איך למצוא הנחות יסוד בכל רעיון או תהליך?

כאשר נתקלים ברעיון, בשאלה או בבעיה, יש צורך לנתח ולהבין את הנחות היסוד עליהן נשענת אותה בעיה או מחשבה. אליעד כהן מסביר שהנחת יסוד היא כמו בסיס או שורש שעליו רעיון נשען, ואם נצליח לאתר ולפרק את כל הנחות היסוד, נוכל להבין לעומק כל רעיון, כל מחשבה וכל תהליך.

לדוגמה, כמו שיש בניין שיש לו יסודות, או עץ עם שורשים, כך גם רעיון או מחשבה נשענים על הנחות מסוימות. לפעמים, אם חסרה הנחת יסוד אחת, כל הרעיון יקרוס או ישתנה לחלוטין. דוגמה נוספת לכך היא רכב: אם חסר גלגל אחד אולי אפשר להמשיך לנסוע, אך אם חסרים כמה גלגלים, הנסיעה כבר לא תתאפשר.

כיצד לאתר הנחות יסוד באמצעות ניתוח משפטים?

כאשר מנתחים משפט כגון "אני רוצה לאכול", אפשר לפרק אותו לשלושה חלקים: "אני", "רוצה", ו - "לאכול". יש לברר מה מניח כל חלק כזה, ומה הנחות היסוד שכל מילה מסתירה מאחוריה. למשל, כשאומרים "אני", מניחים שקיים משהו שנקרא "אני". כשאומרים "רוצה", מניחים שקיים רצון. כשאומרים "לאכול", מניחים שיש פעולה כזאת שנקראת אכילה.

אבל הניתוח לא מסתיים כאן. אליעד מבהיר שכאשר מנתחים משפט או רעיון, חשוב לבדוק את כל המשמעויות והאפשרויות שניתן לגזור מכל מילה או ביטוי. לא מספיק רק להבין את ההגדרה הפשוטה של המילים, אלא חייבים לבדוק גם את ההנחות העמוקות יותר, אלו שאולי לא נראות במבט ראשון.

איך בודקים האם מצאנו את כל הנחות היסוד?

אחרי שמפרקים משפט להנחות יסוד, צריך לבדוק האם באמת אותן הנחות יסוד מחייבות את התוצאה הסופית. אליעד נותן דוגמה של סלט: כשאנו רואים סלט שיש בו עגבניה, מלפפון וכרוב, הנחת יסוד אפשרית אחת היא שלקחו עגבניה וחתכו אותה, לקחו מלפפון וחתכו, לקחו כרוב וחתכו, ואז ערבבו הכל יחד. אבל, האם זה מחויב? האם זה חייב להיות בדיוק כך? אולי הכינו את הסלט בצורה שונה או בסדר שונה? כלומר, יש לבדוק האם הנחות היסוד הן אפשריות או מחויבות, והאם הן הכרחיות כדי להגיע לאותה תוצאה.

הבדיקה הזו עוזרת לגלות אם חסרה לנו הנחת יסוד נוספת, שבלעדיה התוצאה לא הייתה אפשרית, או אולי אפשר להגיע לאותה תוצאה בכמה דרכים שונות.

איך למצוא הנחות יסוד בתהליכים אישיים?

אליעד מביא דוגמה נוספת, של אדם שאומר "אני מפחד ללכת לראיון כי לא התכוננתי". המשפט הזה בנוי מהרבה הנחות יסוד נסתרות:

• האדם מניח שיש משהו שנקרא "אני".
• הוא מניח שיש דבר כזה "לפחד".
• הוא מניח שיש ראיון ושאפשר "ללכת לראיון".
• הוא מניח שיש קשר סיבתי ("כי") בין חוסר הכנה לבין פחד ללכת לראיון.
• הוא מניח שאם לא מתכוננים, אפשר להיכשל.
• הוא מניח שאם ייכשל, יראו שהוא טיפש.
• הוא מניח שהוא לא רוצה שיחשבו שהוא טיפש.
• הוא מניח שלהתכונן זה תנאי להצלחה בראיון.

אליעד מדגיש שלא מספיק רק לזהות את ההנחות הללו. חייבים לשאול האם הן מחויבות, כלומר, האם חוסר התכוננות אכן מחייב כישלון? האם כישלון מחייב שיחשבו שהוא טיפש? והאם הוא באמת חושש ממה שאחרים...