למה אנשים עושים דברים שגורמים להם להרגיש רע?

אליעד כהן פותח את השיחה בשאלה מרכזית: מדוע אנשים מבצעים פעולות, שלמרות שבבירור הן גורמות להם להרגיש רע, הם עדיין ממשיכים לעשות אותן? כדי להבין זאת לעומק, אליעד מבהיר תחילה עיקרון בסיסי: באופן כללי, אנשים עושים דברים כי הם חושבים שזה יעשה להם יותר טוב מאשר רע. אם פעולה מסוימת נתפסת בעיני האדם כ - 51 אחוז טובה ו - 49 אחוז רעה, האדם עדיין יבחר לעשות אותה משום שהטוב הנתפס גדול מהרעה הנתפסת.

אליעד מדגיש כאן נקודה חשובה: אין משמעות לכך שהפעולה באמת טובה יותר באופן אובייקטיבי, החשיבות היא כיצד האדם תופס את הפעולה באותו רגע נתון שבו הוא מחליט לפעול. למשל, אדם שמתגייס לצבא ועושה זאת מתוך החלטה שזה הדבר הטוב ביותר עבורו, ייתכן שלאחר זמן מה הוא ירגיש אחרת, ויחשוב שההחלטה הזו הביאה לו יותר רע מטוב. אבל ברגע הבחירה עצמה, האדם היה משוכנע שזה הדבר הנכון עבורו.

מהו המנגנון הפסיכולוגי שגורם לפעולות שליליות?

כדי לנתח זאת, אליעד מציע לבדוק מה האדם חשב לפני שביצע את הפעולה. כלומר, כאשר אדם עושה דבר שגורם לו לסבל, חשוב לשאול מה הוא האמין באותו רגע לגבי התוצאה האפשרית של הפעולה. גם אם הפעולה נראית חסרת היגיון בדיעבד, האדם פעל מתוך ההנחה שבאותו רגע ספציפי, זו הפעולה הטובה ביותר עבורו.

אליעד נותן דוגמה ברורה: אדם מבצע פעולה אובססיבית או טורדנית, כמו לחשוב מחשבה שמטרידה אותו שוב ושוב. לכאורה, פעולה זו גורמת סבל מתמשך, אך אליעד מסביר שאפילו במקרה כזה, האדם חושב שבאותו רגע הפעולה הזו מיטיבה איתו בצורה כלשהי. האדם אולי מאמין שהמחשבה הטורדנית מגנה עליו מפני סכנה כלשהי, או שהיא מבטיחה לו שליטה במצב בלתי נשלט. ולכן, למרות שהמחשבה כואבת, האדם חוזר אליה מתוך תפיסה שהיא עדיפה על אלטרנטיבה אחרת שעלולה להיות גרועה יותר עבורו.

האם תמיד אנשים פועלים מתוך רצון להרגיש טוב?

אליעד מבהיר שיש הבחנה בין מחשבות לבין פעולות ממשיות. הוא מסביר שמחשבות אינן תמיד נתפסות כבחירה ישירה. אדם לעיתים לא מרגיש שהוא בוחר את מחשבותיו, אלא שהן מופיעות ללא שליטה. אך כאשר מדובר בפעולה ממשית, האדם תמיד יפעל מתוך בחירה מודעת או לא מודעת, בהתאם למה שהוא מאמין שיהיה עבורו טוב יותר.

כדי להמחיש זאת, אליעד מתאר מצב שבו אדם חושב מחשבה שלילית חוזרת, ולמרות שהוא מבין באופן שכלי שזו מחשבה לא מחויבת ולא נכונה, הוא עדיין ממשיך לחשוב אותה. מה שחשוב להבין הוא למה, למרות ההבנה השכלית, המחשבה ממשיכה להופיע. אחת האפשרויות שאליעד מציג היא שהאדם מאמין, באופן לא מודע, שהמחשבה השלילית הזו מועילה לו במידה כלשהי. למשל, המחשבה הטורדנית יכולה להיתפס ככזו שמכינה אותו לאסון או משמרת אותו במצב של דריכות.

אליעד מציע מספר אפשרויות להסביר מדוע האדם ממשיך במחשבה הטורדנית:

• האדם אינו באמת מאמין להוכחה שהמחשבה שלו אינה נכונה או מחויבת.
• האדם חושב את המחשבה באופן לא מודע, ללא שליטה.
• האדם נהנה או מוצא תועלת כלשהי בעצם החוויה של המחשבה השלילית.
• האדם בוחר להמשיך לחשוב את המחשבה הטורדנית למרות הכאב, משום שהחלופה נתפסת בעיניו כגרועה יותר.

איך לזהות למה אנשים בוחרים להמשיך בהרגלים שליליים?

אליעד מדגיש שכדי להבין באמת מדוע אדם ממשיך בפעולה או במחשבה שגורמת לו סבל, חייבים לנתח את המניע שמאחורי הפעולה, את האמונה שיש לו לגבי מה יקרה לו אם הוא יפסיק, ואת התועלת שהוא מייחס להמשך הפעולה. כל הרגל או פעולה שנראית חסרת היגיון, תמיד מושרשת בתפיסת תועלת אישית, אפילו אם זו תועלת לא מודעת או נסתרת.

לבסוף, אליעד מבהיר את החשיבות של ההבנה שהאדם תמיד, במודע או שלא במודע, עושה את מה שנראה לו באותו רגע כטוב יותר מהאלטרנטיבה. ולכן, הדרך לשינוי אמיתי היא להבין לעומק את התועלת הנסתרת שהאדם מקבל מהרגל שלילי, ומתוך כך לשנות את תפיסת התועלת הזו, ולהציע לעצמו אלטרנטיבות טובות יותר שייתפסו ככדאיות יותר בזמן הבחירה עצמה.