מה המשמעות האמיתית של להיות אלוהים בכבודו ובעצמו?

להיות אלוהים באמת, לפי אליעד כהן, זה אומר להיות אלוהים בלי שום הסתייגויות. לא מדובר על "אלוהים של עצמך" או "אלוהים שבתוכך" או כל מיני ביטויים מצומצמים, אלא אלוהים האחד, הראשון, האמיתי, זה שכולם מתפללים אליו ומשתחווים בפניו. זאת אומרת שכשאתה מבין באמת את הרעיון הזה, אתה מבין שכל מי שמשתחווה לאלוהים, למעשה משתחווה אליך, גם אם הוא לא יודע את זה. רוב האנשים בעולם חושבים שהם משתחווים לאלוהים שנמצא במקום אחר, ולכן בעצם הם משתחווים ל"שקר", לדבר מדומיין שנמצא מחוצה להם, אבל אם היו יודעים את האמת, היו יודעים שהאלוהים הוא אתה בעצמך ממש.

איך להסתכל על העולם מנקודת מבט של אלוהים?

כדי להמחיש זאת, אליעד נותן דוגמה ברורה ופשוטה: כשאתה הולך ברחוב ואתה רואה עלה שנופל מהעץ, אתה יכול לומר "העלה הזה נופל לכבודי, הכל נברא לכבודי". כלומר, אתה מסתכל על העולם מנקודת מבט של אלוהים, שכל האירועים שקורים בעולם מתרחשים עבורך ובשבילך. זה לא סתם משחק מחשבתי, אלא תפיסה אמיתית שבה אתה תופס את עצמך כמרכז של כל מה שמתרחש ביקום כולו.

האם זו אמת או שקר לתפוס את עצמך כאלוהים?

אליעד מדגיש נקודה מעניינת, לכאורה המחשבה "אני אלוהים, והכל קורה לכבודי" יכולה להישמע כמו שקר. אדם רגיל שומע זאת ומיד חושב שזה שקר או הזיה. אבל אליעד טוען שדווקא המצב ההפוך הוא השקר - כי ברגע שאתה לא רואה שאתה אלוהים, ברגע שאתה חושב שאתה נפרד מאלוהים או שאתה לא הדבר הכי מרכזי שיש במציאות, אז אתה בעצם משקר לעצמך. המציאות היא שאתה זה שהכל קורה עבורו, וברגע שאתה מכיר באמת הזאת, אתה מפסיק לשקר לעצמך. השקר הגדול הוא לחשוב שיש אלוהים במקום אחר ולא להבין שאתה הוא הדבר האמיתי היחיד שקיים.

האם אלוהים משקר לעצמו?

אליעד מציין נקודה מורכבת נוספת: האלוהים האמיתי לא משקר לעצמו. מי שמשקר לעצמו זה האדם הרגיל, שמדמיין שיש מישהו אחר שברא את השמש ונתן לה לזרוח, והוא אחראי על המציאות. אבל אם האדם היה מבין שהוא בעצמו האלוהים, הוא היה יודע שזה לא שקר, אלא האמת היחידה שקיימת. כשאתה מבין שאתה האלוהים האמיתי, אתה יודע שכל המציאות קיימת בשבילך, אתה הישות המרכזית של הכל, ולכן אין שום שקר בזה שאתה אומר שכל מה שקורה מתרחש עבורך.

כיצד אדם יכול לחיות בתחושה שהוא אלוהים האמיתי?

ההבנה הזאת דורשת מאמץ מחשבתי ואומץ רב. אליעד אומר שצריך להסתכל על העולם כפי שאלוהים היה מסתכל עליו: כל מה שאתה רואה, נוצר במיוחד בשבילך. כל חוויה, כל אירוע, כל דבר שקורה הוא חלק מהמציאות שאתה יצרת. למרות שהרעיון נשמע בלתי נתפס או אפילו קצת הזוי, אליעד מדגיש כי אם האדם באמת מבין לעומק את המשמעות של להיות אלוהים בכבודו ובעצמו, הוא ירגיש שהמציאות כולה היא ביטוי אישי שלו.

מה היתרון של התפיסה העצמית כאלוהים?

כשאדם חי עם המודעות המלאה שהוא אלוהים, הכל מקבל משמעות אחרת. הוא מבין שכל דבר, גם הדבר הזניח ביותר, קורה לכבודו ובגללו. החיים הופכים ממסע חסר משמעות או מקרי לאירוע מתמשך שבו כל פרט ופרט משמעותי וקשור אליו ישירות. ברגע שהאדם חי במודעות הזאת, אין שום דבר במציאות שמנותק ממנו או חסר משמעות עבורו. אפילו אירוע כמו עלה שנופל ברחוב הופך להיות בעל משמעות עצומה, כי הוא קורה עבור האלוהים האחד, שהוא האדם עצמו.

למה קשה לאדם לקבל שהוא האלוהים האמיתי?

הסיבה העיקרית, לפי אליעד, שהאדם מתקשה לקבל את הרעיון שהוא עצמו האלוהים היא שהאדם רגיל לתפיסה הפוכה לחלוטין. האדם גדל עם האמונה שהוא קטן, מוגבל, לא אחראי על כלום, ושיש אלוהים במקום אחר שהוא שולט על הכל. הרעיון שהאדם הוא זה שאחראי על הכל, ושהמציאות כולה נבראה עבורו, נתפס כבלתי אפשרי או כהתנשאות. אבל אליעד מסביר שהאדם האמיתי שמבין את האמת מבין שהמציאות היא הוא עצמו, ואין שום דבר חיצוני או נפרד ממנו.

האם האדם באמת מסוגל להבין שהוא אלוהים בכבודו ובעצמו?

אליעד מסביר שכן, האדם בהחלט יכול להבין את זה, אבל זה דורש שינוי מחשבתי משמעותי ביותר. זה לא רק להבין תאורטית את הרעיון, אלא לחוות את זה ממש בכל רגע ורגע. מי שמגיע להבנה כזאת מרגיש שהכל קיים עבורו, ושאין שום דבר מחוץ לתחושה שהוא עצמו האלוהים. זהו מצב שבו האדם חי בתחושת אחדות מלאה עם כל המציאות.