... בחיים, מה רע בהצבת מטרות ויעדים אישיים? האם כדאי להציב מטרות לחיים? למה לא להציב מטרות בחיים? האם כדאי לדעת מה אני רוצה? אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי , הצבת יעדים אישיים, האם חשוב להציב מטרות? למה אין לי מטרות בחיים? האם כדאי לדעת בדיוק מה אני רוצה מעצמי? אליעד כהן מסביר בהרצאה כי לשאלה האם ...

... קיומית, אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי, אין לי מטרה בחיים, אני לא מצליח בחיים, אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי, אני לא מצליח להחליט כלום, אני לא עושה שום דבר עם עצמי, אני מבזבז את הזמן שלי, ...

... בחיים, איך נוצרים תסביכים? מהם חוקי המרדף אחרי הרצון? למה קשה לי בחיים? למה אני לא מסוגל להחליט? למה אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי? למה אני מבולבל בחיים? למה אני מרגיש אבוד? למה אין לי מושג מה אני רוצה לעשות עם עצמי? מהם התסביכים בחיים וכיצד הם נובעים מרצונות לא ממומשים? אחת הסיבות ...

... לעשות אם אין לי מושג מה אני רוצה מעצמי? מרגיש אבוד, לא יודע מה לעשות עם עצמי, איך לזרום עם החיים? איך לזרום עם ...

... טוב כשרע ולמה רע כשטוב, תקווה שיהיה טוב, למה אנשים אוהבים בעיות, גן עדן הוא גיהנום, גלעד שליט למה רע לאדם דווקא כשנהיה לו טוב? הרבה אנשים חושבים שרע להם כאשר הם נמצאים בבעיות או סובלים ... שונה. לדבריו, דווקא כאשר רע לך יש תקווה ויכולת לדמיין עתיד טוב יותר, ולכן אתה מרגיש טוב יותר מבחינה רגשית. האדם אומר לעצמו: ברגע שיהיה לי כסף, יהיה לי טוב, ברגע שאהיה בריא, יהיה לי טוב. התקווה והציפייה לכך שבעתיד יהיה טוב יותר הן אלו שנותנות תחושת אושר מסוימת גם במצבי סבל. המצב הזה מוביל לכך שהרבה אנשים, באופן בלתי מודע, אוהבים שיש להם בעיות או ... למה זה קורה? מפני שהבעיה מספקת להם משמעות והרגשה טובה דרך התקווה שהמצב ישתפר. הבעיה יוצרת אשליה נעימה שיום אחד האדם יצא מהמצב השלילי ויגיע אל האושר. מה קורה כאשר האדם מקבל את כל מה שרצה? אליעד מסביר את הנקודה הזו באמצעות ... שלו. כל חייו שמע שאם ישיג את מטרותיו , יהיה לו טוב, ולכן היה בפנטזיה שהאושר יגיע כשהוא יגיע למטרות שלו. אבל כאשר באמת השיג הכל, הוא חווה את התחושה הגרועה ביותר שהייתה לו בחיים, עד כדי כך שזה גרם לו להבין שהטוב לכאורה שאנשים שואפים אליו הוא אשליה. אותו מצב של ... לגן עדן, יהיה לי טוב. הפנטזיה והתקווה עוזרות לאדם להרגיש טוב יותר, גם כאשר בפועל הוא עדיין נמצא במצב קשה. אבל כאשר האדם מגיע לגן עדן, הוא מגלה את האמת הכואבת שגם שם אין באמת טוב מוחלט, שאין לאן ... שלהם היא שהבעיה עצמה מספקת להם תחושת משמעות. כשיש בעיה, האדם אומר לעצמו: בעתיד אני אצא מזה, ואז יהיה לי טוב. התחושה הזו של בעתיד יהיה טוב מעניקה משמעות ותקווה, והיא זאת שנותנת לאדם כוח להמשיך קדימה. אבל אם האדם יוצא מהבעיה, הוא מגלה שבעצם עדיין רע לו. התחושה הזו, שאין לאן לשאוף יותר, היא תחושת ריקנות שקשה מאוד לשאת. למה דווקא כשקיבלת הכל, אתה חווה תחושת ריקנות? הסיבה שאנשים חווים תחושת ריקנות דווקא כשהם משיגים את כל מה שרצו היא שהשאיפות והבעיות היו אלה שנתנו להם את תחושת המשמעות. כל עוד יש לך שאיפה או בעיה, אתה מתמלא באדרנלין של תקווה וציפייה לעתיד טוב יותר. ברגע שאתה משיג את כל מה שרצית, אין עוד למה לקוות, ואז האדם חווה תחושת ריקנות ואכזבה גדולה. כלומר, האושר האמיתי לכאורה שחשב שיגיע לעולם לא מגיע, וזהו אחד הגילויים הכי קשים שיש לאדם. מה הקשר של גלעד שליט לנושא הזה? בהקשר של גלעד שליט, ... לעתים מגלה שעדיין רע לו. זאת משום שהתקווה הטמונה בפנטזיה לחופש היא שלב זמני בלבד, וכאשר הוא מגיע לאותה נקודת חופש מבוקשת, הוא מתמודד עם אותו קושי ואותו כאב פנימי, ללא הפנטזיה של העתיד הטוב יותר. אליעד ... שינוי חיצוני לא יוכל לפתור את תחושת הריקנות או הסבל הפנימי שהוא חש. הפנטזיה לאושר בעתיד היא מה שגורם לאדם לחוש שטוב לו, וכאשר היא מסתיימת, הוא נותר עם המציאות הפנימית הקשה שלו. למה רע כשטוב? מדוע אנשים ... גן עדן הוא גיהנום? איך מתמודדים עם ריקנות פנימית? האם הפתרון החיצוני יוצר אושר? מדוע האדם מאוכזב כשהוא משיג את מטרותיו?

... כל תקווה, המהות של הטוב והרע, להתייאש, אין שום ייאוש, ייאוש מושלם, תקווה, תפישת הטוב והרע האם אפשר באמת להתייאש באופן מוחלט? הנושא המרכזי שאליעד כהן דן בו הוא מושג הייאוש המוחלט, ההבדל בין ייאוש חלקי לבין ... הוא למעשה אדם שאין עבורו משמעות לטוב ולרע יותר, מכיוון שכל האפשרויות גרועות באופן זהה לחלוטין. במצב כזה, האדם אינו מסוגל יותר לסבול, כי אין לו העדפה לשום דבר. הוא לא ... מאוכזב משום דבר. האם התקווה גורמת לסבל או לאושר? אליעד מסביר שההפך מייאוש הוא תקווה. מי שעדיין מחזיק בתקווה, מחזיק גם בתפיסה שיש טוב ויש רע, וממילא הוא סובל מכך שהוא לא נמצא במצב הטוב ביותר שהוא מדמיין. אם אדם באמת היה מיואש לחלוטין, לא הייתה לו שום תקווה לעתיד טוב יותר, ולכן לא היה סובל כלל, כי לא היה לו למה לצפות. כדי להבהיר זאת, אליעד נותן דוגמה נוספת: אדם שמתלונן שכואב לו הראש ומקווה שהכאב יעבור, למעשה לא התייאש לגמרי, כי הוא עדיין מחזיק בתקווה שמשהו ישתפר. אם הוא היה מיואש לגמרי, לא היה אכפת לו כלל מהכאב, כי בעיניו הכל כבר רע באותה מידה, ואין לו למה לצפות או לקוות. מה ההבדל בין ייאוש חלקי לייאוש מוחלט? ייאוש חלקי, לפי ההסבר של אליעד, הוא כאשר אדם מאבד אמונה בשינוי ספציפי אבל עדיין שומר על האמונה ... מאחר שהם תמיד יישארו עם תקווה כלשהי, ולו הקטנה ביותר, למצב טוב יותר. כדי להגיע לייאוש מוחלט באמת, האדם צריך לשנות את ההבנה שלו לגבי מהות הטוב והרע, כך שיבין שאין שום ... מוחלט? איך להיפטר מהתקווה? מה הקשר בין תקווה וסבל? האם יש טוב ורע באמת? למה אנחנו סובלים? האם אפשר להתייאש לחלוטין? איך להגיע לאדישות מוחלטת? ...

תקווה, מי שאין לו תקווה טוב לו, רע שנוצר מהרצון להרגיש טוב, איך הטוב יוצר רע מהי תקווה ולמה מי שאין לו תקווה טוב לו? אליעד כהן מסביר בהרצאה שלו על הקשר בין תקווה לבין תחושת הטוב והרע. הרעיון המרכזי הוא שמקור כל הסבל והתחושה השלילית שהאדם חווה, נובע מתוך הרצון להרגיש טוב יותר. אליעד מסביר, שלכאורה האדם חושב שהתקווה היא דבר חיובי, כי היא משקפת את האפשרות למשהו טוב יותר, אבל בפועל התקווה היא גם המקור לכאב ולסבל. איך זה עובד? האדם מרגיש רע, לא משום שקרה לו דבר רע באופן מוחלט, אלא בגלל שהוא רוצה מצב אחר, טוב יותר ממה שקיים אצלו כרגע. לדוגמה, אדם שמרגיש רע מכך שאין לו כסף, למעשה לא סובל רק בגלל היעדר הכסף, אלא בעיקר כי הוא מקווה וחושב שיכול להיות מצב טוב יותר בו יש לו כסף. כלומר, התקווה עצמה מייצרת את ההשוואה בין הרצוי לבין המצוי, וכתוצאה מכך נוצר הסבל. אליעד נותן דוגמה נוספת: נניח שיש אדם שנמצא בגן עדן, במצב שבו לכאורה הכל טוב ומושלם. גם במצב כזה, הוא עשוי לגלות שמשהו עדיין חסר לו. מדוע? כי תמיד קיימת בו התקווה למשהו טוב יותר, משהו אחר שעדיין אינו נמצא ברשותו. כלומר, גם גן עדן יכול להיות מקום של סבל, אם האדם אינו משחרר לחלוטין את התקווה למצב טוב יותר. איך נוצר רע מתוך הרצון להרגיש טוב? אליעד מסביר נקודה עמוקה נוספת: הרע קיים רק כאשר האדם רוצה משהו אחר. לא ניתן לחוות רע בלי שיש רצון למשהו טוב יותר. ... סובל כלל. לכן הרע נובע תמיד מתוך הרצון בטוב. לפי אליעד, כאשר האדם משתחרר לחלוטין מהתקווה ומגיע להבנה מוחלטת שאין מצב טוב יותר שיכול להיווצר, הוא מפסיק לחוות סבל. הסיבה לכך היא שאין לו כבר רצון אחר. למשל, אדם שחווה דיכאון קיצוני ומאמין בלב שלם ובמוחלטות שלא יהיה טוב יותר אף פעם, דווקא במצב כזה עשוי שלא לסבול, כי אין לו כבר פער בין המצוי לרצוי. הוא לא חושב שיכול להיות אחרת ולכן לא מרגיש חוסר. אך אליעד מבהיר שלא מדובר כאן בדיכאון רגיל, משום שאדם בדיכאון בדרך כלל כן ממשיך לקוות שמשהו ישתנה לטובה בעתיד, וזה בדיוק מה שממשיך להזין את הסבל שלו. הסבל נמשך כל עוד קיימת התקווה. האם ייתכן מצב של סבל בלי רצון למשהו טוב יותר? אליעד עונה על כך בשלילה חד - משמעית: לא ייתכן מצב של סבל בלי רצון למשהו טוב יותר. הסיבה לכך היא שהסבל אינו דבר עצמאי ... משווה בין המצב שלו לבין משהו שהוא מדמיין כטוב יותר. מה קורה כשמוותרים לחלוטין על התקווה? אליעד מדגיש שברגע שהאדם משתחרר לחלוטין מהתקווה, לא רק שהוא מפסיק לסבול, הוא גם עשוי לחוות שלווה אמיתית. זה לא מצב של ייאוש במובן הרגיל של המילה, כי ייאוש רגיל נוצר דווקא מתוך ההשוואה והתקווה שלא מתממשת. במצב של ויתור מוחלט על התקווה, האדם מפסיק לחפש שינויים, מפסיק להשוות, ומקבל את המציאות בדיוק כפי שהיא ללא שום צורך לשנות אותה. במצב הזה, הסבל פשוט לא יכול להיווצר, כי המקור היחיד לסבל הוא ההשוואה והרצון למשהו אחר. מהי הטעות של אנשים שחושבים שיש להם תקווה? אליעד מציין שרוב האנשים חושבים שהתקווה טובה להם, כי היא נותנת תחושה שיש עתיד טוב יותר שמחכה להם. אך הטעות היא שהם לא מבינים שהתקווה עצמה היא זו שגורמת לסבל שלהם ברגע הזה. התקווה יוצרת את הפער בין הרצוי למצוי, ומכאן נולד הרע. אם האדם באמת היה בטוח במאה אחוז שלא יהיה טוב יותר, לא היה שום סבל בחייו, כי הוא לא היה רוצה שום דבר אחר. הדוגמה לכך ... כי לא יהיה לו כבר שום רצון בלתי - ממומש. לסיכום, אליעד כהן טוען שהמקור לכל סבל הוא התקווה והרצון למשהו טוב יותר. הדרך להשתחרר מהסבל היא להבין לעומק את המנגנון הזה ולהגיע למצב של קבלת המציאות ללא תנאי. מהי תקווה? איך להפסיק לסבול? האם תקווה היא דבר טוב? למה האדם סובל? מה הקשר בין טוב לרע? איך להשיג שלווה אמיתית? האם אפשר לסבול בלי רצון למשהו אחר? ...

... תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל - איך למה ומדוע? ומצד האמת אין שום תקווה בעולם כלל, אבל אין גם שום ייאוש בעולם כלל, כי הכל טוב והכל אחד. וכאשר הכל אחד, אין להיכן להגיע ואין ממה להתייאש ואין למה לקוות, כי הכל כבר טוב בשלמות מוחלטת שאין שלמות אחריה. וגם בעולם שלנו של הנפרדות, שבו התכלית והמטרה רחוקה מהאדם, גם בו יש תקווה, ואין שום יאוש בעולם כלל. משום, שתמיד יש תקווה, והיא האמת. כי כאשר האדם מנסה להתקרב אל התכלית הטובה, הוא רואה כמה הוא רחוק ממנה. כי עצם הרצון להתקרב אליה, מרחיק את האדם ממנה. כי האדם כבר נמצא ... מצד האמת הוא תמיד כבר נמצא בה, ומצד האחדות, הוא לעולם לא מתרחק ממנה, בכל מקרה. ועל האדם לדעת, שיש תקווה ושאין שום ייאוש בעולם כלל. וכאשר האדם רואה שהוא מוקף מכל הצדדים בחושך ואפילה, והאדם מרגיש שהוא חנוק לגמרי מכל הצדדים, והאדם מאבד תקווה לגמרי, על האדם לדעת שעדיין יש תקווה. כי לפעמים כאשר האדם מתבונן היטב סביבו, הוא רואה, שתמיד הטוב רחוק ממנו. משום שבשום דבר בעולם אין שלמות, והכל רע עם חיסרון תמיד. והאדם לעולם לא מגיע ... וכאשר האדם מתבונן בדבר הזה, אז הוא רואה את החושך והאפילה שבהם הוא נמצא. ואז על האדם לדעת, כי יש תקווה ואין שום ייאוש בעולם כלל. והתקווה היחידה של האדם, היא האמת, שהיא מוציאה את האדם מכל מבוי סתום ומכל גיהנום, ישירות אל גן העדן עלי אדמות, בלי לשנות שום דבר בחיצוניות של האדם, מלבד ...

... חשיבה אופטימית חשיבה חיובית שמחה תקווה - מהי מהותן? השורש של החשיבה האופטימית ושל החשיבה החיובית הוא השכל. אופטימיות = האמונה שהכל לטובה ושהכל יתהפך לטובה. מהו רע? ...

... חשיבה, ייאוש ועצבות, אובדן תקווה , לצאת ממשבר נפשי, הרגלי חשיבה, מבוי סתום, שינוי חשיבתי ובו יתבאר מה צריך האדם לעשות, כאשר הוא חווה שהוא הגיע למבוי סתום? כי לפעמים האדם מגיע למשבר ... ממש. כי לפעמים עוד יש לאדם תחושה של תקווה כלשהי, שאם הוא ישיג דבר כזה או אחר, אז יהיה לו טוב. ולפעמים האדם מגיע למשבר ככ גדול, עד שנראה לו שכאילו כבר אבדה תקווה. וכאן יתבאר, כיצד האדם צריך לנהוג, כאשר הוא מגיע למשבר בחיים ושנראה לו שהוא איבד תקווה? ונחדד: כי אף אחד לא באמת חווה בשלמות שהוא איבד כל תקווה. כי האדם מרגיש רע, רק בגלל שיש לו תקווה. כי התקווה, גורמת לכך שהאדם ירצה לשנות את המציאות. ובלי שום תקווה , האדם לא רוצה לשנות את המציאות, ואז ממילא כבר לא רע לו. ובכל מקרה, האדם תמיד חושב שעוד יש לו תקווה. וגם אם הוא לא מודה בכך, הרי שבתת המודע של האדם, הוא חושב שיש לו תקווה. והסיבה שהאדם תמיד חושב שיש לו תקווה, היא משום, שבאמת מצד האמת, תמיד יש תקווה. ולמה? כי הסבל, הוא לא מחויב אלא רק אפשרי. כי האדם שרע לו, נדמה לו לפעמים, כאילו מחויב המציאות שיהיה לו רע. והוא לא מבין, שזה שרע לו, זאת רק אפשרות ... מקרה, כאשר האדם מגיע למצב של איבוד תקווה, על האדם לנסות לגלות, מהו הדבר שבו הוא ככ נאחז, עד כדי כך שהוא מרגיש שהוא מאבד תקווה. כי יש בתוך האדם איזה דבר, שהאדם אוחז בו ונצמד אליו. והאדם לא חייב להיצמד אליו, אבל הוא בכל זאת נצמד לאותו הדבר שבתוכו. והדבר הזה גורם לאדם להגיע למצב של ייאוש עמוק ושל איבוד תקווה. והדבר הזה גורם לכך, שהאדם חווה שאין לו תקווה, והוא מרגיש שהוא הגיע למצב של מבוי סתום, בלי שום תקווה. והדבר הזה שהאדם אוחז בו, הוא ככ מחובר לאדם, עד שהאדם כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי אותו הדבר שבו הוא אוחז. ולכן האדם חושב שאין לו תקווה. כי הוא כמעט ולא מסוגל לדמיין את עצמו, בלי צורת החשיבה שלו, שמובילה אותו לתחושה של מבוי סתום. ואעפכ בתת המודע של האדם, האדם יודע את האמת. שהוא לא ... לתחושה של יאוש ועצבות, ושהאדם יהיה בדיכאון עמוק וכולי, זאת צורת החשיבה שלו. כי האדם רגיל לחשוב בצורה מסוימת כל חייו. ויש לאדם קיבעון מחשבתי והרגלי חשיבה שהוא נצמד אליהם, ולא מטיל בהם ספק. ... בפרט משבר נפשי שבו נראה לאדם שאין לו תקווה, עליו לעשות שינוי חשיבה. שפירושו, לגלות כיצד הוא רגיל לחשוב. ולבדוק, האם זו אכן צורת החשיבה המחויבת. דהיינו, האם אני מוכרח לחשוב בצורה כלשהי, או ...