🖨אהבה / זוגיות / אהבה עצמית / התאהבות - מהי אהבה? איך לאהוב? איך להתאהב? איך ליצור אהבה?ובו יתבאר, העניין של האהבה באופן כללי. מהי אהבה? איך נוצרת אהבה? מה גורם לאדם, להתאהב ולאהוב דבר כזה או אחר? וממילא יתבאר גם, מהי שנאה? ומה גורם לאדם לשנוא ולא לאהוב דבר כזה או אחר? איך לגרום למישהו לאהוב משהו? איך ליצור אהבה? איך לא לגרום לכך שלא תהיה אהבה? ועוד.
ומי שיתבונן יראה, שיש בעולם, שני סוגים של אהבה. והסוג הראשון, הוא אהבה עצמית של האדם לעצמו. והסוג השני של אהבה, הוא אהבה לזולת. דהיינו, שהאדם אוהב דבר כלשהו, שהוא אינו הוא עצמו. והאהבה, כאשר היא ממש טובה וחזקה, אז היא לפעמים גורמת לזולת, להפוך להיות האדם עצמו. דהיינו, האדם, מרוב אהבתו לזולתו, חווה, שזולתו והוא זאת ישות אחת ממש וכיו"ב. אבל בעקרון, אהבה יכולה להיות, או אהבה עצמית לעצמך, או אהבה חיצונית לדבר אחר שהוא אינו אתה.
ומי שיתבונן היטב יראה, כי האהבה החשובה יותר לאדם, זאת האהבה העצמית שלו לעצמו. והאהבה החיצונית של האדם, תלויה באהבה העצמית של האדם לעצמו. כי עובדה קיימת היא, שהאדם הוא אגואיסט, ושהוא עושה את הכל למען טובתו העצמית. והאדם אוהב באהבה חיצונית, את כל מה שגורם לו להרגיש טוב עם עצמו, ולאהוב את עצמו באהבה עצמית.
וגם אם נראה לפעמים שהאדם אוהב איזה דבר, שהוא גורם לאדם, לא לאהוב את עצמו באהבה עצמית, הרי שמצד האמת, גם אם נראה שהאדם פחות אוהב את עצמו, בגלל הדבר החיצוני לו שאותו הוא אוהב, הרי שבסופו של דבר, האדם אוהב את עצמו, כאשר הוא אוהב את אותו הדבר החיצוני, יותר מאשר אם הוא לא היה אוהב את אותו הדבר החיצוני. כך שהאהבה החיצונית של האדם, שהוא אוהב דבר כזה או אחר, היא משרתת את האהבה הפנימית של האדם לעצמו.
ובבסיס של כל האהבות, נמצאת התלות הרגשית האין סופית, של האדם, ביחס לרצון העצמי שלו. כי האדם תלוי ברצון העצמי שלו. והאדם לא תלוי בשום דבר בעולם, מלבד ברצון העצמי שלו עצמו. ומי שבסופו של דבר מחליט מה האדם יעשה, או מה האדם ירגיש וכיו"ב, זה אך ורק הרצון העצמי של האדם.
כי האדם קיים, עם רצון עצמי. שהאדם רוצה שהמציאות תהיה כך או אחרת. והאדם עושה את כל פעולותיו ללא כל יוצא מן הכלל, כדי למלא את הרצון העצמי שלו עצמו, כמה שיותר. והאדם לא יכול לעשות שום דבר בעולם, בלי שהוא ירצה אותו קודם לכן. והאדם מוכרח לרצות לעשות משהו, כדי שהוא יעשה אותו. אא"כ הוא עושה אותו, בלי שום בחירה חופשית כלל. שאז, זה כבר לא נחשב שהוא עצמו עושה אותו.
והאדם מרגיש טוב או רע, שמח או עצוב, מרוצה או לא מרוצה וכיו"ב, לפי הרצון העצמי שלו, ולא לפי שום דבר אחר בעולם. כי כאשר האדם רוצה איזה דבר, אז ממילא הוא מרגיש ממנו טוב. ואם האדם לא רוצה איזה דבר, אז הדבר הזה נחשב לדבר רע עבורו. והטוב והרע של האדם, תלויים אך ורק ברצון שלו. ולא משנה איך תהיה המציאות, משנה האם ועד כמה האדם ירצה או לא ירצה אותה.
והאדם עמל ומתאמץ כל חייו, למלא את הרצון העצמי שלו. והאדם לא עושה שום דבר, בלי שקודם לכך יהיה לו רצון כלשהו, שהוא מנסה למלא אותו. וכל פעולה ופעולה שהאדם בוחר לעשות, זה הכל כדי למלא את הרצון העצמי שלו עצמו.
והאדם, מכור לתחושת הטוב / הנאה / אושר / תענוג. וכל אחד קורא למילוי הרצון בשמות אחרים. כי יש כאלו שחושבים, שהאדם נמשך אחרי התענוג ובורח מהסבל. ויש כאלו שיאמרו, שהאדם רוצה להרגיש טוב, ולא רוצה להרגיש רע וכיו"ב. אבל האדם, לא אכפת לו משום דבר בעולם, מלבד ממה שהוא עצמו רוצה. והאדם כל חייו רודף אחרי מילוי הרצונות שלו, ובורח מכל דבר שנוגד את מילוי רצונו באותו הרגע.
ולפעמים, האדם עושה איזה דבר נגד רצונו, כגון לדוגמה לעבוד באיזו עבודה, שהיא נגד רצונו של האדם. אבל זה רק משום שהאדם רוצה יותר, כן לעבוד באותה העבודה, יותר מאשר לא לעבוד באותה העבודה. והאדם בסופו של דבר עושה, את מה שהוא רוצה יותר. ואין הכוונה לומר, שהאדם רוצה את כל מה שהוא עושה בלב שלם. אלא, שהאדם בהחלט רוצה יותר את מה שהוא עושה, מאשר את מה שהוא בוחר שלא לעשות.
והאדם מחויב לדבר אחד ויחיד, והוא הרצון העצמי שלו עצמו. והאדם לא יכול לעשות, שום דבר נגד הרצון העצמי שלו עצמו. וכדי שהאדם יתגבר על הרצון העצמי שלו, לשם כך הוא צריך את עזרת הרצון העצמי שלו עצמו. כי האדם צריך שיהיה לו רצון לרצות איזה דבר, כדי להתגבר על רצון אחר. לדוגמה: האדם צריך לרצות לרדת במשקל, כדי להתגבר על הרצון לאכול. אבל בסופו של דבר, האדם משועבד ב 100% לרצון העצמי שלו.
והטוב והרע של האדם, תלויים רק ברצון העצמי של האדם. ומשום כך ובהתאם לזאת, כפועל יוצא של זה שהאדם משועבד לרצון העצמי שלו, בהתאם לזה, נוצרות אצל האדם תחושות של אהבה ושל שנאה. שהאדם אוהב, את כל מה שנתפש בעיניו כגורם למילוי הרצון שלו. והאדם שונא, את כל מה שהוא חושב שהוא גורם לאי מילוי הרצון שלו.
או במילים אחרות, האדם אוהב יותר את מה שגורם לו להרגיש טוב, מאשר את מה שלא גורם לו להרגיש טוב. כי האדם מחויב בראש ובראשונה לרצון העצמי שלו עצמו. וכנ"ל, האדם לא יכול בשום צורה שהיא, להשתחרר מהשעבוד הרגשי ומהתלות הרגשית שלו, ברצון העצמי שלו עצמו. והאדם, הוא לא ישות חופשית לאהוב ולהתאהב כרצונו ובמה שהוא רוצה. והאדם בכלל לא יכול לעשות שום דבר בעולם, בלי להיות תלוי ברצון שלו לעשות או לא לעשות את אותו הדבר.
והאדם מחויב ב 100% למלא את הרצון שלו עצמו. והאדם מחויב לכך, ב 100% מהזמן, בלי שום חופשות והפסקות כלל. ולכן ממילא, האדם יכול לאהוב או לשנוא איזה דבר, רק לפי מילוי הרצון העצמי שלו.
והרעיון הוא, שהאהבה העצמית של האדם לעצמו, או האהבה לזולת שהאדם אוהב בזוגיות שלו וכיו"ב, הכל תלוי במילוי הרצון של האדם. ואם האדם חושב שהוא עצמו עושה לעצמו טוב, אז הוא אוהב את עצמו. ואם האדם חווה שביעות רצון מעצמו, דהיינו, שהאדם מרוצה מעצמו, וחווה שהוא עצמו, ממלא את הרצון שלו עצמו, אז ממילא יש לאדם אהבה עצמית כלפי עצמו. ואם האדם חווה חוסר שביעות רצון מעצמו, דהיינו, שהאדם חווה שהוא עצמו לא ממלא את רצונו העצמי, על ידי זה האדם חווה חוסר אהבה עצמית, שלו כלפי עצמו.
וכיו"ב ממש לגבי אהבה זוגית וכיו"ב. שהאדם אוהב את הזוגיות שלו, כפי כמה שהיא ממלאת אצלו את הרצון העצמי שלו. והאדם בסופו של דבר, אוהב או שונא איזה דבר, לפי כמה שהוא חושב, שהדבר ממלא את הרצון העצמי שלו. או במילים אחרות, ככל שהאדם חושב יותר, שהדבר גורם למילוי הרצון שלו, כך הוא אוהב אותו יותר. וככל שנדמה לאדם, שהדבר מרחיק ממנו את מילוי הרצון שלו, כך האדם פחות אוהב ויותר שונא את הדבר, שבעיניו, גורם לו להתרחק ממילוי הרצון שלו. אבל בכל מקרה, עוד נוסיף ונעמיק, הכל סובב סביב מילוי הרצון העצמי של האדם עצמו.
והאדם כ"כ משועבד לרצון העצמי שלו, ב 100% כנ"ל, עד כדי כך, שכל דבר ודבר בעולם שהאדם נתקל בו ורואה אותו, מיד המוח של האדם בודק, האם הדבר הזה טוב או רע עבורו. והאדם בודק, האם הדבר הזה מביא לו תועלת, או שהוא מסוכן עבורו והוא צריך להתרחק ממנו. כי האדם משועבד לבדוק תמיד כל דבר, האם הוא טוב או רע עבורו. דהיינו, לבדוק תמיד, האם הדבר הזה ממלא את הרצון העצמי שלי, או לא.
וכאשר האדם נתקל באיזה אדם אחר או באיזה דבר אחר בפעם הראשונה, ישר האדם מתחיל להריץ בראש שלו כל מיני תרחישים וסימולציות וספקולציות, האם הדבר הזה טוב עבורו או לא. והכל ביחס לרצון של האדם באותו הרגע. כגון לדוגמה אדם שמחפש קשר זוגי למטרת הקמת משפחה, שהוא ישר בודק, האם נראה לו שהוא יכול ליצור זוגיות והקמת משפחה, עם בן / בת הזוג שמולו. והכל זה בהתאם ולפי הרצון העצמי של האדם באותו הרגע.
והתאהבות קורית, כאשר האדם מתחיל לחשוב, שאולי הישות שמולו, אולי היא יכולה למלא את הרצון העצמי שלו עצמו. שאז הוא מתחיל להתאהב / להתרגש / להרגיש פרפרים בבטן וכיו"ב. והמשמעות של זה היא, שהאדם כמהה ומשתוקק לכך שהרצון העצמי שלו יתמלא. והאדם חווה התרגשות מעצם המחשבה שלו, שאולי הוא מצא את הישות המתאימה, שתסייע לו למלא את הרצון העצמי שלו עצמו בשלמות.
כי כנ"ל, האדם משועבד לרצון העצמי שלו עצמו. והאדם לא יכול להרגיש שום אהבה או שנאה, אלא אך ורק לפי הרצון שלו עצמו. והאדם כל חייו עובד במילוי הרצון שלו עצמו, ולא בשום דבר אחר. והאדם משתוקק, אך ורק למילוי הרצון שלו עצמו. ולכן האדם מתאהב, בכל דבר שנדמה לו שאולי הוא ימלא את רצונו העצמי.
ונכון, הטקסט הזה משדר תמונה אולי עגומה עבור חלק מהאנשים, כי הוא מראה שבסופו של דבר, האדם כפוף לרצון שלו. אבל האמת צריכה להיאמר בכל מקרה. ויתכן אפילו שאולי בכלל האדם הוא רובוט ללא כל בחירה חופשית, וייתכנו עוד אפשרויות שונות שצריכים לבדוק אותן בפני עצמן (וכבר ביארתי את כולן במקומות אחרים). אבל בכל מקרה, המסר הוא, שהאהבה של האדם כלפי כל דבר בעולם, תלויה באם ועד כמה הוא רוצה את אותו הדבר או לא, לפי הרצון שלו באותו הרגע. כי אם האדם רוצה כרגע לאכול מתוק, אז הוא אוהב מתוק. ואם הוא כרגע לא רוצה לאכול מתוק מסיבה כזו או אחרת, אז הוא לא יאהב מתוק וכולי.
וכנ"ל, התאהבות נוצרת, כאשר תת המודע של האדם, מרגיש, שהישות שמולו, גורמת לו להרגיש טוב. דהיינו, לחוות שלמות עצמית ומילוי עצמי, של הרצון העצמי. והאדם שונא את כל מה שנראה לו, שהוא גורם לו לא לחוות שלמות עצמית, ושמעצים ומחזק...
אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 3אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 3 ואם האדם באמת בלב שלם, מקבל חיסרון כלשהו במוחלטות, המשמעות של זה היא, שהאדם בלב שלם, ... רוצה את המציאות. ולרצות חיסרון בשלמות, פירושו, שהאדם מסתכל לחיסרון ישר בעיניים, והאדם מישיר מבט לתוך החיסרון, והאדם מקבל ואוהב את החיסרון, כפי מה שהוא, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. ואם האדם מצליח באמת, לאהוב חיסרון כלשהו, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. הרי שממילא, המצב התודעתי הזה, מוביל לכך, שהאדם יאהב את כל החסרונות האפשריים, בלי שום סיבה ובלי שום תנאי. כי אם יש סיבה, למה האדם אוהב חיסרון אחד יותר מאשר חיסרון אחר, הרי שזאת אהבה עם תנאים, שהיא לא אהבה מוחלטת. ואם האהבה היא מוחלטת, בלי שום תנאים כלל, אז ממילא, היא כלפי כל הדברים כולם. וזה בעצם אומר, שאם האדם באמת, לא רוצה, ולא מחפש אהבה מוחלטת, אם זה באמת, בלב שלם ובאופן מוחלט, הרי שזה אומר, שהאדם באופן מוחלט, מקבל ואוהב באופן מוחלט, לפחות טיפה אחת של רע. כי אם האדם לא אוהב באופן מוחלט, אפילו לא טיפה אחת של רע, הרי שממילא זה אומר, שהאדם באופן יחסי, כן מחפש אהבה מוחלטת, לפי כמה שהוא לא אוהב את הרע. ואם האדם הגיע למצב של אהבה מוחלטת, או אם האדם הגיע למצב שבו, הוא באופן מוחלט, לא מחפש אהבה מוחלטת, שזה בדיוק אותו הדבר ממש, הרי שזה אומר, שבשלמות, האדם מקבל באופן מוחלט, אפילו טיפה אחת של רע. ואז ממילא זה אומר, שהאדם אוהב בלי תנאים ובאופן מוחלט, גם את כל הרע כולו. כי האהבה שהיא בלי תנאים כלפי דבר אחד, היא מתרחבת ומתפשטת והיא מקיפה וממלאת את האדם, גם כלפי כל שאר הדברים שיש בעולם. ואז ממילא, לא שייך שהאדם יחפש אהבה יחסית. והאדם מחפש אהבה יחסית, רק משום שהוא מחפש את האהבה המוחלטת, שהוא לא רוצה להרגיש שום רע, ואז הוא מחפש כמה שיותר טוב. ונמצא אם כן, כי החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, הוא זה שמניע את החיפוש אחרי אהבה יחסית. והרצון של האדם להרגיש רק טוב, הוא זה שדוחף את האדם לחפש כל הזמן כמה שיותר אהבה, כדי להתקרב כמה שיותר למצב של רק אהבה. והאדם כל הזמן רוצה יותר אהבה, כדי להגיע למצב של רק אהבה. ועדיין האדם לא רוצה בלב שלם להגיע למצב של רק אהבה. כי אם ... האדם לא יחפש בכלל אהבה יחסית, הרי שזה אומר, שהאדם מוכן בלב שלם, לקבל את זה שהוא לא רק אוהב. ואז ממילא, אין גם חיפוש אחרי אהבה מוחלטת. ובפשיטות העניין הוא, שיש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. והאהבה היחסית, ... כחלק ממשחק האהבה של החיים. ואחרי שהבנו את כל זה, עכשיו אפשר להבין למה קשה למצוא אהבה? ולמה קשה לאהוב? ויש כאן 4 נקודות מבט משלימות ומנוגדות אחת לשנייה: 1 - לא מצליח למצוא אהבה יחסית, כי מחפש אהבה ... מחפש אהבה מוחלטת. דהיינו, הרצון של האדם למצוא דבר מושלם ואהבה מושלמת בלי שום חסרונות, הוא זה שמונע מהאדם להתאהב בדבר מוגדר ומוגבל, שיש לו גם יתרונות וגם חסרונות. דהיינו, החיפוש אחרי האהבה המוחלטת, שבה האדם אוהב בלב שלם, דהיינו, שהאדם לא רואה שום חיסרון בדבר, הוא זה שמונע מהאדם למצוא אהבה ולהתאהב בלב שלם, בדבר אחר מוגבל. שבו, הוא לא יכול למצוא רק אהבה. אלא הוא מבין לפחות בתת המודע שלו, ... אהבה יחסית, כלפי דבר מוגדר כלשהו. ואדרבה, זה שהאדם לא מחפש אהבה מוחלטת, זה מוביל לכך, שהוא כן יכול לאהוב באופן יחסי, דבר כזה או אחר. או במילים אחרות, זה שהאדם מוכן גם לשנוא, זה מה שמאפשר לו לאהוב. כי אם האדם לא יהיה מוכן לשנוא בכלל, הוא יחפש אהבה מוחלטת, ולא יוכל למצוא אהבה יחסית, אלא רק אהבה מוחלטת. ודווקא המוכנות של האדם להיות גם בתחושה של שנאה, ולא רק לאהוב בלב שלם, זה מה שמאפשר לו להתאהב בדבר מוגבל, שיש בו גם חסרונות. וחוסר חיפוש האהבה המוחלטת, הוא זה שמאפשר למצוא אהבה יחסית. וכמובן שאפשר לתת ...
אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 2אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 2 והרעיון הוא, שכל חיפוש אחרי אהבה יחסית, או אהבה כלשהי בכלל, הוא תמיד נובע מתוך חוסר אהבה מוחלטת. והוא תמיד, מרחיק את האדם מהאהבה המוחלטת. כי באהבה המוחלטת, לא מחפשים אהבה, כי יש תמיד אהבה. וכל חיפוש אהבה באשר הוא, הוא מחזק את החשיבה השיפוטית, שהיא אוהבת רק עם תנאים ועם סיבות, ושהיא יוצרת, אהבה יחסית. ונראה אם כן, כי האהבה היחסית, היא מנוגדת, לאהבה המוחלטת. ... מרחיק את האדם מאהבה יחסית. כי לחפש אהבה מוחלטת, פירושו, להפסיק לחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת פירושה, רק לאהוב, ולהיות במצב של רק אהבה, שאין בה שום שנאה כלל. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, ... בעצם מרחיק את עצמו מלמצוא אהבה מוחלטת. שכדי למצוא אותה, לשם כך צריך להפסיק לחפש דבר מוגדר כלשהו, שאפשר לאהוב אותו בגלל היתרונות היחסיים שלו. אלא, צריך להתחיל לנסות לאהוב כל דבר, כולל החסרונות שלו. ומנקודת המבט הזו שביארתי לעיל, אהבה יחסית ואהבה מוחלטת, הן אהבות מנוגדות אחת לשנייה. ... כלשהי. כי כפי שאמרנו, אהבה יחסית, היא מצב, שבו יש גם אהבה וגם שנאה. אלא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב מאשר שונא. שאז, האדם אומר שהוא אוהב את הדבר, והוא מתכוון לומר, שהוא באופן מודע, יותר מודע לרגשות האהבה שלו, יותר מאשר לרגשות השנאה שלו כלפי ... כלל. ואם ניקח בן אדם, וניקח ממנו באופן מוחלט, את הרצון למצוא אהבה מוחלטת, הרי שבכך בעצם גרמנו לו לאהוב באופן מוחלט, את חוסר האהבה המוחלטת. זא, האדם מחפש אהבה מוחלטת, כדי להגיע למצב של רק אהבה. וזה נובע, ... כי אם האדם בלב שלם, היה מוכן להרגיש גם שנאה, הרי שממילא הוא לא היה מחפש אהבה. והאדם מחפש לאהוב, רק בגלל שהוא לא מוכן גם לשנוא. והאדם רוצה רק לאהוב, ולכן הוא רוצה תמיד למצוא עוד יותר אהבה וכמה שיותר אהבה. ואם לאדם לא היה שום רצון כלשהו, למצוא ... אהבה, אלא האדם מוכן גם לשנוא ולהיות במצב של שנאה. ואם האדם באמת היה מוכן גם לשנוא ולא רק לאהוב, הרי שממילא האדם לא היה מחפש אהבה יחסית. כי תמיד הוא כבר היה, באהבה המוחלטת. ונחדד: מי שבאופן מוחלט, ... רע, ומאחר שהאדם גם לא מוכן בלב שלם מלכתחילה להרגיש גם רע. דהיינו, גם אם האדם מוכן לסבול בשקט ולאהוב את מה שיש, הרי שהאדם לא מוכן מלכתחילה בלב שלם, להרגיש גם רע. אלא, האדם מלכתחילה, רוצה להרגיש רק ... כי הוא היה מרוצה בלב שלם, מכך שיש לו אהבה יחסית כלפי המציאות, כי הוא בלב שלם, לא מחפש לאהוב בלב שלם. ואז ממילא בלב שלם, הוא אוהב בלב שלם, את זה שהוא לא אוהב בלב שלם. ואז ממילא, האדם לא היה מחפש לאהוב אהבה יחסית. כי הוא בלב שלם, מרוצה מכך שהוא לא אוהב בלב שלם. ושוב פעם נחדד: רצון לאהבה מוחלטת = רצון להיות במצב של: רק אהבה, ולא במצב של: גם ... של חוסר אהבה, אז ממילא תמיד יש אהבה מוחלטת, ואז אין חיפוש אהבה כלשהו. וחיפוש אהבה, פירושו, שהאדם לא אוהב את השנאה. כי אם האדם אוהב את השנאה בלב שלם, אז למה שהוא יחפש אהבה?! וחיפוש אהבה נובע, רק משום שהאדם לא אוהב בלב שלם את השנאה. שזה אומר, שהוא בתוך תוכו, רוצה להגיע למצב של רק אהבה. שבו, אין שום שנאה ... זה לא רק טוב. אבל מי שיתבונן על הדברים באופן מוחלט, הוא יראה מיד, כי הדבר אינו אפשרי. כי לאהוב משהו בלב שלם ובלי שום תנאים, פירושו כמובן, לאהוב את הדבר, בלב שלם בלי שום תנאים. ולאהוב את הרע בלב שלם בלי שום תנאים, פירושו, לאהוב את הרע בלב שלם, בלי להציב תנאים על הכמות של הרע. דהיינו, אם האדם אוהב באמת באופן מוחלט גם את השנאה וגם את הרע, הרי שהוא אמור לאהוב את השנאה ואת הרע, גם אם הוא מרגיש שהם יותר מהטוב. כי אם האדם באמת מקבל ומכיל בלב שלם, ...
אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 1אהבה מוחלטת, אהבה יחסית, למה קשה למצוא אהבה? למה קשה לאהוב? אהבות מנוגדות, אהבות משלימות, רק לאהוב, רק אהבה - חלק 1 ובו יתבאר, מהי אהבה מוחלטת ומהי אהבה יחסית? ויתבאר, מהו ההבדל שבין שני סוגי האהבה האלו? ויתבאר, כיצד החיפוש אחרי אהבה מוחלטת, גם מחזק וגם מחליש, את האהבה היחסית? ויתבאר, כיצד המרדף אחרי אהבה יחסית, מחליש וגם מחזק את האהבה המוחלטת? ויתבאר גם, למה קשה לאהוב? ולמה קשה למצוא אהבה? ולמה דווקא הרצון לאהוב, למה הוא יכול להחליש את האהבה? ולמה לפעמים, דווקא הרצון לאהבה, דווקא הוא יוצר שנאה? ולמה לפעמים, דווקא השנאה וחוסר הרצון לאהוב, למה דווקא הם יוצרים אהבה? ועוד. ומי שיתבונן בעניין יראה, שיש שני סוגים של אהבה. יש אהבה יחסית ויש אהבה מוחלטת. ואהבה יחסית פירושה, אהבה, שהאדם אוהב, עם תנאים ועם סיבות. וכאשר האדם אוהב עם תנאים ועם סיבות, אז האהבה שלו, היא מעורבת, גם עם שנאה. דהיינו, האהבה היא לא שלמה. כי כאשר ... וסיבות, הם בשכל של האדם. שהשכל של האדם, שופט את הדבר. והאדם רואה את הטוב שיש בדבר, ואז האדם אוהב את הדבר, בגלל הטוב שיש בו. וכאשר האהבה נובעת מהשיפוטיות השכלית של האדם, אז האהבה, היא רק יחסית. ולמה? ... שנאה. והיא אהבה, שאינה אהבה שלמה בלב שלם. ואהבה כזאת, נקראת, אהבה יחסית. שפירושה הוא, שבאופן יחסי, האדם יותר אוהב את הדבר, מאשר שונא אותו. דהיינו, שהאדם יש לו רגשות מעורבים, גם של שנאה וגם של אהבה, וגם של נייטרליות, כלפי הדבר. ובאופן יחסי, האדם יותר אוהב, מאשר נייטרלי, ומאשר שונא את הדבר. וזאת נקראת, אהבה יחסית. ויש גם עוד סוג אחר של אהבה, שנקראת אהבה ... שאין בה שום שנאה? וגם לא נדון, האם בכלל קיימת אהבה מוחלטת שכזו? והאם זה בכלל טוב או רע, לאהוב בלב שלם, בלי שום שנאה? וכל הדברים האלו, כבר ביארתי אותם במקומות אחרים. וכאן, כן נדון במערכת היחסים שיש, ... גם אהבה יחסית וגם אהבה מוחלטת. והרצון של האדם להשיג אהבה יחסית, מתבטא בכך, שהאדם במשך החיים שלו, מנסה לאהוב כל מיני דברים, שהוא יודע מראש, שהם לא יספקו לו אהבה מוחלטת. ומצד האמת, שום דבר בעולם, לא יכול לספק לאדם אהבה מוחלטת. ולמה? כי שום דבר בעולם, הוא לא מושלם. ולכן, אי אפשר לאהוב שום דבר בעולם, בצורה מוחלטת. וכאשר האדם מתאהב באיזה דבר שקיים בעולם, הרי שהאדם מנסה להפיק מכך אהבה. אבל, האהבה הזאת, היא תמיד רק אהבה יחסית בלבד. כי כפי שאמרנו, אהבה מוחלטת, פירושה, שהאדם אוהב בלב שלם, ושאין לאדם שום שמץ של שנאה כלפי הדבר. ומאחר ששום דבר בעולם אינו מושלם, ממילא זה אומר, ... גם תחושה של חיסרון כלשהו, וגם תחושה רעה כלשהי, מכל דבר שהוא שקיים בעולם. וכאשר האדם מחפש אהבה, ומנסה להתאהב בדבר כזה או אחר, הרי שבכך, בעצם האדם מחפש אהבה יחסית. כי אהבה מוחלטת, דהיינו, מצב תודעתי, שבו יש ... את זה, על ידי אהבה של דבר מוגדר כלשהו. כי הדבר המוגדר, אין בו שלמות, וממילא גם אי אפשר לאהוב אותו באמת בלב שלם. כי הלב בתוכו, רואה את האמת. שאין בדבר שלמות, ולכן אין אהבה מוחלטת, אלא רק ... את צורת ההסתכלות שלו על העולם. כי כל זמן שהאדם רואה חיסרון כלשהו בדבר כלשהו, הוא לעולם לא יוכל לאהוב את הדבר בצורה מוחלטת, אלא רק בצורה יחסית בלבד. ואהבה מוחלטת, מגיעה, רק על ידי שינוי פנימי של צורת ... כולו רוצה למצוא אהבה מוחלטת. כי ברגע שהאדם מתמקד בלחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא באמת אוהב את האהבה המוחלטת בצורה מוחלטת. כי מי שאוהב את האהבה המוחלטת בכל ליבו ובלב שלם, הוא יחפש רק אותה וגם יקבל אותה. אבל ברגע שהאדם מחפש אהבה יחסית, הרי שבכך הוא מראה, שהוא לא מספיק אוהב את האהבה המוחלטת. דהיינו, אפילו קצת שונא את האהבה המוחלטת, והוא נוטש אותה לטובת האהבה היחסית. והרעיון הוא, שהחיפוש ... כי הוא גורם לאדם, לא להתמקד רק בחיפוש האהבה המוחלטת, אלא באהבה היחסית. ובנוסף, אהבה מוחלטת, היא כאשר האדם אוהב בלב שלם, בלי שום תנאים ובלי שום סיבה כלל. וכאשר האדם מתאהב בדבר כלשהו, בגלל סיבה כלשהי ובגלל תנאים כלשהם. דהיינו, כאשר האדם מחפש אהבה כלשהי, הרי שבכך בעצם הוא מרחיק ... מי שמחפש אהבה, בכך, הוא בעצם מרחיק את עצמו מהאהבה המוחלטת. כי לחפש אהבה, פירושו, לחפש דבר, שאותו אפשר לאהוב. ובאהבה המוחלטת, אפשר לאהוב כל דבר, כי הרי אין שום תנאים או סיבות לאהבה. ובאהבה מוחלטת שאין בה שום שנאה כלל, בה לא מחפשים אהבה, כי בה יש תמיד אהבה. כי כאשר אין שום שיפוטיות כלשהי, אז ממילא אוהבים את הכל תמיד בלב שלם, ואין שום צורך או יכולת לחפש אהבה. וברגע שהאדם מחפש אהבה, הרי שבכך הוא ...
לפניך חלק מהנושאים שבאתר... מה מעניין אותך?