איך להבדיל בין עובדה לפירוש בצורה נכונה?

הנושא המרכזי שהסביר אליעד כהן בהרצאה הוא איך לזהות את ההבדל בין עובדה לפירוש ואיך להבין מה העיקר ומה הטפל במחשבות שלנו. לפי אליעד, כאשר אדם חושב על משהו או חוקר אותו, חשוב להבין שאין נוסחה מדויקת אחת שמאפשרת להבחין באופן מוחלט וברור מהי עובדה ומהו פירוש. במקום זאת, כל אדם צריך להבין שישנן דרכים שונות להגדיר מהי עובדה ומהו פירוש, וכל דרך עשויה להשתנות בהתאם למצב, לזמן, להקשר או אפילו להרגשה של אותו הרגע.

אליעד מסביר את המושגים באופן הבא: עובדה היא משהו שנתפס כאמת מוחלטת, כמשהו שאינו מוטל בספק על ידי האדם באותו רגע. לעומת זאת, פירוש הוא האופן שבו האדם מפרש או נותן משמעות לאותן עובדות או אירועים. העובדה קיימת לכאורה ללא קשר לפירוש, אך תמיד יש מרכיב של סובייקטיביות בהחלטה מהי עובדה ומהו פירוש. אדם יכול לראות מצב מסוים כעובדה ברורה ברגע מסוים, אך ברגע אחר, או לאחר מחשבה נוספת, הוא עלול להבין שזה היה רק פירוש.

האם יש נוסחה מדויקת להבדלה בין עובדה לפירוש?

לפי ההסבר של אליעד כהן, התשובה היא שאין נוסחה כזו. אין כלל מוחלט וחד משמעי שלפיו אפשר לקבוע בביטחון מלא אם דבר מסוים הוא עובדה או פירוש. אפילו דברים שאנחנו חושבים שהם עובדות מוחלטות, עשויים להתגלות כפירושים סובייקטיביים ברגע אחר. כל דבר שאנחנו קוראים לו עובדה או פירוש הוא למעשה תלוי במודעות וברגע הספציפי שבו אנחנו מתבוננים בו.

אליעד נתן דוגמה: אם אדם חושב "הוא שונא אותי", עליו לבדוק האם הוא ראה זאת בעיניים שלו או שהוא רק פירש משהו שהאדם האחר עשה או אמר. אפילו אם הוא טוען שראה זאת בעיניים, עדיין עליו לבדוק מה בדיוק הוא ראה - את הפעולה עצמה, או רק פירוש שלו לפעולה. המהות של ההבחנה היא להבין שגם כאשר נדמה לנו שזוהי עובדה ברורה ("ראיתי בעיניים"), עדיין ייתכן שיש בזה מרכיב משמעותי של פירוש.

איך מחליטים מה חשוב ומה טפל?

אליעד מתייחס לכך שאין אפשרות לקבוע מראש מה חשוב ומה טפל. אנשים רוצים למצוא נוסחה או שיטה שתגיד להם מה הדבר החשוב ביותר להתמקד בו, אבל בפועל, הדבר תלוי במטרות הספציפיות של האדם ובמה שהוא רוצה להשיג באותו רגע. גם כאן אין נוסחה אחת שתוכל לפתור את כל הבעיות מראש.

אליעד משתמש בדוגמה נוספת: נניח שאדם נכנס לחדר מלא בדברים יקרים, ואומרים לו לקחת את הדבר ששווה הכי הרבה כסף, כאשר יש לו זמן מוגבל. איך יידע מה לקחת? הוא לא יכול לדעת מראש ללא בדיקה, כי אולי יש דברים שנראים יקרים אבל בפועל אינם ניתנים למכירה, או שיש להם הגבלה מסוימת שלא מאפשרת להוציא אותם מהחדר. לכן עליו לבדוק כל מקרה לגופו, להחליט לפי המצב הרגעי והעדיפויות שלו באותו זמן.

האם אפשר לסמוך על ההגדרות שלנו לעובדה או לפירוש לאורך זמן?

אליעד מבהיר שההבחנה בין עובדה לפירוש אינה יציבה לאורך זמן. מה שנראה היום כעובדה, יכול מחר להיראות כפירוש ולהפך. הוא נותן דוגמה נוספת, שאדם יכול לומר על משהו שהוא עובדה ואז לאחר שעה או יום, יבין שטעה ושבעצם זו הייתה רק פרשנות. כל מה שנראה לנו כוודאי היום, יכול להיראות אחרת לגמרי מחר. אליעד מדגיש שאין אמת מוחלטת אחת ויחידה לגבי מהי עובדה ומהו פירוש, הכל זה רמות שונות של פירושים.

הוא מסביר שגם לומר שמשהו הוא עובדה זו בעצמה פעולה של פירוש. ברגע שאנחנו מכריזים על דבר מסוים כעובדה, אנחנו עדיין מבצעים פעולה של פירוש והחלטה סובייקטיבית. אפילו אם נדמה לנו שיש משהו ודאי כמו שולחן בחדר, עדיין ישנה פרשנות לגבי עצם קיומו, תכונותיו, מיקומו ועוד.

מה השורה התחתונה לגבי ההבחנה בין עובדה לפירוש?

המסר המרכזי הוא שאין דרך מוחלטת או נוסחה אחת קבועה שאפשר להשתמש בה כדי להבחין בין עובדות לפירושים. ההבחנה הזאת תמיד תלוית הקשר, תלוית מצב, ותלוית מודעות האדם. לכן, הדרך הטובה ביותר להתמודד עם השאלה הזו היא להישאר מודעים לכך שכל מה שנראה לנו כעובדה יכול להיות פירוש וכל מה שנראה כפירוש עשוי להתברר כעובדה, ולהמשיך לחקור כל דבר מתוך הבנה שההבחנה הזאת משתנה כל הזמן.