מי שיתבונן יראה, כי כאשר האדם סובל, יש רמות עומק שונות לסבל שלו, ובו זמנית, הסבל הוא ברמות עומק שונות. כאשר לדוגמה, ברמה מסוימת, האדם מרגיש רע, מסיבה מסוימת בעוצמה מסוימת, ובו זמנית, ברמה אחרת, האדם מרגיש רע, גם מסיבה שונה, ובעוצמה אחרת, ובו זמנית, ברמה אחרת, האדם מרגיש גם קצת טוב, מסיבה כלשהי, אבל בעוצמה אחרת וכולי.
והעניין הוא, כי כל נקודות המבט האפשריות, כולן קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת. ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם כבר מאושר תמיד באושר אמיתי ונצחי, בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר, בתוך תוכו.
ומנקודת מבט מסוימת, האדם חושב שהוא נפרד מהמציאות. ומנקודת מבט אחרת, האדם חושב שהוא אלוהים שעושה את הכל. וכיו"ב, כל שאר נקודות המבט האפשריות. וכל נקודות המבט האלו, כולן קיימות כל הזמן בו זמנית, בכל זמן ובכל מקום ובכל צורה של המציאות. ורמת הסבל וההנאה של האדם, היא תלויה בנקודת המבט, שאליה מחובר ה"אני" של האדם.
ומנקודת מבט אחת, לא שייך לדבר על הסבל כעל דבר רע, כי הרי הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת, לא שייך להציע לאדם להבין את האמת, כי הרי זה בכל מקרה לא תלוי באדם עצמו, אלא רק ברצון של המציאות. ומאחר שמנקודת מבט אחת, אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפ"כ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת).
וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או אחרת, הרי הכל אחד ממש?! וראשית כל, על האדם לדעת, שמצד האמת האמיתית באמת, הנפרדות והאחדות, הן אחד ממש. ולכן גם מצד האחדות האמיתית, כן אפשר לדבר דיבורים של נפרדות, ואעפ"כ הכל אחד ממש.
ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת האחדות שיש באדם, אלא רק עם נקודת הנפרדות שיש באדם.
כי בכל אדם, יש תמיד, גם את נקודת האחדות, שבה האדם כבר יודע שהכל אחד ממש. עד כדי כך, שהאדם כבר תמיד נהנה בטוב אמיתי מהמציאות. והחכם האמיתי, מדבר אל נקודות הנפרדות, שיש בתוך האדם. שהן, לא מחוברות לנקודת האחדות שיש באדם. והחכם האמיתי מדבר בשפת הנפרדות, אל נקודות הנפרדות שיש בתוך האדם, כדי להחזיר אותן בתשובה, ולחבר גם אותן אל נקודת האחדות של המציאות.
וכאשר האדם שומע את החכם האמת, לפעמים הוא מרגיש בלבול וחוסר הבנה...
והעניין הוא, כי כל נקודות המבט האפשריות, כולן קיימות בתוך האדם, תמיד, בכל רגע ובכל מקום. ובכל פעם ופעם, מתבטאות כל נקודות המבט האלו. אלא, שכל נקודת מבט, מתבטאת בעוצמה אחרת. ומנקודת מבט אחת, האדם בתוך תוכו מחובר תמיד לאחדות המציאות בשלמות אמיתית. ולכן, מנקודת מבט מסוימת, האדם כבר מאושר תמיד באושר אמיתי ונצחי, בטוב אמיתי שאינו תלוי בדבר, בתוך תוכו.
ומנקודת מבט מסוימת, האדם חושב שהוא נפרד מהמציאות. ומנקודת מבט אחרת, האדם חושב שהוא אלוהים שעושה את הכל. וכיו"ב, כל שאר נקודות המבט האפשריות. וכל נקודות המבט האלו, כולן קיימות כל הזמן בו זמנית, בכל זמן ובכל מקום ובכל צורה של המציאות. ורמת הסבל וההנאה של האדם, היא תלויה בנקודת המבט, שאליה מחובר ה"אני" של האדם.
ומנקודת מבט אחת, לא שייך לדבר על הסבל כעל דבר רע, כי הרי הכל אחד. ומנקודת מבט נוספת, לא שייך להציע לאדם להבין את האמת, כי הרי זה בכל מקרה לא תלוי באדם עצמו, אלא רק ברצון של המציאות. ומאחר שמנקודת מבט אחת, אין לאדם בחירה חופשית כלל, אז לא שייך להציע לו הצעות כלשהן, לגבי הסבל שלו. ואעפ"כ, כל נקודות המבט, קיימות בו זמנית. (ובשורשן, הן כולן נקודת מבט אחת).
וכאשר החכם האמיתי מדבר עם האדם בשפה של נפרדות, הרי שמנקודת מבט מסוימת, ניתן לומר, שהחכם האמיתי משקר את האדם. כי אם באמת הכל אחד, אז מה שייך לדבר עם האדם, שעליו להבין כך או אחרת, הרי הכל אחד ממש?! וראשית כל, על האדם לדעת, שמצד האמת האמיתית באמת, הנפרדות והאחדות, הן אחד ממש. ולכן גם מצד האחדות האמיתית, כן אפשר לדבר דיבורים של נפרדות, ואעפ"כ הכל אחד ממש.
ומצד האדם שעושה הפרדה בין אחדות לנפרדות, עליו להבין שאכן מנקודת המבט הזו, שמפרידה בין נפרדות לאחדות, מנקודת המבט הזו, דיבורי הנפרדות של החכם, הם אכן מנוגדים לנקודת המבט של האחדות. וזה כמובן, רק אם נאמר, שהנפרדות, היא נפרדת מהאחדות. ועל האדם להבין, שהחכם האמיתי, לא מדבר עם נקודת האחדות שיש באדם, אלא רק עם נקודת הנפרדות שיש באדם.
כי בכל אדם, יש תמיד, גם את נקודת האחדות, שבה האדם כבר יודע שהכל אחד ממש. עד כדי כך, שהאדם כבר תמיד נהנה בטוב אמיתי מהמציאות. והחכם האמיתי, מדבר אל נקודות הנפרדות, שיש בתוך האדם. שהן, לא מחוברות לנקודת האחדות שיש באדם. והחכם האמיתי מדבר בשפת הנפרדות, אל נקודות הנפרדות שיש בתוך האדם, כדי להחזיר אותן בתשובה, ולחבר גם אותן אל נקודת האחדות של המציאות.
וכאשר האדם שומע את החכם האמת, לפעמים הוא מרגיש בלבול וחוסר הבנה...
050-3331-331