מדוע כדאי לפתח את השכל ולשאוף לשלמות בכל פעולה?

אנשים רבים שואלים את עצמם למה בכלל כדאי לפתח את השכל או לשאוף להיות יותר חכם ויעיל. לפי אליעד כהן, הסיבה העיקרית היא שככל שיש לך יותר שכל, כך קל לך יותר להשיג את כל מה שאתה רוצה. אם תפתח את החשיבה שלך ותהיה חכם יותר, כל מטרה שתהיה לך בחיים תושג מהר יותר, ביעילות גדולה יותר ובפחות סבל. בנוסף, כשיהיה לך שכל מפותח, אם תגלה שיש מטרה שאי אפשר להשיג, תבין זאת מיד ולא תסבול בניסיונות כושלים להשיג אותה. במילים אחרות, פיתוח השכל הוא המפתח לחיים טובים, יעילים ומספקים יותר.

איך אפשר להשתמש בפעולות יומיומיות פשוטות כדי לפתח את השכל?

הדרך הטובה ביותר לפתח את השכל, לפי אליעד, היא לקחת כל פעולה רגילה ויומיומית ולהפוך אותה לתרגיל לפיתוח החשיבה. כל דבר פשוט שאתה עושה, כמו להכין חביתה, לשטוף ידיים, לקשור שרוכים או לנהוג ברכב, יכול להפוך לאמצעי לפיתוח השכל. הפעולה עצמה לא חשובה, אלא הדרך שבה אתה ניגש אליה. אם תיגש לכל פעולה מתוך מחשבה מודעת, ותחפש כיצד אפשר לעשות אותה טוב יותר, חכם יותר, מהיר יותר או ביעילות רבה יותר, השכל שלך יתפתח במהירות ובצורה משמעותית.

איך פעולה פשוטה כמו הכנת חביתה יכולה לפתח את השכל?

אליעד מסביר זאת באמצעות הדוגמה של הכנת חביתה. רוב האנשים מכינים חביתה באופן אוטומטי בלי לחשוב הרבה, אבל אם תיקח דף ותרשום עליו את המטרה שלך ("להכין חביתה"), ותפרט את הדרך שבה אתה משיג אותה, תגלה הזדמנות נהדרת לפיתוח שכל:

לדוגמה:

• לקחת שתי ביצים מהמקרר.
• לשבור את הביצים לכוס.
• לערבב את הביצים.
• להדליק את המחבת.
• לשפוך את הביצים למחבת ולערבב.
• להוציא ולאכול.

אחרי שרשמת את הדרך הזו, אתה מתחיל לשאול את עצמך שאלות: האם הדרך הזו היא הכי טובה שיש? אולי כדאי להדליק את המחבת לפני שבירת הביצים? אולי יש סדר פעולות יעיל יותר? אולי כדאי לערבב את הביצים בתוך המחבת ולא בכוס? עצם השאלות האלו יוצרות תהליך של חשיבה מתקדמת יותר ומפתחות את השכל.

כיצד לשפר את החשיבה דרך פירוק הפעולות לתת - מטרות ותהליכים?

אליעד מסביר שכל שלב בתהליך הכנת החביתה הוא למעשה מטרה בפני עצמה. לדוגמה, לקחת שתי ביצים מהמקרר זו פעולה שיכולה להפוך למטרה בפני עצמה. אפשר לשאול: איך הכי נכון לקחת את הביצים? האם לאחסן אותן במדף מסוים כדי לחסוך זמן? כיצד בדיוק לפתוח את המקרר? בכל פעם שאתה מפרק שלב לפעולות משנה, השכל מתפתח אפילו יותר:

• איך בדיוק לשבור את הביצים?
• באיזה כלי הכי יעיל לערבב אותן?
• איך בדיוק להדליק את האש?
• איך בדיוק לשפוך את הביצים למחבת?

כל פעולה קטנה הופכת להזדמנות לחשיבה עמוקה והתייעלות נוספת, וכך אתה ממשיך לפתח את המחשבה.

למה לא כדאי להיות ממוקד מטרה אלא ממוקד מאמץ וחשיבה?

הרוב הגדול של האנשים מנסה להשיג מטרות כמה שיותר מהר ולסיים את המשימות במהירות. אבל לפי אליעד, אם אתה באמת רוצה לפתח את השכל, אתה לא צריך לחשוב על "להיפטר" מהמשימה, אלא דווקא על "איך לעשות אותה הכי נכון בעולם". נכון, זה מאט את הביצוע וגורם לך להתעכב יותר, אבל זו בדיוק הנקודה: המטרה האמיתית שלך היא לפתח את השכל, לא רק לסיים את המשימה.

אליעד נותן דוגמה של אימון שרירים בחדר הכושר: אדם שרוצה לפתח שרירים לא מנסה רק "לסמן וי" על התרגיל, אלא מתמקד באיך לבצע כל חזרה לאט, מדויק, עם שליטה מלאה. בדיוק אותו הדבר בפיתוח השכל: אם תתמקד בחשיבה עצמה, תגיע לתוצאות טובות יותר בהרבה מאשר מי שרק רוצה להשיג מטרות בלי לחשוב.

מהן הבשורות הרעה והטובה בשיטה הזו?

אליעד אומר שיש בשורה רעה ובשורה טובה.

הבשורה הרעה היא שהגישה הזאת של פיתוח שכל תגרום לך לעשות דברים לאט יותר, כי אתה תתמקד בבדיקת הדרך המושלמת במקום במהירות הביצוע.

הבשורה הטובה היא שאם באמת תתמקד בלפתח את השכל שלך, לטווח הארוך אתה תהיה חכם יותר משמעותית, ותוכל להשיג את כל המטרות שלך מהר יותר, בצורה יותר מדויקת ואפילו להגיע לרמה שבה אתה ממלא את רצונך ב - 100% וללא הגבלה.

כיצד יישום החשיבה הזו ביום - יום יהפוך אותך לגאון אמיתי?

אליעד ממליץ לא להסתפק רק במטרות גדולות, אלא ליישם את העיקרון של "האם יש דרך טובה יותר?" בכל פעולה פשוטה במהלך היום. אפילו סידור האייקונים בפלאפון או קיפול בגדים בארון הופכים להזדמנות לפיתוח השכל.

הוא ממליץ לקחת כל פעולה, לפרק אותה לתת - פעולות, ולבחון איך אפשר לעשות כל חלק יותר טוב, יותר חכם ויותר יעיל.

האם יש גבול לבדיקה הזו של "הדרך הכי טובה"?

לפי אליעד, השכל מתפתח דווקא כשאתה לא מפסיק לבדוק דרכים חדשות. גם אם מצאת את "הדרך הכי טובה", תמיד כדאי לחפש דרך אחרת ואולי לגלות משהו אפילו טוב יותר. אבל הוא מציין שלא חייבים להישאר תקועים על אותו נושא כל הזמן. אם מיצית תחום מסוים, פשוט תעבור לנושא אחר ותחקור אותו באותה צורה.

לסיכום, לפי אליעד כהן, הדרך להיות גאון, לפתח את השכל, ולחיות חיים טובים ויעילים יותר, היא להשתמש בכל פעולה יומיומית כתירוץ לחשיבה מעמיקה. לשאול תמיד: "האם אפשר לעשות את זה טוב יותר?" זו הדרך לפיתוח יכולות חשיבה, שכל מפותח, והצלחה בכל התחומים.

מהי הסיבה לרצות יותר שכל בראש?

בן אדם עשוי לשאול מדוע בכלל הוא רוצה יותר שכל בראש. אם יהיה לו יותר שכל בראש, כל מה שהוא ירצה, במידה שיש אפשרות להשיג אותו, הוא יוכל להשיג בקלות רבה יותר. ואם יתברר שיש דבר שאי אפשר להשיג אותו, הוא יבין זאת ולא ינסה סתם, מה שיחסוך ממנו סבל ותסכול. לכן, כשיש יותר שכל, אפשר להשיג את כל המטרות שיכולות להתממש, ולהימנע מלרדוף אחרי מטרות בלתי אפשריות. לא נרחיב כאן יותר מדי על השאלה למה כדאי שתהיה יותר שכל, אך בהנחה שמישהו רוצה לפתח את השכל שלו, מגיעה השאלה: מה בדיוק לעשות כדי להגדיל את השכל?

מהן העצות ואיך כל פעולה יכולה לפתח את השכל?

יש הרבה עצות כדי לפתח את השכל. אחת מהן היא עצה שבה משתמשים בכל פעולה יומיומית, ולכל פעולה כזו מתייחסים כאל הזדמנות לפתח את המחשבה. במשך היום כל אדם פועל מתוך מטרות ורצונות. הוא מבצע פעולות שונות כדי להגשים את מטרותיו. למשל, אדם שרוצה להכין לעצמו חביתה. הוא ניגש למטבח, לוקח ביצים, מדליק את האש, שופך את הביצים למחבת, מערבב, מחכה שזה יתבשל ומוציא לצלחת. פעולה פשוטה. מי שלא יודע להכין חביתה, יכול לחפש בגוגל ולגלות איך עושים זאת. אבל כאן טמון הרעיון: אם מבצעים כל פעולה בצורה שונה ומודעת, אפשר לפתח את השכל. אפילו דבר פשוט כמו שטיפת ידיים, קשירת שרוכים, נהיגה ברכב או כל פעולה אחרת, אפשר לעשות באופן שונה ולקבל מכך תועלת לפיתוח המחשבה.

כיצד ניתן להפיק יותר שכל מהכנת חביתה?

כדי להשתמש בפעולה היומיומית הזו לפיתוח השכל, אפשר לרשום על דף את המטרה ואת הדרך:

• המטרה: להכין חביתה.
• הדרך: לפרט את כל השלבים שבהם נוקטים לצורך הכנת החביתה.

לדוגמה, כותבים: "אני לוקח שתי ביצים, שובר אותן לתוך כוס, מערבב, מחמם מחבת, שופך את הביצים, מערבב אותן במחבת ומחכה עד שהחביתה מוכנה, ואז מוציא ואוכל."

ברגע שרושמים את השלבים, אפשר לשאול: האם יש דרך אחרת או סדר אחר לבצע את הפעולה? אולי קודם להדליק את האש ואז לשבור את הביצים? אולי יש דרך לערבב אחרת או להשתמש בכלים אחרים? עצם החיפוש אחר דרכים נוספות כבר מפתח את השכל, כי מחפשים תהליך שונה או שיפור של התהליך הקיים.

איך מגלים דרכים נוספות ומפתחים את השכל?

כאן נכנסת שאלת המפתח: האם הדרך שבה פועלים היא הדרך הכי טובה בעולם? האם אפשר לבצע את הפעולה בדרך יעילה יותר, בריאה יותר, חסכונית יותר בזמן, או שתוציא חביתה טעימה יותר? ברגע ששואלים את השאלה הזו באופן תמידי - "האם יש דרך טובה יותר?" - נוצרת התפתחות שכלית.

אדם לא מסתפק בידיעה שהוא יכול לבצע את הפעולה בהצלחה, אלא בוחן האם אפשר לצמצם מאמץ, לקצר זמנים, לשפר את התוצאה או את איכות הביצוע. כל בחינה כזו מחדדת את המחשבה ומעודדת פיתוח שכל.

מדוע לבדוק אם זו הדרך הטובה ביותר?

אדם יכול לרצות רק לסיים את הפעולה ולהיפטר ממנה, כמו שיכול לקרות עם כל משימה יומיומית. אבל אם הוא שואל את עצמו: "אולי קיימת דרך אחרת טובה יותר להשיג את המטרה שלי?", הוא מעמיק את יכולת החשיבה. הוא בודק יתרונות וחסרונות בכל דרך, והופך את פעולת שגרת היומיום לחידת היגיון שמפתחת לו את הראש. כך קורה לא רק עם הכנת חביתה, אלא גם עם הליכה לסופר, עם הדרך שבה נכנסים לרכב, עם האופן שבו מקפלים בגדים, או אפילו האופן שבו קמים מהמיטה בבוקר.

כיצד לפרק את התהליך לתת - שלבים?

אפשר לבחון את השלבים של המשימה הגדולה ולפרק כל שלב למטרות ופעולות נוספות. לדוגמה, בהכנת חביתה:

• לקחת שתי ביצים מהמקרר (איך בדיוק לוקחים אותן? איך פותחים את המקרר? איפה מניחים אותן?).
• לשבור את הביצים (איך אוחזים אותן? באיזה אופן שוברים?).
• לערבב בכוס (האם משתמשים בכף או מזלג? האם עושים זאת בכוס או אולי במחבת או בצלחת?).
• לחמם את המחבת (האם להדליק את האש קודם או אחרי שבירת הביצים?).
• לשפוך את הביצים למחבת (באיזה סדר? האם מערבבים במחבת או ממשיכים לערבב קודם בכוס?).
• להוציא לצלחת (איך, באיזו צורה, האם מתבלים קודם או לא?).

כל שלב נוסף מתפרק בתורו לעוד תת - פעולות, וכך כל שלב הופך למטרה קטנה שעומדת בפני עצמה. כל זמן שחוקרים כל שלב לעומק ושואלים כיצד לבצע אותו טוב יותר, כך מחדדים יותר את השכל.

איך להתייחס לכל פעולה פשוטה כהזדמנות לפתח שכל?

צריך לזכור שכל משימה קטנה יכולה להפוך לתרגיל חשיבה. אפילו לקום מהמיטה: יש שיטות שאנשים מסבירים על "איך נכון להתגלגל על הצד", "איך נכון להרים את הגוף", "איך להפעיל נכון את השרירים". גם פתיחת דלת, נהיגה, סידור אפליקציות בטלפון - כל אלו יכולים להיחקר ולהתבצע באופן אופטימלי יותר. ברגע שמוכנים לעצור ולשאול "האם אני יכול לשפר את הפעולה הזו ולהפוך אותה ליעילה או מתוחכמת יותר?", מיד משתמשים במוח ומפתחים את יכולת החשיבה.

האם עלינו להיות ממוקדי מטרה או ממוקדי מאמץ?

מי שממוקד רק בהשגת המטרה, ינסה לעשות הכל כמה שיותר מהר וכמה שיותר בקלות. הוא לא יתעכב על שאלה האם יש דרך טובה יותר, כי הוא רוצה "להיפטר מהמשימה". לעומת זאת, אם המטרה היא לפתח את השכל, אז דווקא מתעכבים, בודקים, משווים אפשרויות, לוקחים את הזמן, מתמקדים באיכות הביצוע, ובעצם מעניקים מחשבה מעמיקה לכל פעולה. כך מרוויחים פעמיים: גם מתרגלים את המוח וגם לומדים את הדרך הטובה ביותר להשיג את אותה מטרה, מה שבסופו של דבר יכול לחסוך זמן וכוח בהמשך.

מה הקשר בין פיתוח השכל לאימון בחדר כושר?

דוגמה ברורה היא איך אנשים ניגשים לאימון שרירים. יש אלו שרוצים להעמיס משקל כבד ולהראות חזקים, אך הם מנסים "לרמות" את עצמם כדי שירגישו שמילאו את המשימה - לקצר טווחי תנועה, להשתמש בתנופה וכדומה. לעומתם, מתאמנים מקצועיים לפעמים מפחיתים משקל, עושים את החזרה לאט ושומרים על מתח בשריר, תוך הקפדה על טכניקה נכונה ומלאה. הם לא מתמקדים ב"להיפטר מהתרגיל" אלא ב"לעבוד את השריר כמו שצריך". בסוף הם מגיעים לתוצאות טובות בהרבה. כך גם בפיתוח השכל: כשמפנים את הפוקוס לאיך עושים את הדברים בדרך הנכונה והמעמיקה ביותר, במקום רק להשיג תוצאה חיצונית, משיגים התפתחות פנימית הרבה יותר גדולה.

מהן הבשורות הרעה והטובה?

הבשורה הרעה בפעולה הזו היא שאם בכל משימה אדם יתעכב לחקור ולדקדק ב"מהי הדרך הטובה ביותר", הפעולות ייקחו לו זמן רב יותר. הוא לא יסיים במהירות, כי הוא לא מתכוון "לסמן וי" ולגמור עם זה, אלא לחקור, לשפר, אולי אפילו לשנות את הסדר פעם אחר פעם.

הבשורה הטובה היא שאם האדם אכן יעשה זאת, המוח שלו יתפתח, הוא ירכוש יותר ויותר שכל, ובטווח הארוך הוא יוכל להשיג מטרותיו מהר יותר ממה שדמיין, כולל השגת מטרות שנראות בלתי אפשריות. במדרג הגבוה ביותר, האדם יכול להגיע למצב שבו הוא ממלא את רצונו במאה אחוז, ולפעמים אפילו "ברגע אחד", כי הוא מבין דברים לעומק ויודע כיצד לפעול בצורה מושלמת.

כיצד אפשר להגיע למצב שבו אנו משיגים את כל הרצונות?

כשמנסים "להיפטר" מכל משימה, נשארים באותה רמה: משיגים מטרה אחת, מגיע רצון חדש, שוב משיגים, שוב מגיע רצון חדש, ואין בזה סוף. אבל אם משתמשים בכל משימה כדי לפתח את השכל, אז למרות שבטווח הקצר זה יכול לעכב, בטווח הארוך האדם הופך חכם יותר, וכל פעולה אחר כך מתבצעת מהר הרבה יותר. יש אפילו הטוענים שאם תשאל "האם יש דרך טובה יותר?" עד הסוף, בסופו של דבר תגיע למצב שתוכל לפתור לעצמך כל בעיה.

ההקצנה העליונה של זה היא הרעיון שתוכל "להרגיש טוב" במאה אחוז או "להיות אלוהים" שמסוגל להשיג כל רצון שלו, כי כל כך פיתחת את המוח שאתה מבין דברים לעומק מושלם. כמובן שזו כבר נקודה אחרת ורחבה בפני עצמה.

מה עושים מכאן והלאה?

מכאן והלאה, ברמה היומיומית, אדם יכול להחליט שהוא ממשיך ליישם את הטיפ. בכל פעולה - בין אם זה לקנות בסופר, להחזיק מפתח, לסדר אפליקציות בפלאפון או לקפל חולצות - אפשר לשאול "האם עשיתי את זה בדרך המושלמת ביותר? האם יש דרך נכונה או יעילה יותר?" גם אם פעם אחת מגיעים למסקנה ש"זו הדרך הכי טובה", אפשר לבדוק אחר כך שוב ואולי לגלות שיטה אחרת.

לא חייבים להיצמד לנושא אחד עד אינסוף. אם מרגישים שכרגע כיסיתם את כל האפשרויות, אפשר לעבור למטרה אחרת ולחקור אותה באותה שיטת חשיבה. כך בכל פעם מתפתחים עוד קצת, וכתוצאה מזה משיגים גם מטרות "רגילות" בקצב מהיר יותר בעתיד. כדאי גם לחפש מידע נוסף על איך לפתח את החשיבה, איך לנתח תהליכים ואיך לשאול את השאלות הנכונות כדי למקסם את היכולות שלכם.