4:02אחריות ניהולית, העברת אחריות, מי אחראי על האחראי? אחריות של מנהל, האצלת סמכויות, איך להעביר אחריות? איך לתת אחריות? כמה אחריות לתת? אדם הראשון, יעוץ למנהלים, אימון מנהלים, יעוץ עסקי
מה הטעות הנפוצה בהעברת אחריות למישהו אחר?
אליעד כהן מציג בהרצאתו את הטעות המרכזית שעושים מנהלים ואנשים רבים כאשר הם מעבירים אחריות או מאצילים סמכויות לאחרים. הטעות היא ההנחה שהאחריות שהועברה לאחר מסירה לחלוטין את האחריות מהמעביר. במציאות, גם אחרי העברת האחריות, האדם המעביר עדיין נשאר אחראי לוודא שהמשימה מתבצעת כראוי.
לדוגמה, אם מנהל מחליט להאציל סמכויות לעובד בשם משה ומעביר לו את האחריות על תחום מסוים, אין משמעות הדבר שהמנהל כבר לא אחראי על התחום הזה. ההפך הוא הנכון, המנהל עדיין נותר אחראי על כך שמשה ייקח על עצמו את האחריות הזו ברצינות ויבצע את המשימה בצורה ראויה. זה לא אומר שהמנהל צריך להיכנס לפרטי העבודה של משה ולבדוק כל פעולה שלו, אבל המנהל חייב לוודא שמשה מבין היטב את אחריותו ופועל בהתאם אליה.
איך האחריות של המנהל נשמרת אחרי האצלת סמכויות?
כאשר מנהל או כל אדם אחר מעביר משימה לאחר, הוא לא משוחרר מהאחריות שלו, אלא רק משנה את הדרך שבה הוא מנהל את האחריות הזו. הביצוע הפיזי של המשימה נעשה על ידי העובד, אך האחריות הכוללת נותרת תמיד אצל מי שהעביר את המשימה.
אליעד כהן מדגים זאת בעזרת סיטואציה פשוטה מחיי היום יום: אם אדם עמוס במשימות מחליט שמישהו אחר יהיה אחראי על הקניות, אותו אדם עדיין אחראי לוודא שהקניות אכן יתבצעו, למרות שהפעולה עצמה נעשית על ידי אחר. זה לא אומר שצריך להתערב בפרטים, אך בהחלט נדרש לוודא שהדבר אכן נעשה.
מה המנהל חייב לעשות לאחר שהאציל סמכות?
כאשר מנהל אומר שהעובד אחראי, הוא חייב גם לוודא שהעובד אכן לוקח את האחריות הזו ומבצע את עבודתו כראוי. אליעד נותן דוגמה של מנהל שבא למנהל אחר שמתחתיו ושואל מדוע משהו מסוים לא קרה, והמנהל עונה לו שהעובדים הם אלו שלא עשו זאת. התשובה הזו אינה קבילה, מכיוון שהמנהל העליון אינו מתעניין בתירוצים שהעובדים אחראים, אלא מצפה שהמנהל מתחתיו ייקח את האחריות וידאג לכך שהעובדים אכן יעשו את העבודה.
מה אפשר ללמוד מסיפור אדם הראשון על העברת אחריות?
אליעד כהן משתמש בסיפור התנ"כי של אדם הראשון כדוגמה בולטת להעברת אחריות מוטעית. כשהקב"ה שאל את אדם מדוע הוא אכל מעץ הדעת, אדם הראשון בחר להפנות את האשמה לאחרים - גם לחוה וגם לקב"ה עצמו, שהביא לו את האישה. אדם הראשון בעצם נמנע מלקיחת אחריות אישית. התגובה של הקב"ה הייתה להעניש את שניהם. לפי אליעד, אדם הראשון יכול היה להודות בטעות ולהתנצל, ובכך אולי היה יוצא מהמצב באופן שונה. במקום זאת, הוא העדיף להטיל אשמה על אחרים, ובכך החמיר את מצבו.
הדוגמה הזו מדגישה עד כמה חשוב לשמור על אחריות אישית, גם לאחר העברת האחריות לאחרים, ולוודא שלוקחים אחריות מלאה על התוצאה.
איך להימנע מטעויות בניהול אחריות?
אליעד כהן מבהיר שהמפתח להימנעות מטעויות בניהול אחריות הוא ההכרה בכך שהאחריות תמיד נשארת בידיו של מי שמעביר אותה. כל אדם צריך לשאול את עצמו היכן בחייו הוא מעביר אחריות, ולזכור שאפילו כשמישהו אחר מבצע את הפעולה בפועל, הוא עצמו אחראי לכך שהפעולה תתבצע כראוי.
לדוגמה, אם אדם הולך למוסך ואומר שהמוסכניק אחראי לתקן את הרכב, הוא עדיין נשאר אחראי לוודא שהתיקון נעשה בצורה נכונה. אם לאחר מכן מתרחשת תאונה בגלל תקלה שלא טופלה כראוי, אין זה מספיק לומר "המוסכניק היה אחראי", מכיוון שגם הוא עצמו היה חייב לוודא שהתיקון נעשה היטב.
הנקודה המרכזית שאליעד מדגיש בהרצאתו היא שלעולם אין להניח שהעברת האחריות מסירה את האחריות מהמעביר. על מנהלים ואנשים בכלל להישאר מעורבים מספיק כדי לוודא שהמשימות שהועברו לאחרים מתבצעות באופן אחראי.
אליעד כהן מציג בהרצאתו את הטעות המרכזית שעושים מנהלים ואנשים רבים כאשר הם מעבירים אחריות או מאצילים סמכויות לאחרים. הטעות היא ההנחה שהאחריות שהועברה לאחר מסירה לחלוטין את האחריות מהמעביר. במציאות, גם אחרי העברת האחריות, האדם המעביר עדיין נשאר אחראי לוודא שהמשימה מתבצעת כראוי.
לדוגמה, אם מנהל מחליט להאציל סמכויות לעובד בשם משה ומעביר לו את האחריות על תחום מסוים, אין משמעות הדבר שהמנהל כבר לא אחראי על התחום הזה. ההפך הוא הנכון, המנהל עדיין נותר אחראי על כך שמשה ייקח על עצמו את האחריות הזו ברצינות ויבצע את המשימה בצורה ראויה. זה לא אומר שהמנהל צריך להיכנס לפרטי העבודה של משה ולבדוק כל פעולה שלו, אבל המנהל חייב לוודא שמשה מבין היטב את אחריותו ופועל בהתאם אליה.
איך האחריות של המנהל נשמרת אחרי האצלת סמכויות?
כאשר מנהל או כל אדם אחר מעביר משימה לאחר, הוא לא משוחרר מהאחריות שלו, אלא רק משנה את הדרך שבה הוא מנהל את האחריות הזו. הביצוע הפיזי של המשימה נעשה על ידי העובד, אך האחריות הכוללת נותרת תמיד אצל מי שהעביר את המשימה.
אליעד כהן מדגים זאת בעזרת סיטואציה פשוטה מחיי היום יום: אם אדם עמוס במשימות מחליט שמישהו אחר יהיה אחראי על הקניות, אותו אדם עדיין אחראי לוודא שהקניות אכן יתבצעו, למרות שהפעולה עצמה נעשית על ידי אחר. זה לא אומר שצריך להתערב בפרטים, אך בהחלט נדרש לוודא שהדבר אכן נעשה.
מה המנהל חייב לעשות לאחר שהאציל סמכות?
כאשר מנהל אומר שהעובד אחראי, הוא חייב גם לוודא שהעובד אכן לוקח את האחריות הזו ומבצע את עבודתו כראוי. אליעד נותן דוגמה של מנהל שבא למנהל אחר שמתחתיו ושואל מדוע משהו מסוים לא קרה, והמנהל עונה לו שהעובדים הם אלו שלא עשו זאת. התשובה הזו אינה קבילה, מכיוון שהמנהל העליון אינו מתעניין בתירוצים שהעובדים אחראים, אלא מצפה שהמנהל מתחתיו ייקח את האחריות וידאג לכך שהעובדים אכן יעשו את העבודה.
מה אפשר ללמוד מסיפור אדם הראשון על העברת אחריות?
אליעד כהן משתמש בסיפור התנ"כי של אדם הראשון כדוגמה בולטת להעברת אחריות מוטעית. כשהקב"ה שאל את אדם מדוע הוא אכל מעץ הדעת, אדם הראשון בחר להפנות את האשמה לאחרים - גם לחוה וגם לקב"ה עצמו, שהביא לו את האישה. אדם הראשון בעצם נמנע מלקיחת אחריות אישית. התגובה של הקב"ה הייתה להעניש את שניהם. לפי אליעד, אדם הראשון יכול היה להודות בטעות ולהתנצל, ובכך אולי היה יוצא מהמצב באופן שונה. במקום זאת, הוא העדיף להטיל אשמה על אחרים, ובכך החמיר את מצבו.
הדוגמה הזו מדגישה עד כמה חשוב לשמור על אחריות אישית, גם לאחר העברת האחריות לאחרים, ולוודא שלוקחים אחריות מלאה על התוצאה.
איך להימנע מטעויות בניהול אחריות?
אליעד כהן מבהיר שהמפתח להימנעות מטעויות בניהול אחריות הוא ההכרה בכך שהאחריות תמיד נשארת בידיו של מי שמעביר אותה. כל אדם צריך לשאול את עצמו היכן בחייו הוא מעביר אחריות, ולזכור שאפילו כשמישהו אחר מבצע את הפעולה בפועל, הוא עצמו אחראי לכך שהפעולה תתבצע כראוי.
לדוגמה, אם אדם הולך למוסך ואומר שהמוסכניק אחראי לתקן את הרכב, הוא עדיין נשאר אחראי לוודא שהתיקון נעשה בצורה נכונה. אם לאחר מכן מתרחשת תאונה בגלל תקלה שלא טופלה כראוי, אין זה מספיק לומר "המוסכניק היה אחראי", מכיוון שגם הוא עצמו היה חייב לוודא שהתיקון נעשה היטב.
הנקודה המרכזית שאליעד מדגיש בהרצאתו היא שלעולם אין להניח שהעברת האחריות מסירה את האחריות מהמעביר. על מנהלים ואנשים בכלל להישאר מעורבים מספיק כדי לוודא שהמשימות שהועברו לאחרים מתבצעות באופן אחראי.
- איך להעביר אחריות?
- מהי האצלת סמכויות?
- מי אחראי על המנהל?
- יעוץ למנהלים
- מה האחריות של מנהל?
- טעויות נפוצות בניהול
- סיפור אדם הראשון והאחריות
עכשיו נדבר על טעות של אנשים שמעבירים אחריות למישהו אחר יש קטע כזה כשאתה אחראי על משהו יש כל מיני גישות יש גישה שאומרת תהיה אחראי אל תעביר את האחריות לאחרים אתה אחראי נכון יש גישה כזאת זה נקרא כאילו ניהול ריכוזי "אני אחראי אני לא נותן לאחרים לעשות" ויש את הגישה שאומרת לא תן לאחרים לעשות סמוך עליהם, עכשיו יש הרבה דברים בחיים שאתה מעביר את האחריות למישהו אחר ויש הרבה דברים בחיים שאתה משאיר את האחריות אצלך עד כאן נכון יש כזה יש כזה. עכשיו מה הטעות הטעות של אנשים שמעבירים אחריות היא שהם חושבים חלקם בחלק מהמקרים שכשהם העבירו את האחריות למישהו זה אומר שהמישהו שהם העבירו אליו את הדבר הוא אחראי על זה ומה האמת שכשאתה מעביר למישהו אחריות אתה עדיין אחראי שהוא יהיה אחראי על זה.
זאת אומרת אם יש לך משהו שאתה אחראי עליו ואתה אומר "אני עכשיו מאציל סמכות למשה שהוא עכשיו יהיה אחראי על התחום" אל תחשוב "שהנה אני מנהל טוב אני מעביר את האחריות למשה" לא עכשיו האחריות שלך לוודא שמשה באמת אחראי אתה לא צריך להיכנס לו לפרטים כי אמרנו שהוא באחריותו אבל אתה צריך לוודא שהוא אחראי, לדוגמא נגיד עכשיו אתה צריך ללכת לעשות קניות ואתה אומר לעצמך "יש לי המון משימות בא ניקח מישהו שיהיה אחראי על הקניות" אתה אומר "משה אתה אחראי על הקניות" מביא לו את הקניות הוא אומר לך "סבבה אני אחראי" עכשיו אם אתה מנהל טוב מה שאתה צריך לדעת זה שאתה לא אמור עכשיו להתערב לו בקניות כי הוא אחראי על זה זה תחום האחריות שלו אבל מצד שני אתה גם לא צריך להגיד "אני נתתי למשה להיות אחראי הוא אחראי" לא אתה אחראי שמשה יהיה אחראי.
זאת אומרת זה שמישהו אחראי זה לא מסיר את האחריות ממך אתה נשארת אחראי באותה מידה רק דרך הביצוע השתנתה הביצוע הוא דרך העובד שלך אבל עדיין אתה אחראי שהוא יעשה את העבודה, זה כמו עכשיו נגיד באים לאיזה מנהל "אדון מנהל למה זה לא קורה" כאילו המנהל בא למנהל שתחתיו "למה לא קורה מה שזה" אומר לו "אתה יודע כי הוא והוא אחראי, אדוני אתה אחראי שהם יהיו אחראים מה זה מעניין אותי שאתה אומר זה העובד שלי מה זה העובד שלי אתה אחראי על העובד שלך" נכון. עכשיו איפה מה היה בסיפור עם האדם הראשון שאלוהים אמר לו למה אכלת מעץ הדעת אז מה הוא אמר היא אחראית לא אני אחראי נכון אז קודם כל הוא אמר היא אחראית את מי הוא עוד האשים שהוא אחראי את אלוהים אמר לו אתה נתת עמדי האישה האישה נתת עמדי זאת אומרת אתה אחראי שנתת לי אותה היא אחראית שהיא פיתתה אותי.
מי לא אחראי הוא לא אחראי הוא לא אמר אני אחראי הוא לא אמר אני מתנצל נכון משהו אז מה אלוהים עשה העניש את שניהם אמר לו אין בעיה גם היא אחראית וגם אתה אחראי, אוקי עכשיו מה היה קורה בסיפור התנכ"י אם האדם הראשון היה אומר "צודק סורי מתנצל אופס התבלבלתי לא יודע לא היה לי דעת" הרי מה הוא אכל מעץ הדעת אז הוא היה אומר "אתה יודע למה אכלתי ואללה לא היה לי דעת" נכון יכל לסגור לו את הפינה "הנה טוב אתה צודק נכון" אבל הוא אמר לא הוא העדיף לזרוק אחראיות הוא אמר "אני מעדיף להאשים מישהו אחר" גם האשים את אלוהים וגם האשים את חווה ביחד הוא לא אחראי לכלום אז אלוהים אמר לו "סבבה אתה צודק עופו שניכם מגן עדן".
בקיצור מה שאני אומר גם כשאתה מסמיך מישהו להיות אחראי גם כשאתה אומר המוסכניק שלי אחראי גם כשאתה אומר אמא שלי אחראית גם כשאתה אומר הוא אחראי לא משנה מי אחראי אתה אחראי לוודא שהוא אחראי אם זה חשוב לך, אם זה לא חשוב לך זה משהו אחר בהנחה שזה חשוב לך אתה אחראי שהשני אחראי פשוט תמצא איפה בחיים שלך אתה מעביר אחריות למישהו ותזכור זה שאמרתי לו שהוא אחראי אני עדיין אחראי שהוא עושה את זה, אתה הולך למוסך לתקן את הרכב הוא אחראי אבל אתה אחראי שהוא עושה את העבודה שלו טוב לא תגיד אחר כך כשתעשה תאונה תגיד "כן אבל אמרתי לו שהוא אחראי" ומה עם זה שאתה אחראי לבדוק שהוא עשה את העבודה מה עם זה.
זאת אומרת אם יש לך משהו שאתה אחראי עליו ואתה אומר "אני עכשיו מאציל סמכות למשה שהוא עכשיו יהיה אחראי על התחום" אל תחשוב "שהנה אני מנהל טוב אני מעביר את האחריות למשה" לא עכשיו האחריות שלך לוודא שמשה באמת אחראי אתה לא צריך להיכנס לו לפרטים כי אמרנו שהוא באחריותו אבל אתה צריך לוודא שהוא אחראי, לדוגמא נגיד עכשיו אתה צריך ללכת לעשות קניות ואתה אומר לעצמך "יש לי המון משימות בא ניקח מישהו שיהיה אחראי על הקניות" אתה אומר "משה אתה אחראי על הקניות" מביא לו את הקניות הוא אומר לך "סבבה אני אחראי" עכשיו אם אתה מנהל טוב מה שאתה צריך לדעת זה שאתה לא אמור עכשיו להתערב לו בקניות כי הוא אחראי על זה זה תחום האחריות שלו אבל מצד שני אתה גם לא צריך להגיד "אני נתתי למשה להיות אחראי הוא אחראי" לא אתה אחראי שמשה יהיה אחראי.
זאת אומרת זה שמישהו אחראי זה לא מסיר את האחריות ממך אתה נשארת אחראי באותה מידה רק דרך הביצוע השתנתה הביצוע הוא דרך העובד שלך אבל עדיין אתה אחראי שהוא יעשה את העבודה, זה כמו עכשיו נגיד באים לאיזה מנהל "אדון מנהל למה זה לא קורה" כאילו המנהל בא למנהל שתחתיו "למה לא קורה מה שזה" אומר לו "אתה יודע כי הוא והוא אחראי, אדוני אתה אחראי שהם יהיו אחראים מה זה מעניין אותי שאתה אומר זה העובד שלי מה זה העובד שלי אתה אחראי על העובד שלך" נכון. עכשיו איפה מה היה בסיפור עם האדם הראשון שאלוהים אמר לו למה אכלת מעץ הדעת אז מה הוא אמר היא אחראית לא אני אחראי נכון אז קודם כל הוא אמר היא אחראית את מי הוא עוד האשים שהוא אחראי את אלוהים אמר לו אתה נתת עמדי האישה האישה נתת עמדי זאת אומרת אתה אחראי שנתת לי אותה היא אחראית שהיא פיתתה אותי.
מי לא אחראי הוא לא אחראי הוא לא אמר אני אחראי הוא לא אמר אני מתנצל נכון משהו אז מה אלוהים עשה העניש את שניהם אמר לו אין בעיה גם היא אחראית וגם אתה אחראי, אוקי עכשיו מה היה קורה בסיפור התנכ"י אם האדם הראשון היה אומר "צודק סורי מתנצל אופס התבלבלתי לא יודע לא היה לי דעת" הרי מה הוא אכל מעץ הדעת אז הוא היה אומר "אתה יודע למה אכלתי ואללה לא היה לי דעת" נכון יכל לסגור לו את הפינה "הנה טוב אתה צודק נכון" אבל הוא אמר לא הוא העדיף לזרוק אחראיות הוא אמר "אני מעדיף להאשים מישהו אחר" גם האשים את אלוהים וגם האשים את חווה ביחד הוא לא אחראי לכלום אז אלוהים אמר לו "סבבה אתה צודק עופו שניכם מגן עדן".
בקיצור מה שאני אומר גם כשאתה מסמיך מישהו להיות אחראי גם כשאתה אומר המוסכניק שלי אחראי גם כשאתה אומר אמא שלי אחראית גם כשאתה אומר הוא אחראי לא משנה מי אחראי אתה אחראי לוודא שהוא אחראי אם זה חשוב לך, אם זה לא חשוב לך זה משהו אחר בהנחה שזה חשוב לך אתה אחראי שהשני אחראי פשוט תמצא איפה בחיים שלך אתה מעביר אחריות למישהו ותזכור זה שאמרתי לו שהוא אחראי אני עדיין אחראי שהוא עושה את זה, אתה הולך למוסך לתקן את הרכב הוא אחראי אבל אתה אחראי שהוא עושה את העבודה שלו טוב לא תגיד אחר כך כשתעשה תאונה תגיד "כן אבל אמרתי לו שהוא אחראי" ומה עם זה שאתה אחראי לבדוק שהוא עשה את העבודה מה עם זה.