ייסורים. סבל. צרות. מהם הייסורים הגדולים ביותר שקיימים? איך לצאת מהם?

הצער הגדול ביותר שיכול לחוות אותו האדם, הוא הצער של התודעה שלו.

כאשר הנפש של האדם בצער, זה הצער הגדול ביותר.

כאשר הגוף כואב, גם אז זו הנפש שמצטערת (אך לא הגוף).

אך כאשר הנפש עצמה בצער, זה הצער הגדול ביותר.

מהו הצער הנפשי הגדול ביותר שניתן להגיע אליו?

תשובה: סבל כמעט משום דבר = הצער הגדול ביותר.

במציאות לא קיים רע אין סופי. לכל רע יש גבול וסוף (ראה כאן).

לטוב אין סוף. לרע יש סוף.

יחד עם זאת, הרע הגדול ביותר שניתן להגיע אליו, הוא רע שנובע כמעט משום דבר.

האדם מגיע למצב שבו רע לו מעצם הקיום של התודעה שלו עצמה.

ז"א רע לו בלי קשר לשום דבר חיצוני.

רע לו בגלל עצם הקיום של התודעה עצמה.

מוות של הגוף (התאבדות) לא יעזור לתודעה להינצל מהרע הזה.

כאשר הרע נובע מעצם הקיום של האדם עצמו, הרי שזהו הרע הגדול ביותר שניתן לחוות.

האדם מרגיש רע בלי קשר לשום דבר חיצוני.

לא משנה לאדם מה תהיה המציאות החיצונית, רע לאדם בגלל הקיום של עצמו.

הרצון היחיד של האדם באותו הרגע, הוא להיעלם = שהתודעה שלו עצמו תעלם.

האדם רוצה לא להיות מודע לקיום של עצמו.

אך מה לעשות שהאדם לא יכול בכוחות עצמו להפסיק את המודעות של ה"אני" שלו לעצמו?!

בכל מקרה, זהו הרע הגדול ביותר שניתן להגיע אליו.

איך יוצאים מרע כזה?

תשובה: קיימת אך ורק דרך אחת לצאת מכל מבוי סתום, והיא באמצעות חיפוש האמת בלבד.

הסבר:

המציאות היא אין סופית.

הפוטנציאל של המציאות מאפשר אין סוף אפשרויות.

אין דבר שאינו אפשרי במציאות.

הסיבה היחידה שהאדם נמצא במבוי סתום, הוא משום שהוא אינו רואה את האמת של המציאות.

גם בעיית הקיום העצמי הנ"ל, גם היא דמיון שקרי מצד האמת של המציאות.

רק השקר והדמיון יוצרים את הבעיה הנ"ל ולא מאפשרים לאדם לראות שאין בכלל בעיה.

במציאות האין סופית אין שום בעיה בשום נושא.

הדרך להגיע אל הפתרון לנ"ל...