... מתן תורה, יציאת מצרים,
בריאת העולם - היה או לא היה? האם מתן תורה אכן התרחש במציאות? הוויכוח סביב השאלה האם מתן ... בין אלו שטוענים שהסיפורים הללו אכן התרחשו, לבין אלו שמכחישים אותם וטוענים שהם לא התרחשו. לכאורה, משמעות הוויכוח פשוטה: אם מתן תורה באמת קרה, אז יש
אלוהים ויש מצוות שאותן צריך לקיים, ואם לא היה, אז לא חייבים לקיים מצוות ואין מחויבות דתית. אך ... כהן טוען שזה ויכוח סרק ומיותר לגמרי, משום שאין שום משמעות אמיתית לשאלה האם הניסים הללו אכן התרחשו. מהי משמעות הניסים והאם הם מוכיחים את קיומו של
אלוהים? אליעד מסביר שהדתיים כל הזמן מנסים להוכיח את קיומו של
אלוהים דרך הניסים, בטענה שאם מתרחשת תופעה בלתי מוסברת, היא מוכרחה להיות פעולה של
אלוהים. מתן תורה מתואר כאירוע מלא אותות ומופתים שמוכיחים לכאורה את קיומו של כוח עליון. עם זאת, ... לא מהווה הוכחה מוחלטת לשום דבר. הוא מדגים שהטענה של הדתיים - לפיה נס בהכרח אינו יכול להיות אקראי - אינה נכונה בהכרח. הוא טוען כי גם אם מישהו אומר
שאלוהים גרם לנס, עדיין נשאלת השאלה
מדוע אלוהים רצה לעשות דווקא את הנס הזה, וכל תשובה לכך מובילה שוב לשאלה נוספת, ובסוף לתובנה שהכל בעצם אקראי. מדוע הרצון של
אלוהים נתפש כאקראי? כאשר אליעד בוחן את הרעיון לפיו
אלוהים החליט לעשות ניסים, מתברר שהסיבה האמיתית לכך אינה קיימת, מפני
שלאלוהים אינסופי אין באמת סיבות לרצונו. אליעד מתאר כי אם
אלוהים היה רוצה שאנשים יכירו בו, הוא היה יכול לעשות זאת ללא ניסים, כי הוא כל יכול. אם הוא עושה משהו למטרה כלשהי, הרי שהוא יכול היה להשיג את המטרה בלי פעולות מקדימות. המשמעות היא שכל מה
שאלוהים עושה הוא רק בגלל עצם העשייה, ולא מסיבה חיצונית. מכאן מגיעים למסקנה כי הרצון של
אלוהים הוא אקראי לחלוטין, וכי אי אפשר באמת להסביר למה הוא עשה פעולה מסוימת דווקא בצורה מסוימת ולא אחרת. כיצד
אלוהים נתפס כאחד עם המציאות? אליעד טוען כי רוב האנשים, במיוחד הדתיים, תופסים את
אלוהים בצורה מעוותת. הם מדמיינים שיש
אלוהים מצד אחד ועולם מצד שני, וכי לפעמים
אלוהים מתערב ולפעמים לא. אבל לפי תפיסתו של אליעד,
אלוהים אינו ישות נפרדת מהמציאות, אלא
אלוהים הוא ההוויה עצמה - המציאות שתמיד קיימת ושלא יכולה שלא להתקיים. אי אפשר לחשוב על מצב בו המציאות לא קיימת, כי גם אם
המפץ הגדול לא התרחש, עדיין היתה קיימת מציאות אחרת כלשהי. מכאן, שהמציאות עצמה תמיד קיימת, והיא בעצם
אלוהים. האם יש הבדל בין נס גדול לבין אירועים שגרתיים? לפי ההסבר של אליעד, אין שום הבדל בין נס גדול לבין אירועים יומיומיים. הנס הגדול ביותר הוא עצם קיום המציאות
והמפץ הגדול - הרגע בו הכל התהווה מאפס מוחלט. אם אדם מבין שבכל רגע ורגע מתרחש למעשה נס הבריאה מחדש, הוא ... פשוטה כמו דיבור או הזזת אצבע, מתהווה בכל רגע מחדש מאותו כוח בדיוק, ולכן לא שונה במהותה מאירועים הנחשבים לנס. האם קיימת בכלל בחירה חופשית אם הכל
מאלוהים? כאשר מבינים שהמציאות מתהווה כל רגע מחדש על ידי אותו כוח אינסופי, שאלת הבחירה החופשית הופכת ... שיש להם בחירה חופשית, כולם מונעים בפועל מאותו כוח. אפילו הטעויות או הטיפשות כביכול, לפיה אנשים חושבים שהם צריכים לקיים או לא לקיים מצוות - גם היא
נבראת על ידי אותו כוח בדיוק. מדוע מי שמבין זאת חווה חיים טובים יותר? אליעד מסביר שמי שמבין לעומק את הרעיון שכל המציאות מתחדשת בכל רגע מחדש, חווה בכל רגע את הנס הגדול של הבריאה מחדש. אדם כזה לא עסוק בוויכוחים על העבר, ולא צריך להוכיח קיומו של
אלוהים דרך ניסים או אירועים היסטוריים. במקום זאת, הוא חווה תחושה של שלמות ואחדות עם המציאות, כי הוא מבין שכל מה שמתרחש הוא ביטוי של אותו כוח אינסופי בדיוק, בכל רגע ורגע מחדש. מתן תורה ומשמעותו יציאת מצרים והניסים ההיסטוריים תפיסת
האלוהות ככוח אחד הרצון האקראי של
אלוהים התהוות המציאות בכל רגע
המפץ הגדול כנס הגדול ביותר בחירה חופשית אל מול הכל בידי שמים האם מתן תורה התרחש באמת? הסיפור על מתן תורה מעורר ויכוח בין אלו שטוענים שהאירוע התרחש, לבין אלו המכחישים וטוענים שהוא לא קרה. יש הטוענים כי אם אכן התקיים מתן תורה, הרי שיש
אלוהים ומצוות, ואז האדם מחויב לקבל זאת. מאידך, אם מתן תורה לא היה, אין מחויבות לקיים מצוות. עולה השאלה, האם בכלל יש משמעות לשאלה אם הוא היה או לא היה? מהי משמעות הוויכוח על הניסים והנפלאות? הדתיים משתמשים ברעיון הנס כהוכחה לקיומו של
אלוהים: אם קורה אירוע בלתי מוסבר, הם מייחסים אותו ל