מהו משחק הרצון ואיך להפוך "לא משנה" ל"משנה"?

אליעד כהן מסביר לעומק את "משחק הרצון", שבו האדם נע בין מצבים שבהם דבר מסוים הוא "משנה" או "לא משנה". בהרצאה, אליעד מבהיר כי המצב שבו משהו "לא משנה" יכול להיות מצב שבו לאדם באמת אין שום העדפה בין שתי אפשרויות, או מצב שבו הוא מאמין כי אין תועלת או משמעות לדבר, ולכן הוא פחות רוצה בו.

לדוגמה, הוא מביא מקרה של אישה שמתלבטת אם להמשיך בלימודים לתואר דוקטור. היא מרגישה שהיא לא מצליחה ליצור מספיק מוטיבציה להמשיך, למרות שבתוכה כנראה שהיא כן רוצה בכך. לפי אליעד, הדבר מוכיח שבפועל העניין כן משנה לה, משום שיש לה העדפה פנימית כלשהי להמשיך, אך היא אינה מצליחה להפוך את הרצון הזה לחזק מספיק כדי להניע אותה לפעולה.

הוא מדגיש שהשאלה המרכזית היא לא רק איך להפוך "לא משנה" ל"משנה", אלא גם להבין מה בדיוק הופך דבר מסוים ל"משנה" מלכתחילה. כשהאישה טוענת ש"לא ממש משנה לה" אם תעשה תואר או לא, אליעד שואל אותה האם באמת זה לא משנה לה, או שיש לה שיקולים נוספים. בפועל, מתברר שיש לה חשש מהמאמץ ומהמחיר שההשקעה תדרוש ממנה, ולכן הדבר אכן משנה לה מאוד.

כיצד שולטים ברצון והופכים אותו למשמעותי יותר?

לפי אליעד כהן, הדרך להגביר את הרצון איננה "לשקר לעצמך" שהדבר חשוב, אלא להכיר בכך שכל החלטה שלנו נובעת מרצון פנימי. אם אדם רוצה שמשהו יהיה חשוב, הוא יכול להחליט שהוא חשוב, פשוט משום שהוא החליט כך.

לדוגמה, הוא מציין שבחיים היומיומיים אנשים "משקרים לעצמם" במגוון דרכים: כאשר הם הולכים לאכול, הם אומרים לעצמם שזה חשוב לאכול, למרות שבפועל הם לא תמיד רעבים באמת. בכך הוא מדגים שרוב בני האדם כבר רגילים "לרמות את עצמם" בדברים רבים.

אליעד מבהיר שאדם יכול לשלוט ברצונו, בכך שהוא יכול להחליט שמשהו "משנה" או "לא משנה". אם אדם מחליט שמשהו משנה לו, הוא יכול גם לקבוע האם זה טוב או רע עבורו. הוא מעלה את הנקודה שבסופו של דבר כל שיקול שנעשה בחיים הוא סובייקטיבי, ולכן אין באמת סיבה "הגיונית" מדוע דבר אחד צריך להיות חשוב יותר מאחר.

מהו הפחד לאבד את חופש הבחירה בין משמעות לחוסר משמעות?

המשתתפת בדיון מציינת שהיא חוששת שברגע שתחליט שמשהו הוא בעל משמעות עבורה, היא תאבד את החופש ליהנות מהאפשרות השנייה - שהיא חוסר המשמעות. אליעד מסביר לה שהפחד הזה נובע מכך שהיא חושבת שיש הבדל מהותי בין "משמעות" ל"חוסר משמעות". אך הוא מאתגר את התפיסה הזו ומסביר שבסופו של דבר, ההבדל הזה הוא שרירותי לחלוטין ונובע אך ורק מבחירתה.

לדוגמה, הוא אומר שאם היא תחליט שלימודי הדוקטורט הם חשובים, היא מיד יוצרת משמעות, ובאותה מידה היא יכולה להחליט שזה לא חשוב ואז לאבד את המשמעות. אליעד מדגיש שהבעיה המרכזית שלה היא לא בהחלטה עצמה, אלא בתחושה שהרצון שלה כביכול "נשלט" על ידי משהו חיצוני לה, ולא נמצא תחת שליטתה המוחלטת.

איך יוצאים מהמעגליות של משחק הרצון?

אליעד כהן מתייחס לתופעה שבה אדם מסתובב במעגל אינסופי של רצונות: הוא רוצה משהו, אחר כך מחליט שזה לא חשוב, ואז שוב מחפש משמעות בדברים חדשים, וחוזר חלילה. הוא משווה זאת לעכבר שמסתובב סביב הזנב שלו - כל פעם שהאדם משיג את רצונו, הוא מיד מייצר רצון חדש לרדוף אחריו.

אליעד מבהיר שהפתרון הוא להבין לעומק מדוע מלכתחילה האדם מחליט שמשהו הוא "משנה"...