... תשובה לשאלה, הפשטת שאלה, מציאת הנחות יסוד של שאלה, חקר המוח, איך המוח מנתח מידע? פירוק שאלה לגורמים, הבנת מבנה של שאלה, מציאת המהות של השאלה, איך למצוא את מהות ... הנחות יסוד של שאלה? מה ההבדל בין מהות וצורה? מה זה לפשט שאלה? איך המוח מנתח שאלות? מה זה שאלות מהחלל הפנוי? איך ללמוד לחשוב? איך למצוא את המהות של משהו? איך ... חשיבה בניתוח שאלה, תהליכי חשיבה במציאת תשובה לשאלה, לוגיקה, איך המוח מנתח שאלות? איך המוח מוצא תשובות לשאלות? לא לתת תשובה עד שלא מבין את השאלה, הבנת השאלה ...

... משהו באמצעות ההפך שלו? מסרים סותרים, מסרים מנוגדים, תקשורת בין אישית, הבעה בכתב, הבעה בעל פה, איך להתבטא נכון? האם לנמק? האם לתת סיבה? האם לפרט? האם לתת פירוט? איך המוח מפרש מסרים? איך המוח מנתח מסרים? למה לא מאמינים לי? איך המוח מנתח מידע? איך המוח מפרש משפטים? איך לפרש משפטים? איך לקרוא מחשבות? איך לקרוא מסרים לא מילוליים? איך להעביר מסרים לא מילוליים? איך ...

... לא מספיק טוב. ש: שהוא לא מספיק טוב כדי שהיא תישאר או שתבחר בו או שהיא. אליעד: יפה נכון אוקי אז זאת אומרת ככה הנחת יסוד ראשונה אומרת אז בא נעבור על הנחות היסוד איך המוח מנתח את זה כשיש תהליך בגידה המוח אומר כזה דבר אם היא בגדה נגיד אז זה אומר שהוא ...

... את עצמו שאלות כאלה, הוא מזהה מתי השפעה על התודעה נעשית על ידי ניסוחים מניפולטיביים, וכך הוא יכול להימנע מלקבל מסרים חיצוניים בצורה לא מודעת. סיכום ההרצאה מסבירה כיצד המוח מנתח את המידע שהוא שומע בשלבים, וכיצד ניתן לנצל את המידע הזה כדי לשתול מחשבות בתודעה של אחרים, בעיקר בעזרת הצגת מסרים באופן ...

... ואראה גם כאן, כיצד צריך לדעת להטיל ספק ולדעת לשאול את השאלות הנכונות, ולא לקבל כאמת מוחלטת, גם לא דברים שלפעמים נשמעים ככאלה... ואראה ואסביר כיצד המוח מנתח מידע ומבין את מה שאומרים לו. ואתן דוגמאות לטכניקות שכנוע שבוצעו בהרצאה של גארי יורופסקי, גם אם לא באופן מודע, אך ...

... גנבים פחות מחייב הכללה גורפת. כיצד המוח מפרש משפטים עם ריבוי משמעויות? אליעד כהן מסביר כיצד המוח מנתח משפטים עם ריבוי משמעויות. לדבריו, המוח לא מנתח רק את המשמעות המלאה של המשפט השלם, אלא גם כל חלק ממנו בנפרד. כל מילה במשפט נבחנת עצמאית וגם ביחס לשאר המשפט. לכן, ...

... המציאות, שהופך למחויב המציאות - להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי כי יש את אפשרי המציאות ויש גם את מחויב המציאות. ואפשרי המציאות, פירושו, כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, מאחר שקיימת האפשרות שהוא לא יהיה קיים. וכל דבר, קיומו הוא רק ... יש עוד משהו אחר ששונה ושנפרד ממנו. ולכן, כל דבר שקיים, קיומו הוא רק אפשרי ולא מחויב. כי אם קיומו של הדבר היה מחויב, הרי שלא היה יכול להיות קיים שום דבר אחר מבלעדיו. ומאחר שתמיד קיים עוד דבר אחר, הרי ששום דבר, קיומו הוא לא מחויב, אלא רק אפשרי בלבד. ואכ מהו הדבר, שקיומו הוא מחויב המציאות, ומה מחויב שיהיה קיים? תשובה: שום דבר. כי כל דבר, קיומו הוא רק אפשרי. ורק הכלום שום דבר, רק הוא מחויב להיות קיים. שגם העדר הקיום שלו, גם הוא זהה לקיום שלו. כי גם האין כלום, גם הוא זהה ליש כלום. וכאשר גם ההעדר של הדבר, זהה לדבר עצמו, אז ורק אז, קיומו הוא מחויב. ומנקודת מבט נוספת, גם הכלום, קיומו הוא לא מחויב, כי יש גם את מה שאינו כלום. ואכ שום דבר ממש לא מחויב וכולי. וכאשר האדם הופך את האפשרי למחויב, על ידי זה נוצרת נפרדות של טוב ורע. שהיא גם טובה מאוד, אך גם רעה מאוד. והעניין הוא, כי שום דבר, אינו מחויב כלל. וכל דבר בעולם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלו הוא הנכון?! וכאשר האדם חושב על איזה ... מבין איזה דבר, הרי שכל ההבנות של האדם, הן רק אפשרי המציאות, אך אף אחת מהן, היא אינה מחויבת המציאות. כי כל אמת שאליה מגיע האדם, תמיד ניתן לשאול, אולי ההפך שלה הוא הנכון?! כי כל ... שום רעיון שהוא אינו נכון באופן מוחלט, על ידי זה, האדם משחרר את כל האחיזה שלו בכל הצורות השונות, והאדם אוחז בשום דבר. כי כל מחשבה שיש לאדם, אמיתותה היא רק אפשרי המציאות. כי יכול ... הוא מחפש את המוחלט, ולא נאחז בשום דבר שהוא רק אפשרי, על ידי זה ממילא האדם מתחבר למחויב המציאות. עד שאפילו קיומו הנפרד של האדם, גם הוא נעלם לגמרי. כי גם קיומו של האדם, הוא רק ... את עצמו בכל כוחו, מהזדהות עם כל דבר שקיומו הוא רק אפשרי, שאז ממילא האדם מתחבר אל המחויב, על ידי זה, כל הנפרדות של האדם נעלמת, ונשארת רק חוסר ידיעה אחת. דהיינו, ידיעה אחת של כל ... שהן אינן נכונות באופן מוחלט, דהיינו, כל מחשבה שהיא. כי שום מחשבה, קיומה הוא לא מחויב, אלא קיומה הוא רק אפשרי. כי כל מחשבה, ניתן לחשוב על ההפך שלה. וכל מחשבה, ניתן לחשוב על ... אפשרי בלבד. וכאשר האדם לא חושב על שום דבר שהוא רק אפשרי המציאות להיות אמת, אלא הוא מחויב המציאות להיות אמת, על ידי זה האדם מתאחד עם שום דבר, שרק הוא מחויב המציאות. ובפועל, מי שרוצה להתאחד עם המציאות, צריך לשים לב לכך, שהוא לא מאמין כלל, ושאין לו ... וכל הזדהות של האדם, היא אמונה. כי האדם מזדהה ומתייחס אל הדבר האפשרי, כאילו הוא היה מחויב. ובלי אמונה, לא היה ניתן להתייחס אל אפשרי המציאות, כאל מחויב המציאות. והאמונה, היא מאפשרת להתייחס אל האפשרי, כאל מחויב. שהאדם מאמין שהדבר הוא נכון, למרות, שלא מחויב שכך היא האמת האובייקטיבית, שאותה לא ניתן להשיג בצורה מוגדרת. וכאשר האדם שומע לדוגמה איזה משפט, והאדם מאמין שהפירוש שהוא מבין את המשפט הזה, הוא אכן האמת. והאדם שוכח, שבאמת הפירוש שהוא מבין את הדבר, הוא רק אפשרי המציאות בלבד להיות נכון, אך לא

אפשרי או מחויב, מחויב או אפשרי, אפשרי המציאות, מחויב המציאות, הסיבה של הדבר, סיבתיות, סיבה ותוצאה מה ההבדל בין אפשרי למחויב במציאות? אליעד כהן מסביר בהרצאה את ההבדל בין המושגים אפשרי ומחויב, ואת הקשר שלהם לסיבתיות וסיבה ותוצאה. לפי אליעד, כשאנחנו רואים אירוע כלשהו שמתרחש במציאות, מיד עולה השאלה האם מה שאנחנו רואים הוא מחויב שיהיה, או רק אפשרי שיהיה. במילים אחרות, האם הדבר שמתרחש יכול היה להתרחש אחרת, או שהוא חייב להתרחש בדיוק כפי שהוא מתרחש ... ונייר. הוא מדגים זאת כך: אם ניקח גפרור דולק ונקרב אותו לנייר, הנייר יישרף. השאלה הנשאלת היא האם זה מחויב שהנייר יישרף, או שזה רק אפשרי שהוא יישרף. כשנחשוב על כך לעומק, נראה שבמציאות שבה אנו חיים, בהינתן התנאים של נייר וגפרור דולק, הנייר מחויב להישרף. לעומת זאת, אם ניקח כוס מים ונשפוך אותה, אנו יכולים להיות בטוחים במוחלטות שהמים יישפכו ולא יעופו באוויר. זה מחויב במציאות. אך השאלה המהותית יותר היא: איך אנחנו יודעים שמשהו הוא אכן מחויב, ולא רק אפשרי? כיצד אנו יודעים שמשהו מחויב או אפשרי? אליעד כהן מציע להסתכל על המנגנון שמייצר את תחושת הוודאות או האי - ודאות שלנו. הוא מביא דוגמה לשיחה עם בחורה שטוענת שהיא יודעת דברים בצורה מוחלטת. כששואלים אותה מאיפה מגיעה תחושת המוחלטות שלה, היא משיבה שזה מגיע מהניסיון שלה. היא חושבת שמשהו הוא מוחלט רק כי היא חוותה אותו פעמים רבות בעבר, וזה יצר אצלה תחושת ביטחון ותחושת וודאות. עם זאת, עצם העובדה שמשהו קרה שוב ושוב, אינה בהכרח אומרת שהוא מחויב להתרחש תמיד. כך, למשל, כאשר אנו מתבוננים בתופעות הטבע, כמו שריפה של נייר באש, אנחנו בטוחים שזה חייב לקרות, אך אליעד ... שהמציאות חייבת להיות ככה ולא אחרת, אבל למעשה, זהו רק הרגל של חשיבה - ניסיון העבר יוצר תחושת חובה או מחויבות, אך הוא אינו מוכיח שהדבר באמת מחויב במובן הפילוסופי או המוחלט. למה הניסיון אינו מוכיח מחויבות? אליעד מדגיש שהניסיון רק יוצר תחושה של מחויבות, אך לא מוכיח אותה. כלומר, אנחנו מתרגלים לראות שוב ושוב את אותה התוצאה, וכך נוצרת אצלנו אשליה שהדבר תמיד חייב להיות כך. ... שזה ימשיך לקרות תמיד. לדוגמה, אם תמיד ראינו שמים נשפכים כלפי מטה ולא עולים למעלה, אנו מניחים שזה מחויב שיקרה כך, אך האמת היא שזה לא מוכח כמחויב, אלא זו רק השערה שמבוססת על ניסיון עבר. מה הקשר בין אפשרי המציאות למחויב המציאות? אליעד מבאר את המונחים אפשרי המציאות ומחויב המציאות ואומר שמחויב המציאות הוא משהו שחייב להיות קיים תמיד, ושלא יכול להיות שלא יהיה קיים. אפשרי המציאות, לעומת זאת, הוא דבר שיכול להיות קיים ויכול שלא להיות קיים. כאשר אנחנו אומרים שמשהו הוא מחויב, אנחנו מתכוונים שאין אפשרות אחרת, שאין אופציה חלופית. אבל אליעד מסביר שמרבית הדברים שאנחנו חושבים שהם מחויבים, בעצם רק נתפסים כך על ידינו בגלל ההרגל שלנו לראותם כך. לדוגמה, אם אנחנו רואים שהשמש זורחת כל יום, זה מרגיש לנו מחויב לחלוטין, אבל בפועל, זה רק אפשרי שזה ימשיך להיות ככה בעתיד, ולא בהכרח מחויב באופן אבסולוטי. אליעד קורא לנו להתבונן ולהבחין בין מה שבאמת מחויב מבחינה לוגית, לבין מה שרק נתפס כמחויב מתוך הרגל של הניסיון שלנו. מה המטרה בהתבוננות על אפשרי ומחויב? המטרה העיקרית שאליעד מכוון אליה היא לעורר את האדם לחשוב מחדש על הדברים שהוא תופס כמובנים מאליהם, להבין מה באמת מחויב ומה רק נראה כך. על ידי כך, הוא רוצה לגרום לאדם להיות מודע יותר ולהגיע להכרה צלולה ובהירה יותר של המציאות. אדם שיבחין בין ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 2 מה המשמעות של להפוך את האפשרי למחויב ואת המחויב לאפשרי? אליעד מסביר על החשיבות של הבנת ההבדל בין מחויב המציאות לבין אפשרי המציאות. כדי להבין את ההבדל לעומק, אליעד נותן דוגמה מהיום יום: מישהי אמרה שהיא לא רוצה משהו שהוא הציע לה, כי היא חשבה שהוא מציע לה משהו אחר. אך לאחר שראתה במה מדובר, היא החליטה שכן רוצה. אליעד מדגיש שהטעות שלה הייתה שהפכה את האפשרי למחויב, היא חשבה שמה שאליעד ייתן לה הוא בהכרח מה שהיא דמיינה, בעוד שזה היה רק אפשרי שהוא ייתן לה את מה שחשבה. אם הייתה מודעת לכך שזה רק אפשרי, לא הייתה ממהרת לומר לא ובכך לפספס את מה שכן רצתה בסופו של דבר. מדוע חשוב להבין שהפרשנות שלך למציאות אינה מחויבת? ההרצאה מתמקדת בכך שאנשים לרוב מתייחסים לפירושים שלהם על המציאות כמחויבים, אך אליעד מסביר שכל פרשנות או תפיסה היא רק אפשרית. לדוגמה, אם אדם חווה אירוע שלילי ואומר שזה רע, הוא הופך את האפשרי למחויב. אך הפרשנות הזאת לא בהכרח נכונה, היא רק אפשרית. אם האדם היה שואל את עצמו מי אמר שזה רע? אולי זה טוב?, הוא היה פותח אפשרות לראות את האירוע באור חיובי. בעצם, ככל שאדם מגביל את עצמו לפרשנות מסוימת אחת, הוא מצמצם את האפשרויות שלו לחוות את המציאות בצורה רחבה ועשירה יותר. איך שינוי מחשבתי קטן משפיע על החוויה שלנו? כדי להמחיש את הרעיון, אליעד נותן דוגמה פשוטה מהפסקה בהרצאה: כאשר האדם חושב לעצמו, אנחנו עוצרים פה? הוא מיד מתייחס לאפשרות כאל מחויבת. הוא מניח בהכרח שעוצרים כאן, למרות שאין זה מחויב שיעצרו. עצם המחשבה אנחנו עוצרים פה היא רק אפשרית, ולא מחויבת. אם האדם יבין שזה רק אפשרי, הוא לא יחווה צמצום פנימי. לכן כל פעם שאדם מזדהה עם מחשבה כמו לא בא לי או אני לא יודע, הוא הופך אפשרי למחויב, ובכך מגביל את החוויה שלו. איך ההזדהות עם האפשרי מונעת מאיתנו לראות את האמת? אליעד מסביר שהזדהות עם האפשרי כמחויב מונעת מהאדם לראות את המציאות כפי שהיא. לדוגמה, כשאדם מרגיש כאב הוא אוטומטית מזדהה עם התחושה אני לא רוצה את הכאב הזה, אך האם באמת מחויב שהוא לא ירצה את הכאב? זו רק אפשרות. ככל שהוא ישאל את עצמו מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? הוא יוכל להשתחרר מההזדהות עם התחושה שהכאב הוא רע. איך להתייחס לסיטואציות לא נעימות בלי להזדהות איתן? אליעד מציע דרך פרקטית: כשקורה לאדם משהו רע, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב אולי זה טוב? ככל שיעשה זאת מספיק פעמים, הוא יתחיל לחוות פחות סבל. אם ... אם אדם רוצה להיות במקום אחר, כמו בים בזמן שהוא בבית, הוא יכול לשאול את עצמו איך אני יודע שאני לא בים?, ובכך בעצם לערער על המחויבות של התחושה. ככל שאדם יעמיק בשאלה זו, הוא יגיע להבנה שהחוויה שלו היא רק אפשרית, ולא מחויבת, וכך הוא יפסיק לסבול מהמצב הקיים. האם ניתן להתגבר על סבל על ידי הגברת עוצמתו? אליעד מביא דוגמה נוספת: אם לאדם יש כאב פיזי או נפשי והוא אומר לעצמו אני לא רוצה את הכאב הזה, הוא הופך את האפשרות שלא לרצות לכאב למחויב. אם הוא יעלה את עוצמת הכאב עד לרמה מסוימת, בסופו של דבר הוא יגיע למצב שבו הכאב כבר בלתי נסבל, ואז תהיה לו הזדמנות להתאחד עם החוויה, מכיוון שכדי להתמודד עם כאב אינסופי, האדם ... שאין הבדל בין כאב להנאה, בין טוב לרע, וכך הוא מגיע לאחדות. מהו המחיר של האחדות המוחלטת? אליעד מדגיש שהגעה לאחדות מוחלטת פירושה להפסיק להיות קיים. אם האדם באמת מתאחד עם האחדות המוחלטת, הוא למעשה מפסיק להתקיים כנפרד. אם הוא יגיע לאחדות מוחלטת הוא כבר לא קיים, ולכן גם לא יכול לסבול. מנגד, כל עוד האדם רוצה להיות קיים, הוא חייב לקבל את העובדה שיהיו לו רצונות ופחדים שיגרמו לסבל, וזה מחיר הקיום. איך מתמודדים עם פחדים באמצעות הטלת ספק? בשגרת היום - יום, כאשר אדם נתקל בפחד או חוויה שלילית, עליו לשאול את עצמו שוב ושוב מי אמר שזה רע? או אולי זה טוב? ככל שהוא יטיל ספק בתחושה השלילית, הוא יבין שהיא אינה מחויבת אלא רק אפשרית. כשאדם מבין שכל דבר שהוא חווה כמחויב הוא למעשה רק אפשרי, הוא יפסיק להזדהות איתו, ובכך יוכל לשחרר את עצמו מהסבל. הדרך הפרקטית לכך היא להתרגל לחשוב על ההיפוך של כל מחשבה שמתעוררת ולשאול מי אמר שזה ככה?. איך להביא ... שאלות כאלו מחייבות את האדם להתבונן מעבר להזדהות המיידית שלו, ובכך לאפשר לו לשחרר את ההיקשרות שלו לחוויה, ולהפוך את החוויה למחויבת פחות. לסיכום, אליעד מדגיש שהדרך להשתחרר מהסבל היא לשאול שאלות רבות, להטיל ספק בכל תחושה, וככל שהאדם עושה זאת יותר, הוא מתקרב לאחדות שבה אין הבדל בין טוב לרע, בין רצוי ללא רצוי. מחויב או אפשרי? מהו מחויב המציאות? איך להתמודד עם סבל? האם אפשר לשנות כל חוויה? איך להפסיק להזדהות עם מחשבות? איך מתמודדים עם כאב נפשי? איך להגיע לאחדות מוחלטת? ...

מחויב או אפשרי, אפשרי או מחויב, מחויב המציאות, אפשרי המציאות, לחייב את האפשרי, לאפשר את המחויב, חלק 1 מהו מחויב המציאות ומהו אפשרי המציאות? המונחים מחויב המציאות ואפשרי המציאות עומדים במרכז ההרצאה של אליעד, כשהוא מסביר אותם בפשטות רבה. לדבריו, מחויב המציאות הוא דבר שחייב להיות כפי שהוא, ולא יכול להיות שונה. לעומת זאת, אפשרי המציאות הוא דבר שיכול להיות כפי שהוא, אך גם יכול להיות אחרת. כדוגמה, אליעד מציג כוס שמונחת על שולחן. האם הכוס מחויבת להיות שם? התשובה היא לא, כי אפשר להזיז אותה, והיא יכולה להיות גם במקום אחר. האם יש משהו שהוא באמת מחויב במציאות? אליעד טוען כי למעשה, שום דבר במציאות אינו מחויב. כל דבר יכול להיות אחרת, ולכן הוא אפשרי בלבד. עם זאת, גם הטענה ששום דבר אינו מחויב אינה מוחלטת, כי אם נאמר ששום דבר אינו מחויב באופן מוחלט, הרי שיצרנו בעצמנו מחויבות נוספת: המחויבות שאין שום דבר מחויב. לכן, לפי אליעד, אפילו האמירה ששום דבר לא מחויב היא בעייתית ולא מוחלטת לחלוטין. איך נוצרים טוב ורע מהאפשרי והמחויב? אליעד מסביר שהחוויה של טוב או רע נולדת כאשר האדם הופך דבר שהוא רק אפשרי לדבר מחויב. לדוגמה, אדם רוצה ללבוש בגד מסוים בבוקר, אך לא מוצא אותו בארון. אם האדם תופס את זה כעניין מחויב שהוא ילבש דווקא את הבגד הזה, נוצר אצלו מצב של עצב אם לא ימצא את הבגד, ושמחה גדולה אם כן ימצא אותו. זאת מכיוון שהפך דבר שהוא רק אפשרי במציאות לדבר מחויב במציאות. דוגמה נוספת שמציג אליעד היא אדם שחושש שירצחו אותו. הרצון לא להירצח הוא רק אפשרי במציאות, לא מחויב. אך אם האדם הופך את הרצון שלו למחויב, כלומר, לא מסוגל להכיל מצב שבו ירצחו אותו, אז הוא חי בחרדה תמידית. אם האדם היה מתייחס לכך באופן נייטרלי, כאל אפשרות בלבד (כלומר אפשר שירצחו ואפשר שלא), לא היה לו פחד ... הייתה לו תחושה מיוחדת של שמחה על כך שהוא חי. מה קורה אם האדם תופס את המציאות רק כאפשרית? לפי אליעד, אם התודעה של האדם הייתה תופסת את המציאות רק כאפשרית, בלי מחויבות לשום דבר, הוא לא היה חש טוב או רע, מכיוון שלא היה מייחס חשיבות מיוחדת לשום אפשרות ספציפית. לדוגמה, אם האדם היה חושב אפשרי שאחיה ואפשרי שאמות, שניהם טובים באותה מידה, הוא לא היה יכול לסבול או לפחד ממוות. החוויה של טוב ורע נוצרת מתוך הפיכת האפשרי למחויב. איך אדם יכול להשתחרר מהפיכת האפשרי למחויב? אליעד מציין שהבעיה המרכזית בחיי האדם היא שהוא הופך רצונות וצורות (אפשריים) למחויבים. האדם רוצה לאכול, ורואה את האכילה כמחויבת. אך האכילה היא רק אפשרית - אפשר לאכול ואפשר שלא. אדם שמבין באמת שהאכילה היא לא מחויבת, לא יחוש סבל אם לא יאכל, וגם לא יחוש שמחה מיוחדת כשהוא אוכל. אליעד נותן גם דוגמה של מישהו שמקלל אותך: אם אתה תופס את זה כמחויב שיאהבו אותך או שלא יקללו אותך, תחוש סבל וכעס. אך אם היית רואה את זה כאפשרות בלבד, היית אדיש לכך שהאדם מקלל אותך, ולא היית חווה סבל או שמחה מיוחדת. איך אפשר להגיע למצב שבו אפשרי לא נתפס כמחויב? אליעד מציע דרך מעשית להפוך את ההבנה הזו לחלק מהתודעה. לדבריו, צריך לקחת כל רצון, מחשבה או הרגשה, ולשאול אם היא באמת