איך המוח יודע? איך המוח לומד? איך תינוק לומד? איך המוח חושב? התפתחות המוח, התפתחות הקוגניציה, מה קדם למה? הביצה או התרנגולת, פרדוקסים במציאות, התפתחות החשיבה
איך המוח יודע דברים חדשים?
הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא בשאלה הבסיסית והעמוקה ביותר: "איך תינוק יודע?" השאלה פשוטה לכאורה, אבל עומק הבעיה מגיע דווקא מהדוגמאות והפרטים שאליעד מספק. נתחיל לפרט את כל הדוגמאות וההסברים שהוצגו בהרצאה.
איך תינוק לומד לתקשר?
אליעד מסביר את התקשורת הראשונית של תינוק: כאשר תינוק מתחיל לתקשר, למשל כשהוא לומד את המילה הראשונה, הוא שואל איך התינוק מבין מה פירוש המילה הראשונה שלו. לדוגמה, כדי להבין מהו "תפוח", ההורים אומרים לתינוק "זה תפוח" תוך הצבעה על הפרי. אבל אליעד מדגיש שהדבר הזה יוצר מיד בעיה לוגית, כי כדי שהתינוק יבין מהו "תפוח", הוא כבר צריך לדעת דברים נוספים מראש, למשל מה זה "זה", מה המשמעות של הצבעה, ואפילו מה משמעות התפיסה החושית שלו.
איך לומדים הבדל בין דברים?
אליעד לוקח כדוגמה פשוטה את ההבדל בין "טוב" ל"רע", ומסביר שזה מורכב יותר מלמידה של חפצים כמו "תפוח" או "שולחן". כאשר ילד לומד להבדיל בין טוב ורע, קשה להסביר לו את זה במילים כמו שמסבירים לו על תפוח. ההסבר שאליעד נותן הוא שכדי ללמוד דבר חדש, האדם חייב להתבסס על ידיעה קודמת. כדי לדעת מה זה "רע", הילד חייב להשוות את זה למשהו "טוב" או לפחות ל"לא רע". אליעד מסביר שכל ידיעה חדשה שאנחנו לומדים נשענת תמיד על ידע קודם.
האם התינוק נולד עם ידע מוקדם?
אליעד כהן מעלה את שאלת "הביצה והתרנגולת" בהקשר של למידה: האם תינוק נולד עם ידע כלשהו, או שכל הידע שלו מגיע אחר כך? הוא מציג את הבעיה באופן פרדוקסלי: אם התינוק נולד עם ידע, מאיפה הגיע הידע הזה? אם הוא נולד ללא ידע כלל, כיצד בכלל מתחיל תהליך הידיעה?
אליעד נותן דוגמה ברורה: האם התינוק יודע שהוא רוצה לאכול כי הוא מרגיש רעב? ואם כן, איך הוא בכלל יודע מה זו תחושת רעב? אליעד אומר שכדי שהתינוק ירגיש "רעב", הוא חייב קודם כל לחוות את ההיפך של זה, כלומר, "שובע" או לפחות מצב של "לא רעב". אבל גם זה מעורר שאלה: איך בכלל התינוק יודע את ההבדל בין "רעב" ל"לא רעב" כשהוא חווה זאת בפעם הראשונה?
האם ניתן ללמוד משהו לגמרי חדש?
כדי להעמיק עוד יותר, אליעד מביא דוגמה מתמטית: כשילד לומד שיש סדר בפעולות החשבון, למשל שכפל וחילוק קודמים לחיבור וחיסור, הוא כבר צריך לדעת מושגים אחרים קודם: מה זה בכלל כפל, חילוק, חיבור וחיסור, ומה פירוש המילה "קודם". אבל כאשר הוא למד את זה בפעם הראשונה, המושג "קודם" והחיבור בין המושגים השונים הוא דבר חדש עבורו. איך בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה "יש מאין"?
האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות?
אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו "שמש", אנחנו צריכים קודם לדעת דברים רבים אחרים. אליעד מדגים את זה עם דוגמה פיזית של פלסטלינה: אם יש שלושה כדורי פלסטלינה והוספנו עוד כדור, ברור לכולם שהכדור הרביעי לא יכול להיווצר יש מאין. אבל בידיעה, לעומת חומר פיזי, המצב נראה הפוך לגמרי: כל ידיעה חדשה כביכול מופיעה "יש מאין".
האם אפשר לדעת דבר אחד בלבד?
אליעד מסביר בצורה מפורטת מדוע אי אפשר לדעת רק דבר אחד. כל ידיעה...
הנושא שאליעד כהן דן בו בהרצאה הוא שאלת הידיעה, כלומר: איך המוח יודע? איך אנחנו לומדים דברים חדשים? ואיך בכלל מתרחשת הלמידה של תינוק? אליעד פותח את הנושא בשאלה הבסיסית והעמוקה ביותר: "איך תינוק יודע?" השאלה פשוטה לכאורה, אבל עומק הבעיה מגיע דווקא מהדוגמאות והפרטים שאליעד מספק. נתחיל לפרט את כל הדוגמאות וההסברים שהוצגו בהרצאה.
איך תינוק לומד לתקשר?
אליעד מסביר את התקשורת הראשונית של תינוק: כאשר תינוק מתחיל לתקשר, למשל כשהוא לומד את המילה הראשונה, הוא שואל איך התינוק מבין מה פירוש המילה הראשונה שלו. לדוגמה, כדי להבין מהו "תפוח", ההורים אומרים לתינוק "זה תפוח" תוך הצבעה על הפרי. אבל אליעד מדגיש שהדבר הזה יוצר מיד בעיה לוגית, כי כדי שהתינוק יבין מהו "תפוח", הוא כבר צריך לדעת דברים נוספים מראש, למשל מה זה "זה", מה המשמעות של הצבעה, ואפילו מה משמעות התפיסה החושית שלו.
איך לומדים הבדל בין דברים?
אליעד לוקח כדוגמה פשוטה את ההבדל בין "טוב" ל"רע", ומסביר שזה מורכב יותר מלמידה של חפצים כמו "תפוח" או "שולחן". כאשר ילד לומד להבדיל בין טוב ורע, קשה להסביר לו את זה במילים כמו שמסבירים לו על תפוח. ההסבר שאליעד נותן הוא שכדי ללמוד דבר חדש, האדם חייב להתבסס על ידיעה קודמת. כדי לדעת מה זה "רע", הילד חייב להשוות את זה למשהו "טוב" או לפחות ל"לא רע". אליעד מסביר שכל ידיעה חדשה שאנחנו לומדים נשענת תמיד על ידע קודם.
האם התינוק נולד עם ידע מוקדם?
אליעד כהן מעלה את שאלת "הביצה והתרנגולת" בהקשר של למידה: האם תינוק נולד עם ידע כלשהו, או שכל הידע שלו מגיע אחר כך? הוא מציג את הבעיה באופן פרדוקסלי: אם התינוק נולד עם ידע, מאיפה הגיע הידע הזה? אם הוא נולד ללא ידע כלל, כיצד בכלל מתחיל תהליך הידיעה?
אליעד נותן דוגמה ברורה: האם התינוק יודע שהוא רוצה לאכול כי הוא מרגיש רעב? ואם כן, איך הוא בכלל יודע מה זו תחושת רעב? אליעד אומר שכדי שהתינוק ירגיש "רעב", הוא חייב קודם כל לחוות את ההיפך של זה, כלומר, "שובע" או לפחות מצב של "לא רעב". אבל גם זה מעורר שאלה: איך בכלל התינוק יודע את ההבדל בין "רעב" ל"לא רעב" כשהוא חווה זאת בפעם הראשונה?
האם ניתן ללמוד משהו לגמרי חדש?
כדי להעמיק עוד יותר, אליעד מביא דוגמה מתמטית: כשילד לומד שיש סדר בפעולות החשבון, למשל שכפל וחילוק קודמים לחיבור וחיסור, הוא כבר צריך לדעת מושגים אחרים קודם: מה זה בכלל כפל, חילוק, חיבור וחיסור, ומה פירוש המילה "קודם". אבל כאשר הוא למד את זה בפעם הראשונה, המושג "קודם" והחיבור בין המושגים השונים הוא דבר חדש עבורו. איך בדיוק נוצרה הידיעה החדשה הזאת במוח שלו? אליעד טוען שמכיוון שידיעה חדשה אינה חומר שניתן פשוט להוסיף, נוצרת בעיה פרדוקסלית: איך המוח מוסיף ידיעה חדשה, שהיא לכאורה "יש מאין"?
האם יש משמעות לידיעה ללא ידיעות קודמות?
אליעד מסביר שהפרדוקס קיים אפילו בידיעה הכי בסיסית, כי כל דבר שאנחנו יודעים בעולם מבוסס על ידיעות אחרות. כדי להבין מה זו "שמש", אנחנו צריכים קודם לדעת דברים רבים אחרים. אליעד מדגים את זה עם דוגמה פיזית של פלסטלינה: אם יש שלושה כדורי פלסטלינה והוספנו עוד כדור, ברור לכולם שהכדור הרביעי לא יכול להיווצר יש מאין. אבל בידיעה, לעומת חומר פיזי, המצב נראה הפוך לגמרי: כל ידיעה חדשה כביכול מופיעה "יש מאין".
האם אפשר לדעת דבר אחד בלבד?
אליעד מסביר בצורה מפורטת מדוע אי אפשר לדעת רק דבר אחד. כל ידיעה...
- איך המוח לומד?
- איך תינוק לומד לתקשר?
- מה קדם למה ביצה או תרנגולת?
- האם אפשר לדעת משהו חדש לגמרי?
- פרדוקסים בתהליך הלמידה
- התפתחות החשיבה אצל ילדים