10:33גורמים לדחיינות כרונית, להתגבר על דחיינות כפייתית, איך מתמודדים עם דחיינות? טיפול בדחיינות, נטייה לדחות דברים, לדחות לרגע האחרון, קשיי ריכוז, הפרעת קשב וריכוז, לא מצליח להתרכז, קבלת החלטות
מהי באמת המהות של דחיינות?
כאשר אדם אומר שהוא "סובל מדחיינות", הוא בעצם מתכוון שהוא סובל מחוסר שלמות עם ההחלטות שלו. אליעד כהן מדגיש כי המושג "דחיינות" אינו הבעיה עצמה, אלא סימפטום של ספק פנימי לגבי סדר העדיפויות של האדם. למעשה, כל פעולה שאדם עושה תמיד באה על חשבון דחיית פעולה אחרת. אם למשל אדם אוכל, הוא דוחה את המשימות האחרות בזמן שהוא אוכל. אם הוא נח, הוא דוחה את המשימות שהיו אמורות להתבצע בזמן זה. כלומר, דחייה היא בלתי נמנעת ומהווה חלק מהותי מהחיים עצמם.
הבעיה בדחיינות נוצרת כאשר האדם אינו שלם עם ההחלטה לדחות משימה מסוימת. לדוגמה, אם אדם דוחה את תשלום הקנס, והוא שלם לחלוטין עם הסיבות לכך, כמו קושי כלכלי או חוסר חשק להתעסק בכך, אז לא תהיה לו תחושת סבל. אך אם האדם מרגיש רע עם הדחייה ולא שלם איתה, הוא יסבול ויקרא לזה "דחיינות".
האם הדחיינות נובעת מחוסר רצון או מחוסר הערכה נכונה של המצב?
הדחיינות נובעת מחוסר בהירות לגבי התועלת והמחיר של הפעולה שהאדם דוחה. אליעד נותן דוגמה של אדם שדוחה את סידור הבית. אם האדם יחקור עם עצמו מדוע הוא דוחה את הסידור, הוא יגלה שהוא מרגיש תחושה שלילית, כגון השפלה או אי - נוחות. ואז האדם יכול לעשות שקלול אמיתי של המצב: האם משתלם לו לדחות או שעדיף לו להתמודד עכשיו? אם האדם יחליט לדחות מתוך מודעות מלאה, הוא לא יסבול יותר כי ההחלטה התקבלה בצורה מודעת. אם יחליט לבצע את הפעולה, גם אז ייעלם הסבל, משום שהספק נעלם.
מה הקשר בין דחיינות להפרעת קשב וריכוז?
אליעד מסביר שהמהות של "הפרעת קשב וריכוז" דומה מאוד למהות של "דחיינות". הוא מדגיש שאין באמת תופעה שנקראת הפרעת קשב וריכוז, אלא ישנה חוסר יכולת של האדם להיות שלם עם הדבר שבו הוא מתרכז. המוח תמיד בוחר להתרכז במה שנתפס בעיניו כדבר החשוב ביותר באותו רגע. למשל, ילד שאינו מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מסוגל להתרכז מיד כשמציעים לו לשחק כדורגל, אינו סובל באמת מבעיית קשב וריכוז. הוא פשוט מתעניין יותר בכדורגל מאשר בהיסטוריה. הסיבה שהמורה או ההורה טוענים שהוא סובל מ"הפרעת קשב" היא שהם לא מצליחים לגרום לו להתעניין בנושא שהם מעוניינים בו.
כלומר, בעיית הריכוז אינה שהמוח אינו יכול להתרכז, אלא שהמוח אינו שלם עם ההתמקדות בנושא מסוים. כאשר המוח מאמין שיש נושא אחר שחשוב יותר, הוא עובר לחשוב עליו. לכן, אם אדם מנסה ללמוד למבחן והמחשבות שלו נודדות לנושא אישי, כמו פרידה מחברה, ברגע שתהיה סכנה מוחשית כמו שריפה, המוח מיד יתמקד בה, כי הוא מזהה זאת כעדיפות עליונה.
כיצד ניתן לפתור את הדחיינות אחת ולתמיד?
הפתרון לדחיינות נמצא בהכרה ובהבנה פנימית של סדר העדיפויות. כאשר אדם לא שלם עם החלטותיו לדחות משימות, הוא יסבול. אך אם האדם ייקח אחריות לבדוק באופן כנה מדוע הוא דוחה פעולות מסוימות, הוא יוכל להגיע להחלטה מודעת ושלמה - להמשיך לדחות או להפסיק את הדחייה. כשההחלטה תתקבל מתוך בהירות ושלמות פנימית, האדם יפסיק לסבול מדחיינות, כי הבעיה האמיתית איננה הדחייה עצמה, אלא הספקות וחוסר השלמות לגבי ההחלטה לדחות.
לסיכום - האם דחיינות היא בעיה אמיתית?
אליעד כהן מסכם שאין באמת בעיה של "דחיינות", אלא יש בעיה של חוסר שלמות עם ההחלטות. כל אדם דוחה משהו תמיד, אך הסבל קיים רק כשהאדם לא בטוח בהחלטתו. מי שיברר לעומק את הסיבות לדחייה ויגיע להחלטה שלמה, ימצא שאין לו עוד שום "בעיית דחיינות".
כאשר אדם אומר שהוא "סובל מדחיינות", הוא בעצם מתכוון שהוא סובל מחוסר שלמות עם ההחלטות שלו. אליעד כהן מדגיש כי המושג "דחיינות" אינו הבעיה עצמה, אלא סימפטום של ספק פנימי לגבי סדר העדיפויות של האדם. למעשה, כל פעולה שאדם עושה תמיד באה על חשבון דחיית פעולה אחרת. אם למשל אדם אוכל, הוא דוחה את המשימות האחרות בזמן שהוא אוכל. אם הוא נח, הוא דוחה את המשימות שהיו אמורות להתבצע בזמן זה. כלומר, דחייה היא בלתי נמנעת ומהווה חלק מהותי מהחיים עצמם.
הבעיה בדחיינות נוצרת כאשר האדם אינו שלם עם ההחלטה לדחות משימה מסוימת. לדוגמה, אם אדם דוחה את תשלום הקנס, והוא שלם לחלוטין עם הסיבות לכך, כמו קושי כלכלי או חוסר חשק להתעסק בכך, אז לא תהיה לו תחושת סבל. אך אם האדם מרגיש רע עם הדחייה ולא שלם איתה, הוא יסבול ויקרא לזה "דחיינות".
האם הדחיינות נובעת מחוסר רצון או מחוסר הערכה נכונה של המצב?
הדחיינות נובעת מחוסר בהירות לגבי התועלת והמחיר של הפעולה שהאדם דוחה. אליעד נותן דוגמה של אדם שדוחה את סידור הבית. אם האדם יחקור עם עצמו מדוע הוא דוחה את הסידור, הוא יגלה שהוא מרגיש תחושה שלילית, כגון השפלה או אי - נוחות. ואז האדם יכול לעשות שקלול אמיתי של המצב: האם משתלם לו לדחות או שעדיף לו להתמודד עכשיו? אם האדם יחליט לדחות מתוך מודעות מלאה, הוא לא יסבול יותר כי ההחלטה התקבלה בצורה מודעת. אם יחליט לבצע את הפעולה, גם אז ייעלם הסבל, משום שהספק נעלם.
מה הקשר בין דחיינות להפרעת קשב וריכוז?
אליעד מסביר שהמהות של "הפרעת קשב וריכוז" דומה מאוד למהות של "דחיינות". הוא מדגיש שאין באמת תופעה שנקראת הפרעת קשב וריכוז, אלא ישנה חוסר יכולת של האדם להיות שלם עם הדבר שבו הוא מתרכז. המוח תמיד בוחר להתרכז במה שנתפס בעיניו כדבר החשוב ביותר באותו רגע. למשל, ילד שאינו מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מסוגל להתרכז מיד כשמציעים לו לשחק כדורגל, אינו סובל באמת מבעיית קשב וריכוז. הוא פשוט מתעניין יותר בכדורגל מאשר בהיסטוריה. הסיבה שהמורה או ההורה טוענים שהוא סובל מ"הפרעת קשב" היא שהם לא מצליחים לגרום לו להתעניין בנושא שהם מעוניינים בו.
כלומר, בעיית הריכוז אינה שהמוח אינו יכול להתרכז, אלא שהמוח אינו שלם עם ההתמקדות בנושא מסוים. כאשר המוח מאמין שיש נושא אחר שחשוב יותר, הוא עובר לחשוב עליו. לכן, אם אדם מנסה ללמוד למבחן והמחשבות שלו נודדות לנושא אישי, כמו פרידה מחברה, ברגע שתהיה סכנה מוחשית כמו שריפה, המוח מיד יתמקד בה, כי הוא מזהה זאת כעדיפות עליונה.
כיצד ניתן לפתור את הדחיינות אחת ולתמיד?
הפתרון לדחיינות נמצא בהכרה ובהבנה פנימית של סדר העדיפויות. כאשר אדם לא שלם עם החלטותיו לדחות משימות, הוא יסבול. אך אם האדם ייקח אחריות לבדוק באופן כנה מדוע הוא דוחה פעולות מסוימות, הוא יוכל להגיע להחלטה מודעת ושלמה - להמשיך לדחות או להפסיק את הדחייה. כשההחלטה תתקבל מתוך בהירות ושלמות פנימית, האדם יפסיק לסבול מדחיינות, כי הבעיה האמיתית איננה הדחייה עצמה, אלא הספקות וחוסר השלמות לגבי ההחלטה לדחות.
לסיכום - האם דחיינות היא בעיה אמיתית?
אליעד כהן מסכם שאין באמת בעיה של "דחיינות", אלא יש בעיה של חוסר שלמות עם ההחלטות. כל אדם דוחה משהו תמיד, אך הסבל קיים רק כשהאדם לא בטוח בהחלטתו. מי שיברר לעומק את הסיבות לדחייה ויגיע להחלטה שלמה, ימצא שאין לו עוד שום "בעיית דחיינות".
- ניהול זמן
- מוטיבציה וביצוע
- פרודוקטיביות
- פסיכולוגיה של קבלת החלטות
- שיפור הרגלים
דחיינות - מהות הבעיה והפתרון
כאשר אדם אומר שהוא סובל מדחיינות, השאלה היא מה עומד מאחורי ההצהרה הזו. האם זו תופעה אמיתית או שזה פשוט שם שהודבק על מצב מסוים? למעשה, המושג "דחיינות" הוא משהו שאנשים למדו להכיר דרך אחרים או דרך מידע חיצוני, אבל לא בטוח שהבעיה היא עצם הדחייה של משימות.
אם אדם היה חי בעולם שבו אין מושג כזה "דחיינות", האם היה אומר שהוא סובל ממנה? כנראה שלא. אך עם זאת, אנשים חווים תחושת חוסר נוחות כאשר הם דוחים דברים. לכן, יש כאן נקודה עמוקה יותר מאשר רק זיהוי תופעה על ידי למידת מושג חיצוני.
האם עצם הדחייה היא הבעיה?
אדם שמרגיש שהוא "סובל מדחיינות" לא בהכרח מתלונן על כך שהוא לא עושה כל מה שהוא רוצה, אלא בעיקר על כך שהוא לא עושה דברים מסוימים שהוא חושב שהוא "צריך" לעשות. אנשים רבים דוחים משימות גדולות כמו שיפוץ בית או תכנון טיול, אך אינם מגדירים זאת כדחיינות. לעומת זאת, כשמדובר במשימות יומיומיות שהן "חובה" בעיניהם - אז הם חווים זאת כבעיה.
המהות של דחיינות אינה רק חוסר עשייה, אלא חוסר שלמות עם סדר העדיפויות של האדם. כל פעולה שאדם עושה כרוכה בדחיית פעולות אחרות. אם אדם עובד - הוא דוחה את זמן המנוחה. אם אדם נח - הוא דוחה משימות אחרות. כלומר, דחייה היא בלתי נמנעת. הבעיה נוצרת כשאדם דוחה משהו אך אינו שלם עם הדחייה הזו.
למה אנשים חווים תחושת סבל מדחיינות?
הסיבה לכך היא שהם לא בטוחים אם הבחירה שלהם לדחות משימה מסוימת היא נכונה. אם אדם היה בטוח לחלוטין שהדחייה מוצדקת, הוא לא היה חווה זאת כבעיה. לדוגמה, אם אדם דוחה תשלום קנס, יכול להיות שזה בגלל שהוא מרגיש לחץ כלכלי או חוסר רצון לעסוק בזה כרגע. אך אם אינו שלם עם כך, הוא ירגיש רע ויכנה זאת "דחיינות".
הפתרון הוא להבין למה הדחייה מתרחשת ולבחון אם היא מוצדקת. אם אדם ישב עם עצמו ויחקור למה הוא דוחה דברים, הוא עשוי לגלות שהסיבה האמיתית היא חוסר חשק לבצע את המשימה, תחושת כבדות, פחד מתוצאה לא רצויה או חוסר ודאות לגבי חשיבות המשימה.
האם ניתן לפתור את הדחיינות?
כן. הפתרון לדחיינות הוא פשוט: להיות שלם עם סדר העדיפויות. אם אדם מברר לעצמו מדוע הוא דוחה משהו, ובוחן האם באמת כדאי לדחות אותו או לא, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת. אם יחליט להמשיך לדחות - הוא לא ירגיש רע כי זו החלטה מושכלת. אם יחליט להפסיק לדחות - הוא פשוט יבצע את המשימה.
דחיינות מול הפרעת קשב וריכוז - הקשר המנטלי
בדומה לדחיינות, גם הפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנתפסת כבעיה, אך למעשה היא ביטוי לכך שהמוח תמיד מתמקד במה שהוא רואה כחשוב ביותר. כשאדם לא מצליח להתרכז במשהו, זה משום שהמוח שלו מוצא משהו אחר כחשוב יותר. ילד שלא מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מתרכז לחלוטין בכדורגל, אינו סובל מהפרעת קשב - הוא פשוט לא מתעניין בנושא.
כך גם בדחיינות - אם אדם דוחה משהו, זה משום שבאותו רגע הוא נותן עדיפות לדבר אחר, אבל אם הוא לא שלם עם הבחירה הזו, הוא יסבול. לכן, דחיינות אינה בעיה אמיתית, אלא סימן לכך שהאדם אינו שלם עם ההחלטות שלו.
סיכום
אין באמת תופעה של "דחיינות", אלא תופעה של חוסר שלמות עם סדרי עדיפויות. כל אדם דוחה דברים, אבל הוא סובל רק כשהוא לא בטוח אם הוא עושה את הבחירה הנכונה. אם אדם יבדוק מדוע הוא דוחה משהו, ויוודא האם הוא שלם עם זה, הוא יפתור את הבעיה. ברגע שאדם שלם עם סדרי העדיפויות שלו, אין לו "דחיינות" כלל.
כאשר אדם אומר שהוא סובל מדחיינות, השאלה היא מה עומד מאחורי ההצהרה הזו. האם זו תופעה אמיתית או שזה פשוט שם שהודבק על מצב מסוים? למעשה, המושג "דחיינות" הוא משהו שאנשים למדו להכיר דרך אחרים או דרך מידע חיצוני, אבל לא בטוח שהבעיה היא עצם הדחייה של משימות.
אם אדם היה חי בעולם שבו אין מושג כזה "דחיינות", האם היה אומר שהוא סובל ממנה? כנראה שלא. אך עם זאת, אנשים חווים תחושת חוסר נוחות כאשר הם דוחים דברים. לכן, יש כאן נקודה עמוקה יותר מאשר רק זיהוי תופעה על ידי למידת מושג חיצוני.
האם עצם הדחייה היא הבעיה?
אדם שמרגיש שהוא "סובל מדחיינות" לא בהכרח מתלונן על כך שהוא לא עושה כל מה שהוא רוצה, אלא בעיקר על כך שהוא לא עושה דברים מסוימים שהוא חושב שהוא "צריך" לעשות. אנשים רבים דוחים משימות גדולות כמו שיפוץ בית או תכנון טיול, אך אינם מגדירים זאת כדחיינות. לעומת זאת, כשמדובר במשימות יומיומיות שהן "חובה" בעיניהם - אז הם חווים זאת כבעיה.
המהות של דחיינות אינה רק חוסר עשייה, אלא חוסר שלמות עם סדר העדיפויות של האדם. כל פעולה שאדם עושה כרוכה בדחיית פעולות אחרות. אם אדם עובד - הוא דוחה את זמן המנוחה. אם אדם נח - הוא דוחה משימות אחרות. כלומר, דחייה היא בלתי נמנעת. הבעיה נוצרת כשאדם דוחה משהו אך אינו שלם עם הדחייה הזו.
למה אנשים חווים תחושת סבל מדחיינות?
הסיבה לכך היא שהם לא בטוחים אם הבחירה שלהם לדחות משימה מסוימת היא נכונה. אם אדם היה בטוח לחלוטין שהדחייה מוצדקת, הוא לא היה חווה זאת כבעיה. לדוגמה, אם אדם דוחה תשלום קנס, יכול להיות שזה בגלל שהוא מרגיש לחץ כלכלי או חוסר רצון לעסוק בזה כרגע. אך אם אינו שלם עם כך, הוא ירגיש רע ויכנה זאת "דחיינות".
הפתרון הוא להבין למה הדחייה מתרחשת ולבחון אם היא מוצדקת. אם אדם ישב עם עצמו ויחקור למה הוא דוחה דברים, הוא עשוי לגלות שהסיבה האמיתית היא חוסר חשק לבצע את המשימה, תחושת כבדות, פחד מתוצאה לא רצויה או חוסר ודאות לגבי חשיבות המשימה.
האם ניתן לפתור את הדחיינות?
כן. הפתרון לדחיינות הוא פשוט: להיות שלם עם סדר העדיפויות. אם אדם מברר לעצמו מדוע הוא דוחה משהו, ובוחן האם באמת כדאי לדחות אותו או לא, הוא יוכל לקבל החלטה מודעת. אם יחליט להמשיך לדחות - הוא לא ירגיש רע כי זו החלטה מושכלת. אם יחליט להפסיק לדחות - הוא פשוט יבצע את המשימה.
דחיינות מול הפרעת קשב וריכוז - הקשר המנטלי
בדומה לדחיינות, גם הפרעת קשב וריכוז היא תופעה הנתפסת כבעיה, אך למעשה היא ביטוי לכך שהמוח תמיד מתמקד במה שהוא רואה כחשוב ביותר. כשאדם לא מצליח להתרכז במשהו, זה משום שהמוח שלו מוצא משהו אחר כחשוב יותר. ילד שלא מקשיב בשיעור היסטוריה, אך מתרכז לחלוטין בכדורגל, אינו סובל מהפרעת קשב - הוא פשוט לא מתעניין בנושא.
כך גם בדחיינות - אם אדם דוחה משהו, זה משום שבאותו רגע הוא נותן עדיפות לדבר אחר, אבל אם הוא לא שלם עם הבחירה הזו, הוא יסבול. לכן, דחיינות אינה בעיה אמיתית, אלא סימן לכך שהאדם אינו שלם עם ההחלטות שלו.
סיכום
אין באמת תופעה של "דחיינות", אלא תופעה של חוסר שלמות עם סדרי עדיפויות. כל אדם דוחה דברים, אבל הוא סובל רק כשהוא לא בטוח אם הוא עושה את הבחירה הנכונה. אם אדם יבדוק מדוע הוא דוחה משהו, ויוודא האם הוא שלם עם זה, הוא יפתור את הבעיה. ברגע שאדם שלם עם סדרי העדיפויות שלו, אין לו "דחיינות" כלל.
- ניהול זמן
- מוטיבציה וביצוע
- פרודוקטיביות
- פסיכולוגיה של קבלת החלטות
- שיפור הרגלים
עכשיו הנושא זה דחיינות מה המהות של בן אדם שאומר אני סובל מדחיינות מה המהות של העניין אתה שמעת פעם מישהו שאומר שהוא סובל מדחיינות, אוקי בא נתחיל מזה אתה שמעת פעם על מישהו שדוחה דברים יפה, שמעת פעם על מישהו שחושב שהוא דוחה דברים, אוקי מה המהות של העניין מה עומד מאחורי אותו אדם שאומר אני סובל מדחיינות ומכך גם נגזור את הדרך לפתרון. מה אתה חושב?
ש: אני חושב שהוא שמע על זה איפשהו שיש תופעה כזאת ואז הוא אמר לי יש את זה ואני סובל מזה.
אליעד: באמת?
ש: כן.
אליעד: עכשיו מה האמת?
ש: מה האמת?
אליעד: אמרת משהו נכון זאת האמת?
ש: שאלת מה אני חושב.
אליעד: בא נחשוב כי אם הוא לא היה שומע על זה שיש תופעה כזאת אז הוא לא היה אומר שהוא סובל מזה?
ש: כן.
אליעד: אתה בטוח בזה?
ש: כן מאיפה הוא חשב פעם ראשונה שיש בעיה עם זה שזה לא אמור להיות ככה.
אליעד: כי זה מפריע לו שהוא דוחה.
ש: יש לזה הפך ויכול להיות שיש משהו לא דחיינות.
אליעד: מה זאת אומרת הוא דוחה דברים יפה אבל למה הוא דוחה דברים בן אדם קיבל קנס לא שילם אותו בזמן הקנס עלה זה דפוס שחוזר על עצמו והוא סובל למה הוא דוחה דברים, מה רק בן אדם ששמע על תופעה כזאת יודע שיש דבר כזה זאת באמת האמת מחויב שמה שאמרת זה נכון?
ש: לא כשהוא מגדיר את עצמו כסובל מדחיינות כ - title.
אליעד: זה נכון דרך אגב הוכחה בן אדם שלא דובר עברית לא יגיד שהוא סובל מדחיינות הוא יגיד שהוא סובל ממשהו אחר, זה שהוא הגדיר את זה במילה דחיינות זה בגלל שהוא שמע על המושג דחיינות זה נכון האם זה נכון כן.
ש: אבל מה המהות של.
אליעד: רגע שנייה אבל זה שהוא שמע את המילה דחיינות ובגלל זה הוא אמר אני סובל מדחיינות זה נכון אבל זה שבן אדם אומר רע לי מזה שאני דוחה דברים מחויב, האם מחויב שזה רק בגלל שהוא שמע שזה רע?
ש: לא.
אליעד: יפה אז מה המהות של זה.
ש: המהות זה שהוא רוצה לעשות משהו והוא לא עושה אותו מבחינתו.
אליעד: אבל זאת גם לא האמת כי אז יבוא אותו בן אדם ויגיד תקשיב יש לי בעיה יש דברים שאני רוצה לעשות ואני לא עושה, נגיד אני רוצה לטוס לחו"ל אני לא עושה אני רוצה לשפץ את הבית אני לא עושה אני רוצה זה לא עושה אבל אלה שמתלוננים על דחיינות לא מתלוננים על דברים שאני רוצה לעשות ואני לא מספיק הם מתלוננים על משהו אחר.
ש: לא על המספיק הוא פשוט דוחה את זה הוא פשוט חושב שהוא רוצה לעשות את זה אבל הוא לא עושה את זה ואז הוא לא יודע למה הוא לא עושה את זה אז הוא חושב שיש לו בעיה שהוא דוחה את זה פשוט, אבל למה אני לא עושה את מה שאני רוצה כי מה זה משהו שהוא דוחה זה משהו שהוא רוצה לעשות בעיקרון.
אליעד: זאת חצי אמת אסביר לך למה זה חצי אמת עכשיו יבוא בן אדם ויגיד לך שלום אני סובל מדחיינות תגיד לו תן לי דוגמא מה אתה חושב שהוא יגיד לך כנראה שהוא יגיד לך על דברים יומיומיים וביומיום אני צריך לעשות ככה ואני דוחה את זה, דברים משימות יומיומיות אבל זה לא יהיה דברים שהוא רוצה לעשות ולא עושה יש הרבה דברים שהוא רוצה לעשות ולא עושה אבל הוא לא יכניס אותם לקטגוריית דחיינות.
אתה מבין מה אני אומר כאילו יכול להיות שאותו בן אדם שאומר לך שהוא סובל מדחיינות תגיד לו אוקי פתרנו לך את זה עכשיו יש עוד דברים שהיה בא לך לעשות שאתה לא הגעת אליהם הוא יגיד לך כן אבל אני לא מגדיר אותם כדחיינות, נגיד בן אדם אומר אני רוצה מתישהו לצבוע את הבית והוא דוחה את זה אבל הוא לא בהכרח יגדיר את זה כדחיינות בדחיינות יש פה עוד איזה רכיב.
ש: יש את הרכיב של צריך לעשות את זה לדעתי כאילו יש דברים שהוא רוצה שזה לא מחויב.
אליעד: אז המהות זה אני לא מספיק לעשות דברים שצריך לעשות אותם?
ש: זה לא לא מספיק.
אליעד: אז מה?
ש: זה לא עניין של לא מספיק.
אליעד: אני לא עושה דברים שאני צריך לעשות אותם?
ש: כן.
אליעד: אז הוא יכול להגיד על הרבה דברים יש עוד דברים שאתה צריך לעשות אותם ואתה לא עושה אותם.
ש: זה צריך ורוצה.
אליעד: אז זה צריך ורוצה ויכול נכון, מה אתה רוצה להגיד?
ש: אני חושב שיש לו בעיה של שיפוטיות.
אליעד: שמה?
ש: שהוא לא מעריך נכונה את הדברים לא רואה את היתרונות החסרונות את הבעיות שיש ואז הוא.
אליעד: אוקי אז מה מהות הבעיה שלו?
ש: שיפוטיות זאת אומרת הוא לא מסוגל להעריך נכון את הדברים כדי לעשות אותם בזמן.
אליעד: למה לא?
ש: כי אם היה עושה באמת את השיקול חשוב לא חשוב דחוף לא דחוף כמו שצריך היה קובע זמן והיה עושה אבל הוא לא יכול לעשות את זה.
אליעד: בטוח?
ש: נראה לי שזאת הסיבה העיקרית.
אליעד: למה נראה לי השאלה מה האמת בטוח או לא בטוח?
ש: אף פעם אין מאה אחוז.
אליעד: למה לא מה אף פעם אין מאה אחוז אף פעם זה מאה אחוז.
ש: בדרך כלל אין מאה אחוז אז יכול להיות שיש לו אולי סיבות אחרות אני חושב.
אליעד: למה אם זה נכון זה נכון מה נכון.
ש: נלך על זה שזה נכון מאה אחוז.
אליעד: אני מבחינתי רואה את הדברים כדלקמן כשבן אדם אומר שהוא סובל מדחיינות מה שהוא בעצם מתכוון להגיד שהוא "סובל" מזה שהוא לא שלם עם ההחלטות שלו אין דבר כזה דחיינות מצד האמת כל פעולה שאתה עושה אתה דוחה את שאר הפעולות.
ש: בסדר זה דומה.
אליעד: קודם כל כעיקרון כל פעולה שאתה עושה שנייה, קודם כל כל פעולה שאתה עושה תוך כדי שאתה עושה אותה אתה דוחה את ביצוען של פעולות אחרות כל פעולה שאתה עושה, כשאתה נגיד אוכל אתה דוחה את הפעולה של מה שאתה עושה אחרי שאתה אוכל כל פעולה כשאתה עובד אתה דוחה את פעולת המנוחה כשאתה נח אתה דוחה את פעולת משהו האחר תמיד אתה דוחה משהו אלא מה שבדרך כלל אתה שלם עם זה שאתה דוחה את הדברים כי אתה אומר אוקי זה יותר חשוב מזה וזה יותר חשוב מזה אני דוחה יש לי אילוצים.
הבעיה היא בדחיינות שהבן אדם דוחה איזו משימה כי בתוך תוכו הוא חושב שיהיה לו יותר טוב לדחות אותה אבל הוא לא סגור על עצמו האם אני אמור לדחות את זה או לא אמור לדחות את זה ואז הוא אומר יש לי בעיה של דחיינות, זה כמו להגיד אני דוחה דברים אבל אני לא בטוח שאני אמור לדחות אותם ולכן אם בן אדם יברר עם עצמו את האמת מה האמת האם אני, שיקח לעצמו דוגמא מה אתה דוחה אני נגיד דוחה תשלום קנסות נניח דוחה לסדר את הבית ותבדוק עם עצמך.
אוקי למה אני דוחה לסדר את הבית ואז הוא כנראה יגיד לא יודע אוקי נחמד שאתה לא יודע בא ננסה לדעת מה הדברים הרעים שיקרה לך מלסדר את הבית ואז הוא יגיד אין לי עצבים ברגע שאני מסדר את הבית אני מרגיש שזה משפיל אותי שזה לא לרמה שלי נגיד נניח, אוקי יפה זאת אומרת שאתה עכשיו דוחה לסדר את הבית כי זה עושה לך איזו תחושה רעה.
עכשיו בא תעשה שקלול האם אתה חושב שכדאי לך לדחות את זה או לא כדאי לך לדחות את זה יכול להיות שבסוף התשובה תהיה כן כדאי לי לדחות את זה ואז אתה תמשיך לדחות את זה אבל זה לא יפריע לך שאתה דוחה את זה כי אתה שלם עם זה שאתה דוחה את זה ויכול להיות שהתשובה תהיה לא אני לא דוחה את זה יותר ובזה זה נגמר, אין בעיה של דחיינות יש בעיה של זה שאתה לא שלם עם זה שאתה דוחה את הדבר והסיבה שאתה לא שלם עם זה שאתה דוחה את הדבר זה כי יש לך ספק אם אתה אמור לדחות אותו או לא.
ש: ולמה יש לך ספק כי אתה לא יודע להעריך נכונה את המצב.
אליעד: אני מסכים איתך אבל מה שלי הפריע שאמרת שזה לא יעבוד במאה אחוז מהמקרים אני אומר במאה אחוז מהמקרים זה יעבוד.
ש: זה כן עניין של רצון בסוף זה פשוט דרך אחרת להגיד את זה מה זה לא שלם עם זה שאתה לא סגור אם אתה רוצה את זה באמת או לא אם זה מה שאתה רוצה לעשות עכשיו בסדר עדיפויות שלך.
אליעד: אתה לא יודע אם התיעדוף שלך נכון או לא אתה לא סובל מזה שאתה דוחה דברים אתה סובל מזה שאתה לא שלם עם זה שאתה דוחה דברים כי אתה בכל מקרה דוחה דברים, הרי אם אתה לא תדחה את הדברים האלה אתה תדחה משהו אחר נגיד שעכשיו תגיד טוב אני לא דוחה לסדר את הבית אז אתה בעצם דוחה את הרצון שלך לא לסדר את הבית אתה בעצם דוחה את הרצון שלך לנוח אתה דוחה את הרצון שלך להתבטל אתה דוחה את הרצון שלך לעשות משהו אחר אתה בעצם דוחה משהו.
ולכן הפואנטה היא שאתה סובל מזה שאתה לא שלם עם סדר העדיפויות שלך ולכן בא תבדוק את הסדר עדיפויות כשתהיה שלם איתו לא תסבול יותר מתופעה של דחיינות ולכן כזאת תופעה דחיינות, יש תופעה של בן אדם של שלם עם הסדר עדיפויות שלו. הבנו את הסיפור זה כמו נגיד בחצי משפט הפרעת קשב וריכוז אין לא הייתה ולא נוצרה הפרעת קשב וריכוז אף פעם יש הפרעת קשב וריכוז למשהו מסוים.
עכשיו נגיד שהמורה אומר התלמיד יש לו הפרעת קשב וריכוז הוא לא מקשיב מה אתה מלמד אותו היסטוריה הוא לא מקשיב, אוקי התלמיד הזה יש משהו שהוא אוהב לעשות כן מה הוא אוהב לעשות להרעיש לצייר לשחק כדורגל לשיר לקפוץ אומרים לו בא נעשה טסט תוך כדי שהוא לא מקשיב בשיעור היסטוריה תגיד לו עכשיו אנחנו הולכים החוצה לשחק כדורגל פתאום תראה הוא דרוך הוא פתאום ערני אבל אמרת שיש לו קשב וריכוז אז איך זה שתמיד כשמדברים על כדורגל תמיד הוא מרוכז.
אתה לא מצליח לגרום לו להתרכז במה שאתה מלמד כי אתה לא יודע ללמד מספיק טוב נניח למרות שזה לא כל האמת אבל פשוט בוא נגלל את האחריות על המורה ואתה לא יודע מה לעשות אז אתה מגלל את האחריות עליו הוא לא יכול להתרכז אולי אתה לא יודע לגרום לו להתרכז אבל אף אחד אף פעם לא שם על הפרעת קשב וריכוז מעולמי עולמים, אין דבר כזה יש לי בעיה להתרכז יש לי בעיה להתרכז זה משהו שאני חושב שאני רוצה להתרכז.
עכשיו מה זאת בעיית ריכוז אותו דבר כשמישהו אומר קשה לי להתרכז במשהו מסוים נגיד מישהו אומר קשה לי להתרכז אני צריך ללמוד למבחן וקשה לי למה כי הראש שלי חושב על משהו אם עכשיו תוך כדי שאתה מנסה ללמוד למבחן והראש שלך בורח לחשוב על זה שנגיד נפרדת מהחברה שלך פתאום תהיה שריפה על מה אתה תחשוב על השריפה נכון, איך זה יכול להיות שפתאום התרכזת כי השריפה פשוט חשוב לך לחשוב עליה המוח תמיד חושב על הדבר שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב לחשוב עליו והדבר שהוא חושב שלחשוב עליו מביא לו הכי הרבה תועלת.
אוטומטית המוח מנטרל את עצמו בא נחשוב על מה שאני חושב שאם אני אחשוב עליו יהיה לי הכי הרבה טוב כגון אם יש שריפה אני חושב שאני צריך לחשוב על איך לברוח מהשריפה כי יהיה לי הכי הרבה טוב, עכשיו מה קורה אם אתה לא שלם עם הנושא שעליו אתה חושב אתה רוצה ללמוד למבחן אתה חושב שיעשה לך טוב לחשוב עליו אבל המוח שלך איפשהו גם אומר תראה אבל יותר טוב לחשוב עכשיו על איזה משהו אחר וכשאתה לא שלם על מה אתה רוצה לחשוב אז אתה אומר יש לי הפרעת ריכוז.
אבל אין דבר כזה הפרעת ריכוז אתה תמיד מרוכז במשהו ותמיד כשאתה מרוכז במשהו זה על חשבון משהו אחר והשאלה היא אם אתה שלם עם הדבר שאתה חושב עליו או לא זה הכל. הבנו את הסיפור?
ש: אני חושב שהוא שמע על זה איפשהו שיש תופעה כזאת ואז הוא אמר לי יש את זה ואני סובל מזה.
אליעד: באמת?
ש: כן.
אליעד: עכשיו מה האמת?
ש: מה האמת?
אליעד: אמרת משהו נכון זאת האמת?
ש: שאלת מה אני חושב.
אליעד: בא נחשוב כי אם הוא לא היה שומע על זה שיש תופעה כזאת אז הוא לא היה אומר שהוא סובל מזה?
ש: כן.
אליעד: אתה בטוח בזה?
ש: כן מאיפה הוא חשב פעם ראשונה שיש בעיה עם זה שזה לא אמור להיות ככה.
אליעד: כי זה מפריע לו שהוא דוחה.
ש: יש לזה הפך ויכול להיות שיש משהו לא דחיינות.
אליעד: מה זאת אומרת הוא דוחה דברים יפה אבל למה הוא דוחה דברים בן אדם קיבל קנס לא שילם אותו בזמן הקנס עלה זה דפוס שחוזר על עצמו והוא סובל למה הוא דוחה דברים, מה רק בן אדם ששמע על תופעה כזאת יודע שיש דבר כזה זאת באמת האמת מחויב שמה שאמרת זה נכון?
ש: לא כשהוא מגדיר את עצמו כסובל מדחיינות כ - title.
אליעד: זה נכון דרך אגב הוכחה בן אדם שלא דובר עברית לא יגיד שהוא סובל מדחיינות הוא יגיד שהוא סובל ממשהו אחר, זה שהוא הגדיר את זה במילה דחיינות זה בגלל שהוא שמע על המושג דחיינות זה נכון האם זה נכון כן.
ש: אבל מה המהות של.
אליעד: רגע שנייה אבל זה שהוא שמע את המילה דחיינות ובגלל זה הוא אמר אני סובל מדחיינות זה נכון אבל זה שבן אדם אומר רע לי מזה שאני דוחה דברים מחויב, האם מחויב שזה רק בגלל שהוא שמע שזה רע?
ש: לא.
אליעד: יפה אז מה המהות של זה.
ש: המהות זה שהוא רוצה לעשות משהו והוא לא עושה אותו מבחינתו.
אליעד: אבל זאת גם לא האמת כי אז יבוא אותו בן אדם ויגיד תקשיב יש לי בעיה יש דברים שאני רוצה לעשות ואני לא עושה, נגיד אני רוצה לטוס לחו"ל אני לא עושה אני רוצה לשפץ את הבית אני לא עושה אני רוצה זה לא עושה אבל אלה שמתלוננים על דחיינות לא מתלוננים על דברים שאני רוצה לעשות ואני לא מספיק הם מתלוננים על משהו אחר.
ש: לא על המספיק הוא פשוט דוחה את זה הוא פשוט חושב שהוא רוצה לעשות את זה אבל הוא לא עושה את זה ואז הוא לא יודע למה הוא לא עושה את זה אז הוא חושב שיש לו בעיה שהוא דוחה את זה פשוט, אבל למה אני לא עושה את מה שאני רוצה כי מה זה משהו שהוא דוחה זה משהו שהוא רוצה לעשות בעיקרון.
אליעד: זאת חצי אמת אסביר לך למה זה חצי אמת עכשיו יבוא בן אדם ויגיד לך שלום אני סובל מדחיינות תגיד לו תן לי דוגמא מה אתה חושב שהוא יגיד לך כנראה שהוא יגיד לך על דברים יומיומיים וביומיום אני צריך לעשות ככה ואני דוחה את זה, דברים משימות יומיומיות אבל זה לא יהיה דברים שהוא רוצה לעשות ולא עושה יש הרבה דברים שהוא רוצה לעשות ולא עושה אבל הוא לא יכניס אותם לקטגוריית דחיינות.
אתה מבין מה אני אומר כאילו יכול להיות שאותו בן אדם שאומר לך שהוא סובל מדחיינות תגיד לו אוקי פתרנו לך את זה עכשיו יש עוד דברים שהיה בא לך לעשות שאתה לא הגעת אליהם הוא יגיד לך כן אבל אני לא מגדיר אותם כדחיינות, נגיד בן אדם אומר אני רוצה מתישהו לצבוע את הבית והוא דוחה את זה אבל הוא לא בהכרח יגדיר את זה כדחיינות בדחיינות יש פה עוד איזה רכיב.
ש: יש את הרכיב של צריך לעשות את זה לדעתי כאילו יש דברים שהוא רוצה שזה לא מחויב.
אליעד: אז המהות זה אני לא מספיק לעשות דברים שצריך לעשות אותם?
ש: זה לא לא מספיק.
אליעד: אז מה?
ש: זה לא עניין של לא מספיק.
אליעד: אני לא עושה דברים שאני צריך לעשות אותם?
ש: כן.
אליעד: אז הוא יכול להגיד על הרבה דברים יש עוד דברים שאתה צריך לעשות אותם ואתה לא עושה אותם.
ש: זה צריך ורוצה.
אליעד: אז זה צריך ורוצה ויכול נכון, מה אתה רוצה להגיד?
ש: אני חושב שיש לו בעיה של שיפוטיות.
אליעד: שמה?
ש: שהוא לא מעריך נכונה את הדברים לא רואה את היתרונות החסרונות את הבעיות שיש ואז הוא.
אליעד: אוקי אז מה מהות הבעיה שלו?
ש: שיפוטיות זאת אומרת הוא לא מסוגל להעריך נכון את הדברים כדי לעשות אותם בזמן.
אליעד: למה לא?
ש: כי אם היה עושה באמת את השיקול חשוב לא חשוב דחוף לא דחוף כמו שצריך היה קובע זמן והיה עושה אבל הוא לא יכול לעשות את זה.
אליעד: בטוח?
ש: נראה לי שזאת הסיבה העיקרית.
אליעד: למה נראה לי השאלה מה האמת בטוח או לא בטוח?
ש: אף פעם אין מאה אחוז.
אליעד: למה לא מה אף פעם אין מאה אחוז אף פעם זה מאה אחוז.
ש: בדרך כלל אין מאה אחוז אז יכול להיות שיש לו אולי סיבות אחרות אני חושב.
אליעד: למה אם זה נכון זה נכון מה נכון.
ש: נלך על זה שזה נכון מאה אחוז.
אליעד: אני מבחינתי רואה את הדברים כדלקמן כשבן אדם אומר שהוא סובל מדחיינות מה שהוא בעצם מתכוון להגיד שהוא "סובל" מזה שהוא לא שלם עם ההחלטות שלו אין דבר כזה דחיינות מצד האמת כל פעולה שאתה עושה אתה דוחה את שאר הפעולות.
ש: בסדר זה דומה.
אליעד: קודם כל כעיקרון כל פעולה שאתה עושה שנייה, קודם כל כל פעולה שאתה עושה תוך כדי שאתה עושה אותה אתה דוחה את ביצוען של פעולות אחרות כל פעולה שאתה עושה, כשאתה נגיד אוכל אתה דוחה את הפעולה של מה שאתה עושה אחרי שאתה אוכל כל פעולה כשאתה עובד אתה דוחה את פעולת המנוחה כשאתה נח אתה דוחה את פעולת משהו האחר תמיד אתה דוחה משהו אלא מה שבדרך כלל אתה שלם עם זה שאתה דוחה את הדברים כי אתה אומר אוקי זה יותר חשוב מזה וזה יותר חשוב מזה אני דוחה יש לי אילוצים.
הבעיה היא בדחיינות שהבן אדם דוחה איזו משימה כי בתוך תוכו הוא חושב שיהיה לו יותר טוב לדחות אותה אבל הוא לא סגור על עצמו האם אני אמור לדחות את זה או לא אמור לדחות את זה ואז הוא אומר יש לי בעיה של דחיינות, זה כמו להגיד אני דוחה דברים אבל אני לא בטוח שאני אמור לדחות אותם ולכן אם בן אדם יברר עם עצמו את האמת מה האמת האם אני, שיקח לעצמו דוגמא מה אתה דוחה אני נגיד דוחה תשלום קנסות נניח דוחה לסדר את הבית ותבדוק עם עצמך.
אוקי למה אני דוחה לסדר את הבית ואז הוא כנראה יגיד לא יודע אוקי נחמד שאתה לא יודע בא ננסה לדעת מה הדברים הרעים שיקרה לך מלסדר את הבית ואז הוא יגיד אין לי עצבים ברגע שאני מסדר את הבית אני מרגיש שזה משפיל אותי שזה לא לרמה שלי נגיד נניח, אוקי יפה זאת אומרת שאתה עכשיו דוחה לסדר את הבית כי זה עושה לך איזו תחושה רעה.
עכשיו בא תעשה שקלול האם אתה חושב שכדאי לך לדחות את זה או לא כדאי לך לדחות את זה יכול להיות שבסוף התשובה תהיה כן כדאי לי לדחות את זה ואז אתה תמשיך לדחות את זה אבל זה לא יפריע לך שאתה דוחה את זה כי אתה שלם עם זה שאתה דוחה את זה ויכול להיות שהתשובה תהיה לא אני לא דוחה את זה יותר ובזה זה נגמר, אין בעיה של דחיינות יש בעיה של זה שאתה לא שלם עם זה שאתה דוחה את הדבר והסיבה שאתה לא שלם עם זה שאתה דוחה את הדבר זה כי יש לך ספק אם אתה אמור לדחות אותו או לא.
ש: ולמה יש לך ספק כי אתה לא יודע להעריך נכונה את המצב.
אליעד: אני מסכים איתך אבל מה שלי הפריע שאמרת שזה לא יעבוד במאה אחוז מהמקרים אני אומר במאה אחוז מהמקרים זה יעבוד.
ש: זה כן עניין של רצון בסוף זה פשוט דרך אחרת להגיד את זה מה זה לא שלם עם זה שאתה לא סגור אם אתה רוצה את זה באמת או לא אם זה מה שאתה רוצה לעשות עכשיו בסדר עדיפויות שלך.
אליעד: אתה לא יודע אם התיעדוף שלך נכון או לא אתה לא סובל מזה שאתה דוחה דברים אתה סובל מזה שאתה לא שלם עם זה שאתה דוחה דברים כי אתה בכל מקרה דוחה דברים, הרי אם אתה לא תדחה את הדברים האלה אתה תדחה משהו אחר נגיד שעכשיו תגיד טוב אני לא דוחה לסדר את הבית אז אתה בעצם דוחה את הרצון שלך לא לסדר את הבית אתה בעצם דוחה את הרצון שלך לנוח אתה דוחה את הרצון שלך להתבטל אתה דוחה את הרצון שלך לעשות משהו אחר אתה בעצם דוחה משהו.
ולכן הפואנטה היא שאתה סובל מזה שאתה לא שלם עם סדר העדיפויות שלך ולכן בא תבדוק את הסדר עדיפויות כשתהיה שלם איתו לא תסבול יותר מתופעה של דחיינות ולכן כזאת תופעה דחיינות, יש תופעה של בן אדם של שלם עם הסדר עדיפויות שלו. הבנו את הסיפור זה כמו נגיד בחצי משפט הפרעת קשב וריכוז אין לא הייתה ולא נוצרה הפרעת קשב וריכוז אף פעם יש הפרעת קשב וריכוז למשהו מסוים.
עכשיו נגיד שהמורה אומר התלמיד יש לו הפרעת קשב וריכוז הוא לא מקשיב מה אתה מלמד אותו היסטוריה הוא לא מקשיב, אוקי התלמיד הזה יש משהו שהוא אוהב לעשות כן מה הוא אוהב לעשות להרעיש לצייר לשחק כדורגל לשיר לקפוץ אומרים לו בא נעשה טסט תוך כדי שהוא לא מקשיב בשיעור היסטוריה תגיד לו עכשיו אנחנו הולכים החוצה לשחק כדורגל פתאום תראה הוא דרוך הוא פתאום ערני אבל אמרת שיש לו קשב וריכוז אז איך זה שתמיד כשמדברים על כדורגל תמיד הוא מרוכז.
אתה לא מצליח לגרום לו להתרכז במה שאתה מלמד כי אתה לא יודע ללמד מספיק טוב נניח למרות שזה לא כל האמת אבל פשוט בוא נגלל את האחריות על המורה ואתה לא יודע מה לעשות אז אתה מגלל את האחריות עליו הוא לא יכול להתרכז אולי אתה לא יודע לגרום לו להתרכז אבל אף אחד אף פעם לא שם על הפרעת קשב וריכוז מעולמי עולמים, אין דבר כזה יש לי בעיה להתרכז יש לי בעיה להתרכז זה משהו שאני חושב שאני רוצה להתרכז.
עכשיו מה זאת בעיית ריכוז אותו דבר כשמישהו אומר קשה לי להתרכז במשהו מסוים נגיד מישהו אומר קשה לי להתרכז אני צריך ללמוד למבחן וקשה לי למה כי הראש שלי חושב על משהו אם עכשיו תוך כדי שאתה מנסה ללמוד למבחן והראש שלך בורח לחשוב על זה שנגיד נפרדת מהחברה שלך פתאום תהיה שריפה על מה אתה תחשוב על השריפה נכון, איך זה יכול להיות שפתאום התרכזת כי השריפה פשוט חשוב לך לחשוב עליה המוח תמיד חושב על הדבר שהוא חושב שיעשה לו הכי טוב לחשוב עליו והדבר שהוא חושב שלחשוב עליו מביא לו הכי הרבה תועלת.
אוטומטית המוח מנטרל את עצמו בא נחשוב על מה שאני חושב שאם אני אחשוב עליו יהיה לי הכי הרבה טוב כגון אם יש שריפה אני חושב שאני צריך לחשוב על איך לברוח מהשריפה כי יהיה לי הכי הרבה טוב, עכשיו מה קורה אם אתה לא שלם עם הנושא שעליו אתה חושב אתה רוצה ללמוד למבחן אתה חושב שיעשה לך טוב לחשוב עליו אבל המוח שלך איפשהו גם אומר תראה אבל יותר טוב לחשוב עכשיו על איזה משהו אחר וכשאתה לא שלם על מה אתה רוצה לחשוב אז אתה אומר יש לי הפרעת ריכוז.
אבל אין דבר כזה הפרעת ריכוז אתה תמיד מרוכז במשהו ותמיד כשאתה מרוכז במשהו זה על חשבון משהו אחר והשאלה היא אם אתה שלם עם הדבר שאתה חושב עליו או לא זה הכל. הבנו את הסיפור?
050-3331-331