האם נתינה במטרה לקבל נחשבת אהבה?

אליעד כהן מציג דיון מעמיק בשאלה האם נתינה עם ציפייה לקבל בחזרה יכולה להיחשב כאהבה אמיתית. לפי אליעד, אנשים שמרגישים שהם נותנים יותר מאשר מקבלים בזוגיות ומביעים תלונות כגון "היא לא אוהבת אותי כמו שאני אוהב אותה" או "אני נותן ולא מקבל באותה מידה", למעשה מצביעים בכך על כך שהם נותנים מתוך אינטרס לקבל בחזרה. אליעד מסביר שזוהי אינה אהבה אמיתית, אלא סוג של עסקה מסחרית, שבה אדם מעניק לאחר מתוך ציפייה ברורה או סמויה לקבל תגמול.

למה נתינה על מנת לקבל אינה אהבה אמיתית?

אליעד מסביר שאהבה אמיתית מוגדרת כנתינה ללא תנאי וללא תלות בתמורה. כאשר אדם טוען ש"כואב לו כי הוא לא מקבל כפי שהוא נותן", זוהי עדות לכך שהוא לא באמת נתן מאהבה טהורה, אלא מתוך אינטרס או ציפייה לקבל חזרה באותה מידה. לפי אליעד, אדם שנותן באמת מתוך אהבה אינו מתחשבן ואינו מודד את מה שהוא מקבל בתמורה. הוא מציין שאם מישהו נותן כדי לקבל, אז מדובר בעסקת חילופין, עסקה מסחרית - "ביזנס" ולא בזוגיות או באהבה.

האם זה לגיטימי לרצות לקבל אהבה?

למרות שאליעד מדגיש שציפייה לקבל בתמורה לנתינה אינה אהבה אמיתית, הוא מסביר שאין פסול ברצון לקבל דברים בזוגיות. כלומר, אדם יכול להגיד שהוא סובל כי אינו מקבל את מה שהוא רוצה - תשומת לב, חיבה, הערכה - וזה לגיטימי לחלוטין. אליעד מדגיש באופן ברור שיש להפריד בין שני דברים שונים: אחד הוא הרצון הלגיטימי לקבל משהו שאתה צריך או רוצה, והשני הוא הניסיון לחבר בין מה שנתת למה שאתה מצפה לקבל.

מה ההבדל בין אהבה לזוגיות שמבוססת על "עסקים"?

אליעד נותן דוגמה פרקטית שממחישה את ההבדל בין אהבה לעסקה. הוא מציין מקרה שבו אדם תומך באשתו כשהיא חולה. במצב זה, לא תמיד הוא יקבל חזרה בדיוק את מה שהוא נתן, ולפי הגישה של אליעד, הוא גם לא אמור לצפות לקבל. תמיכה זו צריכה להיות מתוך אהבה טהורה וללא תנאי, בלי קשר למה שמקבלים בתמורה. זאת בשונה ממצב שבו האדם יאמר "אני עוזר לך כשאת חולה ולכן את צריכה לעזור לי כשאני חולה" - זו גישה של עסקים ולא של אהבה.

האם המציאות מאפשרת אהבה ללא ציפיות כלל?

אליעד כהן מתייחס לכך שהמציאות היומיומית של רוב בני האדם אכן בנויה בצורה שבה כמעט הכל הוא סוג של עסקה. הוא מכיר בכך שבאופן טבעי בני אדם חיים בתוך מערכת של ציפיות הדדיות - מעין "ביזנס" תת מודע. עם זאת, הוא מבדיל בין המציאות הזו לבין אהבה אמיתית, טהורה, שהיא נתינה נקייה לחלוטין מציפיות. בפועל, לטענתו, אנשים מערבבים בין רצונם לקבל דברים לגיטימיים בזוגיות לבין הנתינה שלהם, וכאן נוצרת הטעות שלפיה הם חושבים שהם אוהבים באמת כאשר הם בעצם מנהלים "עסקה".

האם זה הגיוני להתלונן על אי - קבלת תמורה לנתינה?

לפי אליעד, אדם שרוצה להתלונן על כך שהוא לא מקבל את מה שהוא רוצה, יכול לעשות זאת באופן ישיר ולגיטימי: "רע לי כי אני לא מקבל את מה שאני רוצה לקבל". אבל כאשר הוא מתחיל להתלונן במושגים של "אני נותן יותר ממה שאני מקבל" - זו כבר אינה תלונה לגיטימית בהקשר של אהבה, אלא הצהרה שמראה באופן ברור שנתינה זו לא נעשתה מתוך אהבה, אלא מתוך אינטרס לקבל משהו חזרה. אליעד מדגיש שבאהבה אמיתית אין קשר בין הנתינה לבין התמורה, ונתינה מתוך אהבה אינה נמדדת על ידי מה שמתקבל חזרה.

מהי משמעות האהבה האמיתית לפי אליעד כהן?

לפי ההסבר של אליעד כהן, המשמעות העמוקה של אהבה אמיתית היא נתינה ללא תנאים. נתינה כזו אינה תלויה באף גורם חיצוני או תגובה של הצד השני. מדובר במצב תודעתי שבו אדם מעניק פשוט כי הוא אוהב, ללא תלות בשאלה האם יקבל או לא יקבל משהו בתמורה. אליעד מציין שאנשים יכולים להיות כנים עם עצמם ולומר שהם רוצים לקבל משהו מזוגיות - וזה מובן ולגיטימי, אך אסור להם להציג זאת כאהבה אם הם מתחשבנים על הנתינה שלהם.

לסיכום - מה הגישה הנכונה לנתינה וקבלה בזוגיות?

אליעד מסכם ומדגיש כי בזוגיות ובאהבה חשוב לעשות הפרדה בין רצון לגיטימי לקבל דברים (הערכה, חיבה, תשומת לב וכו'), לבין הרצון לקבל כתגובה לנתינה. מי שמרגיש מקופח משום שהוא "לא מקבל כמו שהוא נותן", חייב להודות שהוא לא נמצא במצב של אהבה אמיתית, אלא במערכת יחסים שמבוססת על עסקים. אהבה אמיתית, לדעתו של אליעד, היא נתינה בלתי תלויה ונטולת ציפיות לתמורה, תוך קבלה והשלמה מלאה עם מה שמקבלים, בלי למדוד או להשוות.