האם אפשר ליהנות בלי לסבול?

ההרצאה של אליעד כהן עוסקת בקשר ההכרחי בין טוב לרע, בין סבל להנאה, ובחוסר היכולת לחוות אושר ללא סבל ולהפך. לפי אליעד, אי אפשר באמת לחוות אושר ללא קיומו של סבל ולהפך, מכיוון שהם משלימים זה את זה. לדבריו, כל תחושה של אושר שאנחנו מרגישים תלויה באופן ישיר בתחושה של סבל שהרגשנו קודם, ולהפך. אם אדם נהנה ממשהו באופן משמעותי, זה רק מפני שלפני כן הוא סבל מחיסרון בתחום הזה. אם לא היה סובל לפני כן, הוא לא היה חווה את אותו האושר.

לדוגמה, כאשר אדם נמצא בעבודה וסובל מכך שהוא לא בבית, תחושת הסבל נוצרת בגלל הרצון להיות בבית. הסיבה שהאדם לא נהנה מעצם השהות בעבודה היא משום שבאותו זמן הוא רוצה להיות במקום אחר - למשל בבית, או בחופשה במלון. אולם, אם באותה נקודת זמן לא היה קיים רצון חלופי כזה, אותו אדם לא היה סובל.

מדוע יש הבדל בעוצמת הסבל בין אנשים?

אליעד מדגים את ההבדלים בין עוצמות הסבל בעזרת דוגמא מעולם העבודה: שני אנשים יכולים להיות בעבודה, אבל כל אחד מהם יחווה סבל שונה. אחד מהם יסבול מאוד, משום שהוא יודע שמחכה לו בבית משהו לא נעים, כמו ויכוח עם אשתו או משימות בלתי נעימות. לעומת זאת, אדם אחר ייתכן וייהנה יחסית, כי הוא יודע שבבית מחכה לו משהו חיובי - כמו מנוחה או ארוחה טובה. הסבל וההנאה אינם תלויים רק במה שקורה באותו רגע, אלא בעיקר במחשבות על העתיד או בעבר, שהאדם מביא עמו אל הרגע הנוכחי.

אליעד מדגים את העניין דרך מצב של אדם שאינו מצליח לישון בלילה. אדם שגר בסביבה רגועה יהיה מתוסכל אם לפתע יהיה רעש חריג בלילה, מכיוון שהוא התרגל לשקט. לעומתו, אדם שגר בעיר רועשת כמו תל אביב או שדרות התרגל לרעש, ולכן רעש נוסף בלילה פחות מפריע לו. כך, מידת הסבל היא יחסית לניסיון העבר ולציפיות שלנו לגבי המצב הנוכחי.

איך המחשבות יוצרות סבל והנאה?

לפי אליעד, בכל פעם שאנחנו חושבים "זה טוב" או "זה רע", אנחנו למעשה יוצרים לעצמנו סבל עתידי או הנאה עתידית. למשל, כשאנחנו אומרים שתמונה היא יפה, אנחנו באופן לא מודע יוצרים סבל עתידי למקרה שבעתיד נראה תמונה שלא תהיה יפה כמוה. ההנאה מדבר כלשהו יוצרת ציפייה לחוות שוב את אותה הנאה, וכשהיא לא מתממשת, נוצר סבל.

באופן דומה, כשאנחנו אומרים על דבר שהוא לא יפה, באופן אוטומטי נוצרת אצלנו מחשבה שאולי יכול להיות אחרת - כלומר, שאולי בעתיד נראה משהו יפה יותר. באופן הזה נוצר פוטנציאל לאושר. כלומר, האושר והסבל קשורים זה בזה באופן הדוק והם נובעים מהשוואה בלתי פוסקת בין המצב הנוכחי שלנו למצבים אחרים - טובים או רעים יותר.

האם ניתן לחיות בלי הגדרות של טוב ורע?

אליעד מסביר שטכנית, אדם יכול לנסות לאמץ גישה נייטרלית ולראות דברים ללא הגדרה של טוב ורע, ולכאורה זה יכול להפחית את הסבל, אך גם את ההנאה. עם זאת, הוא מזהיר שגישה כזו של "לא טוב ולא רע" עלולה גם לגרום לאדם לתחושת ריקנות, מכיוון שאם הוא לא מגדיר שום דבר כטוב או רע, הוא עלול לאבד עניין ומשמעות בחיים. אליעד מציין כי גם ההחלטה לא להגדיר דברים כ"טוב או רע" היא בעצמה סוג של הגדרה, ושאם לא מגדירים שום דבר, אז גם חוסר ההגדרה הוא לא טוב ולא רע. מכאן, שלבסוף האדם עלול למצוא עצמו במעין מצב של שוויון מוחלט, שבו הוא לא נהנה ולא סובל, מה שעלול להוביל לשעמום או לריקנות קיומית.

האם אפשר להפריד את הטוב מהרע?

לדברי אליעד כהן, ניסיון להפריד את הטוב מהרע לחלוטין אינו אפשרי בפועל, משום ששני אלה תלויים זה בזה. הוא מסביר זאת באמצעות דוגמאות מהחיים - לדוגמה, אדם שמתלונן על כך שהוא לא מרוויח מספיק כסף בעצם...