניתן יהיה להגיע לאושר מושלם על ידי השגת דברים, כי תמיד האדם ירצה עוד משהו או משהו אחר. האושר האמיתי מגיע רק דרך הבנה של המציאות. רק כשאדם יבין באמת מדוע דברים קורים, ומה הוא רוצה ולמה הוא רוצה אותם, הוא יוכל להגיע לאושר מושלם ויציב.
עוד מסביר אליעד שדווקא החוויה של סבל יכולה להיות טובה, מכיוון שאחרי שאדם יקבל את ההבנה העמוקה של המציאות, הוא יבין גם מה היה טוב בסבל ובאי - הבנתו.
מה צריך לעשות כדי לחוות את האושר המוחלט?
ההנחיה של אליעד כהן פשוטה מאוד: על האדם לחקור לעומק כל רצון, לשאול את עצמו שוב ושוב: "מה האמת? מדוע אני רוצה את זה ולא את זה? האם באמת זה טוב או רע?" על ידי כך, יגיע האדם להבנה שאין שום הבדל אמיתי בין המצבים השונים, וכך יחווה קבלה מלאה ואושר אמיתי.
לסיכום, לפי אליעד כהן, האושר לא רק שנמצא כאן ועכשיו, אלא שהיה קיים מאז ומתמיד ויהיה קיים תמיד. כל שעל האדם לעשות הוא להבין זאת באמת.
- איך למצוא את האושר?
- מהו חיפוש עצמי?
- האם האושר תלוי בדברים חיצוניים?
- איך להשתחרר מהסבל?
- למה אני לא מאושר?
- איך לקבל את המציאות כפי שהיא?
- האם גן עדן נמצא כאן ועכשיו?
חיפוש עצמי ומציאת האושר. עד כמה האושר קרוב / רחוק? ועוד.
היבט בנושא חיפוש האושר.
אדם עושה רשימה של דברים שאם יהיו לו יהיה מאושר, ואז רואה כמה האושר רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, וזה יוצר סוג של ייאוש. איך אוכל להיות מאושר?
לעיתים נדמה לאדם שהאושר רחוק ממנו, אך הוא באמת קרוב. זה דומה לשה שעזב את העדר, ברחה והלכה לטייל ועכשיו מרגישה לבד, היא צמאה ורעבה, או אדם שנמצא עם אנשים בטיול בג'ונגל, האדם איבד את הכיוון ואת הדרך וכלל שעובר הזמן הופך לצמא רעב וכולי.
וזה נדמה לו שהוא רחוק, ומה שקורה הוא מתרחק מהקבוצה, אבל בעצם מרוב טעויות הוא בעצם התקרב אל הקבוצה, אלא מה? בכלל כאבי הראש הסחרחורות, והרעב והצמא, ושבוע מחפש ולא מוצא, הוא בעצם קרוב, הוא רק צריך להרים את הראש ולראות שהוא מצא את הקבוצה.
לעיתים החפירה במערה, עוד טיפה ואתה בחוץ.
כשאדם מחפש עצמו, אבדן מוחלט, מצד האמת עליו לדעת שהוא קרוב. כי מצד האמת האושר לא נמצא בשום מקום. גן עדן לא נמצא בשום מקום. או שאתה מבין שאתה בגן עדן או שלא. ואם אינך מבין זאת אז רע לך.
האדם מבחינתו נמצא כרחוק מזרח מערב מהאושר, אך מזרח ומערב מצד האמת, שניהם באותו מקום, וכל המקומות כולם נמצאים באותו מקום.
המזל הוא שהאושר לא תלוי בשום דבר, ולא משנה מה יהיה לאדם, אין דבר אחד שאם היה אותו לאדם אזי יהיה מאושר. כל מציאות, הוא תמיד ירצה עוד משהו / פחות משהו.
הבשורה הטובה היא שהאושר הוא זמין כאן ועכשיו. הוא לא תלוי במה יש לך אלא איך אתה חווה את מה שיש לך.
מצד האמת האמיתית, האושר הוא קבלת המציאות בשלמות, כי האושר הוא לא משנה מה שיש לך, ולמרות ששואל איך נשתחרר מהרצונות?
אדם שרוצה לרגיש טוב, עליו לשאול את עצמו את מה שאני רוצה?
למשל אם אדם חולה, מדוע מרגיש רע? בגלל שאינו רוצה להיות חולה. לילדים למשל כיף לעיתים להיות חולים, כי יש להם חופש. דהיינו, הסבל נוצר מזה שאינו רוצה להיות חולה.
הדרך המהירה והפשוטה היא לשאול למה אני רוצה להיות בריא, למה אני לא רוצה להיות חולה? ולמה? כי כך וכך.. ולמה אני רוצה זה ולא אחרת?
אדם שישאל כמה פעמים את עצמו, יגלה שהכל אחד ובאמת לא משנה, הרע נוצר לא בגלל מה שיש לך אלא בגלל איך שאתה חווה את מה שיש לך.
ובעניין החיפוש העצמי, אם נדמה לך שהאושר רחוק ממך, הרי שבאמת הוא רחוק, כי כל מה שתעשה תמיד תחווה חוסר, כי אין מציאות כזו, האושר לא משנה מה היה לך תמיד לא תהיה מאושר. רק ההבנה של המציאות תעזור לך להגיע אליו. האושר קרוב לאדם יותר ממה שנדמה לו.
גם הרע עצמו הוא טוב, אחרי שהאדם מקבל שכל יבין מה טוב במה שהוא לא מאושר, הוא יבין מה טוב בכך שאינו מבין. ואז מגיע אושר אמיתי.
היבט בנושא חיפוש האושר.
אדם עושה רשימה של דברים שאם יהיו לו יהיה מאושר, ואז רואה כמה האושר רחוק ממנו כרחוק מזרח ממערב, וזה יוצר סוג של ייאוש. איך אוכל להיות מאושר?
לעיתים נדמה לאדם שהאושר רחוק ממנו, אך הוא באמת קרוב. זה דומה לשה שעזב את העדר, ברחה והלכה לטייל ועכשיו מרגישה לבד, היא צמאה ורעבה, או אדם שנמצא עם אנשים בטיול בג'ונגל, האדם איבד את הכיוון ואת הדרך וכלל שעובר הזמן הופך לצמא רעב וכולי.
וזה נדמה לו שהוא רחוק, ומה שקורה הוא מתרחק מהקבוצה, אבל בעצם מרוב טעויות הוא בעצם התקרב אל הקבוצה, אלא מה? בכלל כאבי הראש הסחרחורות, והרעב והצמא, ושבוע מחפש ולא מוצא, הוא בעצם קרוב, הוא רק צריך להרים את הראש ולראות שהוא מצא את הקבוצה.
לעיתים החפירה במערה, עוד טיפה ואתה בחוץ.
כשאדם מחפש עצמו, אבדן מוחלט, מצד האמת עליו לדעת שהוא קרוב. כי מצד האמת האושר לא נמצא בשום מקום. גן עדן לא נמצא בשום מקום. או שאתה מבין שאתה בגן עדן או שלא. ואם אינך מבין זאת אז רע לך.
האדם מבחינתו נמצא כרחוק מזרח מערב מהאושר, אך מזרח ומערב מצד האמת, שניהם באותו מקום, וכל המקומות כולם נמצאים באותו מקום.
המזל הוא שהאושר לא תלוי בשום דבר, ולא משנה מה יהיה לאדם, אין דבר אחד שאם היה אותו לאדם אזי יהיה מאושר. כל מציאות, הוא תמיד ירצה עוד משהו / פחות משהו.
הבשורה הטובה היא שהאושר הוא זמין כאן ועכשיו. הוא לא תלוי במה יש לך אלא איך אתה חווה את מה שיש לך.
מצד האמת האמיתית, האושר הוא קבלת המציאות בשלמות, כי האושר הוא לא משנה מה שיש לך, ולמרות ששואל איך נשתחרר מהרצונות?
אדם שרוצה לרגיש טוב, עליו לשאול את עצמו את מה שאני רוצה?
למשל אם אדם חולה, מדוע מרגיש רע? בגלל שאינו רוצה להיות חולה. לילדים למשל כיף לעיתים להיות חולים, כי יש להם חופש. דהיינו, הסבל נוצר מזה שאינו רוצה להיות חולה.
הדרך המהירה והפשוטה היא לשאול למה אני רוצה להיות בריא, למה אני לא רוצה להיות חולה? ולמה? כי כך וכך.. ולמה אני רוצה זה ולא אחרת?
אדם שישאל כמה פעמים את עצמו, יגלה שהכל אחד ובאמת לא משנה, הרע נוצר לא בגלל מה שיש לך אלא בגלל איך שאתה חווה את מה שיש לך.
ובעניין החיפוש העצמי, אם נדמה לך שהאושר רחוק ממך, הרי שבאמת הוא רחוק, כי כל מה שתעשה תמיד תחווה חוסר, כי אין מציאות כזו, האושר לא משנה מה היה לך תמיד לא תהיה מאושר. רק ההבנה של המציאות תעזור לך להגיע אליו. האושר קרוב לאדם יותר ממה שנדמה לו.
גם הרע עצמו הוא טוב, אחרי שהאדם מקבל שכל יבין מה טוב במה שהוא לא מאושר, הוא יבין מה טוב בכך שאינו מבין. ואז מגיע אושר אמיתי.