4:41להטיל ספק באליעד כהן, לברר את הנחות היסוד, ללמוד מאליעד כהן, תלמידים של אליעד כהן, איך ללמוד מאליעד כהן? איך לא להאמין לשום דבר?
למה חשוב להטיל ספק בדברי אליעד כהן?
אליעד כהן מדגיש בשיחה זו את החשיבות העצומה של הטלת ספק בכל דבר, כולל בדברים שהוא עצמו אומר. הוא מסביר שאחד התפקידים המרכזיים שלו בשיחות ובהרצאות הוא לגרום לאנשים להסתכל מחדש על הנחות היסוד שלהם, ולכן גם על דבריו שלו. אליעד מציין שכאשר אדם שומע רעיון או הסבר, הוא לרוב מאמץ אותו כאמת מוחלטת בלי לבחון אותו לעומק, וכך נוצרות אצלו אמונות חדשות מבלי שהוא מבין לעומק למה הן נכונות או לא נכונות.
לדוגמה, הוא נותן מצב שבו אדם מגיע להרצאות שלו ואומר שהוא למד להטיל ספק מתוך הדברים ששמע מאליעד, ולכן גילה דברים חדשים. אליעד מסכים שאפשר להטיל ספק במה שהוא עצמו אומר, אך מבהיר שהיכולת להטיל ספק בדברים תלויה קודם כל בכך שאותו אדם יבין לעומק את מה שהוא אומר, ולא רק ישמע או יאמין בצורה עיוורת. רק לאחר שהאדם באמת יבין את הדברים לעומק, יש לו את האפשרות הממשית להטיל ספק בהם.
מהי הבעיה עם אקסיומות ואמונות שורשיות?
אליעד מסביר שכל אדם מחזיק באקסיומות, שהן הנחות יסוד או אמונות בסיסיות שהוא לא מטיל בהן ספק בדרך כלל. לדוגמה, האמונה שצריך להטיל ספק או האמונה שצריך להיצמד לאמת. אליעד טוען שאותן אקסיומות ואמונות שורשיות קיימות כדי לאפשר לאדם התקדמות מסוימת בחיים. הרי אם בכל פעם שאדם היה שואל שאלה, הוא היה נדרש לבדוק את כל הנחות היסוד מהתחלה, הוא לעולם לא היה יכול להתקדם לשום מקום. האקסיומות הן כמו בסיס שעליו אפשר לבנות ידע והבנות נוספות.
עם זאת, אליעד מציין את הבעייתיות של אותן אקסיומות, כי הן נשארות ללא בדיקה אמיתית ויסודית לאורך זמן. אדם יכול להאמין בצורה מוחלטת באמת מסוימת, מבלי שהוא אי פעם יבדוק אותה עד הסוף. כשאדם לא מטיל ספק באקסיומות שלו, הן הופכות לאלוהים חדשים מבחינתו, והוא נשאר תקוע בתפיסות מוגבלות.
למה תשובות שניתנות תמיד לא נכונות ב - 100 אחוז?
אליעד מעלה נקודה נוספת וחשובה מאוד לגבי טבע התשובות. הוא אומר שבכל פעם שאדם שואל שאלה ומקבל תשובה, התשובה אף פעם אינה נכונה ב - 100 אחוז. הוא נותן כדוגמה ילד קטן ששואל שאלה ומקבל תשובה מותאמת להבנה שלו. התשובה נכונה רק במסגרת ההקשר או רמת ההבנה של אותו ילד. באופן דומה, כאשר אדם מבוגר שואל שאלה, גם התשובה שהוא מקבל מתאימה רק להקשר ולרמת ההבנה שלו באותו הרגע. אם אותו אדם ימשיך לחקור לעומק, הוא יגלה שתשובות שקיבל בעבר אינן מדויקות לגמרי, ותמיד יש להן הסתייגויות או סייגים.
גם התשובה "התשובה אף פעם לא נכונה ב - 100 אחוז" אינה בהכרח נכונה באופן מוחלט, כי תאורטית יכולה להיות גם תשובה נכונה לגמרי. אך באופן מעשי, בגלל שרוב האנשים אינם יכולים להבין מיד את כל עומק ההבנה וההקשרים הנדרשים, תשובות בדרך כלל אינן מושלמות.
למה חשוב לבחון כל רעיון לעומק ולשאול שאלות?
אליעד כהן ממליץ לתלמידיו להימנע מלאמץ מיד כל רעיון כאמת מוחלטת, אלא לבחון כל רעיון לעומקו באמצעות שאלות כמו: מתי הרעיון נכון? באילו מקרים הוא לא נכון? מה ההקשר שבו הוא נאמר? מה הן ההסתייגויות האפשריות ממנו? על ידי בחינה יסודית כזו, אדם יכול באמת להבין את משמעות הרעיונות ולא רק להאמין בהם בצורה שטחית.
הוא מוסיף שזו הדרך היחידה באמת להתקדם ולהגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות, מכיוון שרעיונות שנשמעים טוב ונכונים בהתחלה, עלולים להתברר בהמשך כלא מדויקים או מוגבלים.
מה המטרה של הטלת ספק לפי אליעד כהן?
המטרה של הטלת ספק, כפי שאליעד כהן מציג אותה, היא להגיע למצב שבו האדם כבר לא נאחז באף רעיון בצורה עיוורת. ההתקדמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מסוגל לראות את המציאות בצורה נקייה יותר, בלי לפחד לשאול שאלות ולבחון מחדש אפילו את הרעיונות העמוקים ביותר שהוא מאמין בהם.
אליעד מסיים ומדגיש שהדרך הטובה ביותר ללמוד ממנו היא בדיוק הגישה הזו - לא לקבל דבר כמובן מאליו, גם אם הוא זה שאומר אותו, אלא להמשיך לחקור, לשאול, לבדוק ולהגיע להבנה מעמיקה ואישית של הדברים.
אליעד כהן מדגיש בשיחה זו את החשיבות העצומה של הטלת ספק בכל דבר, כולל בדברים שהוא עצמו אומר. הוא מסביר שאחד התפקידים המרכזיים שלו בשיחות ובהרצאות הוא לגרום לאנשים להסתכל מחדש על הנחות היסוד שלהם, ולכן גם על דבריו שלו. אליעד מציין שכאשר אדם שומע רעיון או הסבר, הוא לרוב מאמץ אותו כאמת מוחלטת בלי לבחון אותו לעומק, וכך נוצרות אצלו אמונות חדשות מבלי שהוא מבין לעומק למה הן נכונות או לא נכונות.
לדוגמה, הוא נותן מצב שבו אדם מגיע להרצאות שלו ואומר שהוא למד להטיל ספק מתוך הדברים ששמע מאליעד, ולכן גילה דברים חדשים. אליעד מסכים שאפשר להטיל ספק במה שהוא עצמו אומר, אך מבהיר שהיכולת להטיל ספק בדברים תלויה קודם כל בכך שאותו אדם יבין לעומק את מה שהוא אומר, ולא רק ישמע או יאמין בצורה עיוורת. רק לאחר שהאדם באמת יבין את הדברים לעומק, יש לו את האפשרות הממשית להטיל ספק בהם.
מהי הבעיה עם אקסיומות ואמונות שורשיות?
אליעד מסביר שכל אדם מחזיק באקסיומות, שהן הנחות יסוד או אמונות בסיסיות שהוא לא מטיל בהן ספק בדרך כלל. לדוגמה, האמונה שצריך להטיל ספק או האמונה שצריך להיצמד לאמת. אליעד טוען שאותן אקסיומות ואמונות שורשיות קיימות כדי לאפשר לאדם התקדמות מסוימת בחיים. הרי אם בכל פעם שאדם היה שואל שאלה, הוא היה נדרש לבדוק את כל הנחות היסוד מהתחלה, הוא לעולם לא היה יכול להתקדם לשום מקום. האקסיומות הן כמו בסיס שעליו אפשר לבנות ידע והבנות נוספות.
עם זאת, אליעד מציין את הבעייתיות של אותן אקסיומות, כי הן נשארות ללא בדיקה אמיתית ויסודית לאורך זמן. אדם יכול להאמין בצורה מוחלטת באמת מסוימת, מבלי שהוא אי פעם יבדוק אותה עד הסוף. כשאדם לא מטיל ספק באקסיומות שלו, הן הופכות לאלוהים חדשים מבחינתו, והוא נשאר תקוע בתפיסות מוגבלות.
למה תשובות שניתנות תמיד לא נכונות ב - 100 אחוז?
אליעד מעלה נקודה נוספת וחשובה מאוד לגבי טבע התשובות. הוא אומר שבכל פעם שאדם שואל שאלה ומקבל תשובה, התשובה אף פעם אינה נכונה ב - 100 אחוז. הוא נותן כדוגמה ילד קטן ששואל שאלה ומקבל תשובה מותאמת להבנה שלו. התשובה נכונה רק במסגרת ההקשר או רמת ההבנה של אותו ילד. באופן דומה, כאשר אדם מבוגר שואל שאלה, גם התשובה שהוא מקבל מתאימה רק להקשר ולרמת ההבנה שלו באותו הרגע. אם אותו אדם ימשיך לחקור לעומק, הוא יגלה שתשובות שקיבל בעבר אינן מדויקות לגמרי, ותמיד יש להן הסתייגויות או סייגים.
גם התשובה "התשובה אף פעם לא נכונה ב - 100 אחוז" אינה בהכרח נכונה באופן מוחלט, כי תאורטית יכולה להיות גם תשובה נכונה לגמרי. אך באופן מעשי, בגלל שרוב האנשים אינם יכולים להבין מיד את כל עומק ההבנה וההקשרים הנדרשים, תשובות בדרך כלל אינן מושלמות.
למה חשוב לבחון כל רעיון לעומק ולשאול שאלות?
אליעד כהן ממליץ לתלמידיו להימנע מלאמץ מיד כל רעיון כאמת מוחלטת, אלא לבחון כל רעיון לעומקו באמצעות שאלות כמו: מתי הרעיון נכון? באילו מקרים הוא לא נכון? מה ההקשר שבו הוא נאמר? מה הן ההסתייגויות האפשריות ממנו? על ידי בחינה יסודית כזו, אדם יכול באמת להבין את משמעות הרעיונות ולא רק להאמין בהם בצורה שטחית.
הוא מוסיף שזו הדרך היחידה באמת להתקדם ולהגיע להבנה עמוקה יותר של המציאות, מכיוון שרעיונות שנשמעים טוב ונכונים בהתחלה, עלולים להתברר בהמשך כלא מדויקים או מוגבלים.
מה המטרה של הטלת ספק לפי אליעד כהן?
המטרה של הטלת ספק, כפי שאליעד כהן מציג אותה, היא להגיע למצב שבו האדם כבר לא נאחז באף רעיון בצורה עיוורת. ההתקדמות האמיתית מתרחשת כאשר האדם מסוגל לראות את המציאות בצורה נקייה יותר, בלי לפחד לשאול שאלות ולבחון מחדש אפילו את הרעיונות העמוקים ביותר שהוא מאמין בהם.
אליעד מסיים ומדגיש שהדרך הטובה ביותר ללמוד ממנו היא בדיוק הגישה הזו - לא לקבל דבר כמובן מאליו, גם אם הוא זה שאומר אותו, אלא להמשיך לחקור, לשאול, לבדוק ולהגיע להבנה מעמיקה ואישית של הדברים.
- למה להטיל ספק באליעד כהן?
- איך ללמוד מאליעד כהן?
- מהן אקסיומות ואיך להתמודד איתן?
- למה תשובות אינן מדויקות?
- איך להגיע להבנה עמוקה של המציאות?
- למה לא להאמין לשום דבר?
- מהי האמת האבסולוטית?