אם במקרה נפלת לגהנום ואתה מרגיש בצניחה חופשית אל תוך מעמקי הגיהנום, דע לך כי בקצה מחכה לך גן העדן האמיתי.
גיהנום / גן עדן = תחושה סובייקטיבית של האדם לגבי המציאות.
כל התיאורים הויזואליים על גיהנום / גן עדן, נועדו לצרכי המחשה בלבד.
הגהנום / גן עדן, מייצגים תחושה סובייקטיבית של האדם כלפי המציאות.
כל אדם שחי בעולם הזה, נמצא קצת בגהנום וקצת בגן עדן בו זמנית. הכל תלוי בעד כמה הוא מרוצה מהקיום שלו.
הבשורה הטובה היא: כי בכל קצה שאליו ילך האדם, מחכה לו שם גן העדן האמיתי.
ז"א גם מי שמרגיש בכל יום טוב יותר יחסית ליום הקודם, וגם מי שמרגיש בכל יום רע יותר יחסית ליום הקודם, שניהם בסופו של דבר יפגשו בגן העדן האמיתי, במקום שבו מרגישים אך ורק טוב אמיתי תמיד.
ההסבר:
מי שבכל יום מרגיש טוב יותר מאשר ביום הקודם, בסוף התהליך יגיע לגן עדן = לתחושת טוב תמידי.
אך גם מי שמרגיש בכל יום גרוע יותר מאשר ביום הקודם, גם הוא בסופו של דבר יגיע אל האושר בגן עדן. מדוע?
תשובה: כי אין רע מושלם. ז"א אי אפשר להרגיש רע בשלמות.
ונסביר: כאשר האדם בכל יום מרגיש רע יותר מאשר ביום הקודם, בסופו של התהליך הוא יגיע למצב שבו הוא תמיד מרגיש רע כלפי כל דבר.
במצב כזה: עדיין תהיה לו תקווה, הוא עדיין יקווה בליבו שיכול להיות טוב יותר, ולכן עדיין הוא לא ירגיש רע בשלמות.
כאשר האדם ימשיך לחקור, הוא יגלה שהתקווה לכך שיהיה טוב יותר מאשר מצבו כרגע, היא תקווה מיותרת, מאחר שכבר כרגע הכל טוב בשלמות.
באותו הרגע האדם יתייאש לגמרי מלרצות משהו אחר ממה שיש לו = אושר מוחלט.
הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא רוצה וחסר את מה שאין לו.
כאשר האדם מגיע לייאוש מוחלט, דהיינו, מבין שהמהות של המציאות היא אחת, וכי מצד האמת לעולם לא יכול להיות מצבו טוב יותר או פחות מאשר ברגע הזה, ממילא הוא מפסיק לחשוב על משהו שחסר לו...
גיהנום / גן עדן = תחושה סובייקטיבית של האדם לגבי המציאות.
כל התיאורים הויזואליים על גיהנום / גן עדן, נועדו לצרכי המחשה בלבד.
הגהנום / גן עדן, מייצגים תחושה סובייקטיבית של האדם כלפי המציאות.
כל אדם שחי בעולם הזה, נמצא קצת בגהנום וקצת בגן עדן בו זמנית. הכל תלוי בעד כמה הוא מרוצה מהקיום שלו.
הבשורה הטובה היא: כי בכל קצה שאליו ילך האדם, מחכה לו שם גן העדן האמיתי.
ז"א גם מי שמרגיש בכל יום טוב יותר יחסית ליום הקודם, וגם מי שמרגיש בכל יום רע יותר יחסית ליום הקודם, שניהם בסופו של דבר יפגשו בגן העדן האמיתי, במקום שבו מרגישים אך ורק טוב אמיתי תמיד.
ההסבר:
מי שבכל יום מרגיש טוב יותר מאשר ביום הקודם, בסוף התהליך יגיע לגן עדן = לתחושת טוב תמידי.
אך גם מי שמרגיש בכל יום גרוע יותר מאשר ביום הקודם, גם הוא בסופו של דבר יגיע אל האושר בגן עדן. מדוע?
תשובה: כי אין רע מושלם. ז"א אי אפשר להרגיש רע בשלמות.
ונסביר: כאשר האדם בכל יום מרגיש רע יותר מאשר ביום הקודם, בסופו של התהליך הוא יגיע למצב שבו הוא תמיד מרגיש רע כלפי כל דבר.
במצב כזה: עדיין תהיה לו תקווה, הוא עדיין יקווה בליבו שיכול להיות טוב יותר, ולכן עדיין הוא לא ירגיש רע בשלמות.
כאשר האדם ימשיך לחקור, הוא יגלה שהתקווה לכך שיהיה טוב יותר מאשר מצבו כרגע, היא תקווה מיותרת, מאחר שכבר כרגע הכל טוב בשלמות.
באותו הרגע האדם יתייאש לגמרי מלרצות משהו אחר ממה שיש לו = אושר מוחלט.
הסיבה שרע לאדם, היא רק משום שהוא רוצה וחסר את מה שאין לו.
כאשר האדם מגיע לייאוש מוחלט, דהיינו, מבין שהמהות של המציאות היא אחת, וכי מצד האמת לעולם לא יכול להיות מצבו טוב יותר או פחות מאשר ברגע הזה, ממילא הוא מפסיק לחשוב על משהו שחסר לו...
050-3331-331