... שם אחדות המציאות.
והאחדות של המציאות, שמלובשת ומסתתרת בכל דבר, היא הגורם המכריע, האם האדם ייהנה או לא ייהנה, ועד כמה הוא ייהנה או יסבול, ... ונהנה מחוויית
האחדות שמלובשת באותו הדבר. ולכן יש כאלו שמתמכרים לאכילה, מה שנקרא אכילה רגשית. ולכן יש כאלו, שכאשר הם חווים לחץ וכעס, ... מכל, שהוא חוויית
האחדות עם המציאות. וכאשר האדם מרגיש שחסר לו איזה משהו בחייו, שהוא לא מצליח למלא אותו, על ידי זה הוא מנסה להשיג את ... להשיג את חוויית
האחדות הזאת, שוב פעם ושוב פעם (ולכן יש רצוא ושוב, כי האדם רוצה להשיג אותה שוב פעם ושוב פעם, וזה אפשרי רק על ידי צמצום ... מחפש את ההנאה של
האחדות, על ידי התבוננות פנימית, שאותה האדם עושה תמיד, בכל דבר בעולם, בעומק תת המודע שלו. וברובד חיצוני יותר, האדם לא ... האדם מתחבר לחוויית
האחדות של המציאות, שהיא נוצרת על ידי ההתבוננות של תת המודע של האדם, במציאות החיצונית, שעל ידי זה נוצרת התבוננות פנימית, ... שהוא השכל של
האחדות. דהיינו, אחדות ההפכים, היש והאין. כי כאשר היש והאין הם אחד, הרי שאין שום חיסרון כלל. כי שום דבר לא חסר שום דבר. ... שהיא אינה נפרדת
מהאחדות. וככל שהאדם קרוב יותר להבין שהכל אחד באמת, דהיינו, שאין דבר כזה אחדות, כי הנפרדות היא בעצמה אחדות, כך האדם קרוב ... אחד, אז הנפרדות
והאחדות נכללות זו בזו, כישות אחת. ואז אין שום חיסרון בשום הנאה גשמית כלל. וכאשר האדם רודף אחרי הנאה רוחנית, הוא מנסה ... היא ההנאה של ידיעת
האחדות אי ידיעת הנפרדות. שבה האדם לא יודע שום דבר. וכאשר אין שום ידיעה, אין שום חיסרון כלל. ואם יש רצון, הרי שאי אפשר ... זא כי בשלמות
האחדות של החכם האמיתי, גם שם יש נפרדות. ובשכל שמפריד בין אחדות לבין נפרדות, אי אפשר להבין את העניין הזה כלל. כי הוא ... בין הנפרדות לבין
האחדות כלל. והחכם האמיתי, דהיינו, כל אדם בעומק פנימיות דעתו, הוא נהנה תמיד מכך שהכל אחד. הנאה שאינה תלויה בשום דבר, ... שהיא באחדות עם
האחדות. דהיינו, למרות שהכל אחד, אעפכ יש נפרדות. וגם אצל החכם האמיתי, גם אצלו יש נפרדות כפשוטו. ואעפכ, זה לא כפשוטו. כי ... שהוא להתקרב אל
האחדות כנל. ואפשר להתקרב אל
האחדות בשתי צורות. גם על ידי שתיקה וגם על ידי דיבור. ועל ידי שתיקה, פירושו שהחכם האמיתי מבטל את שכלו ואת דעתו לגמרי, ... דהיינו, מתחבר אל
האחדות, על ידי זה שהוא מבטל את שכלו, וממילא גם ישותו מתבטלת. אבל זאת, לא שתיקה מוחלטת. ובשורשו, זאת שתיקה מוחלטת. אבל ... חיבור לשכל של
האחדות. וזהו ההיבט הראשון, של ההנאה של החכם האמיתי, מהצד שהוא בנפרדות ובתוך צמצום. שהוא, הנאה שנובעת מחוויה של שתיקה ... אל השכל של
האחדות. וכאשר החכם האמיתי נהנה באופן הזה ומההיבט הזה, הוא אדם פשוט לגמרי. דהיינו, שהוא מתנהג בפשיטות לגמרי, בלי שום שכל ... אל השתיקה של
האחדות. אלא שבגלל שהיא שכלית יותר, אז יש בה יותר מקום של התבוננות ושל צמצום. וניתן לחוות באמצעותה, בצורה יותר מוגדרת, את ההנאה של
האחדות. כי ככל שההנאה מתקרבת יותר לשורשה, כך יש פחות רע, וכך חוויית הטוב המוגדר נעלמת. ולכן יש גם את הצמצום, שבו יש טוב ... כדי להתחבר אל
האחדות. ובפועל, החכם האמיתי, דהיינו, כל אדם באשר הוא, ברובד מסוים של התודעה שלו, ובפרט מי שהרובד הפנימי של ההתבוננות ... שונה של השכל של
האחדות, בכל צורה וצורה באופן אחר. כי בכל צורה, אותו השכל של
האחדות, מלובש בצורה אחרת. והחכם האמיתי, מתבונן בדבר הגשמי, ומתבונן על הצורה שלו, כדי להכיר טוב יותר את
האחדות של המציאות, וליהנות ממנה יותר, באופן מוגדר. כי בשורש, הכל אחד. ואין שום אפשרות להכיר יותר או פחות את
האחדות של המציאות. ואעפכ באחדות, שבה הכל אחד ממש, יש גם אין סוף צורות שונות. כי
האחדות, היא החיבור של כל הצורות. וכל התחדשות שכלית התחדשות רגשית שיש לאדם, הוא בעצם מכיר עוד היבט של
האחדות, מצד הנפרדות שבה. וכך ההנאה של האדם
מהאחדות , הופכת להיות גדולה יותר. כי ההנאה
מהאחדות, היא על ידי ההתבוננות השכלית של האדם על
האחדות של המציאות. שההבנה, יוצרת את החוויה. וככל שהאדם מבין טוב יותר את