... כאבים טובים, כאבים רעים,
גיהנום = גן עדן איך מתמודדים עם כאב גופני ונפשי עד הסוף? כאשר אדם מתמודד עם כאבים פיזיים או נפשיים, התגובה הראשונית והטבעית שלו היא לנסות לברוח מהכאב, להיפטר ממנו, או לראות ... יותר בעתיד. מה הקשר בין כאב,
גיהנום וגן עדן? בהקשר של כאב וסבל, אליעד מעלה את הדימוי של
גיהנום וגן עדן. הוא מסביר שכדי שיהיה לך רע באמת
(בגיהנום), אתה חייב להכיר את ההפך, את הטוב (בגן עדן). אם לא תכיר את הטוב, לא תוכל לדעת מהו רע באמת, ולהפך - כדי ליהנות מגן עדן, אתה חייב להכיר את
הגיהנום. לדוגמה, אם אתה נמצא תמיד בגן עדן, אתה כבר לא יכול באמת ליהנות, כי אין לך למה להשוות את התחושה הטובה. הוא מתאר זאת כך: אם מישהו יהיה שנים
בגיהנום ודקה אחת בגן עדן, הוא ירגיש באותה דקה הנאה עצומה. לעומת זאת, מי שיהיה רק בגן עדן כל הזמן לא יחוש כמעט הנאה, כי הוא לא יודע מה חסר לו. באופן דומה, מי שחווה תמיד כאב ... שאין באמת הבדל מהותי בין
גיהנום לגן עדן, אלא שהחוויה תלויה בהשוואה שהאדם עושה בין מצבים שונים. תמיד תהיה לך שאיפה למצב אחר ממה שאתה נמצא בו. הוא מוסיף דוגמה מעניינת על ויכוח עם אדם דתי שאיים
בגיהנום: לאדם שמאיים
בגיהנום אפשר לומר שבגן עדן שלו יהיה אפילו גרוע יותר, כי לא תהיה לו תקווה שמשהו טוב יותר עוד יכול לקרות, כי כבר יש לו את כל מה שהוא רוצה. לכן, על פי אליעד, כל רעיון של
גיהנום וגן עדן הוא יחסי ותלוי בתפיסת האדם את המציאות שלו. איך כאב יכול להפוך להזדמנות לחופש נפשי? אליעד מצטט סיפור על בתו של רבי נחמן מברסלב שסבלה מכאב שיניים קשה. רבי נחמן ... איך משתחררים מסבל נפשי? מהו
גיהנום וגן עדן? למה כאבים יכולים להיות טובים? איך להגיע לאמת פנימית? שאלה: איך הולכים עד הסוף? אליעד: את תלכי עד הסוף עם מה שנראה לך אמיתי. את לא צריכה להגיע למשהו מוגדר. אם ... אספר לכם משהו מעניין על
גיהנום וגן עדן. מישהו ניסה לאיים עלי, ואמר לי שאם אני יהיה פושע אני אלך
לגיהנום. ואמרתי לו, ואם אתה תהיה צדיק, תלך לגן עדן, נכון? אמרתי לו בגן עדן יהיה לך יותר גרוע, למה? כי היום כשרע לך, אתה אומר שאולי יהיה לך טוב כשתגיע לגן עדן, אבל כאשר תהיה ... רע, אז מה תעשה? אני שאהיה
בגיהנום, אולי תהיה לי תקווה שאגיע לגן עדן, אבל אתה כבר בגן עדן ורע לך, אז יהיה לך יותר רע. ואז היה עוד טיעון שאומר, כדי שהאדם יסבול
בגיהנום, הוא צריך לבקר בגן עדן. אם הוא רק
בגיהנום, אז לא רע לו, כדי שיהיה לך רע
בגיהנום צריך להוציא אותך לחופשות בגן עדן. וכדי שיהיה לך טוב בגן עדן, צריך לעשות לך סיבובים
בגיהנום. אם כל הזמן תהיה בגן עדן אז לא תדע שטוב לך. אז הוא אמר לי, נכון, אתה תהיה הרבה זמן
בגיהנום ואת החופשות תעשה בגן עדן, ואני אהיה הרבה זמן בגן עדן, ואת החופשות אני יעשה
בגיהנום. אבל זה לא נכון, אם אתה רצוף בגן עדן עשר שנים, אתה לא יכול ליהנות ממש בגן עדן, כי לא חסר לך הגן עדן. כדי שאתה ממש תהנה בגן עדן, אתה ממש צריך להיות
בגיהנום לפני זה. זאת אומרת שזה שהיה עשר שנים
בגיהנום ודקה בגן עדן, הרגיש כל כך טוב, יותר מזה שהיה כל הזמן בגן עדן. וגם להפך. בסופו של דבר זה בכלל לא משנה. ואם ירצו לקדם אותך בגן עדן, יצטרכו לתת לך רע כל כך גדול, כדי ... יותר טוב. ואם אני אהיה
בגיהנום וירצו שאני יותר אסבול, יצטרכו לתת לי טוב גדול יותר ואז להפוך אותו לרע. בקיצור, אין דבר כזה
גיהנום וגן עדן, תמיד מה שיש לך אתה רוצה, ואז אתה רוצה משהו אחר, וזה מתהפך. למשל בא אדם דתי, אומר לך שישלחו אותך
לגיהנום, מה תגיד לו, אין בכלל
גיהנום וגן עדן. הדתי יגיד זה משוגע, הוא לא קרא את התורה. אני אומר לו, נכון, יש
גיהנום ויש גן עדן, אבל אני אספר לך איך המנגנון עובד. ואז הדתי יגיד, אבל אלוהים הוא כל כך טוב שיכול לתת לי גן עדן בלי להיות
בגיהנום. אז אומר לו, אם אתה יכול להרגיש טוב בלי להרגיש רע, אז זה כבר לא הטוב והרע שלנו, כי הטוב שלנו זה רק כאשר לפני זה חסר לך. ואם זה לא הטוב והרע שלנו, אז למה אתה אומר שזה ...