אליעד מסביר בצורה מפורטת איך נכון לגשת לעצה שמקבלים מחכם אמיתי או ממורה רוחני, ומדגיש נקודה חשובה מאוד: אף פעם לא להאמין בצורה עיוורת למה שהחכם אומר, אלא תמיד לנסות להבין למה הוא אמר את מה שהוא אמר.
כשאדם שומע עצה או רעיון מחכם, גם אם מדובר בחכם אמיתי, אסור לו פשוט לקבל את הדברים כמו שהם ולפעול לפיהם בלי שאלות. חובה עליו לשאול את עצמו כמה שאלות:
- למה הוא אמר לי דווקא את הדבר הזה?
- האם הוא באמת התכוון למה שאמר, או שאולי הוא בוחן אותי?
- האם התשובה שלו נאמרה באופן מוחלט או ספציפית למקרה שלי?
- אולי הוא דיבר בצורה צינית או הומוריסטית?
- האם הבנתי נכון בכלל את כוונתו?
מדוע חשוב להבין את הסיבה לעצה של החכם האמיתי?
אליעד מסביר שהדבר החשוב ביותר הוא לא העצה עצמה, אלא ההבנה של הסיבה שהחכם אמר אותה. להבין למה החכם נתן את העצה חשוב אפילו יותר מאשר לקיים אותה בפועל. זאת מכיוון שאם מבינים את הסיבה, מבינים איך הוא חושב. כלומר, המטרה היא לא לחקות את הפעולה או ההוראה שהחכם נתן, אלא להבין את ההיגיון שעומד מאחוריה.
לדוגמה, אליעד נותן דוגמה שבה הוא בעצמו יכול לומר לאדם דבר שאינו נכון, רק כדי לבחון אותו, כדי לראות אם הוא חושב לעומק, או כדי לבדוק עד כמה הוא רציני. אם אותו אדם פשוט יפעל באופן עיוור, הוא ייפול בפח, כי אליעד בכלל לא התכוון למה שאמר במובן הפשוט שלו. לכן ההבנה של "למה הוא אמר זאת?" היא קריטית.
מה לעשות אם לא מבינים את כוונת החכם האמיתי?
אליעד מתייחס גם למצב שבו אדם לא מצליח להבין מדוע החכם אמר את מה שאמר. במקרה כזה הוא מציע:
- לבצע את הפעולה לפי ההבנה הקיימת, אבל לזכור שזו רק אמונה, לא ידיעה.
- להיות תמיד מודע לכך שההבנה שלך מוגבלת, ושאתה בעצם "מאמין" שהבנת נכון, ולא "יודע" בוודאות.
האם להטיל ספק גם בספרי חוכמה רוחניים?
אליעד מדגים את הרעיון גם ביחס לספרי חוכמה (כמו ספרו "להיות אלוהים"). הוא אומר שגם כאשר אדם קורא משהו בספר, הוא צריך לשאול את עצמו:
- למה הדברים נאמרו דווקא כך?
- האם גם ההיפך של המשפט הזה הגיוני?
- למה זה נשמע לי הגיוני?
לדוגמה...
- האם להאמין למורה רוחני?
- איך ללמוד נכון מחכם אמיתי?
- אמונה במורים רוחניים
- למה אסור להאמין בצורה עיוורת?
- איך להבין עצות של חכם אמיתי?
- מה הסכנה באמונה עיוורת?
- מה זה שכל של חכם אמיתי?