5:54אנורקסיה, הפרעת אכילה, הפרעת התנהגות, בעיות אכילה, ירידה במשקל
כיצד מטפלים באנורקסיה ובהפרעות אכילה באופן יעיל?
הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם.
מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה?
על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי היא החלה להימנע מאכילה, ומה הייתה הסיבה הראשונית לכך. הבירור הזה מאפשר לה לראות שאנורקסיה אינה מצב קבוע או מחויב המציאות, אלא תהליך שהחל בנקודת זמן מסוימת ויכול להשתנות.
לדוגמה, אם הבחורה אומרת שהיא הפסיקה לאכול בגלל פחד להשמין, צריך להבין למה הפחד הזה קיים אצלה. אולי היא הייתה מלאה בעבר וחוותה הערות פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול.
כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי?
אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור זה, ניתן להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת.
איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה?
חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה מודעת להם, כך ההסתייגות והרתיעה שלה מאכילה עשויות לרדת.
מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול?
נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת "את חייבת לאכול", עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפטית: "אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת". גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו.
מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית?
אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ובפרט אנורקסיה, קשורות קשר הדוק לתפיסה של האדם את עצמו. רבים הסובלים מהפרעה זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני.
כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול?
דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא.
מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים?
אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו.
לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה?
הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את הפחדים, ולהדגיש את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו.
הטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות דורש בראש ובראשונה הבנה עמוקה של ההיגיון והאמונות הפנימיות של האדם הסובל מההפרעה. אליעד כהן מדגיש כי המפתח המרכזי לטיפול הוא בירור יסודי של הסיבות והגורמים שמונעים מהמטופל לאכול. לא מדובר בכפייה או בשכנוע חיצוני בלבד, אלא בניתוח עמוק ומפורט של כל האמונות, הפחדים והמחויבים הפנימיים של האדם.
מדוע אנורקסיה מתפתחת וכיצד לזהות את הסיבות לה?
על מנת לטפל באנורקסיה, יש להבין מהיכן היא התחילה. אחת הדרכים היעילות ביותר לעשות זאת היא לשאול את המטופל שאלות ממוקדות שיעזרו לו לזהות כיצד ומתי החל המצב. לדוגמה, אם מדובר בנערה שהתחילה להיות אנורקסית, יש לברר מתי היא החלה להימנע מאכילה, ומה הייתה הסיבה הראשונית לכך. הבירור הזה מאפשר לה לראות שאנורקסיה אינה מצב קבוע או מחויב המציאות, אלא תהליך שהחל בנקודת זמן מסוימת ויכול להשתנות.
לדוגמה, אם הבחורה אומרת שהיא הפסיקה לאכול בגלל פחד להשמין, צריך להבין למה הפחד הזה קיים אצלה. אולי היא הייתה מלאה בעבר וחוותה הערות פוגעניות, אולי הלחץ החברתי והציפיות גרמו לה לפתח דימוי גוף שלילי. הזיהוי המדויק של הסיבות האלו הוא הבסיס להמשך הטיפול.
כיצד מחלישים את הסיבות לאי - אכילה אצל אדם אנורקסי?
אחרי שמזהים את הסיבות, יש להתחיל להחליש אותן. אליעד כהן מדגים כי אם הסיבה המרכזית היא פחד מהשמנה, צריך לבדוק עם המטופלת מדוע הפחד מהשמנה כל כך חזק עבורה. האם זה בגלל דימוי עצמי נמוך? פחד מדחייה חברתית? על ידי בירור זה, ניתן להחליש בהדרגה את הפחדים הללו, ולהראות לה שהם אינם באמת הכרחיים כפי שהיא חושבת.
איך אפשר לעודד אדם אנורקסי לראות את היתרונות שבאכילה?
חלק נוסף בטיפול הוא הגברת ההבנה של המטופל לגבי היתרונות הטמונים באכילה. יש לגרום לו לראות כי היתרונות שבאכילה גדולים יותר מהחסרונות שהוא רואה בה. למשל, להראות למטופלת שאכילה מסייעת לבריאות, מעניקה לה תחושת חיוניות, ומשפרת את המצב הרגשי והחברתי שלה. ככל שהיא תכיר ביתרונות האלה ותהיה מודעת להם, כך ההסתייגות והרתיעה שלה מאכילה עשויות לרדת.
מדוע חשוב לא להכריח אדם אנורקסי לאכול?
נקודה משמעותית נוספת שאליעד כהן מדגיש היא שאין טעם להכריח את המטופל לאכול. כפייה יוצרת התנגדות, ודווקא מחזקת את ההפרעה. הוא מדגים כי במקום לומר למטופלת "את חייבת לאכול", עדיף לגשת אליה בצורה מכילה ואמפטית: "אין בעיה שאת לא אוכלת, אבל בואי נבין את ההיגיון שלך. אולי נוכל לפתור זאת בדרך אחרת". גישה זו מעודדת את המטופל לפתוח את עצמו ולשתף ברגשותיו ובחששותיו.
מה הקשר בין הפרעות אכילה לדימוי עצמי ולקבלה עצמית?
אליעד מסביר שהפרעות אכילה, ובפרט אנורקסיה, קשורות קשר הדוק לתפיסה של האדם את עצמו. רבים הסובלים מהפרעה זו תלויים מאוד באישור חיצוני ובאהבה מותנית מהסביבה. הם מאמינים שאם הם לא יראו בצורה מסוימת, לא יקבלו אהבה, הערכה או הערצה מהסביבה. לפיכך, הטיפול חייב לכלול גם עבודה על קבלה עצמית ללא תנאי, כך שהמטופל יוכל להעריך ולאהוב את עצמו בלי קשר למשקלו או למראהו החיצוני.
כיצד ניתן לתמרן מחשבות קיימות לטובת הטיפול?
דרך נוספת שאליעד מציע היא להשתמש במחויבים הפנימיים של המטופל לטובתו. למשל, אם למטופלת חשוב מאוד להיות חזקה ובריאה, ניתן להדגיש שאכילה במינון נכון תחזק את הגוף שלה ותשפר את הבריאות, וכך לייצר מוטיבציה פנימית לאכילה, על בסיס מחויבים שכבר קיימים אצלה ממילא.
מה עושים אם הטיפול לא מתקדם כפי שמצפים?
אם הטיפול אינו מתקדם, אליעד מציין שזה משום שלא נחשפו עדיין כל הסיבות האמיתיות לאי - אכילה או שלא הוחלשו מספיק החסרונות הנתפסים של אכילה. במקרה כזה, יש להמשיך לחקור ולברר יותר לעומק, עד שכל החששות והסיבות להתנגדות יתגלו ויטופלו.
לסיכום, מהי הגישה הנכונה לטיפול באנורקסיה ובהפרעות אכילה?
הגישה הנכונה לטיפול היא גישה של הבנה, הכלה ואמפתיה. במקום לכפות או לשכנע בכוח, חשוב לחשוף לעומק את האמונות והמחויבים הפנימיים, להחליש את הפחדים, ולהדגיש את היתרונות של שינוי הרגלי האכילה. התהליך צריך להיות הדרגתי, מכיל ומבוסס על הבנה אמיתית של ההיגיון הפנימי של המטופל. רק כך ניתן לייצר שינוי מחשבתי אמיתי ויציב שיסייע למטופל להשתחרר מהפרעות האכילה ולהחזיר לעצמו את איכות חייו.
- הפרעות אכילה
- אנורקסיה ובולימיה
- דימוי עצמי וקבלה עצמית
- איך להתמודד עם פחדים?
- התמודדות עם הרגלים כפייתיים
כיצד ניתן לטפל באנורקסיה ובהפרעות אכילה אחרות?
אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה.
מהו הבסיס להפרעה וכיצד מזהים אותו?
ראשית, חשוב לזהות מתי ואיך החלה ההפרעה. יש לבדוק עם האדם הסובל ממנה אם הוא תמיד היה כך, או שמדובר בשינוי שהתרחש בנקודת זמן מסוימת. כאשר מבררים כיצד התחיל התהליך, ניתן לגרום לו להבין שמדובר במצב שנוצר ולא משהו מחויב וקבוע.
מדוע אדם אנורקסי מפחד לאכול?
במקרים רבים, אנורקסיה נובעת מפחד מהשמנה, שמתפתח לאמונה שאכילה היא דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו.
כיצד ניתן לשנות את תפיסת המציאות של אדם אנורקסי?
1. לזהות את הסיבות להימנעות מאכילה - יש לחשוף את כל הסיבות האפשריות שהובילו להתפתחות ההפרעה, כולל סיבות פנימיות שלא תמיד ייחשפו בקלות.
2. להחליש את הסיבות השליליות - לאחר שזוהו המחויבים, יש לערער אותם ולבחון אם הם באמת הכרחיים.
3. להגדיל את היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים.
4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי.
מדוע כפייה אינה הפתרון?
אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - "את חייבת לאכול" - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: "אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?". גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו.
מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית?
הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני.
כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו?
במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש לו מחויב חזק להיראות בריא או להיות חזק, ניתן להשתמש בכך כדי לעודד אכילה דרך היבטים של בריאות וכוח.
סיכום
הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של אמונותיו הפנימיות של המטופל. במקום לכפות עליו אכילה, יש להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, החלשת הפחדים והגדלת היתרונות שבאכילה, ניתן לסייע לאדם לשנות את דפוסי החשיבה שלו ולצאת מהמעגל ההרסני של ההפרעה.
אנורקסיה היא הפרעת אכילה שמובילה לירידה קיצונית במשקל בעקבות פחד עז מהשמנה. לרוב, מדובר בהתניה מחשבתית שבה האכילה נתפסת כדבר שלילי ומזיק. הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של התפיסות הפנימיות של האדם הלוקה בהפרעה, ולא רק כפייה חיצונית של אכילה.
מהו הבסיס להפרעה וכיצד מזהים אותו?
ראשית, חשוב לזהות מתי ואיך החלה ההפרעה. יש לבדוק עם האדם הסובל ממנה אם הוא תמיד היה כך, או שמדובר בשינוי שהתרחש בנקודת זמן מסוימת. כאשר מבררים כיצד התחיל התהליך, ניתן לגרום לו להבין שמדובר במצב שנוצר ולא משהו מחויב וקבוע.
מדוע אדם אנורקסי מפחד לאכול?
במקרים רבים, אנורקסיה נובעת מפחד מהשמנה, שמתפתח לאמונה שאכילה היא דבר שלילי. לעיתים, פחד זה קשור לחוויות עבר של דימוי גוף שלילי, חוויות רגשיות קשות, או לחץ חברתי. כדי לטפל בכך, יש לחקור את הסיבות שמובילות לרצון להימנע מאוכל ולזהות את המחויבים המנטליים שמובילים לאמונה זו.
כיצד ניתן לשנות את תפיסת המציאות של אדם אנורקסי?
1. לזהות את הסיבות להימנעות מאכילה - יש לחשוף את כל הסיבות האפשריות שהובילו להתפתחות ההפרעה, כולל סיבות פנימיות שלא תמיד ייחשפו בקלות.
2. להחליש את הסיבות השליליות - לאחר שזוהו המחויבים, יש לערער אותם ולבחון אם הם באמת הכרחיים.
3. להגדיל את היתרונות שבאכילה - יש לשכנע שהיתרונות של אכילה עולים על החסרונות הנתפסים.
4. להראות שהמצב אינו מחויב - כאשר המטופל מבין שהמצב הנוכחי נוצר בתהליך ולא היה קיים תמיד, הוא יכול להתחיל לראות אפשרות לשינוי.
מדוע כפייה אינה הפתרון?
אם ניגשים למטופל בגישה של כפייה - "את חייבת לאכול" - לרוב ייווצר אפקט הפוך של התנגדות. במקום זאת, יש לגשת מתוך הבנה והכלה: "אין בעיה שאת לא אוכלת, אך אנו רוצים להבין מדוע. מה ההיגיון מאחורי זה?". גישה זו יכולה לגרום למטופל להיפתח ולשתף ברגשותיו.
מה הקשר בין דימוי עצמי לקבלה עצמית?
הפרעות אכילה רבות נובעות מתלות בהערכה חיצונית. מטופלים מרגישים שעליהם לשמור על דימוי גוף מסוים כדי להיות אהובים או מקובלים. חלק מהטיפול כולל חיזוק קבלה עצמית ללא תנאים, כך שהמטופל יוכל לראות את ערכו ללא קשר למשקל או מראה חיצוני.
כיצד ניתן לתמרן את המחשבות של המטופל כדי לעזור לו?
במקום להתעמת עם המחויבים שלו, יש להשתמש במחויבים אחרים שכבר קיימים אצלו לטובתו. לדוגמה, אם יש לו מחויב חזק להיראות בריא או להיות חזק, ניתן להשתמש בכך כדי לעודד אכילה דרך היבטים של בריאות וכוח.
סיכום
הטיפול באנורקסיה דורש הבנה מעמיקה של אמונותיו הפנימיות של המטופל. במקום לכפות עליו אכילה, יש להבין את ההיגיון שעומד מאחורי ההימנעות ממנה וליצור שינוי מחשבתי הדרגתי. על ידי חשיפת הסיבות, החלשת הפחדים והגדלת היתרונות שבאכילה, ניתן לסייע לאדם לשנות את דפוסי החשיבה שלו ולצאת מהמעגל ההרסני של ההפרעה.
- הפרעות אכילה
- אנורקסיה ובולימיה
- דימוי עצמי וקבלה עצמית
- איך להתמודד עם פחדים?
- התמודדות עם הרגלים כפייתיים
ש: אנורקסיה.
אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה.
ש: איך מטפלים בזה.
אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת.
ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו.
אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש?
ש: לא חקרתי את זה.
אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות?
ש: איך מטפלים.
אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן אדם לאכול זה טוב אתה בדיכאון תאכל, משעמם לך תאכל לאכול זה טוב אחר כך נלחמים בלא לאכול יותר מדי אבל אצלה יש התניה הפוכה לאכול זה רע היא מחויב לה שלאכול זה רע. ככה אני מניח שכאילו אם זה קשה היא תגיד "אני אוכלת אני מרגישה שאני עומדת למות, לא יכולה להכניס את האוכל לגוף התחושה לא נעימה לי" לא יודע משהו כלשהו. מה שצריך לעשות זה כמובן לבדוק, קודם כל לבדוק לשאול אותה "תמיד היית ככה?" קודם כל להראות לה שזה לא מחויב.
איך מראים לה שזה לא מחויב? "מאיזה גיל התחלת להיות אנורקסית? אין בעיה שאת אנורקסית הכל בסדר בואי נבדוק אבל מה ההיגיון בזה כדי שנשכנע את ההורים שלך שזה בסדר שיתנו לך להמשיך להיות אנוקסית, אוקי איך זה התחיל מה היה, מה את מרגישה, למה את חושבת שעדיף להיות אנוקסית" קודם כל מזהים את המחויבים שלה. עכשיו כשהיא מספרת את הסיפור אז גם רואים איך זה נוצר ואז היא בעצם רואה שהיה תהליך של היווצרות שזה לא מחויב אלא שזה נוצר.
כשאומרים לו "איך הבעיה התחיל?" כשהוא מספר איך היא התחילה תוך כדי שהוא מספר איך היא התחילה הוא בעצם גם מבין שהיא לא תמיד הייתה, הוא גם מבין שזה משהו שעכשיו הוא בתוצאה של משהו שהתחיל לא שהוא נולד כזה. ואז מנסים להבין מה ההתנגדות שלה לאכול בגדול מה ההתנגדות, להגיד להורים תשאלו את הילדה למה את לא אוכלת, מה היא תגיד יש לך מושג כלשהו?
ש: אמרתי אני אשאל קודם כל.
אליעד: בגדול צריך לבדוק מה המחויבים כי היא מפחדת שאם היא תאכל ישנאו אותה כי אם היא תאכל היא תהיה לא בריאה, כי מה?
ש: היא בעיקר מפחדת מלהשמין היא הייתה כנראה מלאה.
אליעד: ואז הלכה לכיוון ההפוך למה היא כל כך מפחדת מזה אז זה דבר ראשון, דבר ראשון צריך למצוא את הסיבות שהיא לא רוצה לאכול ולהחליש אותן ולמצוא את הסיבות הפנימיות גם כן כי כנראה היא גם לא תחשוף את כל הסיבות צריך לחשוף את הסיבות הפנימיות ודבר נוסף אחר כך צריך להגדיל את הסיבות שהיא כן רוצה לאכול. צריך לגרום לה שבמוח שלה תיווצר התניה שהיתרונות שיוצאים לה מלאכול גדולים מהחסרונות שיוצאים לה מלאכול, שיתרונות שיוצאים לה מלאכול גדולים מהחסרונות שיוצאים לה מלאכול.
ואם שכנענו אותה שהיתרונות בלאכול גדולים מהחסרונות בלאכול והיא הבינה את זה וממשיכה להיות אנורקסית זה אומר שלא חשפנו את כל החסרונות שהיא חושבת שיש בלאכול, יש דברים שלא דיברנו עליהם או שלא פתרנו באמת את הבעיות שלה. זה מחויב במאה אחוז זה פשר העניין, הפשיטות זה כמו כל התנהגות טורדנית אחרת מה המחויב אבל אלא מה כשההורים רואים שהבת שלהם אנורקסית הם לא תמיד רואים את זה כאיזו מהות הם אומרים "טוב היא אנורקסית יש לה בעיה, כואב לה הרגל יש לה בעיה כואב לה הראש יש לה בעיה" אבל לראות את זה כמהות יש לה מחויב יש לה אמונה מאוד חזקה שיש לה כל מיני הנחות יסוד שאומרות לה שלאכול זה רע.
מה הנחות היסוד האלה אומרות למה לאכול זה רע, עכשיו אם באים אליה בקטע של "את חייבת לאכול" רוב הסיכויים לא יודע אם זה רוב הסיכויים, הרבה מאוד מקרים היא תתנגד ותגיד עוד יותר "אני לא רוצה לאכול לא משתפת פעולה, לא מדברת איתכם" אבל בהנחה שרוצים לעזור לה אז לא צריך לבוא מהקטע של "את חייבת לאכול" מהקטע של "אין בעיה שאת לא אוכלת אך אנחנו רוצים להבין למה, רוצים לדעת מה לכתוב במצבה מתה למען מה, רוצים לדעת למה מה ההיגיון אולי יש דרך לפתור לך את זה בדרך אחרת לדעת מה ההיגיון". מה שאני מנסה להגיד שזה לא לבוא בקטע של לשלול אותה, אם באים בקטע של לשלול אותה יהיה לה רע צריך לבוא בקטע של לנסות להכיל אותה.
ש: כמו הפרעה.
אליעד: נכון כמו בהרבה ווריאציות אחרות גם זה לא תמיד מחויב אבל בנושאים האלה זה ככה בדרך כלל, ואז הבן אדם יכול להיפתח "תראה אתה יודע את האמת כי אז כשאכלתי קרה לי ככה וככה ואז היה לי רע ככה וככה לכן החלטתי ללכת לצד השני" ואז גם אפשר להסביר את הקטע של "את צריכה לדעת לאהוב את עצמך בלי תנאים ואז מה אכפת לך שתאכלי, זה שאת רוצה לאכול", עכשיו מה האמת? שעוד פעם אם היא תאהב את עצמה בלי תנאים היא גם כן לא תצליח לאכול אז למה היא צריכה לאכול אבל "תאהבי את עצמך בלי תנאים" במובן של "לא אכפת לך מהנזקים שייגרמו לך גם אם תשמיני נגיד ותאכלי" אבל מצד שני "אל תאהבי את עצמך בלי תנאים ותאכלי".
ואם נחזור עוד פעם לאיזו שיחה קודם שדיברנו, למצוא את המחויבים שלה מה הדברים שהיא כן רוצה מה הדברים שכן מחויבים לה ובהם להשתמש כדי לתמרן אותה נגד המחויב שלה שלא לאכול. זה הסיפור הפשיטות מה שאתה צריך להגיד להורים צריך לנסות להבין את ההיגיון שלה במקום איך אנחנו יכולים לפתור את זה בא ננסה להבין את ההיגיון שלה, אנחנו לא מבינים את ההיגיון שלה טוב צריך להבין את ההיגיון שלה, מה לעשות ככה זה עובד. את הבנת? אוקי.
אליעד: מה איתה אנורקסיה מה איתה.
ש: איך מטפלים בזה.
אליעד: בחורה שרוצה להיראות כמוה ואז כל מה שהיא עושה אחרי שהיא אוכלת.
ש: ואז היא כאילו מפסיקה כמעט לאכול וכל הזמן יורדת במשקל יורדת ויורדת, לוקחים אותה לטיפולים ולזה ושוקלים אותה שוב עוד שבעים גרם ירדו.
אליעד: אוקי ולמה היא לא רוצה לאכול כי מה, איזה מחויב נכנס לה לראש?
ש: לא חקרתי את זה.
אליעד: אוקי אז מה השאלה באופן כללי מה לעשות?
ש: איך מטפלים.
אליעד: אז בגדול באופן יחסי נגיד שאנשים יש להם את ההתניה במוח שלאכול זה טוב כי ככה לימדו בן אדם לאכול זה טוב אתה בדיכאון תאכל, משעמם לך תאכל לאכול זה טוב אחר כך נלחמים בלא לאכול יותר מדי אבל אצלה יש התניה הפוכה לאכול זה רע היא מחויב לה שלאכול זה רע. ככה אני מניח שכאילו אם זה קשה היא תגיד "אני אוכלת אני מרגישה שאני עומדת למות, לא יכולה להכניס את האוכל לגוף התחושה לא נעימה לי" לא יודע משהו כלשהו. מה שצריך לעשות זה כמובן לבדוק, קודם כל לבדוק לשאול אותה "תמיד היית ככה?" קודם כל להראות לה שזה לא מחויב.
איך מראים לה שזה לא מחויב? "מאיזה גיל התחלת להיות אנורקסית? אין בעיה שאת אנורקסית הכל בסדר בואי נבדוק אבל מה ההיגיון בזה כדי שנשכנע את ההורים שלך שזה בסדר שיתנו לך להמשיך להיות אנוקסית, אוקי איך זה התחיל מה היה, מה את מרגישה, למה את חושבת שעדיף להיות אנוקסית" קודם כל מזהים את המחויבים שלה. עכשיו כשהיא מספרת את הסיפור אז גם רואים איך זה נוצר ואז היא בעצם רואה שהיה תהליך של היווצרות שזה לא מחויב אלא שזה נוצר.
כשאומרים לו "איך הבעיה התחיל?" כשהוא מספר איך היא התחילה תוך כדי שהוא מספר איך היא התחילה הוא בעצם גם מבין שהיא לא תמיד הייתה, הוא גם מבין שזה משהו שעכשיו הוא בתוצאה של משהו שהתחיל לא שהוא נולד כזה. ואז מנסים להבין מה ההתנגדות שלה לאכול בגדול מה ההתנגדות, להגיד להורים תשאלו את הילדה למה את לא אוכלת, מה היא תגיד יש לך מושג כלשהו?
ש: אמרתי אני אשאל קודם כל.
אליעד: בגדול צריך לבדוק מה המחויבים כי היא מפחדת שאם היא תאכל ישנאו אותה כי אם היא תאכל היא תהיה לא בריאה, כי מה?
ש: היא בעיקר מפחדת מלהשמין היא הייתה כנראה מלאה.
אליעד: ואז הלכה לכיוון ההפוך למה היא כל כך מפחדת מזה אז זה דבר ראשון, דבר ראשון צריך למצוא את הסיבות שהיא לא רוצה לאכול ולהחליש אותן ולמצוא את הסיבות הפנימיות גם כן כי כנראה היא גם לא תחשוף את כל הסיבות צריך לחשוף את הסיבות הפנימיות ודבר נוסף אחר כך צריך להגדיל את הסיבות שהיא כן רוצה לאכול. צריך לגרום לה שבמוח שלה תיווצר התניה שהיתרונות שיוצאים לה מלאכול גדולים מהחסרונות שיוצאים לה מלאכול, שיתרונות שיוצאים לה מלאכול גדולים מהחסרונות שיוצאים לה מלאכול.
ואם שכנענו אותה שהיתרונות בלאכול גדולים מהחסרונות בלאכול והיא הבינה את זה וממשיכה להיות אנורקסית זה אומר שלא חשפנו את כל החסרונות שהיא חושבת שיש בלאכול, יש דברים שלא דיברנו עליהם או שלא פתרנו באמת את הבעיות שלה. זה מחויב במאה אחוז זה פשר העניין, הפשיטות זה כמו כל התנהגות טורדנית אחרת מה המחויב אבל אלא מה כשההורים רואים שהבת שלהם אנורקסית הם לא תמיד רואים את זה כאיזו מהות הם אומרים "טוב היא אנורקסית יש לה בעיה, כואב לה הרגל יש לה בעיה כואב לה הראש יש לה בעיה" אבל לראות את זה כמהות יש לה מחויב יש לה אמונה מאוד חזקה שיש לה כל מיני הנחות יסוד שאומרות לה שלאכול זה רע.
מה הנחות היסוד האלה אומרות למה לאכול זה רע, עכשיו אם באים אליה בקטע של "את חייבת לאכול" רוב הסיכויים לא יודע אם זה רוב הסיכויים, הרבה מאוד מקרים היא תתנגד ותגיד עוד יותר "אני לא רוצה לאכול לא משתפת פעולה, לא מדברת איתכם" אבל בהנחה שרוצים לעזור לה אז לא צריך לבוא מהקטע של "את חייבת לאכול" מהקטע של "אין בעיה שאת לא אוכלת אך אנחנו רוצים להבין למה, רוצים לדעת מה לכתוב במצבה מתה למען מה, רוצים לדעת למה מה ההיגיון אולי יש דרך לפתור לך את זה בדרך אחרת לדעת מה ההיגיון". מה שאני מנסה להגיד שזה לא לבוא בקטע של לשלול אותה, אם באים בקטע של לשלול אותה יהיה לה רע צריך לבוא בקטע של לנסות להכיל אותה.
ש: כמו הפרעה.
אליעד: נכון כמו בהרבה ווריאציות אחרות גם זה לא תמיד מחויב אבל בנושאים האלה זה ככה בדרך כלל, ואז הבן אדם יכול להיפתח "תראה אתה יודע את האמת כי אז כשאכלתי קרה לי ככה וככה ואז היה לי רע ככה וככה לכן החלטתי ללכת לצד השני" ואז גם אפשר להסביר את הקטע של "את צריכה לדעת לאהוב את עצמך בלי תנאים ואז מה אכפת לך שתאכלי, זה שאת רוצה לאכול", עכשיו מה האמת? שעוד פעם אם היא תאהב את עצמה בלי תנאים היא גם כן לא תצליח לאכול אז למה היא צריכה לאכול אבל "תאהבי את עצמך בלי תנאים" במובן של "לא אכפת לך מהנזקים שייגרמו לך גם אם תשמיני נגיד ותאכלי" אבל מצד שני "אל תאהבי את עצמך בלי תנאים ותאכלי".
ואם נחזור עוד פעם לאיזו שיחה קודם שדיברנו, למצוא את המחויבים שלה מה הדברים שהיא כן רוצה מה הדברים שכן מחויבים לה ובהם להשתמש כדי לתמרן אותה נגד המחויב שלה שלא לאכול. זה הסיפור הפשיטות מה שאתה צריך להגיד להורים צריך לנסות להבין את ההיגיון שלה במקום איך אנחנו יכולים לפתור את זה בא ננסה להבין את ההיגיון שלה, אנחנו לא מבינים את ההיגיון שלה טוב צריך להבין את ההיגיון שלה, מה לעשות ככה זה עובד. את הבנת? אוקי.
050-3331-331