מה הכוונה כשאומרים את המילה "אני"?

כאשר אדם משתמש במילה "אני", יש כמה דרגות של הבנה למה הוא מתכוון. הדרגה הראשונה והבסיסית ביותר של "אני" זו התודעה. קודם כול, זה עצם הידיעה שהאדם קיים, ללא קשר למחשבות או לרצונות שלו. הדרגה הבאה היא המחשבה שלו, ולאחר מכן הרצונות שלו. לאחר מכן, האדם מגדיר את ה"אני" שלו בתור המוח, הראש, הגוף, ואפילו מעבר לכך - הוא יכול להגדיר את הרכוש שלו, הרכב שלו, את הילדים שלו, כחלק מה"אני" שלו.

אליעד כהן מסביר שאדם אומר משפטים כמו "אני צריך לעבוד בשביל הילדים שלי", ובכך הוא בעצם מגדיל את תחושת ה"אני" שלו מעבר לגבולות הגוף הפיזי שלו בלבד. כלומר, ה"אני" שלו כולל לא רק את עצמו, אלא גם דברים נוספים שאינם פיזית הוא, כמו ילדיו ורכושו.

למה האדם רוצה להגדיל את תחושת האני שלו?

האדם עסוק כל חייו בהגדלת תחושת ה"אני" שלו. אליעד מסביר כי האדם רוצה לצבור רכוש ונכסים, להתרבות ולהביא ילדים לעולם, כיוון שזה גורם לו להרגיש שה"אני" שלו גדול יותר. לדוגמה, אדם שתורם כסף לבית חולים כדי שייקרא על שמו, עושה זאת כדי שה"אני" שלו יתפוס יותר מקום ויתרחב. האדם רוצה ליצור המשכיות לתחושת ה"אני" שלו, ולכן חשוב לו שגם לאחר מותו יישאר זכר כלשהו ל"אני" שלו.

אך אליעד כהן מוסיף הסבר חשוב: אילו היה לאדם יותר שכל, הוא היה מבין שגם הילדים שלו וגם כל מה שהוא צובר סביבו זה עדיין חלק מה"אני" שלו. אם האדם היה מבין שה"אני" שלו הוא כבר גדול ואינסופי מצד האמת, הוא לא היה צריך להשקיע מאמץ כל כך גדול בהרחבתו בצורה מלאכותית.

מהו האני האמיתי של האדם לפי אליעד כהן?

אליעד כהן מדגיש כי מצד האמת, האני האמיתי של האדם הוא המציאות עצמה. כלומר, אם האדם היה מבין שהוא עצמו התודעה של המציאות השלמה, ההוויה האינסופית, הוא לא היה זקוק לכל הרחבת האגו החיצונית הזאת. כל דבר חיצוני שהאדם צובר הוא קטן מאוד ביחס למה שהאדם באמת מצד המציאות.

האדם עסוק כל הזמן בהרחבת האני שלו דרך דברים חיצוניים כמו כסף, מעמד, רכוש וילדים, אך כל זה הוא כמו "משחק" ביחס לאני האמיתי שלו. האדם דומה לאדם שנמצא בכלא ומנסה להפוך למנהל הכלא כדי להרגיש שהוא מתקדם - הוא לא מבין שכל מה שהוא עושה עדיין מתרחש בתוך מסגרת מוגבלת של כלא. ההתקדמות האמיתית היא להבין שהוא בכלל לא בכלא.

האדם רוצה להשיג עוד יכולות וכוח, אך הכוח האמיתי נמצא בהכרה בכך שהוא עצמו זה התודעה של כל המציאות, ואז כל דבר שהוא רוצה כבר קיים עבורו. ההסבר הוא שברגע שהאדם מבין ש"אני" שלו זו המציאות עצמה, הוא מיד זוכה להכל בבת אחת.

מי באמת אחראי על המציאות ועל הבחירות בחיינו?

אליעד כהן מסביר שהאדם חושב בטעות שהבחירות נעשות על ידי גופו הפיזי, בעוד שבמציאות, הבחירה נעשית על ידי התודעה הכללית של המציאות. התודעה של האדם היא זו שמחליטה כל דבר שמתרחש, אפילו אם האדם אינו מודע לכך. אליעד מסביר שכל החוויות שהאדם עובר הן תוצר של התודעה שלו. כל מה שקורה לו, הוא זה שבוחר בו דרך התודעה שלו, ולכן הוא למעשה אחראי על הכל.

אליעד מביא דוגמה נוספת לכך: אדם שחוטף מכות יכול לחשוב שהאחר אחראי לכך, אך מצד האמת, מכיוון שהוא עצמו חווה את המכות דרך התודעה שלו, הוא זה שבחר שזה יקרה. הוא מדגים זאת בכך שאומר: "אתה חווה הכל דרך התודעה שלך, ולכן אתה זה שבוחר הכל, גם אם אתה לא מודע לכך".

כיצד ניתן באמת להגדיל את ה"אני" באופן הנכון?

אליעד מסכם כי ההגדלה האמיתית של האני היא ההבנה שה"אני" הוא בעצם התודעה של המציאות. אם אדם מבין זאת, הוא לא צריך לצבור נכסים חיצוניים, ילדים, או תארים - מכיוון שבכך הוא רק מנסה להרחיב משהו שהוא כבר אינסופי באמת. הגדלת ה"אני" הנכונה היא התרחבות של ההבנה שהתודעה של האדם היא בלתי מוגבלת והיא בעצם המציאות כולה. בדרך זו, האדם מרגיש מיד עוצמה אינסופית מכיוון שהוא עצמו המקור של כל הדברים.

לסיכום, המטרה האמיתית של האדם, לפי אליעד כהן, היא ההכרה בכך שהוא כבר האני המוחלט - המציאות כולה - ולא רק הגוף, הראש, או הנכסים שהוא צובר במהלך חייו. הכרה זו היא ההישג הגבוה ביותר שאליו האדם יכול להגיע.