... בשורשה, נובעת מהרצון של הנפרדות להיות קיימת, ולכן היא לא סובלת את האמת של האחדות. והאדם במו עיני שכלו, רואה שהכל אחד, אבל הרצון של הנפרדות לנצח ולהיות קיימת כנפרדת, הוא גורם לאדם לשקר ולהתכחש לכך שהכל אחד. ואעפכ, כאשר האדם משתמש בשכלו באמת, אז הוא רואה את האמת המוחלטת, והנצחנות מתבטלת. כי החכם האמיתי, ... משום שהוא מקבל את הניצחון שלו מהאמת עצמה, שהיא יציבה לנצח נצחים. (ומאחר שהכל אחד, אי אפשר לטעות לעולם). אבל על האדם לדעת, שעליו להיזהר מתכונת הנצחנות שלו, כי היא גורמת לו להתרחק ...

... איך להתגבר עליו כפי שכבר ביארתי, כל הצרות שיש לאדם בחיים, כולן נובעות רק משום שהאדם מטעה ומשקר את עצמו. כי אם האדם היה איש אמת באמת, הוא היה חווה את התמונה המלאה של המציאות, שבה הכל אחד ממש, ואז ממילא לא שייך לסבול בגלל תחושת רע. והנה, ישנם מצבים, שהאדם מבין שאכן הוא גורם לעצמו לסבול בגלל השקרים שלו, ואעפכ הוא ממשיך לשקר. וזה משום, ...

... הרצון שלו שלא לסבול יותר לעולם, הרי שבקלות האדם יכול לבחור להתייחס למציאות, מנקודת מבט של אחדות שבה הכל אחד, ועל ידי זה אין שום סבל כלל. אבל האדם בוחר בבחירה חופשית, להתייחס אל המציאות בצורה של נפרדות, ועל ידי זה הוא סובל. ...

... שהאדם יהיה מודע לקיומו, בלי שיהיה לו פחד כלשהו. וגם מי שהגיע אל השלמות ואל האחדות, כאשר הוא חוזר אל הנפרדות, הוא חוזר אל ישותו, אל רצונו, אל הטוב ואל הרע, וממילא גם אל הפחדים. אלא, שהוא חווה את הפחדים ואת הנפרדות, בצורה אחרת לגמרי, מנקודת המבט של האחדות ושל השלמות. שעבורו, הפחד מושלם ממש. ויש כאלו שנדמה להם, שאין להם שום פחד כלל. והם הטועים, שאינם מודעים לעצמם. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, וכל זמן שהאדם חושב שמציאות ... האדם להעלים את עצמו לגמרי, כפי שיתבאר להלן מה הכוונה בדיוק. (ומי שכבר היה באחדות ושראה שהכל מושלם, אעפכ הוא בוחר לפחד מתוך בחירה חופשית, והוא לא צריך להעלים את עצמו כלל. כי אצלו הפחד הוא טוב מאוד, כי הוא בוחר את רצונו העצמי, והוא בוחר את תחושת החיסרון ... השקר שלו באלוהים (בשונה מידיעת האלוהים, בידיעה שלמה בלב שלם, שכל ורגש כאחד, שהיא שלמות האין פחד), ואז הוא מפחד לאבד את האמונה הזאת, ולגלות שהוא חי בטעות (כמו אנשים שמאמינים, שמפחדים לגלות את טעותם ולגלות שהם ואבותיהם ואבות אבותיהם, טעו טועים ... האמת, אי אפשר לדעת ממה אתה מפחד. כי בשורש המציאות, אי אפשר לדעת שום דבר, כי הכל אחד. ואף אחד בעולם, לא באמת יודע ממה בדיוק וממה באמת הוא מפחד. ומי שינסה להבין ממה באמת הוא מפחד, הוא יגיע לאחדות המציאות, ולפתע פתאום הוא לא יפחד כלל! והעניין הוא, כי כל אחד חושב, שהוא כן יודע ממה הוא מפחד. כי הטועים הגדולים, הם אומרים שאין להם מושג מה מפחיד אותם, ושיש להם פחד לא ... האדם אל תוכו, הוא יראה שהוא דווקא כן מפחד בלי סיבה (אאכ יש לאדם את השכל של האחדות, שאז, כאשר הוא בתוך הנפרדות, אז ורק אז הוא מפחד עם סיבה אמיתית, שהיא גם טובה מאוד באמת). כי על האדם להסתכל אל תוך הפחד ואל תוך הדבר שמפחיד אותו, ועל האדם לשאול את עצמו, ... מי שהוא איש חיל, הוא חוקר את הנושא הזה לעומקו, ומגלה את מהותו העצמית, שהיא האחדות של המציאות. ואז אחכ כאשר האדם חוזר לשכל של הנפרדות ואל הרצון הנפרד והטוב והרע, אז הוא לא באמת מפחד. כי גם מי שיש לו את השכל של האחדות, כל זמן שהוא בנפרדות, גם הוא מפחד. כי יש לו רצון, שיוצר טוב ורע ויוצר פחד וכולי. אלא, שהוא לא באמת מפחד. כי בחיצוניות שלו הוא חי בנפרדות, אבל בפנימיות שלו, הוא מחובר לאמת של המציאות, ששם הכל אחד ואין שום פחד כלל. ומי שינסה להגדיר את הפחד שלו בדיוק, הפחד שלו ייעלם. ולהגדיר את הפחד, פירושו להבין ממה בדיוק ולמה בדיוק הפחד קיים. והטועה שחושב שהתשובה היא כי אני לא ... אני לא רוצה להרגיש רע? ויגלה את שורש הרצון שלו, שהוא שורש כל המציאות, שהיא האחדות. ויגלה, שכל החסרונות מושלמים וכולי. ומי שינסה להגדיר ולהבין את הפחד שלו, בסופו של דבר הפחד ייעלם. משום שבקצה של המציאות, שם אין שום צורה ושום הגדרה כלל. והאדם מפחד, רק בגלל שהוא לא משתמש בשכל שלו עד הקצה האחרון. כי בקצה האחרון של השכל, שם הכל מתאחד, ואין שום פחד כלל. ולכן, כאשר האדם מנסה להגדיר ולהבין את הפחד, אז בסוף התהליך, הוא מגיע אל הישות שאינה מוגדרת, ואז הפחד מתפרק גם הוא וכולי. ...

... שהאדם הופך את האפשרי למחויב, שהאדם מתייחס לנפרדות האפשרית, כאילו היא האחדות המחויבת (ומצד האמת של האחדות, זו אכן האמת, שהאפשרי הוא המחויב. אלא ... שקר, אפילו כחוט השערה, האדם לא יקבל את התשובה של האמת. כי התשובה היא, שהכל אחד. שאז, כאשר החיסרון והשלמות והיש והאין ... למה רע לו. ואז, אם האדם לא משקר את עצמו בכלל, אז הוא גם מגלה את האמת שהכל אחד. אבל התשובה השקרית, חוסמת את האדם ... נצמד אל האמת, על ידי זה בסופו של דבר הוא חווה את האמת, שהכל מושלם ושהכל אחד. וזה, למרות שהשכל עצמו, בטוח בכך שיש ...

... והאפשרות הראשונה היא או או והאפשרות השנייה היא גם וגם. והאמירה גם רק היא מכילה בתוכה את שתי האפשרויות בו זמנית. וכאשר האדם מתבונן על שני הפכים מנוגדים זה לזה, מצד האחדות של המציאות, הוא רואה ומבין שהאחדות מכילה בתוכה את כל האפשרויות כולן כישות אחת ממש. וכאשר יש לנו שני הפכים, האפשרות הראשונה היא שרק אחד מהם נכון. והאפשרות השנייה היא שרק הצד השני נכון. והאפשרות השלישית היא, שאלו לא באמת הפכים, ושניהם נכונים בו זמנית. ובאחדות של המציאות, כל התשובות כולל כולן, כולל התשובות המנוגדות, כולן נכונות בו זמנית. כגון לדוגמה בשורש של המציאות, ששם הכל רק טוב, וגם רק רע, וגם טוב ורע, וגם לא טוב ולא רע, וגם כל האפשרויות כולן בו זמנית. ולכן מצד האחדות של המציאות, שורש המציאות הוא גם רק טוב, וגם רק רע, וגם רק טוב ורע, וגם רק לא טוב ולא רע, וגם רק החיבור של כל האפשרויות כולן, לישות ...

... ביותר, שאין שום רעיון בעולם שמסכים איתו, הוא לומר שהיש והאין הם אחד. וזו במקרה כמובן, גם האמת הגדולה ביותר, שהיא שהכל אחד ממש. וכל דיבור שהאדם מדבר אותו, יש בו אמת כלשהי. כי כל דיבור שהאדם מדבר, יש בו ... ביותר. וכל דיבור שיש בעולם, הוא מעורב אמת ושקר. כי הוא גם אמת מנקודת המבט של הנפרדות, אבל הוא גם שקר מנקודת המבט של האחדות . כי מנקודת המבט של האחדות, הכל אחד ממש, וכל ההגדרות הן לא האמת הפנימית, אלא רק אמת חיצונית בלבד. ולכן כל דיבור בעולם, הוא גם אמת וגם שקר. ובשורש, הכל אחד כנל. ...

... נמצא בתוך האדם עצמו. והאושר נובע מכך, שהאדם חווה את האחדות ואת השלמות של המציאות. והמציאות היא אכזרית וקשה ביותר, וכל רצונה הוא, שהאדם יסבול (כי הסבל של האדם, הוא המשלים, של השלמות האין סופית שלה. והצמצום, משלים את האין סוף. וכל זה, ... שלמה ולשוב להיות מי שהוא היה פעם, דהיינו, אלוהים, שזאת האחדות של המציאות, ואז נשלמים כל החסרונות כולם. ונסכם, על האדם לכפור לגמרי בקיומו של אלוהים חיצוני לו, או כוח כלשהו חיצוני לו שיכול לעזור לו. ועל האדם לקחת אחריות על גורלו, ולהבין ...

... מוגדרת כלל, ולכן היש והאין הם אחד. כי הפרדת היש והאין, היא יחסית ביחס לתפישה של האדם. ובמוחלט, אין שום הגבלה כלל, ולכן הכל אחד, אפילו ללא הגדרת האחדות עצמה, כי גם היא יחסית. וכאשר הכל אחד ממש, הרי שאז יש לאדם טוב אמיתי, כי הוא תמיד נמצא באחדות עם המציאות. ואז, הטוב והרע והאמת והשקר, הם כולם אחד. וכאשר הכל אחד, לא טוב ולא רע, אלא יש חוויה של שלמות, שהכל אחד. וכאשר האדם נצמד לאמת שהכל אחד , אז יש לו טוב אמיתי. אבל כאשר ... הם נפרדים, משום שהוא מאמין למגבלת התפישה של עצמו, על ידי זה האדם עושה הפרדה בין טוב לבין רע, ובין אמת לבין שקר. כי כאשר הכל אחד, לא שייך אמת ושקר כלל. ולכן, כאשר ... אז הוא סובל. כי האמת השקרית של האדם, עושה הפרדה בין טוב לרע. ועל האדם להתרחק מהאמת השקרית שלו, ולהגיע לאמת של המחויב, ששם הכל אחד ממש. ואז ורק אז, ממילא טוב לאדם ...

... בשקר. ולמה שקר? כי כאשר האדם נצמד רק אל האמת המוחלטת, אז הוא מתחבר לשכל של האחדות, דהיינו, תפישת המציאות שבה הכל אחד, וכאשר הכל אחד , אין שום שאלה כלל. ובמקרה שלנו, ... הראשונה. משום שהמושג סיבה, היה מאבד את המשמעות שלו. ונחדד: כי יש כאלו שחושבים שהאחדות של היש ושל האין סיבה, פירושה, שלשום דבר בעולם אין סיבה ושאין דבר כזה סיבה ושהכל נעשה ללא סיבה. ונדמה להם, שהאחדות של הסיבה ושל ההעדר סיבה, פירושו, שאחד הצדדים מתאחד עם הצד השני. דהיינו, שלהכל יש סיבה או שלהכל אין שום סיבה. וזו כמובן תפישת מציאות שגויה, שאין לה שום קשר לתפישת האחדות של המציאות כלל. כי כאשר אנחנו ... האדם תופשת ומכילה בתוכה את החיבור של ההפכים, אז ממילא אין לאדם שום שאלה כלל, כי הכל אחד ממש. ובמקרה שלנו לגבי השאלה של מהי ... או להפך, שלהכל יש סיבה ושרק נדמה לאדם שיש דברים שאין להם סיבה. כי זו אינה תפישת האחדות והיא לא פותרת שום שאלה כלל. כי גם ... החיצונית לו בצורה אחידה, שבה להכל יש או אין סיבה, עדיין הוא לא נמצא בתפישת אחדות. כי בתוכו של האדם, עדיין קיימת ההפרדה, שבין הסיבה לבין ההעדר שלה. וכיוב לגבי כל הפרדה אחרת. וכפי שאמרנו, אחדות אמיתית פירושה, כאשר האדם בתוכו לא ... אמיתי בין הניגודים שעליהם מבוססת השאלה, הרי שעל ידי זה יגלה האדם את האמת, שהיא שהכל אחד, דהיינו, שכל ההפכים הם אחד, ורק ... מהי המהות והמשמעות האמיתית של סיבה וכולי, על ידי זה האדם מגיע אל ההבנה שמצד האמת הכל אחד ממש, ושאין שום הבדל בין דבר ... גדל, אז יש לו שכל חדש, שבו הוא לא מסוגל לתפוש, שיש הבדל בין דבר להיפוכו, כי הכל מתאחד בתוך השכל של האדם. ואז על ידי זה האדם מגיע אל האחדות האמיתית, וכל השאלות כולן נעלמות. ...