איך לגלות את הסיבה האמיתית של הרצון?

כדי להבין מדוע אנחנו רוצים משהו מסוים, מסביר אליעד כהן שיש צורך לשאול שאלה מדויקת מאוד: "מה קרה לפני שרציתי את הדבר הזה?". אליעד מבהיר את חשיבות חקירת הרצון באופן שבו אנו מחפשים את הסיבה הקדומה, כלומר, את האירוע או המחשבה שקדמו בציר הזמן לרגע שבו התחיל הרצון הזה להתקיים.

איך להימנע מטיעון מעגלי ולופ רגשי בחקירת הרצון?

אחת הבעיות המרכזיות בחקירת סיבת הרצון היא הכניסה לטיעון מעגלי, שבו התוצאה הופכת בטעות לסיבה של עצמה. אליעד נותן דוגמה של אדם שחוקר מדוע הוא רוצה להיות בקשר עם בחורה מסוימת. אותו אדם אומר לעצמו: "אני רוצה אותה כי אני מתגעגע אליה. ולמה אני מתגעגע אליה? כי אני אוהב אותה. ולמה אני אוהב אותה? כי אני רוצה אותה". בצורה כזו, האדם נכנס ללופ רגשי אינסופי.

אליעד מדגיש שהפתרון לכך הוא פשוט אך חד וברור: על האדם לחפש סיבה שהייתה קיימת לפני שנוצר הרצון. למשל, אם אדם שואל "למה אני רוצה להיות עשיר?" והתשובה היא "כדי שיהיו לי חיים טובים יותר", עליו לבדוק האם המחשבה "יהיו לי חיים טובים יותר" הייתה קיימת לפני שרצה להיות עשיר. אם הוא מגלה שהמחשבה הזו היא עצמה נוצרה רק בעקבות הרצון להיות עשיר, הרי שמדובר בטיעון מעגלי ולא בסיבה אמיתית.

כיצד לבדוק האם הסיבה לרצון אמיתית או מעגלית?

אליעד ממליץ על נוסחה ברורה לבדיקה עצמית: יש לשאול "אם לא הייתי רוצה את הדבר הזה, האם הסיבה הזו הייתה עדיין קיימת?". לדוגמה, אדם שאומר "אני רוצה אותה כי בלעדיה ארגיש בודד" צריך לבדוק האם תחושת הבדידות הייתה קיימת גם אם לא היה רוצה אותה. אם התשובה היא שכן, תחושת הבדידות קיימת בלי קשר לרצון שלו בה, הרי שזו סיבה אמיתית. אך אם הבדידות נוצרת רק משום שהוא רוצה את הבחורה, זו תוצאה ולא סיבה אמיתית, ולכן הוא נכנס ללופ רגשי.

דוגמאות מפורטות לזיהוי סיבות אמיתיות לרצון

אליעד מביא מספר דוגמאות חשובות כדי להמחיש כיצד לחקור את הרצון בצורה נכונה ולא מעגלית:

• אם אדם אומר שהוא רוצה להיות עשיר כי כך יהיה לו כיף, עליו לבדוק: "האם המחשבה שיהיה לי כיף הייתה קיימת גם ללא הרצון להיות עשיר?". אם לא, זו סיבה מעגלית ולא אמיתית.
• אם אדם אומר שהוא רוצה להיות עם מישהי כי בלי להיות איתה הוא ירגיש בודד, עליו לבדוק האם היה מרגיש בודד גם בלי לרצות אותה. אם כן, הרי שזו סיבה אמיתית. אם לא, זו תוצאה מעגלית בלבד.
• אדם שסובל מכאב ראש ואומר: "אני רוצה לקחת כדור כדי שלא יכאב לי הראש", צריך לבדוק האם כאב הראש היה קיים גם ללא הרצון לקחת כדור. מאחר והתשובה ברורה שכן, זו סיבה אמיתית ולא מעגלית.

כיצד לא להסתבך בחקירת הרצון ולהגיע למבוי סתום?

אליעד מזהיר שהחקירה עלולה להסתבך אם האדם לא עוצר לבדוק את נקודת המוצא של הסיבה. כאשר האדם מגיע למסקנה מעגלית או למצב של אי - ודאות, עליו לחזור לבדיקה הזו - האם הדבר שאני מציין כסיבה היה קיים ללא הרצון שלי? בדיקה כזו פותרת את הבעיה ומונעת את הסתבכות החקירה.

למה בסופו של דבר מגיעים כשחוקרים את הרצון לעומק?

בסופו של דבר, מסביר אליעד, חקירת סיבתיות הרצון תוביל תמיד לסיבה ראשונית, למשהו שקדם לרצון. אם האדם מגלה שאין שום סיבה ראשונית כזו, אז הוא מגיע לנקודה שבה הוא מבין שהרצון הזה הוא ראשוני ואין אפשרות להמשיך לחקור אותו אחורה. בנקודה זו החקירה נעצרת, כי לא ניתן למצוא סיבה קודמת להיווצרות הרצון הראשוני.

לסיכום, אליעד כהן מציע שיטה ברורה ומדויקת לזיהוי סיבת הרצון והימנעות מטיעונים מעגליים ומלופים רגשיים. דרך בדיקה שיטתית של ציר הזמן של הרצון והאירועים שקדמו לו, ניתן להגיע להבנת האמת הפנימית לגבי למה אנו רוצים את מה שאנו רוצים, וכך גם להשתחרר מהסבל הרגשי שנוצר בגלל אי - הבנת הרצונות שלנו.