טוב ורע - תמיד יהיה גם רע, ולעולם אין שום רע - מעל השכל האנושי...אז האדם בעצם רואה את העדר השכל, למעלה מהשכל, מתחת לשכל, המקיף של השכל, ששם הכל אחד ממש, כי אין שם שום שכל נפרד כלל. ובכך שהאדם מנסה להיות אמיתי באופן מוחלט, בכך בעצם האדם מערער אצל עצמו, את האמונה שלו עצמו, בשכל שלו עצמו. כי השכל, הוא לא מוחלט. וכאשר האדם מזדהה עם השכל שלו, הוא בעצם מאמין לתפישה השכלית שלו, שהיא רק אפשרית, אך לא מחויבת. וכאשר האדם מרחיק את עצמו מכל אמונה שהיא, וכאשר האדם משתמש בשכל שלו עד הסוף, אז בסוף הוא מצליח להסתכל על השכל שלו עצמו מבחוץ. דהיינו, מנקודת המבט, שבה, גם השכל, הוא...