הרעיון המרכזי שאליעד מסביר כאן הוא המשמעות העמוקה והאמיתית של מושגים כמו לדעת, לא לדעת, ידיעה שלמה, חוסר ידיעה ואחדות. הוא מסביר שכאשר אדם נמצא בחוויה של חוסר ידיעה מוחלט, הוא למעשה לא יכול לבצע שום פעולה או לשאול שום שאלה, מכיוון שאין לו שום נקודת התייחסות לשום דבר. לדוגמה, אם מישהו לא יודע כלל מה זו דלת, הוא לא יכול לשאול לגביה או לזהות אותה, מכיוון שהוא לא יודע אפילו את האפשרות לשאלה.
אך אליעד מדגיש שהמצב האמיתי הוא לא "לא לדעת שום דבר" במובן הפשוט של המילה, אלא "לא לדעת באמת". המשמעות האמיתית של לא לדעת באמת היא להיות במקום שבו האדם חווה בו - זמנית ידיעה ואי - ידיעה לגבי אותו דבר. כלומר, הוא יודע ולא יודע בו - זמנית.
כיצד מתבטא חוסר ידיעה בחיי היומיום?
אליעד מדגים באמצעות דוגמאות רבות כיצד נראה חוסר הידיעה בחיים המעשיים. הוא מתאר אדם שנמצא במצב של ידיעה חלקית ומצב של אי - ידיעה לגבי נושאים שונים בחייו, למשל: אדם יודע שהוא יכול להכין ארוחה, אבל הוא אינו יודע אם הוא יכול לקפוץ ממסוק. כאן האדם מבצע הפרדה בין הדברים שהוא יודע לדברים שהוא אינו יודע. אך לפי ההסבר של אליעד, בשיא ההבנה, אין באמת הבדל בין הדברים שאתה יודע לבין הדברים שאתה לא יודע, כלומר, אתה לא מבדיל בין החוויות השונות האלו למרות שאתה יכול לתאר אותן מילולית.
לדוגמה, הוא מסביר שאדם שרואה בצורה רגילה יודע להבדיל בין "יש שולחן" לבין "אין שולחן", אך אדם עיוור לגמרי לא יכול לבצע את ההבדלה הזאת. לעומת זאת, במצב של הבנה שלמה, האדם יכול לומר "הנה שולחן" ו"פה אין שולחן", אבל בחוויה הפנימית שלו אין הבדל אמיתי בין המצבים, כאילו שהוא לא ראה בכלל. זוהי המשמעות העמוקה של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית.
מה המשמעות של ידיעה ואי - ידיעה ברצון ובפחדים?
אליעד ממשיך ומסביר את הנושא דרך דוגמה נוספת של רצון ופחד. הוא אומר שאם אדם יודע שהוא רוצה משהו, אז הוא גם יהיה שמח אם יקבל את הדבר הזה וגם יפחד שייקחו לו אותו. לעומת זאת, אם הוא לא יודע אם הוא רוצה או לא רוצה את הדבר, הוא לא יוכל לפחד או לשמוח, כי הוא אינו בטוח ברצונו.
לדוגמה, אם אדם רעב יומיים ולא אכל, אז ברור שהוא רוצה לאכול. אך אליעד שואל למה בכלל הוא רוצה לאכול? ומאתגר את המובן מאליו: הרי אם האדם לא היה יודע מה זה רעב, או לא היה חושב שהרעב זה דבר רע, אז אולי לא היה לו רצון לאכול. הוא מביא דוגמאות קיצוניות - למשל, אם היו אומרים לאדם שאם הוא יאכל ימותו כל משפחתו, כנראה היה נמנע מאכילה, למרות שהוא רעב. דוגמה זו ממחישה שהרצון לאכול אינו מוחלט והוא תלוי בהבנה של האדם את הסיטואציה.
הוא מדגיש שלמעשה יש לאדם תמיד שתי רמות: רמה אחת היא הרמה שבה הוא רוצה לאכול, והרמה השנייה היא המקום העמוק שבו הוא יודע שלא משנה לו אם הוא אוכל או לא אוכל. האדם נמצא בשתי החוויות בו - זמנית, וזוהי המשמעות של ידיעה שלמה או אחדות אמיתית.
איך הסרט "הירק" קשור לנושא של ידיעה וחוסר ידיעה?
מובאת דוגמה מתוך שיחה על הסרט "הירק". הדוברת אומרת שלאחר הצפייה בסרט חוותה תחושה של חוסר ידיעה, כי היא לא הייתה בטוחה האם הזיכרון שלה אמיתי או שמישהו שתל לה אותו. אליעד מדגיש...
- מה המשמעות של לדעת שום דבר?
- איך מגיעים לידיעה שלמה?
- מהו מצב של ידיעה ואי - ידיעה בו - זמנית?
- למה קשה להבין מהי אחדות אמיתית?
- האם אפשר לא לדעת ולא לדעת בו - זמנית?
- מה זה אומר לא לדעת באמת?