8:37אחדות ונפרדות הרצונות והמציאות - מהי מהותם?
מהי אחדות הרצונות ואיך היא קשורה לנפרדות הרצונות?
אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות השונים שלו כמהות אחת ממש. אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית של האדם נובעת מכך שיש לו רצונות נפרדים, כלומר, הוא רוצה דברים מסוימים ולא רוצה דברים אחרים. כאשר הרצון שלו מתממש, טוב לו, וכאשר הרצון אינו מתממש, רע לו. אולם, הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, או לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה חווה את ההבדלים שבין טוב ורע.
אליעד כהן מדגיש שהרצונות משתנים בכל רגע ורגע. גם אם האדם אינו מודע לכך, בכל חלקיק של שנייה יש לו רצון חדש. דוגמה לכך הוא נותן מעולם הכלכלה ושוק ההון: כל עוד אדם לא מוכר את המניה שברשותו, המשמעות היא שהוא כאילו בוחר בכל רגע לקנות אותה מחדש. ביום שבו הוא כבר לא היה מוכן לקנות אותה, הוא ימכור אותה. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא הליכה: האדם שהולך ברגל לכיוון מסוים בכל רגע בוחר מחדש להמשיך בכיוון הזה. אם באיזשהו רגע היה מחליט אחרת, הוא היה משנה את הכיוון שלו.
מדוע הרצונות משתנים כל הזמן?
אליעד מסביר שכל הרצונות של האדם מתנקזים בסופו של דבר לרצון להרגיש טוב. אך הבעיה היא, שהרצון להרגיש טוב מתבטא בכל פעם בצורה אחרת, ולא ברור מדוע האדם רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הספציפית הזו ולא אחרת. הוא מעודד את האדם לבדוק את שורש הרצון שלו ולחקור מדוע הוא בוחר דווקא כך ולא אחרת, ומדוע הוא מחליט שדבר מסוים טוב ודבר אחר רע. אליעד מציע נקודת מבט מעניינת לפיה אם האדם יבחר לרצות את הבעיה שלו עצמה, הבעיה תיעלם עבורו.
כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית?
ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים לחלוטין: ישנם אנשים שונים, מקומות שונים, זמנים שונים, ואירועים שונים. אבל ככל שאדם מסתכל פנימה לעומק הדברים, הוא יגלה מכנים משותפים רבים שמאחדים בין כל הדברים האלה. למשל, אם ניקח פריטים שונים שעשויים מעץ, נמצא שכולם חולקים את אותו חומר הבסיס. באותה מידה, הזמן והמקום מהווים את המכנה המשותף הגדול ביותר של כל הדברים הקיימים בעולם - בין אם הם חומריים או מטאפיזיים (כמו רצונות ומחשבות). הזמן והמקום, על פי ההסבר של אליעד, הם בעצמם עשויים ממשהו עמוק יותר, איזושהי מהות אחת המאחדת בתוכה את כל מה שקיים.
האם באמת קיימת הבחנה בין רצון לחוסר רצון?
אליעד כהן מציג תפיסה לפיה האדם, כאשר יחקור לעומק, יראה שכל הרצונות שלו הם במהותם אותו הדבר, וכי הרצון "לרצות" והרצון "לא לרצות" זהים. הוא מסביר שכאשר האדם מבין זאת באמת, לא רק באופן שכלי אלא גם חווה את זה אישית, הוא חווה מצב של שקט פנימי מוחלט. במצב זה, למרות שבמציאות החיצונית האדם ממשיך לבחור - ימינה או שמאלה, לרצות או לא לרצות - הוא יחווה באופן פנימי שאין הבדל בין הדברים.
אליעד מדגים זאת באמצעות אדם ששומע הרצאה. כל עוד האדם רוצה לשמוע, הוא ממשיך להאזין. אם ברגע מסוים יפסיק לרצות, הוא יקום ויעזוב. הרצון הבסיסי לשמוע את ההרצאה מתבטא מחדש בכל רגע נתון. באופן דומה, אחרי ההרצאה, האדם הולך לעסוק בדברים אחרים מפני שרצונו משתנה שוב. אבל כאשר האדם מבין לעומק, הוא מזהה שבבסיס כל הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת.
מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום?
אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא נותן דוגמה לכך שלפני שנוצר כל דבר ביקום, לא היה זמן ולא היה מקום, אבל בכל זאת, הכל כבר היה קיים, אלא שהוא התקיים באחדות מוחלטת.
איך אחדות הרצונות מובילה לשקט פנימי אמיתי?
אליעד כהן טוען שכאשר האדם חוקר ומבין את העומק של הרצונות שלו, הוא מגיע לתפיסה עמוקה שלפיה אין הבדל אמיתי בין רצון אחד למשנהו, או בין "לרצות" לבין "לא לרצות". כאשר האדם מגיע להבנה וחוויה עמוקה זו, הוא יחיה חיים טובים באמת. חיצונית הוא עדיין יפעל לפי רצונות נפרדים (ימשיך לבחור ימינה או שמאלה), אך בחוויה הפנימית שלו, הוא לא ירגיש שום הבדל בין רצון כזה לרצון אחר, שכן הוא יחווה שכל הרצונות הם אחד ממש. מצב זה מתואר כמצב של שקט פנימי מוחלט, שבו האדם יודע בוודאות שכל המציאות היא אחדות אחת שלמה ומוחלטת.
אחדות הרצונות היא מצב שבו האדם מזהה את כל הרצונות השונים שלו כמהות אחת ממש. אליעד כהן מסביר שהבעיה המרכזית של האדם נובעת מכך שיש לו רצונות נפרדים, כלומר, הוא רוצה דברים מסוימים ולא רוצה דברים אחרים. כאשר הרצון שלו מתממש, טוב לו, וכאשר הרצון אינו מתממש, רע לו. אולם, הסיבה העמוקה לכל תחושת הסבל הזו היא בעצם הנפרדות של הרצונות, משום שאילו האדם היה רוצה את כל הדברים במידה שווה, או לא היה רוצה דבר כלל, הוא לא היה חווה את ההבדלים שבין טוב ורע.
אליעד כהן מדגיש שהרצונות משתנים בכל רגע ורגע. גם אם האדם אינו מודע לכך, בכל חלקיק של שנייה יש לו רצון חדש. דוגמה לכך הוא נותן מעולם הכלכלה ושוק ההון: כל עוד אדם לא מוכר את המניה שברשותו, המשמעות היא שהוא כאילו בוחר בכל רגע לקנות אותה מחדש. ביום שבו הוא כבר לא היה מוכן לקנות אותה, הוא ימכור אותה. דוגמה נוספת שאליעד מציג היא הליכה: האדם שהולך ברגל לכיוון מסוים בכל רגע בוחר מחדש להמשיך בכיוון הזה. אם באיזשהו רגע היה מחליט אחרת, הוא היה משנה את הכיוון שלו.
מדוע הרצונות משתנים כל הזמן?
אליעד מסביר שכל הרצונות של האדם מתנקזים בסופו של דבר לרצון להרגיש טוב. אך הבעיה היא, שהרצון להרגיש טוב מתבטא בכל פעם בצורה אחרת, ולא ברור מדוע האדם רוצה להרגיש טוב דווקא בצורה הספציפית הזו ולא אחרת. הוא מעודד את האדם לבדוק את שורש הרצון שלו ולחקור מדוע הוא בוחר דווקא כך ולא אחרת, ומדוע הוא מחליט שדבר מסוים טוב ודבר אחר רע. אליעד מציע נקודת מבט מעניינת לפיה אם האדם יבחר לרצות את הבעיה שלו עצמה, הבעיה תיעלם עבורו.
כיצד כל הדברים בעולם מתאחדים למרות הנפרדות החיצונית?
ברמה החיצונית של המציאות, הדברים נראים נפרדים לחלוטין: ישנם אנשים שונים, מקומות שונים, זמנים שונים, ואירועים שונים. אבל ככל שאדם מסתכל פנימה לעומק הדברים, הוא יגלה מכנים משותפים רבים שמאחדים בין כל הדברים האלה. למשל, אם ניקח פריטים שונים שעשויים מעץ, נמצא שכולם חולקים את אותו חומר הבסיס. באותה מידה, הזמן והמקום מהווים את המכנה המשותף הגדול ביותר של כל הדברים הקיימים בעולם - בין אם הם חומריים או מטאפיזיים (כמו רצונות ומחשבות). הזמן והמקום, על פי ההסבר של אליעד, הם בעצמם עשויים ממשהו עמוק יותר, איזושהי מהות אחת המאחדת בתוכה את כל מה שקיים.
האם באמת קיימת הבחנה בין רצון לחוסר רצון?
אליעד כהן מציג תפיסה לפיה האדם, כאשר יחקור לעומק, יראה שכל הרצונות שלו הם במהותם אותו הדבר, וכי הרצון "לרצות" והרצון "לא לרצות" זהים. הוא מסביר שכאשר האדם מבין זאת באמת, לא רק באופן שכלי אלא גם חווה את זה אישית, הוא חווה מצב של שקט פנימי מוחלט. במצב זה, למרות שבמציאות החיצונית האדם ממשיך לבחור - ימינה או שמאלה, לרצות או לא לרצות - הוא יחווה באופן פנימי שאין הבדל בין הדברים.
אליעד מדגים זאת באמצעות אדם ששומע הרצאה. כל עוד האדם רוצה לשמוע, הוא ממשיך להאזין. אם ברגע מסוים יפסיק לרצות, הוא יקום ויעזוב. הרצון הבסיסי לשמוע את ההרצאה מתבטא מחדש בכל רגע נתון. באופן דומה, אחרי ההרצאה, האדם הולך לעסוק בדברים אחרים מפני שרצונו משתנה שוב. אבל כאשר האדם מבין לעומק, הוא מזהה שבבסיס כל הרצונות האלה, למרות השוני החיצוני ביניהם, יש מהות אחת משותפת.
מהי משמעות האחדות של הזמן והמקום?
אליעד כהן מתאר כי כל הדברים במציאות נמצאים בתוך זמן ומקום, ולמעשה, הזמן והמקום עצמם גם הם מתאחדים למהות אחת. ברמה העמוקה יותר, כל האירועים וכל הזמנים כבר קיימים בתוך רגע אחד. הוא נותן דוגמה לכך שלפני שנוצר כל דבר ביקום, לא היה זמן ולא היה מקום, אבל בכל זאת, הכל כבר היה קיים, אלא שהוא התקיים באחדות מוחלטת.
איך אחדות הרצונות מובילה לשקט פנימי אמיתי?
אליעד כהן טוען שכאשר האדם חוקר ומבין את העומק של הרצונות שלו, הוא מגיע לתפיסה עמוקה שלפיה אין הבדל אמיתי בין רצון אחד למשנהו, או בין "לרצות" לבין "לא לרצות". כאשר האדם מגיע להבנה וחוויה עמוקה זו, הוא יחיה חיים טובים באמת. חיצונית הוא עדיין יפעל לפי רצונות נפרדים (ימשיך לבחור ימינה או שמאלה), אך בחוויה הפנימית שלו, הוא לא ירגיש שום הבדל בין רצון כזה לרצון אחר, שכן הוא יחווה שכל הרצונות הם אחד ממש. מצב זה מתואר כמצב של שקט פנימי מוחלט, שבו האדם יודע בוודאות שכל המציאות היא אחדות אחת שלמה ומוחלטת.
- אחדות הרצונות
- למה הרצון משתנה?
- איך לחוות שקט פנימי?
- האם אפשר לרצות את הבעיה?
- האם יש הבדל בין לרצות ללא לרצות?
- האם הזמן והמקום הם אחד?
הפעם אני רוצה להשיב לשאלה שנשאלתי, בנושא אחדות הרצונות, בפנימי ובחיצוני.
הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו אחר, או קורה לו משהו אחר ממה שרצה.
ואם לאדם לא היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו.
כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות
כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, גם אם לא מודע לכך.
זה כמו בכלכלה שמלמדים, מה שקורה בשוק ההון, אם יש לך מניה, כל יום שעוד לא בחרת או החלטת למכור אותה, זה כאילו קנית אותה מחדש, כאילו בחרת לקנות אותה, וביום שלא היית מוכן לקנות אותה אז תמכור אותה.
והאדם לדוגמה הולך ברגל, והא הולך לכיוון מסוים, הוא יכול כל רגע לבחור ללכת בכלל בכיוון ההפוך, אבל הוא בוחר כל רגע ללכת באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון.
ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות שונים, בני אדם שונים ועוד...
אך מי שיתבונן יראה שכל הדברים הנפרדים בעולם, הם מתחברים אחד עם השני.
כמו אדם שרוצה לשמוע את ההרצאה, אם ירצה להפסיק לשמוע, יפסיק, אבל יש לו רצון אחד לשמוע. ולמה הוא רוצה לשמוע, לדוגמה אדם אחד רצה לשמוע את מה שאני אומר, היה לו רצון לשמוע, ולכן בא. אח"כ הוא הולך ועושה דבר אחר, ולמה? כי יש לו רצון אחר.
ככל שיסתכל האדם לעומק, הוא יבין שכל הרצונות שלו הם כדי להרגיש טוב. כי האדם חושב שזה טוב וזה רע, אז הוא בוחר לעשות כל הזמן דברים שנחשבים בעיניו כטובים.
ויש רצונות בסיסיים, עד שהרצונות מצטמצמים יותר ויותר, עד שזה מגיע לרצון אחד
וזה שהאדם רוצה להרגיש טוב זה דבר נחמד, אבל זה לא מסביר עדיין למה הרצונות משתנים כל הזמן.
אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב כל פעם בצורה אחרת, למה לא תבחר לרצות את הבעיה שיש לך, כי אם תרצה אותה תיפתר לך הבעיה, וזה העניין הרציני יותר, למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת.
השאלה היא לא למה אתה רוצה את הדבר!! הבנו שאתה רוצה להרגיש טוב, תבדוק אבל, למה ככה דווקא באופן מסוים.
ברמה החיצונית של המציאות יש דברים נפרדים, אבל יש המון מכנים משותפים במובנים שונים, וככל שמסתכלים פנימה רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר הדברים עשויים.
והזמן והמקום, גם הם עשויים ממשהו, כי כל החומרים וכל הדברים המטאפיסיים כביכול, כל הבחירות, כל הרצונות, כולם נמצאים בתוך זמן ומקום, גם זמן ומקום גם ברמה הפילוסופית
ובתוך הזמן והמקום כל הדברים נמצאים, ובסופו של דבר, הזמן והמקום הם ישות אחת.
כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים.
וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו המקום ואותו הזמן, וכל הזמנים כולם מתרחשים באותו הזמן, בדיוק כמו לפני שנוצר כל מה שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות.
ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש הדברים, שהכל זה אותו אחד, אותו הדבר, ואז תהיה לו הבנה, שאין הבדל בין ללכת שמאלה או ימינה, ואין הבדל בין הרצונות השונים. עדיין תוכל לבחור ללכת ימינה ולא שמאלה, כמו כן תהיה הבנה שלרצות ולא לרצות, זה אותו הדבר, ומי שכבר יבין את זה באמת, הוא ממילא יחווה את זה בצורה הזאת, ואז הוא יחיה חיים טובים באמת, כי כלפי חוץ, הוא ימשיך לרצות ללכת ימינה או שמאלה, בדיוק כפי שבמציאות יש ימין ושמאל, אבל אף על פי כן
בחוויה האישית שלו, ולא משנה מה אמרו לו, הוא באמת ירגיש שאין הבדל בין ימינה לשמאלה
או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש.
וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה
הדבר הוא די פשוט, העניין הוא שאדם רוצה בפנים משהו אחד, אבל חיצונית בעצם עושה משהו אחר, או קורה לו משהו אחר ממה שרצה.
ואם לאדם לא היה הבדל בין טוב לרע, זה לא היה משנה לו.
כל הצרה שהאדם לא רוצה את הכל באותה המידה, וכל הרע שיש בחיים זה בגלל נפרדות הרצונות
כל רגע ורגע, יש לו רצון אחר, הרצון של האדם, כל חלקיק של שניה, יש לו רצון חדש, גם אם לא מודע לכך.
זה כמו בכלכלה שמלמדים, מה שקורה בשוק ההון, אם יש לך מניה, כל יום שעוד לא בחרת או החלטת למכור אותה, זה כאילו קנית אותה מחדש, כאילו בחרת לקנות אותה, וביום שלא היית מוכן לקנות אותה אז תמכור אותה.
והאדם לדוגמה הולך ברגל, והא הולך לכיוון מסוים, הוא יכול כל רגע לבחור ללכת בכלל בכיוון ההפוך, אבל הוא בוחר כל רגע ללכת באותו הכיוון, כי אם היה בוחר אחרת, בו ברגע היה משנה את הכיוון.
ובעולם שלנו הרצונות משתנים, זה עולם הנפרדות של הרצונות, ובמציאות שלנו בכלל יש הרבה דברים נפרדים אחד מהשני, מקומות שונים, בני אדם שונים ועוד...
אך מי שיתבונן יראה שכל הדברים הנפרדים בעולם, הם מתחברים אחד עם השני.
כמו אדם שרוצה לשמוע את ההרצאה, אם ירצה להפסיק לשמוע, יפסיק, אבל יש לו רצון אחד לשמוע. ולמה הוא רוצה לשמוע, לדוגמה אדם אחד רצה לשמוע את מה שאני אומר, היה לו רצון לשמוע, ולכן בא. אח"כ הוא הולך ועושה דבר אחר, ולמה? כי יש לו רצון אחר.
ככל שיסתכל האדם לעומק, הוא יבין שכל הרצונות שלו הם כדי להרגיש טוב. כי האדם חושב שזה טוב וזה רע, אז הוא בוחר לעשות כל הזמן דברים שנחשבים בעיניו כטובים.
ויש רצונות בסיסיים, עד שהרצונות מצטמצמים יותר ויותר, עד שזה מגיע לרצון אחד
וזה שהאדם רוצה להרגיש טוב זה דבר נחמד, אבל זה לא מסביר עדיין למה הרצונות משתנים כל הזמן.
אבל למה אתה רוצה להרגיש טוב כל פעם בצורה אחרת, למה לא תבחר לרצות את הבעיה שיש לך, כי אם תרצה אותה תיפתר לך הבעיה, וזה העניין הרציני יותר, למה אתה רוצה דווקא כך ולא אחרת.
השאלה היא לא למה אתה רוצה את הדבר!! הבנו שאתה רוצה להרגיש טוב, תבדוק אבל, למה ככה דווקא באופן מסוים.
ברמה החיצונית של המציאות יש דברים נפרדים, אבל יש המון מכנים משותפים במובנים שונים, וככל שמסתכלים פנימה רואים שהם מתאחדים, כמו לקחת עץ חומר ממנו עשויים המון דברים והוא עשוי מהחומר ממנו כל שאר הדברים עשויים.
והזמן והמקום, גם הם עשויים ממשהו, כי כל החומרים וכל הדברים המטאפיסיים כביכול, כל הבחירות, כל הרצונות, כולם נמצאים בתוך זמן ומקום, גם זמן ומקום גם ברמה הפילוסופית
ובתוך הזמן והמקום כל הדברים נמצאים, ובסופו של דבר, הזמן והמקום הם ישות אחת.
כל הדברים כולם, במהותם בסופו של דבר הם מתאחדים.
וכל הרצונות של האדם, כל האירועים השונים, כל המקומות כולם, נמצאים באותו המקום ואותו הזמן, וכל הזמנים כולם מתרחשים באותו הזמן, בדיוק כמו לפני שנוצר כל מה שנוצר, שם לא היה זמן או מקום, וגם שם, יש עומק נוסף, הכל כבר היה קיים, רק שהכל היה באחדות.
ומי שיחקור ויתבונן, יראה את שורש הדברים, שהכל זה אותו אחד, אותו הדבר, ואז תהיה לו הבנה, שאין הבדל בין ללכת שמאלה או ימינה, ואין הבדל בין הרצונות השונים. עדיין תוכל לבחור ללכת ימינה ולא שמאלה, כמו כן תהיה הבנה שלרצות ולא לרצות, זה אותו הדבר, ומי שכבר יבין את זה באמת, הוא ממילא יחווה את זה בצורה הזאת, ואז הוא יחיה חיים טובים באמת, כי כלפי חוץ, הוא ימשיך לרצות ללכת ימינה או שמאלה, בדיוק כפי שבמציאות יש ימין ושמאל, אבל אף על פי כן
בחוויה האישית שלו, ולא משנה מה אמרו לו, הוא באמת ירגיש שאין הבדל בין ימינה לשמאלה
או בין הרצון הזה, לרצון הזה, כי מצד האמת, הכל אחד ממש.
וזה נקרא השקט הפנימי של אחדות הרצונות, כי בתוכך אתה יודע שהכל אחד ממש, והימינה והשמאלה שהם בנפרדות, הם מחוברים בזה שאין הבדל בין רוצה ללא רוצה
050-3331-331