מסע אל האין סוף, איך לחקור לעומק? איך להעמיק יותר? עומק המחשבות, עומק הרגשות, שורש המציאות, להבין את האין סוף, להיות אין סופי, אין הבדל בין יש לאין, להטיל ספק בספק, אחדות ההפכים איך אפשר לדעת אם משהו אפשרי ... בלתי אפשרי, על האדם להגדיר באופן מדויק את המונחים שהוא משתמש בהם. לדוגמה, כשמישהו שואל האם אפשרי להבין את האין סוף?, עליו לפרק את המשפט ולשאול מה זה בכלל להבין? מה המשמעות של אין סוף? ומהו אני או המוח שלי? ... סוף הוא בדיוק ההיפך מזה - משהו בלתי מוגדר, ללא גבול. לכן, כשמישהו שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, הוא בעצם שואל האם אפשר לחבר בין דבר לבין ההיפך המוחלט שלו. בהיגיון הרגיל, זה נשמע כמו סתירה בלתי אפשרית. האם השכל מוגבל ביכולתו להבין את האין סוף? אליעד ממשיך ומדגיש נקודה חשובה: השאלה האם השכל יכול להבין את האין סוף? היא לא סתם שאלה פילוסופית תיאורטית, אלא שאלה עמוקה על מהות ההיגיון והמציאות עצמה. הוא מסביר שבדרך כלל אנשים חושבים שהשכל מוגבל, ולכן לא מסוגל לתפוס את האין סוף. אבל הוא גם מצביע על נקודה חשובה: השכל אולי מוגבל מבחינה הגיונית, אך מי אמר שההיגיון עצמו הוא בהכרח נכון או מחויב? אולי חוקי ההיגיון אינם מוחלטים. לדבריו, עצם זה שאדם שואל האם הוא יכול להבין את האין סוף, מעיד שעמוק בתוכו הוא מאמין שזה אפשרי, לפחות ברמה מסוימת. אחרת הוא בכלל לא היה שואל. השאלה עצמה מעידה על ספק פנימי, שאולי למרות הסתירות וההיגיון המוגבל, בכל זאת אפשר להבין או לחוות את האין סוף. איך להגיע לחוויה של אין סוף? אליעד מסביר שכדי להגיע לחוויה של האין סוף, האדם צריך להתחיל להטיל ספק במנגנונים הבסיסיים ביותר של המחשבה וההבנה שלו. למשל, במקום רק להטיל ספק בשאלה האם ... הבדל מהותי. ברגע שמבינים שאין שום הבדל, השאלה איזו אופציה לבחור הופכת ללא רלוונטית. באופן דומה, כדי להבין את האין סוף, צריך להגיע למצב שבו אין בכלל הבדל בין שתי אפשרויות מנוגדות. האם ספק מביא להבנה של האין סוף? אליעד מדגיש כי ספק בפני עצמו לא מספיק כדי להבין את האין סוף. ספק הוא עדיין מצב שבו האדם מתלבט בין שתי אפשרויות שונות - יש או אין, רוצה או לא רוצה. הספק עדיין מניח שיש שני דברים מנוגדים. אבל האין סוף הוא מעבר לספק. הוא מצב שבו אין שני דברים מנוגדים, אלא יש רק דבר אחד בלבד. כדי לחוות את האין סוף, יש להטיל ספק בעצם קיומן של שתי תחושות נפרדות. למשל, כשאדם אומר יש לי ואין לי, עליו לבדוק לעומק ... - אולי יש ואין הן אותה תחושה בדיוק. כאשר נעלם ההבדל בין שתי התחושות הללו, האדם מתחיל להתקרב לחוויית האין סוף, שהיא חוויית השלמות המוחלטת, שבה אין כבר שני דברים שונים. למה זה כל כך קשה להגיע לחוויית האין סוף? הסיבה שקשה להגיע לחוויית האין סוף היא שהמנגנון של השכל ושל החוויה האנושית מבוסס על הפרדה. האדם רגיל לחוש הבדל בין יש לאין, בין רוצה ללא רוצה, בין יודע ללא יודע. כדי לחוות את האין סוף, עליו להתעלות על ההפרדה הבסיסית ביותר - זו שהוא רגיל אליה כל חייו. אליעד מסביר שכדי להעמיק יותר, האדם ... שאין הבדל, אין צורך בשאלה, והשכל מפסיק לנסות להגדיר ולצמצם. במצב כזה האדם חווה את השלמות המוחלטת, שהיא בעצם האין סוף. כיצד השכל יכול לחוות את האין סוף? למרות שהשכל מוגבל מעצם טבעו (משום שהוא פועל דרך הגדרות וצמצום), אליעד מסביר שהדרך לחוות את האין סוף היא דווקא באמצעות הטלת ספק במגבלות השכל עצמו. כלומר, האדם יכול לחוות את האין סוף כאשר הוא מפקפק בקיומן של המגבלות שהשכל יוצר. באופן זה, גם המושג אין סוף אינו נתפס דרך השכל הרגיל, אלא דרך שכל שמודע למגבלותיו ולכן מתעלה עליהן. החוויה של האין סוף היא מצב שבו אין מחשבה, אין הגדרה ואין הפרדה. האדם אינו יכול אפילו לתאר את החוויה הזו במילים, משום ... שבו אין הבדל, אין ספק, ואין צורך להסביר או להגדיר דבר. לסיכום, אליעד מציע דרך מעשית וברורה לחקור את האין סוף: להטיל ספק בכל התחושות הבסיסיות ובכל המנגנונים שהשכל רגיל להישען עליהם, עד לנקודה שבה האדם מתעלה מעבר להבדלים וחווה שלמות מוחלטת. האם אפשר להבין את האין סוף? איך להטיל ספק נכון? מה זה אחדות ההפכים? האם יש הבדל בין יש לאין? איך להגיע לחוויית שלמות מוחלטת? ...

אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף ובו יתבאר העניין, שאין דבר שעומד בפני הרצון, ועניין השגת האין סוף, על ידי רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין ... דבר העומד בפני הרצון, בכלל זה, כל דבר שהוא, כולל כל דבר שהוא. כי לא יראני האדם וחי (השגת האין סוף, תוך כדי קיום התודעה הסופית), הוא רק אצל מי שרוצה לצאת ידי חובה, שאז נחשב לו כאילו עשאה ושיצא ידי חובה. אבל מי שרוצה את המצווה עצמה, שרוצה את השגת האין סוף עצמה, אז אצלו יש חשק חושק ונחשק. כי כל דבר בעולם מתחלק לשלושה חלקים. והם הרוצה (= חושק), הרצוי ... של אמת, שהוא מחויב המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, מעצם מהותו כישות נפרדת מהאין סוף. כי הסוף, לא יכול להכיל בתוכו את האין סוף. וזאת החוקיות של העולם שלנו, שבה יש הפרדה בין הסוף לבין האין סוף. וזאת מהות השכל, שבה יש הפרדה בין היש לבין האין, ובין דבר להיפוכו. והאין האמיתי, הוא האין סוף, וכל דבר שהוא יש, יש לו סוף של זמן ומקום. ומצד השכל והמהות הנפרדת של האדם, האדם לעולם לא ... שאלוהים יברא את העולם ושמהאחדות תהיה נפרדות. כי כמו שהסוף לא יכול להיות אין סוף, כך גם עפ השכל, האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו. והנה, למרות שעפ השכל האין סוף לא יכול לצמצם את עצמו לסוף, והאחדות לא יכולה להוות נפרדות, הנה אעפכ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד ... אלא שיש רצון של אמת, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר. והרצון של אמת שיש לאלוהים, הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא הנפרדות. שהיא המשלים של האלוהים, שהוא חסר ... שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, אעפכ אין דבר העומד בפני הרצון של אמת. ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ... האמת הכל אחד ממש. וכל מה שנכון לגבי האפשרי, נכון לגבי המחויב ולהפך. ומצד האמת, כל ישות סופית, היא האין סוף עצמו ממש, רק שהלבוש בעיני השכל, הוא של ישות סופית. ומצד האמת לאלוהים אין שום יתרון, על האדם. כי ... שלם יותר. עד שמגיעה הנקודה, שבה בחוקיות של סיבה ותוצאה, הרצון של האדם גדל וגדל, עד שהוא מגיע אל האין סוף. ואיזה חוק יכול להגדיל את הרצון לאין סוף? הרי לאין סוף לא ניתן להגיע? והעניין הוא, שניתן להגיע לרצון ...

אין סוף - למה גם הוא מוגבל וסופי? ומה גדול ממנו? למה גם האין סוף מוגבל למרות שהוא אינסופי? רוב האנשים חושבים שהמושג אין סוף מתאר יישות שאין לה הגבלות. אך אליעד כהן מסביר ... אין סוף יוצרת לו הגבלה. אם מגדירים משהו כאינסופי, אוטומטית מגבילים אותו בכך שאין לו סוף. משמעות הדבר היא שהאין סוף מוגבל בכך שאינו יכול להיות סופי. הוא לא יכול להצטמצם ולא יכול להכיל סופיות. ברגע שהגדרת את האין סוף, צמצמת אותו מעצם ההגדרה שלו, ולכן גם הוא מוגבל. לדוגמה, ניקח ציר מספרים אינסופי. הציר עצמו הוא אינסופי, אך ... שהוא בלתי ניתן להגדרה, עדיין הגדרנו אותו. הגדרנו אותו בכך שאין לו הגדרה, ולכן הוא מוגבל בהגדרה זו. האם האין סוף הכרחי לקיום המציאות? רבים חושבים שהאין סוף קודם לדברים הסופיים, ושכל הצמצומים והדברים הסופיים נוצרו מתוכו. אבל אליעד טוען שאפשר גם לחשוב ההפך: אולי דווקא הצמצומים הם אלו שהתאחדו לכדי אין סוף? אולי דווקא הצמצומים מהווים את האין סוף עצמו? אין שום דרך ודאית לדעת מה קדם למה, אם הצמצומים יצרו את האין סוף או האין סוף את הצמצומים, והאפשרויות האלו הן סימטריות לחלוטין. מהו האין סוף הגדול יותר שמכיל הכל? אליעד מציע את הרעיון של האין סוף הגדול יותר. זהו האין סוף שבו קיימת אחדות מלאה בין האין סוף לבין הסוף, בין האינסופיות לבין הצמצומים. זוהי המציאות כמקשה אחת שמכילה את הכל - גם את המרחב והזמן, וגם את העדר המקום והזמן, גם את כל מה שהיה לפני הבריאה וגם את מה שאחרי הבריאה. אך גם האין סוף הגדול יותר, שמאחד בתוכו את הכל, מוגבל בעצמו. הוא מוגבל בכך שהוא רק מה שהוא. אם הוא כולל את הסוף והאין סוף כיישות אחת, הוא מוגבל מכיוון שהוא לא כולל אותם בנפרד. ואם נאמר שהוא כולל גם את האחדות וגם את ... וכך מתברר שגם המושג אין סוף אמיתי הוא עצמו תמיד פתוח לאפשרות של אין סוף גדול ממנו. החיסרון של האין סוף הוא בכך שאין לו את ההפך שלו - הסוף, הצמצום. מי שאין לו גבולות לא יכול לצמצם את עצמו, ... לחוות מגבלה, ולכן גם הוא מוגבל מעצם העובדה שאינו יכול להצטמצם ולהיות מוגדר בצורה סופית. מה המסקנה הסופית לגבי האין סוף? בסופו של דבר, אליעד מגיע למסקנה שהמציאות האמיתית, האין סוף האמיתי, היא זו שמכילה בתוכה גם את הסוף וגם את האין סוף יחד. זהו האין סוף האמיתי, אבל הוא עצמו ממשיך הלאה לאינסוף גדול יותר ויותר, כך שתמיד נוכל להמשיך להגדיל את המציאות ולהכיל את ... בצורה אינסופית. מה גדול יותר מאין סוף? האם שלמות היא מושלמת? למה הגדרה יוצרת הגבלה? האם הצמצום יוצר את האין סוף? האם אפשר לדמיין אין סוף גדול יותר? מהו האין סוף האמיתי? האם אין סוף הוא הכרחי? נושא האין סוף מה גדול ממנו. אחת הטעויות הם אומרים שהאינסוף היא יישות בלתי מוגבלת, הכל מורכב מיישות אינסופית. העניין בעצם שיש טעות האינסוף הוא גם יישות מוגבלת, בעצם עי שאמרנו אין סוף, הגבלנו אותו האין סוף מוגבל בכך שאין לו סוף. האינסוף יכול להיות אחד, ניקח ציר מספרים אינסופי, ניקח את מימד הזמן או מרחב ...

... אחר עד אין סוף, לכל סיבה יש סיבה אחרת עד אין סוף וכולי? תשובה: המוח האנושי אינו תופס את האין סוף, ועל כן לא יתכן כי קיימים בוראים עד אין סוף וכולי. ולכן, על כורחך לומר כי קיימת נקודת התחלה ... מתבטלת (ראה בהרחבה: כאן וגם כאן). הפרכה: הטיעון לכך שיש בורא ראשון, נשען על מגבלת השכל האנושי לתפוס את האין סוף כנל. וכאן יש כשל לוגי פשוט: מכך שהשכל האנושי מוגבל לתפוס את האין סוף, לא ניתן להוכיח כי קיימת נקודת התחלה סופית כלשהי. יתכן כי למרות שהשכל האנושי אינו יכול לתפוס את האין סוף, אף על פי כן מצד המציאות האובייקטיבית, לא קיימת סיבה ראשונה, כי לכל סיבה יש מסובב נוסף ולכל בורא יש בורא נוסף עד אין סוף. זא אי יכולתו של השכל לתפוס את האין סוף, לא מגביל את המציאות להיות אין סופית. הפרכה נוספת: כדי להפריך את ההוכחה לכך שיש בורא ראשון, לשם כך יש להבין את מהות מגבלת השכל האנושי להבין את מהות האין סוף. ולשם כך נבהיר: מהי משמעותה של מגבלת השכל האנושי לתפוס את מהות האין סוף? תשובה: מגבלת היכולת השכלית לתפוס את האין סוף, אין פירושה כי השכל אינו יכול לתפוס את קיומו של האין סוף. המגבלה היא להכניס לתוך מחשבה אחת את כל האין סוף כולו בבת אחת. אך בהחלט קיימת יכולת הבנה אנושית להבין כי האין סוף אכן קיים. ובהקשר שלנו זה אומר, כי קיימת יכולת תפיסה אנושית להבין כי אפשרי שלכל בורא יש בורא אחר ... ניתן להבין ולהכניס לתוך המחשבה את המספר הכי גדול שכינויו הוא אין סוף? נשיב: לא. השכל מוגבל להבין את האין סוף, אך עדיין ניתן להבין כי אין מספר שהוא הכי גדול. מסקנה: ציר המספרים הוא אין סופי. דוגמה 2: ציר ... שקדם לציר הזמן שלנו. ואם כן ציר הזמן האמיתי הוא אין סופי. מסקנה: למרות שלא ניתן לתפוס את כל האין סוף כולו בתוך המחשבה, עדיין ניתן להבין כי קיים האין סוף. זה שאין אפשרות לתפוס בתוך המחשבה את הבורא הראשון בנקודת האין סוף, זה לא סותר את זה שיתכן כי קיים בורא לכל בורא עד אין סוף. ולכן לא ניתן להוכיח כי ... כלשהי, הרי שגם אז מייחסים לה תכונה של אין סוף. כך שבכל מקרה הגדרת בורא ראשון, לא מעלימה את האין סוף. הסבר: הרעיון כי הבורא הראשון הוא נצחי, משתמש בעצם באין סוף, כי נצחיות = אין סוף. ולכן שימוש בבורא ראשון, לא פותר את מגבלת התפיסה האנושית להבין את האין סוף.

הסוד של האין סוף - מדוע אין אפשרות ליהנות מהאין סוף? איך כן ליהנות מהאין סוף? וכאן נבאר מעט את העניין של הפוטנציאל האין סופי של המציאות, וגם את מגבלת האדם להשיג את הפוטנציאל הזה, ... של המציאות הוא אין סופי, הרי שעל האדם להבין שזה עדיין לא אומר שהוא עצמו באופן אישי יכול ליהנות מהאין סוף של המציאות. משום שיכולת התפישה של האדם היא סופית ולא אין סופית. כי האדם מוגבל ביכולת שלו. ולכל אדם ... שהפוטנציאל של האדם הוא סופי. וזה אומר שהאדם בהחלט כן מוגבל להתקדם בחיים שלו. והאדם לא יכול להתקדם אל האין סוף. כי כן יש סוף וגבול ליכולת התפישה וההתקדמות של האדם כישות בתוך התמונה המלאה. כי התמונה המלאה היא אין ... סיבה אחרת לפניה עד אין סוף. ויכולת התפישה של האדם מוגבלת, והאדם לא יכול להעמיק את מחשבתו ולהגיע אל האין סוף. ויש רמת עומק כלשהי, שבה האדם פשוט נעצר ושממנה האדם לא יכול יותר להתקדם. והבעיה הזאת היא הבעיה שבה ... שבהחלט כן אפשר להתקדם כל הזמן. כי למרות שנדמה לאדם שיכולת התפישה שלו היא סופית ולא מסוגלת להכיל את האין סוף, הרי שבהחלט יש דרך איך האדם יכול לשדרג את יכולת התפישה שלו וכן להשיג את האין סוף וכן להתקדם עד אין סוף. והדרך היא על ידי זה שהאדם כל הזמן מחפש את השלמות עד לקצה הסופי ... לנסות להתקדם עם כל הכוחות הנפשיים שלהם, הרי שהם בהחלט היו פורצים את גבולות התפישה שלהם, והיו מתחברים אל האין סוף עצמו. וכאשר האדם מתקרב אל גבול התפישה שלו, וכאשר נדמה לאדם שאין עוד להיכן להתקדם, על האדם לנשום עמוק ... זה, ועל ידי זה גם האדם עצמו עובר יותר בקלות את המחסום השכלי ומגיע ליכולת התקדמות אין סופית עד האין סוף ומעבר לו...

התחדשות רגשית, התחדשות שכלית, חוויה, שינוי הבנה, מחוץ לשכל, השגת האין סוף, התחדשות אין סופית, מעל השכל האנושי מהי הסיבה שהוספת ידע לא מובילה לחוויית טרנספורמציה? הוספה של ידע בפני עצמה ... (מתוך תורה כד בליקוטי מוהרן), שם מתואר תהליך שבו השכל נתקל במחסום בלתי עביר כאשר הוא מנסה לתפוס את האין סוף. ההיתקלות במחסום זה, וההתעקשות של השכל להבין בכל זאת, יוצרת מעין שקעים או כלים המאפשרים לאור אין סוף לחדור פנימה. זוהי בעצם חוויה פרדוקסלית שבה מצד אחד האדם אינו מסוגל לתפוס את האין סוף במלואו, אך מצד שני הוא מצליח לטעום משהו ממנו. לדוגמה, כמו ילד ברחם המנסה לצאת לעולם שמחוץ לרחם ואינו ... להבין לחלוטין הוא מה שיוצר את חוויית ההתחדשות המתמדת. זוהי הדרך שאליעד מציע להגיע אל חוויית השלמות ואל השגת האין סוף. איך להגיע להתחדשות רגשית? מה זה מעל השכל האנושי? איך חווים טרנספורמציה בחיים? מה הסוד להתחדשות שכלית? איך לצאת מתחושת שעמום? איך לחוות את האין סוף?

... דבר מלהיות. המציאות מאפשרת את קיומו של כל דבר. כל ההפכים הנל הם צדדים שונים של המהות האחת של האין סוף. האין סוף הוא הדבר שכל ההפכים כולם מרגישים אהבה זה לזה בצילו. האין סוף מחבר ומאחד את כולם. האין סוף מאפשר להפכים להתחבר. כיצד נראה האין סוף? מהי מהותו? תשובה: מהותו היא החיבור של כל האפשרויות הקיימות. האין סוף, הוא הפוטנציאל של כל ההפכים כולם. הוא זה שמהווה את כל ההפכים כולם. כל ההפכים כולם הם חלק ממנו. המחשבה של האדם היא סופית והיא אינה יכולה להכניס אל תוכה את המהות של האין סוף כפי מה שהיא באמת. אך הדמיון של האדם יכול להבין קצת את מהותו של האין סוף, על ידי כל ההפכים השונים שנמשכים מהאין סוף. כל ההפכים כולם, הם צמצומים שונים של האין סוף. כמו הצבע הלבן, שהוא בעצם השילוב של כל הצבעים כולם. כל צבע שקיים, הוא אחד מהגוונים שנמצאים בתוך הצבע ... כאשר יש צמצומים שונים, ממילא גם לא יכול להיות רע מוחלט. כי בכל דבר שקיים יש צמצום וחלק כלשהו מהאין סוף שהוא הטוב המוחלט. כל הדברים כולם, הם צמצומים שונים של המהות של המציאות. כל הדברים כולם, הם הבגדים / מעטפת חיצונית / לבוש / קליפות, של המהות האין סופית של המציאות. המהות של האין סוף, היא האחדות / השילוב / החיבור של כל מה שניתן לחשוב עליו. המהות של האין סוף, היא השילוב של כל הקצוות כולם לדבר אחד. המהות של מימד הזמן היא השילוב של כל האירועים השונים האפשריים ... את הצד השני, כדי ליצור את התמונה המלאה. לחשוב מחוץ לקופסא = לראות את התמונה המלאה = להסתכל על האין סוף שהוא התמונה המלאה.

... שנמצא בתוך המציאות האין סופית, אינו מסוגל להכיל בתוכו את המהות המלאה של המציאות האין סופית. כדי להבין את האין סוף, צריך להיות גדול יותר מהאין סוף ולהיות מסוגל להכיל את האין סוף בתוך מחשבה שגודלה צריך להיות גדול יותר מאשר האין סוף. מאחר שמחשבה = סוף, ממילא האין סוף של המציאות, אינו נכנס לתוך מחשבה סופית. שאלה = חוסר ידיעה מלאה. את כל השאלות שיש לאדם בחיים, ניתן לחלק ל 2 קטגוריות. 1 - שאלות שהתשובה עליהן כרוכה בידיעה נוספת = אינה תלויה ביכולת להבין את מהות האין סוף. 2 - שאלות שנובעות מחוסר יכולת טכנית של המחשבה הסופית, להבין את מהות האין סוף. כדי לחיות טוב באמת, על האדם להבין את כל המציאות בשלמות. כאשר האדם מבין את המציאות בשלמות = מרגיש ... דהיינו, על האדם למצוא תשובות לכל השאלות שיש על המציאות, כל זמן שהתשובה אינה כרוכה בצורך להבין את מהות האין סוף. אך, כאשר האדם מגיע לנקודה שבה חוסר ההבנה שלו נובע מחוסר היכולת של השכל האנושי להבין את מהות האין סוף, במקרה כזה על האדם לדעת לעצור ולשתוק. במקרה כזה של המחסום השכלי שיש לאדם להבין את האין סוף, במקרה כזה ורק במקרה כזה התשובה היא שתיקה. דהיינו, קבלת הדבר כפי שהוא מתוך שתיקה, ללא מחשבה / דיבור. יחד עם זאת, כל דבר שאינו מצריך את השכל של האדם להבין מהו האין סוף, הרי שעל האדם להבין אותו בשלמות. כאשר האדם חוקר בשכלו את כל מה שבאפשרותו של השכל האנושי להבין, בסופו של דבר הוא מגיע אל השאלות שנובעות מחוסר היכולת השכלית להבין את מהות האין סוף. שם על האדם לדעת את מקומו ולשתוק. יכולת השתיקה נובעת בין השאר מההבנה השכלית של האדם את כל מה ...

הספר להיות אלוהים - אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף, הרצון של אלוהים, נגד השכל, הכל אפשרי, דבר והיפוכו מה המשמעות של המשפט אין דבר העומד בפני הרצון? המשפט ...

... שמבינים שמצד של המהות של מימד המקום, הכל נמצא באותו המקום. כל נקודה שיש במקום, זה הכל צמצום של האין סוף שמהותו מהווה את מימד המקום / מימד הזמן וכולי. תהליך הקריסה הקוונטית = הרגע שבו האין סוף מצמצם את עצמו לתוך המחשבה של האדם. המפץ הגדול = האין סוף מצמצם את עצמו ל 3 גורמים שונים. לאדם החושב את המחשבה + המחשבה + הדבר שנכנס אל תוך המחשבה. שלושתם הם צמצום של מהות אין סופית אחת. רגע הקריסה הקוונטית = רגע הצמצום של האין סוף ל 3 הגורמים הנל. וכמובן שזהו תהליך שמתרחש בכל רגע ורגע. כי גם הזמן / מקום עצמם מתהווים בכל ... הסדקים - סופר פוזיציה + קריסה קוונטית. תוספות: המהות של לדעת הכל = לא לדעת שום דבר. הכל = האין סוף. לדעת הכל = לדעת את האין סוף. לדעת את האין סוף = לא לדעת, כי האין סוף אינו נכנס לתוך מחשבה. איך יכול האדם להגיע אל האין סוף שמאחד את הכל? תשובה: על ידי ששואלים על כל דבר, אולי ההפך הוא הנכון. אולי ההפך הוא הנכון = לעקור את הדבר מהשורש = להגיע אל השורש = להגיע אל האין סוף.