... של הצמצום - איך מתוך אחדות מתהווה נפרדות? אם הכל טוב, אז איך זה שיש רע? כפי שכבר ביארתי, גם הטוב וגם הרע, בשורשם הם ישות אחת. כי בעולם שלנו יש ישויות שונות. והישויות השונות שיש בעולם שלנו, הן נפרדות זו מזו. אך כל הישויות השונות שיש בעולם, הן כולן ביטויים שונים וגוונים שונים וצמצומים שונים ... הוא עמוק עוד יותר. כי השאלה הזאת בעצמה, היא ביטוי של שאלה אחרת עמוקה יותר. והשאלה הפנימית יותר, היא כיצד מאחדות פשוטה נוצרו פעולות משתנות וישויות שונות ונפרדות. כי בשכל האנושי ניתן להבין שלכל הישויות כולן, יש מכנה משותף כלשהו. ויש איזה רובד פנימי כלשהו ... הרי שעדיין יש איזה משהו שנמצא מאחורי כל הדברים כולם. וכאשר האדם מתבונן, אז הוא מבין שבעצם ברובד הפנימי ביותר של המציאות, יש רק אחדות ויש רק הוויה אחת ללא נפרדות. אך תכף שהאדם מסתכל על כל דבר אחר שהוא רחוק מהשורש של המציאות, מיד האדם רואה את הנפרדות של המציאות. והשאלה הפנימית ביותר היא, כיצד זה יכול להיות שהוויה אחת תהווה ישויות שונות ונפרדות זו מזו? ואיך יכול להיות שמתוך אחדות פשוטה, יתהוו ישויות שונות זו מזו? וגם לשאלה הזאת עצמה יש שורש פנימי יותר. כי השאלה היא, כיצד מתוך אחדות נוצרה נפרדות. אך באמת יש כאן שאלה פנימית עוד יותר, והיא איך מתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי כאשר ... לעוד ישות נוספת על האחדות. ועצם קיומה של ישות נוספת על האחדות, זה עצמו שולל את הרעיון של האחדות. כי לכאורה נדמה שמאחדות יכולה להיווצר אחדות אחרת אך לא נפרדות אחרת. וכאשר האדם רואה את הנפרדות, אז הוא שואל איך מתוך אחדות נוצרה נפרדות. ואחכ השאלה הזאת באה לידי ביטוי, באיך מתוך הכל טוב והכל אחד, נוצר הבדל בין טוב לבין רע. אלא שמצד האמת, מנקודת מבט של אחדות, אין אפשרות שיווצר שום דבר. כי אם לדוגמה הייתה נוצרת ישות של אחדות, מתוך הישות של האחדות הראשונה, הרי שהיה צריך לשאול: האם האחדות שנוצרה, האם היא זהה לאחדות שיצרה אותה? ואם כן, אז במה זה בא לידי ביטוי הנפרדות של הישויות האלו? ואם לא, דהיינו, אם היצירה שונה מהיוצר שלה, אכ כיצד יתכן שתהיה יצירה שונה מהדבר שמהווה אותה? ונסביר: השאלה בעצם היא, לא איך זה שמתוך אחדות נוצרה נפרדות, אלא איך זה שמתוך אחדות נוצרה ישות שהיא נפרדת מהאחדות. כי עצם זה שקיימת עוד ישות בעולם בנוסף על הישות של האחדות, בזה עצמו יש נפרדות . כי הנפרדות לא נמצאת רק בין הישויות השונות שיש בעולם. אלא הנפרדות עצמה נמצאת, בין האחדות לבין הנפרדות. כי הנפרדות נפרדת ושונה מהאחדות. ועצם זה שקיימת ישות שונה מהאחדות, זה עצמו נפרדות. ואכ שורש השאלה הוא, איך בכלל יש הבדל בין אחדות לבין נפרדות? דהיינו, איך בכלל יש ישות שהיא נפרדת מהישות של האחדות שהיא שורש המציאות? ונעמיק עוד את השאלה ונסביר כי היא קיימת לא רק במעבר שבין האחדות הראשונה לבין הישות הנפרדת הראשונה מהאחדות, אלא מצד האמת השאלה הזאת קיימת גם במעבר שיש בין הרמות השונות של הנפרדות עצמה. כי גם בעולם שלנו של הנפרדות, גם בו יש רמות שונות של נפרדות. כי ברמה החיצונית ביותר האדם רואה אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו, במקום ובזמן. כי כל הישויות שקיימות בעולם, כולם נפרדות זו מזו במקום ובזמן שלהן. כי כל דבר נפרד מישותו בזמן אחר. כי אותו הדבר ממש, הוא בכל רגע ורגע ישות אחרת ממש. וגם שתי ישויות זהות זו לזו ברגע אחד, הן נפרדות זו מזו במקום שלהן. כך שכל נקודה במרחב הזמן והמקום, היא נפרדת מכל נקודה אחרת ומכל ישות אחרת שנמצאת במרחב הזמן והמקום. ומאחר שמרחב הזמן והמקום הם אין סופיים, ממילא ברמה החיצונית ביותר יש אין סוף ישויות שנפרדות זו מזו. כי ברמה החיצונית ביותר, כל ישות נפרדת מכל שאר הישויות האחרות בזמן ובמקום שלה. אבל בין הרמה הראשונה של האחדות, שבה גם הזמן והמקום הם ישות אחת, לבין הרמה האחרונה שבה כל נקודה במרחב הזמן והמקום היא ישות אחרת, בטווח הזה יש הרבה רמות שונות של נפרדות. כי יש את הרמה הראשונה שבה הכל אחד ממש. ובה גם הזמן והמקום הם ישות אחת. וכל המקום כולו הוא נמצא ... ואין מקום כלל. כי יש משהו פנימי יותר מהזמן והמקום. ואחכ נפרדו הזמן והמקום. ונפרדה התודעה של האני של האדם מהתודעה הישות והאני של המציאות עצמה. וגם נוצרה נפרדות בין הרצון העצמי של האדם לבין הרצון של המציאות. ונוצרה נפרדות בין האדם החושב לבין המחשבה שלו לבין המציאות שעליה הוא חושב. ואחכ יש עוד רמות שונות של

... ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם? מהי אחדות הרצונות ואיך היא קשורה לנפרדות הרצונות? אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות ... כלומר, הוא רוצה דברים מסוימים ולא רוצה דברים אחרים. כאשר הרצון שלו מתממש, טוב לו, וכאשר הרצון אינו מתממש, רע לו. אולם, הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, ... רוצה דבר כלל, הוא לא היה חווה את ההבדלים שבין טוב ורע. אליעד כהן מדגיש שהרצונות משתנים בכל רגע ורגע. גם אם האדם אינו מודע לכך, בכל חלקיק של שנייה יש לו רצון חדש. דוגמה לכך הוא נותן מעולם הכלכלה ושוק ההון: כל עוד אדם לא מוכר את המניה שברשותו, המשמעות היא שהוא כאילו בוחר בכל רגע לקנות אותה מחדש. ביום שבו הוא כבר לא היה מוכן לקנות אותה, הוא ימכור אותה. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא הליכה: האדם שהולך ברגל לכיוון מסוים בכל ... מחליט שדבר מסוים טוב ודבר אחר רע. אליעד מציע נקודת מבט מעניינת לפיה אם האדם יבחר לרצות את הבעיה שלו עצמה, הבעיה תיעלם עבורו. כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית? ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים ... במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא נותן דוגמה לכך שלפני שנוצר כל דבר ביקום, לא היה זמן ולא היה מקום, אבל בכל ... משהו אחר, או קורה לו משהו אחר ממה שרצה. ואם לאדם לא היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו. כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של ... אם יש לך מניה, כל יום שעוד לא בחרת או החלטת למכור אותה, זה כאילו קנית אותה מחדש, כאילו בחרת לקנות אותה, וביום שלא היית מוכן לקנות אותה אז תמכור אותה. והאדם לדוגמה הולך ברגל, והא הולך לכיוון מסוים, הוא יכול כל רגע לבחור ללכת בכלל בכיוון ההפוך, אבל הוא בוחר כל רגע ללכת באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון. ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, ... שכל הדברים הנפרדים בעולם, הם מתחברים אחד עם השני. כמו אדם שרוצה לשמוע את ההרצאה, אם ירצה להפסיק לשמוע, יפסיק, אבל יש לו רצון אחד לשמוע. ולמה הוא רוצה לשמוע, לדוגמה אדם אחד רצה לשמוע את מה שאני אומר, היה לו רצון לשמוע, ולכן בא. ... ימינה לשמאלה או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש. וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה ...

... קיימים השקר והטיפשות של הנפרדות? + למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? למה בעצם קיימת טיפשות ושקר של תפיסת הנפרדות? אליעד כהן עוסק בשאלה מדוע קיימת בעולם תפיסת הנפרדות והטיפשות של האדם, אותה תפיסה של טוב ורע, של סיבה ותוצאה ושל חוקים. לדבריו, תפיסה זו היא הבסיס לקיומו של העולם וליכולת שלנו לפעול ולחיות. אליעד מסביר כי הנפרדות וההפרדה בין דברים היא זו שמאפשרת מציאות. ללא הנפרדות הזו, לא היה ניתן להתקיים, ולא היה ניתן לקיים שום פעולה, מכיוון שאם האדם היה חי בתפיסה שהכל תמיד טוב בצורה מוחלטת, לא היה צורך בשום פעולה או מאמץ כלשהו. הנפרדות מאפשרת את החיים כפי שאנחנו מכירים אותם. אבל אליעד כהן מוסיף כי השלמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מבין את הקשר בין הנפרדות לבין האחדות. כלומר, כאשר האדם מבין שהנפרדות היא ביטוי וצמצום של האחדות עצמה, דווקא אז החיים הופכים לטובים באמת. במצב כזה, הנפרדות לא נתפסת כדבר שלילי, אלא כדבר חיובי וטוב מאוד, מכיוון שהיא מאפשרת ביטוי מוחשי ושלם לאחדות הגדולה יותר. אליעד מדגיש שהשלמות האמיתית אינה רק באחדות אלא בשילוב של נפרדות ואחדות ביחד. הוא מוסיף כי למעשה שורש השאלה למה קיימת הנפרדות? הוא עמוק מאוד ומתחיל כבר בשאלה למה בכלל אלוהים ... העולם מלכתחילה. אם אלוהים חשב על בריאת העולם, זה אומר שגם הוא חשב במונחים של טוב ושל רע, ולכן השאלה הזו למעשה מתחילה עוד הרבה לפני תפיסת הנפרדות האנושית, אלא בשורש הבריאה עצמה. אליעד מסביר שכדי להבין באמת את שורש הנפרדות, יש להבין את מהות הבורא עצמו, וכיצד נוצר הרצון ... ועמוקה יותר. למה דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו? בנוגע לשאלה השנייה, מדוע דווקא התורה היא השטן בהתגלמותו, אליעד כהן מסביר כי אמנם כל עולם הנפרדות הוא סוג של שטן, אך התורה היא התגלמות שיא של השטן, ... להעניק טוב, היא כפירה מוחלטת באחדות המציאות ובאמת האבסולוטית. אליעד מפרט כי הסיבה שהוא מגדיר את התורה כשטן היא לא סתם בגלל שהיא חלק מעולם הנפרדות, אלא מכיוון שהיא מתיימרת לדבר בשם האמת ובשם ... לקבל שכר. תפיסות אלה, לטענתו, מעידות על אלוהים מוגבל ולא על אלוהים כל - יכול וטוב באופן מוחלט. לכן, דווקא התורה מהווה ביטוי עמוק של השקר והנפרדות, מכיוון שהיא משקרת לאדם בשם האמת ובשם אלוהים, וכך ... וחי, משה קיבל זאת כפשוטו וויתר, ולא ניסה להתעקש מול אלוהים כדי להבין באמת מה זה אלוהים. אליעד אומר שמשה, בכך שלא התעקש ולא ניסה לערער על הגבולות האלה, בעצם הביע חוסר אמונה באלוהים האמיתי שהוא בלתי מוגבל. משה, לדעת אליעד, קיבל את האלוהים המוגבל שמדברת עליו התורה, ולא את האלוהים הבלתי מוגבל האמיתי. איך האדם יכול להבין את הנפרדות והאחדות באמת? הפתרון שאליעד כהן מציע הוא שהאדם צריך לחפש את האמת ללא פחד, לחקור ולהבין את מהות הבורא עצמו. כאשר האדם יגיע להבנת האלוהים האמיתי, הוא יצליח להבין את הנפרדות, את הרצון הראשון של הבורא, ואת שורש הטיפשות והשקר ... לעומק את מהות האלוהות, יגלה שכל מערכת החוקים והאמונות הדתיות הן רק אשליות וסטיות מהאמת האבסולוטית, שהיא האחדות השלמה של המציאות. למה קיימת נפרדות במציאות? למה התורה נחשבת לשטן בהתגלמותו? האם משה רבנו היה פחדן? מה הקשר בין נפרדות ואחדות? האם אלוהים באמת מוגבל? איך להבין את ...

... ההפכים, חווית האחדות והשלמות תוך כדי הנפרדות - איך להשיג אותה? מהי חוויית הנפרדות ומה הופך אותה לסבל? אליעד כהן מסביר כי חוויית הנפרדות היא החוויה הבסיסית ביותר של האדם. הכוונה בכך היא שתחושת הקיום של האדם מבוססת על כך שיש לו רצונות שונים ומגוונים, הוא תמיד רוצה דבר אחד ולא רוצה דבר אחר. הרצון הוא מה שמפריד את האדם מהמציאות השלמה, כי ברגע שהאדם מגדיר משהו כרצוי ומשהו כלא רצוי, הוא יוצר לעצמו מצב של חוסר, ובכך הוא חווה סבל. הדוגמה שאליעד מביא לכך היא מציאות החיים עצמה: האדם תמיד רוצה משהו, וכאשר יש לו כבר את אותו דבר, הוא עדיין רוצה עוד או שהוא פוחד לאבד את מה שכבר השיג. זהו העונש ... נגמר. אליעד מסביר כי רבי נחמן מכנה את העולם גהינום מסיבה זו בדיוק, משום שהסבל והעונש הם עצם הרצונות המתמשכים. האדם כל הזמן מחפש משהו אחר, ולעולם אינו מסופק באמת. לכן, חוויית הנפרדות היא במהותה מצב של סבל מתמשך. מהי חוויית האחדות ומדוע היא יוצרת קושי? חוויית האחדות, לפי אליעד, היא מצב בו האדם חש כי הכל טוב באותה מידה. בחוויה זו אין ... לעשות דברים ולחוות את החיים. אליעד מסביר כי אנשים שנמצאים בחוויה זו עלולים לחוש חוסר עניין מוחלט בחיים, משום ששום דבר לא מעניין או משנה להם. איך ניתן לחוות את חוויית האחדות והנפרדות בו זמנית? השאלה המרכזית שאליעד מציג היא כיצד האדם יכול לחוות גם את האחדות וגם את הנפרדות באותו הזמן, למרות שהדבר נראה בלתי אפשרי. מבחינה לוגית, האדם אינו יכול להגיד הכל טוב לי באותה מידה ובו זמנית להגיד אני רוצה דווקא את זה. זוהי סתירה ... מצב בו האדם מתעקש להצליח למרות הסתירה ולמרות הקשיים. ההתעקשות עצמה מובילה את האדם לחקור לעומק את שורשי הרצונות שלו ואת המהות של המציאות, וכאשר האדם עושה זאת, הוא מגלה שבעצם נפרדות ואחדות הן שני פנים של אותה המציאות. כיצד ניתן להבין את האחדות והנפרדות כמציאות אחת? אליעד כהן מדגיש כי הדרך להשגת חווית אחדות ההפכים היא על ידי הבנה של הסיבה הראשונה של המציאות. הסיבה הראשונה היא בעצם הכוח שמניע את הכל, ... מנקודת מבט מוחלטת באותו מקום ובאותו רגע, למרות שהחוויה הרגילה של האדם היא שהם מתרחשים בנפרד. כאשר האדם מבין את המהות של הסיבה הראשונה, הוא מסוגל לראות שהמציאות מורכבת מאחדות ונפרדות בו - זמנית. הוא מסוגל לחוות את הרצונות השונים ואת הנפרדות של העולם כולה מתוך הבנה עמוקה שהם ביטויים של מציאות אחת כוללת. במילים אחרות, האדם חווה נפרדות, אך הוא מודע בו זמנית לכך שכל הנפרדות הזאת היא רק צורה של ביטוי לאותה מהות אחת. מהי השיטה הפרקטית להגיע לחווית אחדות ההפכים? הדרך הפרקטית שאליעד כהן מציע להגיע למצב הזה של אחדות ונפרדות היא חקירה עצמית עמוקה ויסודית. האדם צריך לשאול את עצמו באופן מתמשך שאלות על שורש הרצונות שלו: מאיפה מגיעים הרצונות שלי? מאיפה מגיעים הרגשות שלי? מהי הסיבה הראשונה לכל מה שקורה לי?. התהליך הזה, של חקירה מתמדת אל עומק הצמצום והשורש של הדברים, הוא שמוביל את האדם להבין את האחדות בתוך הנפרדות. אליעד מדגיש שכאשר האדם מתבונן בצורה מעמיקה, הוא מתחיל לראות את הנפרדות והאחדות כחלק בלתי נפרד של אותו המנגנון. הוא מבין את מהות הצמצום, את האופן שבו המחשבה והרצונות נוצרים, והוא מסוגל לחוות את החיים מתוך פרספקטיבה כפולה: מצד ... פועל ומגיב לרצונותיו, ומצד שני, הוא יודע שכל מה שהוא חווה הוא ביטוי של האחדות המוחלטת. בסיום התהליך, האדם מגיע למצב שבו הוא מסוגל לחוות את ההפכים בו זמנית: הוא גם חווה רצונות ונפרדות וגם מודע באופן עמוק ואמיתי לכך שהכל אחד. מהי אחדות ההפכים? איך לחוות שלמות ונפרדות יחד? מהי הסיבה הראשונה למציאות? כיצד לחקור את שורש הרצונות? איך להתגבר על סבל הרצון? מהו מצח הרצון? האם אפשר לחיות באחדות ובנפרדות בו זמנית? ...

... הרצון העצמי של הנפרדות , על ידי השכל של האחדות וכאן יתבאר, איך יכול האדם לפרק ולנטרל את כל הרצונות שלו, הרצונות של הנפרדות, על ידי שימוש בשכל של האחדות? והעניין הוא, כי יש ...

... יש נפרדות? למה נוצרת נפרדות, מתוך האחדות? ועד שהאדם שואל למה יש נפרדות , עליו לשאול האם באמת יש נפרדות? כי אולי יש רק אחדות? ואולי הנפרדות והאחדות, הן ישות אחת ממש, נגד השכל של האדם, ואז ממילא אין שום שאלה כלל?! ...

נפרדות, שהיא כולה אחדות - חיבור הנפרדות והאחדות הטעות הגדולה ביותר של האדם היא, שהוא מפריד, בין היש לבין האין. דהיינו, בין הנפרדות (יש), לבין האחדות (אין). ובגלל ההפרדה הזאת, נדמה לאדם שהאחדות לא קיימת כלל, ושאחדות פירושו ההעדר המוחלט של הנפרדות. כי הרי האחדות מנוגדת לנפרדות, ואכ אחדות פירושו העדר מוחלט. ומשום כך נדמה לבני האדם, שהחכם האמיתי המציאות, הם מציאות של נפרדות . כי אחדות, היא העדר מוחלט של נפרדות. והחכם האמיתי המציאות, הם בתוך נפרדות של זמן ומקום, ואכ גם הם בנפרדות ממש, שהיא נפרדת מהאין המוחלט שהוא האחדות. והאדם אינו מבין שזה הכל רק מחמת טעות מחשבתו, שנדמה לו שהיש והאין נפרדים זה מזה, ועל ידי זה הוא מפריד, בין צורת הנפרדות לבין צורת האחדות. והאדם אינו מבין, שגם האחדות וגם הנפרדות, אלו רק צורות של אחדות גדולה עוד יותר, שהיא האחדות האמיתית, ששם הכל אחד ממש. ושם, צורת האחדות וצורת הנפרדות, מתאחדות והופכות להיות לישות ... אין שום תודעה עצמית כלל. וזו אכן האמת, אלא שזו אמת חלקית בלבד. כי באחדות האמיתית, הכל אחד ממש. ושם, התודעה של האדם עדיין קיימת, והעולם עדיין קיים, והנפרדות עדיין קיימת, והכל קיים כרגיל ממש. אלא, ששם, הקיום הנפרד, הוא זהה לגמרי להעדר הקיום המוחלט. והוא נגד השכל, ואעפכ הוא כך. כי מהות צורת הנפרדות וצורת האחדות, היא אחת ממש. וכאשר האדם זוכה להגיע לאחדות האמיתית, אז הוא רואה את האמת, שכל הנפרדות, היא אחדות ממש. ולא שאין נפרדות כלל, אלא שיש נפרדות, שהיא בבחינה אחת עם האין נפרדות כלל. שזאת ורק זאת, היא אחדות אמיתית של אמת, שמאחדת בתוכה את הנפרדות ואת האחדות, כישות אחת. ...

נפרדות, היא אחדות - למה שלמות הנפרדות, היא שלמות האחדות? ובו יתבאר, מדוע ולמה, שלמות הנפרדות ושלמות האחדות, היא אחת? דהיינו, שאין סוף נפרדות ואין סוף אחדות, זה אותו הדבר ... וכל זמן שהמהות נפרדת מהצורה, הרי שזו לא שלמות האחדות, כי המהות נפרדת מהצורה. אבל זו גם לא שלמות הנפרדות, כי הצורה מחוברת ונמצאת ... הם אחד ממש, אז מצד אחד זו שלמות האחדות. כי המהות לא נפרדת מהצורה, אלא הם אחד ממש. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי שום דבר לא נמצא באחדות עם שום דבר, כי יש רק ישות אחת ממש. ואז זו גם שלמות האחדות, כי אין ריבוי. אבל זו גם שלמות הנפרדות, כי יש ישות אחת, שהיא ככ נפרדת מכל דבר שהוא, עד ששום דבר אחר לא קיים מבלעדיה. כי תמיד יש מכנה משותף והוויה אחת, שמאחדת את הנפרדות. כי המקום המציאות, הם מקיפים ... מקיפה את המהות והצורה, ומאחדת אותם. אבל כשיש רק ישות אחת ויחידה, שאפילו זמן ומקום אין, אז זו שלמות הנפרדות, שאין שום מכנה משותף ושום אחדות כלל. ובסיכומו של דבר, שלמות האחדות והנפרדות, היא אחד ממש. ...

... - איך אפשר לחיות בעולם הנפרדות, בלי אמונה? כפי שהתבאר, האמונה השקרית היא שורש כל הרעות שיש בעולם, כולל כולן. וכל רע שיש בעולם, קיים רק בגלל אמונה שקרית. כי באמת, הכל מושלם. וכשהאדם מאמין שלא הכל מושלם, מיד הוא מרגיש חיסרון של נפרדות וכולי. ולכן צריך האדם לבטל את האמונה, שהיא שורש כל הרעות שיש בעולם. והשאלה הנשאלת היא, כיצד אפשר לחיות בעולם בלי שום אמונה כלל? כי בלי שום אמונה כלל, האדם לא יכול לעשות שום ... שלנו בצורה רגילה, שימשיך להאמין ולחיות כאן בעולם שלנו בצורה הרגילה. ומי שמואס בחוויה של נפרדות , ורוצה להגיע לחוויה של העדר רצון נפרד מוחלט, אז, ביטול ועקירת כל האמונה, תביא את האדם לחוויית שלמות נצחית. ואעפכ בפועל, גם החכם האמיתי יש לו אמונה והוא חי עם אמונה. אבל יש לו אמונה, רק כאן בעולם שלנו. כגון לדוגמה, שהחכם האמיתי מאמין שהרצפה לא תיפול, ושהשמש תזרח מחר בבוקר וכיוב. אלא, שבכל מה שקשור להבנת האדם את עצמו, שם אין לחכם האמיתי שום אמונה כלל, אלא רק ידיעה של אמת בלבד. ובמילים ... הצורה שבה האדם תופש את המציאות שלנו, שם על האדם לזכך את עצמו מכל שמץ של אמונה. כגון לדוגמה, שאם האדם מבין בשכל של הנפרדות שלו, שהגוף שלו צריך לאכול, אין צורך להילחם ברצון הזה. כי המלחמה החיצונית, אינה נצרכת ואינה מועילה במאומה. אבל תוך כדי זה שהאדם אוכל וחי את חייו כרגיל, תוך כדי זה האדם מוכרח ...

... - הנפרדות, היא שורש כל השאלות - איך לשאול ולראות, שהכל אחד ושאין שום שאלה? כי כמות המידע, היא אין סופית. ומי שרוצה שלמות, צריך לדעת ... הזאת. כי כל השאלות שיש בעולם, הן צורות שונות של השאלה, האם יש או אין. כי כל השאלות שיש בעולם, נובעות, מכך שיש אצל האדם, חשיבה של נפרדות , בין שתי אפשרויות שונות. כגון לדוגמה, שהאדם מתלבט מה לעשות, שזה נובע רק משום, שהוא עושה הפרדה, בין האפשרויות השונות. וכאשר האדם שואל את עצמו באיזו דרך ללכת, ... לא מסוגל להבין, כיצד זה אפשרי בכלל שאין הבדל. כי האדם, בטוח שכן יש הבדל. ואעפכ, מי שרוצה לרפא את נפשו, עליו להטיל ספק בתפישת הנפרדות שלו. ועליו לברר את האמת ולשאול, האם באמת יש הבדל אמיתי, בין אם אני אעשה כך או אחרת? והאם באמת יש הבדל אמיתי, בין התשובה ... צורה מסוימת, אלא צורה אחרת, וברור שיש הבדל בין הדברים האלו. וזהו מעשה שטן שמתעתע באדם. ועל האדם לחסל ולהוציא להורג, את השקר של הנפרדות. ואיך? על ידי זה שהאדם לא יאמין ולא יקבל שום תשובה, עד שהוא לא יבין באופן מוחלט, למה הדבר הוא כך ולא אחרת? כגון לדוגמה שהאדם מתלבט, האם באמת יש הבדל בין דבר לבין היפוכו. ועל האדם לשאול, למה יש הבדל בין הדבר הזה לבין הדבר הזה? ומה גורם לכך, ... שבין האפשרויות השונות, הרי שהוא נמצא באמונה שגויה. כי אם האדם לא מבין בשלמות את מהות ההבדל, ואעפכ הוא ממשיך להתייחס לדבר בצורה של נפרדות, הרי שהוא מאמין לטעות, שגורמת לו לחשוב שיש נפרדות, בלי שהוא מבין מהי האמת. וגם מי שלא יתייחס לנפרדות, בלי להבין באמת, את האחדות, גם הוא טועה. וכל זמן שהאדם לא מבין את המציאות, הוא טועה, ולא משנה, כיצד הוא מתייחס אליה. כי גם הנפרדות קיימת. ומצד האמת, אין הבדל בין אחדות לבין נפרדות. אבל האדם שמתייחס לנפרדות או לאחדות, בלי להבין את המציאות, הוא טועה, והוא מוכרח להבין את מהות המציאות, ואת מהות ושורש ההבדלים שבין הצורות השונות שבמציאות. ומי שיברר את האמת עד הסוף באמת, דהיינו, ימסור את נפשו להבין, כיצד קיימת הנפרדות הזאת? ולמה יש את הנפרדות הזאת? ומה גורם לכך שהנפרדות תהיה קיימת? מי שימסור את נפשו להבין את הנל באמת, הוא יגלה שבכלל אין שום נפרדות כלל, אפילו לא כאשליה. אלא הכל אחד ממש. ואז כאשר האדם הולך עד הסוף ועד הקצה האחרון, של המאמץ להבין את המציאות, ולא לקבל כמובן מאליו את הנפרדות ואת ההפרדה שיש בין דבר לדבר, אלא האדם מוסר את נפשו להבין את מהות ההפרדה הזאת, אז על ידי זה הוא רואה את האמת שהכל אחד, וכל השאלות נעלמות לגמרי, ואז האדם חי חיים טובים באמת. ולא שהאדם מגלה שבשורש הכל אחד, ושאעפכ יש נפרדות. כי זאת לא הבנה של אחדות, וזאת הבנה שעדיין יש בה שאלות. כי עדיין יש הפרדה בין השורש והמהות, לבין הצורה. אלא מדובר על הבנה פנימית באמת, ששם האדם רואה את האמת, שהצורה נכללת במהותה, לישות אחת ממש. שאז אין שום שכל של נפרדות, ושום שאלה כלל. ויש נפרדות וגם אחדות, בו זמנית כישות אחת וכולי. ...