האם הבנת נכון? איך ללמוד נכון? שיטות למידה, איך להבין יותר טוב? איך לפתח את החשיבה? איך לדעת שהבנת? הפצה רוחנית, איך להסביר נכון? פיתוח החשיבה, ללמוד מאליעד כהן, ללמד תלמידים, חלק 2
איך לדעת אם באמת הבנת נכון את מה שלמדת?
אחת הבעיות המרכזיות של אנשים בזמן למידה היא ההנחה שהם מבינים משהו רק משום שקראו או שמעו אותו. אליעד כהן מדגיש שיש הבדל מהותי בין לקרוא או לשמוע תוכן לבין להבין אותו באמת. כדי לבדוק אם אדם אכן הבין את התוכן שהוא למד, הוא צריך ליישם מספר פעולות, שהן מעבר לקריאה פשוטה או האזנה רגילה.
אליעד מסביר, ששלב ראשון בלמידה נכונה הוא לכתוב סיכום בכתב יד של התוכן שנלמד. לאחר מכן, האדם חייב להטיל ספק בסיכום הזה: הוא צריך לעבור על הכתוב ולשאול את עצמו שאלות קשות - האם באמת הבנתי את התוכן שכתבתי? האם התוכן נכון? האם יש אפשרות שהתוכן אינו מדויק או חסר? רק בדרך הזו, האדם מבטיח שהוא לא מסתמך על הבנה חלקית או על זיכרון לא מדויק.
האם להסביר למישהו אחר יעזור לך להבין טוב יותר?
הרבה אנשים מאמינים שכאשר הם מסבירים למישהו אחר, הם מבינים את הנושא טוב יותר. אליעד מדגיש שזה לא תמיד נכון. הוא נותן דוגמה מתחום הבישול: נניח שקיים מתכון מורכב, שכולל הוראות מדויקות, כמויות של גרמים מדויקות וזמנים מדויקים. רוב האנשים לא יבינו את המתכון כי הוא מורכב מדי. אם יבוא מישהו ויפשט את המתכון הזה, יסיר ממנו פרטים רבים, וייתן גרסה מקוצרת וקלילה, כמובן שההסבר יהיה ברור וקל יותר להבנה. אך הבעיה היא שמדובר ב"מוצר אחר" - זה כבר לא המתכון המקורי המדויק.
לכן, אליעד מסביר, העובדה שאתה מסביר משהו בצורה שקל לאחר להבין אינה מוכיחה שהבנת את הנושא. לעיתים אתה פשוט מוריד פרטים קריטיים והופך את התוכן ל"פשוט" יותר, ולכן אתה רק מדמה שהבנת. כדי להבין באמת, עליך להיות מסוגל להסביר את הדבר בדיוק כפי שלמדת אותו, מבלי להוריד שום פרט משמעותי.
איך אפשר לוודא שההסבר שלך מדויק ולא החסרת שום דבר?
אליעד מתייחס לשאלה כיצד לוודא שהבנת נכון ולא פספסת נקודות חשובות. אחת הדרכים המרכזיות לכך היא לשאוף להיות מסוגל לחזור על התוכן המקורי מילה במילה. הוא נותן דוגמה לכך שאם שמעת הרצאה או קראת טקסט, אתה צריך להיות מסוגל לאחר מכן לשחזר את התוכן כמעט לחלוטין מהזיכרון - כולל משפטים, רעיונות, ואפילו האינטונציה שבה הדברים נאמרו. אם הצלחת לעשות זאת, זה מעיד שהבנת לעומק את המשמעות מאחורי המילים.
זה לא אומר שצריך באמת לזכור ולשנן כל מילה באופן אוטומטי, אלא להבין לעומק את המשמעות. הוא מדגיש את החשיבות של היכולת לפרק משפטים ארוכים ומורכבים לטענות שונות, ולהבין איך כל טענה מתחברת לאחרות. הוא נותן דוגמה של משפט שיש בו שתי טענות נפרדות - הבנת משפט כזה מחייבת אותך להבין כל טענה בנפרד ולראות כיצד הן מתקשרות זו לזו בצורה של תרשים זרימה הגיוני בראש שלך.
מה החשיבות של להבין את המשמעות מאחורי המילים?
אליעד מדגיש הבדל משמעותי בין סתם לזכור מילים לבין הבנת המשמעות שלהן. הוא מביא דוגמה: נניח שאתה לומד לומר בשפה זרה משפטים כמו "אני רעב" או "אני צמא". ייתכן שתזכור את המילים עצמן, אבל אם אין לך מושג אמיתי מה פירוש המושגים "רעב" או "צמא", אתה לא באמת הבנת את המשפט, רק למדת לחקות אותו באופן...
אחת הבעיות המרכזיות של אנשים בזמן למידה היא ההנחה שהם מבינים משהו רק משום שקראו או שמעו אותו. אליעד כהן מדגיש שיש הבדל מהותי בין לקרוא או לשמוע תוכן לבין להבין אותו באמת. כדי לבדוק אם אדם אכן הבין את התוכן שהוא למד, הוא צריך ליישם מספר פעולות, שהן מעבר לקריאה פשוטה או האזנה רגילה.
אליעד מסביר, ששלב ראשון בלמידה נכונה הוא לכתוב סיכום בכתב יד של התוכן שנלמד. לאחר מכן, האדם חייב להטיל ספק בסיכום הזה: הוא צריך לעבור על הכתוב ולשאול את עצמו שאלות קשות - האם באמת הבנתי את התוכן שכתבתי? האם התוכן נכון? האם יש אפשרות שהתוכן אינו מדויק או חסר? רק בדרך הזו, האדם מבטיח שהוא לא מסתמך על הבנה חלקית או על זיכרון לא מדויק.
האם להסביר למישהו אחר יעזור לך להבין טוב יותר?
הרבה אנשים מאמינים שכאשר הם מסבירים למישהו אחר, הם מבינים את הנושא טוב יותר. אליעד מדגיש שזה לא תמיד נכון. הוא נותן דוגמה מתחום הבישול: נניח שקיים מתכון מורכב, שכולל הוראות מדויקות, כמויות של גרמים מדויקות וזמנים מדויקים. רוב האנשים לא יבינו את המתכון כי הוא מורכב מדי. אם יבוא מישהו ויפשט את המתכון הזה, יסיר ממנו פרטים רבים, וייתן גרסה מקוצרת וקלילה, כמובן שההסבר יהיה ברור וקל יותר להבנה. אך הבעיה היא שמדובר ב"מוצר אחר" - זה כבר לא המתכון המקורי המדויק.
לכן, אליעד מסביר, העובדה שאתה מסביר משהו בצורה שקל לאחר להבין אינה מוכיחה שהבנת את הנושא. לעיתים אתה פשוט מוריד פרטים קריטיים והופך את התוכן ל"פשוט" יותר, ולכן אתה רק מדמה שהבנת. כדי להבין באמת, עליך להיות מסוגל להסביר את הדבר בדיוק כפי שלמדת אותו, מבלי להוריד שום פרט משמעותי.
איך אפשר לוודא שההסבר שלך מדויק ולא החסרת שום דבר?
אליעד מתייחס לשאלה כיצד לוודא שהבנת נכון ולא פספסת נקודות חשובות. אחת הדרכים המרכזיות לכך היא לשאוף להיות מסוגל לחזור על התוכן המקורי מילה במילה. הוא נותן דוגמה לכך שאם שמעת הרצאה או קראת טקסט, אתה צריך להיות מסוגל לאחר מכן לשחזר את התוכן כמעט לחלוטין מהזיכרון - כולל משפטים, רעיונות, ואפילו האינטונציה שבה הדברים נאמרו. אם הצלחת לעשות זאת, זה מעיד שהבנת לעומק את המשמעות מאחורי המילים.
זה לא אומר שצריך באמת לזכור ולשנן כל מילה באופן אוטומטי, אלא להבין לעומק את המשמעות. הוא מדגיש את החשיבות של היכולת לפרק משפטים ארוכים ומורכבים לטענות שונות, ולהבין איך כל טענה מתחברת לאחרות. הוא נותן דוגמה של משפט שיש בו שתי טענות נפרדות - הבנת משפט כזה מחייבת אותך להבין כל טענה בנפרד ולראות כיצד הן מתקשרות זו לזו בצורה של תרשים זרימה הגיוני בראש שלך.
מה החשיבות של להבין את המשמעות מאחורי המילים?
אליעד מדגיש הבדל משמעותי בין סתם לזכור מילים לבין הבנת המשמעות שלהן. הוא מביא דוגמה: נניח שאתה לומד לומר בשפה זרה משפטים כמו "אני רעב" או "אני צמא". ייתכן שתזכור את המילים עצמן, אבל אם אין לך מושג אמיתי מה פירוש המושגים "רעב" או "צמא", אתה לא באמת הבנת את המשפט, רק למדת לחקות אותו באופן...
- איך ללמוד נכון?
- איך לדעת שהבנת נכון?
- איך לפתח את החשיבה?
- האם הבנתי נכון?
- איך להסביר טוב יותר?
- איך ללמד תלמידים?
050-3331-331