... איך לטפל בפחדים? נוסחה לטיפול בתחושות רעות, נוסחה לטיפול ברגשות רעים, הדרכה למאמנים אישיים, ללמוד לטפל באנשים,
דוגמה לטיפול רגשי קוגניטיבי, חרדת קהל, חרדת במה, פחד במה, פחד קהל, איך לטפל בחרדה? ניתוח סיבתיות, בדיקת סיבתיות וכאן אבאר איך בעצם מטפלים בתחושות רעות ... איך נוצרות תחושות רעות? ואיך עובד המנגנון של הטיפול בתחושות הרעות באופן כללי? ועוד. ובאופן יותר ספציפי, אתן
דוגמה לאיך לטפל בפחד וחרדה, עד שהם נעלמים. כאשר הניתוח הוא ניתוח
לדוגמה בלבד. זא, שיכול להיות שאתה
לדוגמה עם אותו הפחד בדיוק, תצטרך לנתח אותו אחרת, וכל אדם לגופו. ועבור זה יש את האפשרות של הפגישה האישית והטיפול האישי. אבל אעפכ זוהי
דוגמה לדרך חשיבה ולאיזה שאלות ניתן לשאול כדי להבין את תת המודע של הפחד ואיך לטפל בחרדה ובפחד וכולי. ולצורך העניין הפעם ננתח
לדוגמה את אחד הסוגים של החרדה החברתית, שבא לידי ביטוי ב: פחד לנאום חרדת קהל פחד במה פחד מעמידה בפני קהל חרדת במה. אז איך ניגשים לנושא הזה? ומה היא שיטת הטיפול בפחד הזה, כפחד
לדוגמה. אז ראשית כל יש להבין, מה זה בעצם פחד? פחד, זה סוג של תחושה רעה. והדרך להבין ולטפל בפחד, היא בדיוק כמו שמבינים ומטפלים בכל תחושה רעה אחרת. ואיך ... שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה. ורע בזמן עתיד, הוא כאשר, מה שאתה חושב שיקרה, שונה ממה שאתה חושב שאתה רוצה שיקרה.
לדוגמה: אתה חושב שמרביצים לך + אתה חושב שאתה כרגע היית רוצה עבר אחר שבו לא הרביצו לך = רע מהעבר טראומה וכולי. או
לדוגמה, אתה חושב שמרביצים לך כרגע + אתה כרגע חושב שאתה רוצה הווה אחר, שבו לא מרביצים לך כרגע = רע מהווה כעס לחץ וכולי. או
לדוגמה, אתה חושב שירביצו לך בעתיד + אתה חושב שאתה לא רוצה שירביצו לך בעתיד = רע מהעתיד פחד חרדה וכולי. ואחרי שהבנו את זה, אז איך בעצם מטפלים בתחושה רעה ... קורה. והאם מה שאני חושב שאני רוצה שיקרה, אכן אני רוצה את זה. שזה נקרא, להטיל ספק במציאות + להטיל ספק ברצון.
לדוגמה, אתה מרגיש רע. למה אתה מרגיש רע? מה אתה חושב שקורה? + מה אתה חושב שהיית רוצה שיקרה אחרת? תשובה: אני חושב שלא אוהבים אותי + אני חושב שאני רוצה ... המחשבה שלך? את כל זה הסברתי במקומות אחרים ואחרי שמטילים ספק במציאות וברצון, כמובן שמתקבלות תשובות כלשהן. כגון
לדוגמה שיכולה להתקבל תשובה שאומרת, שכן, לא אוהבים אותי. וכן, אני רוצה שיאהבו אותי. אלא שמכאן מתקדמים עוד יותר פנימה, ושואלים, מי אמר שזה נכון מה שאני ... באמת מדוייק ב 100%, או שמא זאת לא כל האמת? וכולי. וכל תשובה שמתקבלת, גם עליה מטילים ספק, האם זאת אכן כל האמת.
לדוגמה: נניח שהתשובה לשאלה האם באמת לא אוהבים אותי, היא, כן באמת לא אוהבים אותי. וההוכחה לכך היא שאנשים לא רוצים לדבר איתי. אז על זה אנחנו נמשיך לתחקר ... באמת אנשים לא רוצים לדבר איתי?! האם זה שאנשים לא רוצים לדבר איתי, האם זה אומר בהכרח שאנשים לא אוהבים אותי?! או
לדוגמה, אני רוצה שיאהבו אותי, כי זה עושה לי טוב. אז נשאל, האם באמת זה שאוהבים אותי, מחייב את זה שזה יעשה לי טוב?! האם אני חייב לרצות שיאהבו אותי?! האם ... להטיל ספק ברצון או במציאות או גם וגם. וכפי שהסברתי במקומות אחרים. אבל כאן מוסברת הדרך באופן כללי. ועכשיו נחזור
לדוגמה המקורית, של ניתוח חרדת קהל חרדת במה. אז מהו בעצם פחד קהל פחד במה? תשובה: זו בעצם תחושה רעה, מסוג של פחד עתידי. וכפי שאמרנו בשלב הראשון צריך לזהות ... שונה? תשובה: כאן יכול להיות שהתשובה תהיה שכן, דהיינו, שזאת הסיבה היחידה. אבל יכול להיות שתהיה עוד תשובה, כגון
לדוגמה, אני חושב שיצחקו עלי ואני לא רוצה שיצחקו עלי. אני חושב שאני אתבלבל ואגמגם ואני לא רוצה להתבלבל ולגמגם. וכיוב עוד סיבות שיכולות לגרום לחרדת במה ... רוצה להרגיש לחץ מול קהל? והתשובות שיתקבלו יהיו: 1 - מה הסיבה לכך שאני חושב שארגיש לחץ מול קהל? תשובה אופיינית
לדוגמה: כי אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל ולכן אני ארגיש לחץ כאשר אדבר בפני קהל. 2 - מה הסיבה שאני חושב שאני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל? תשובה
לדוגמה: כי אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ואזכיר שוב, שאם חוקרים משהו ולא יודעים מה התשובה, מה לעשות? ואיך לדעת לשאול את השאלה המדויקת? את זה הסברתי במקומות אחרים וצריך ללמוד את זה מסודר. אבל כאן מוצג תהליך
לדוגמה באופן כללי. ועכשיו בעצם נציב את התשובות בנוסחה הקודמת, ונמשיך לחקור את הסיבתיות שהוצגה כאן. כי בעצם קיבלנו כאן 2 משפטים חדשים של סיבה ותוצאה. משפט ... לחוץ לדבר בפני קהל. משפט 2: תוצאה: אני לא רוצה להרגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מפחד שיראו שאני לחוץ. ולכן ניקח
לדוגמה את משפט 1 שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל. סיבה: אני מרגיש לחוץ לדבר בפני קהל. ונשאל עליו את 3 השאלות הבאות: 1 - האם זה ש - אני מרגיש ... או שלא ישנה לי אם אני ארגיש לחוץ מול הקהל. ואבהיר: כל רצון ניתן להסתכל עליו בצורה של: רוצה לא רוצה לא משנה.
לדוגמה: אני רוצה שיצחקו עלי. אני לא רוצה שיצחקו עלי. לא משנה לי אם יצחקו עלי. ולכן
בדוגמה הנל אמרנו, האם הכרחי שזה שאני לא רוצה שיראו שאני לחוץ, האם זה מכריח אותי לא לרצות להרגיש לחוץ מול קהל. אולי אפשרי שלמרות שאני לא ארצה שיראו שאני ... כי הוא בעצם לא אומר שום דבר. אלא הוא לוקח את התוצאה, ומציג אותה כסיבה של עצמה, במילים נרדפות כלשהן. ניקח
לדוגמה את המשפט הבא: מה הסיבה שאני לא אוהב חתולים, כי אני לא אוהב חתולים. האם זה משפט הגיוני שאומר משהו בכלל? האם הסיבה שונה מהתוצאה? כמובן שלא, ולכן המשפט הזה חסר כל משמעות. אבל אם המשפט הזה
לדוגמה יאמר כך: מה הסיבה שאני לא אוהב חתולים, כי אני שונא חתולים. האם המשפט הזה הוסיף לנו מידע חדש? תשובה: לא ממש. או
לדוגמה: כי אני לא מחבב חתולים לא רוצה לאהוב חתולים שונא חתולים כועס על חתולים חתולים עושים לי רע, או כל ניסוח אחר שבעצם הוא צורה נרדפת לומר שאתה לא אוהב ... הנפוצות ביותר אצל אנשים, שחוקרים סיבתיות של דברים, מה שנקרא: טיעון מעגלי הנחת המבוקש הנחה טעונת הוכחה. או
דוגמה נוספת לטעות כזו: למה X עושה לי רע, כי אני לא נהנה ממנו הוא לא עושה לי טוב אני לא אוהב אותו הוא עושה לי רע אני שונא אותו אני לא מרוצה ממנו אני סובל ... שואלים מההתחלה את השאלה הקודמת, למה אני חושב שארגיש לחץ מול קהל למה אני לחוץ כאשר אני מדבר בפני קהל? וכאן
לדוגמה תוכל לבוא תשובה
לדוגמה: לא יודע. דהיינו, אין לי מושג, למה שארגיש לחוץ מול קהל, אבל נראה לי שזה יקרה. וכאן
לדוגמה נמשיך לשאול את האדם, האם אתה חושב שאתה סתם כך חושב שתרגיש לחוץ על הבמה מול הקהל? אם כן, אז למה שלא תחשוב סתם כך, שאולי תרגיש רגוע ומלא ביטחון עצמי ... שהתשובה תהיה, שזה לא סתם כך, אלא שיש בזה היגיון כלשהו. ואז נמשיך לשאול, ומה ההיגיון בכך? ואז תשובה אפשרית
לדוגמה תהיה: כי בעבר הופעתי מול קהל והרגשתי לחוץ. שזה בעצם אומר שיש לנו כאן משפט חדש של סיבתיות שאומר: תוצאה: אני חושב שארגיש לחץ מול קהל בעתיד. סיבה: ...