... או חיסרון, חיפוש השלמות יוצר חיסרון, האם יש שלמות, האם הגעת לשלמות, אמונה או שכל, אולי השכל טועה - פרומו שאלה: האם אמונה זה טוב או לא טוב? אליעד: זה טוב, בתנאי שאתה הולך עם זה עד הסוף. זה לא טוב, אם אתה לא הולך עם זה עד הסוף. לגבי שכל, זה טוב אם אתה הולך איתו עד בסוף, זה לא טוב אם אתה לא הולך איתו עד הסוף. אין הבדל בין אמונה לשכל, השאלה אם אתה הולך עם זה עד הסוף. שאלה: אני באתי לכאן כי אני מאמין שיש כאן משהו, אני לא רוצה ללכת על אמונה. אליעד: תבדוק, תחקור. שאלה: מי אמר שזה נכון? אליעד: אף אחד, רק אני אומר. תבדוק, תיקח את מה שאני ... כי אולי פה יש משהו שאולי יביא אותך לשלמות. שאלה: מי אמר שיש שלמות? אליעד: נכון, תבדוק. שאלה: השכל שלי אומר שאין. אליעד: אתה בטוח? שאלה: עכשיו השכל אומר לי שאין. אליעד: יפה, אז אתה חושב שאולי יש שלמות. שאלה: כרגע האמונה שלי, שיש דואליות. מבחינה שכלית יש דואליות. מצד השכל, זה מה שהשכל אומר שיש דואליות. אליעד: שים לב שאתה אומר את האמת, "מצד השכל תמיד יש דואליות", ומכאן יש לך ספק בשכל, שאולי השכל לא צודק. אתה לא אומר, תמיד יש דואליות, אלא אתה אומר שמצד השכל יש דואליות, כך שבתוכך אתה חושב שאולי השכל לא צודק. אולי השכל לא צודק? איך נדע? צריך לבדוק. שאלה: אז זאת השאלה הכי חשובה, לפני כל הדברים האחרים, האם השכל צודק או לא? אליעד: אני מסכים איתך, שהשאלה הראשונה שהאדם צריך לשאול את עצמו, האם השכל צודק. כי אם תגלה שהשכל לא צודק, אז ממילא יש שלמות. שאלה: מי יגלה זאת? אליעד: אתה. שאלה: אבל אני זה השכל שלי. אליעד: לא, תבדוק. כול מה שהוא אמר זה נכון. הוא אמר שהשכל אומר שיש נפרדות, ואנחנו מחפשים את השלמות. אז אולי לא צריך לחפש את השלמות. עכשיו מה אני אומר, שכול מה שהספר הזה מסביר, שאם אתה רוצה להיות אלוהים, אתה חייב להבין את מהות השכל, אתה חייב להבין את מהות התפיסה שלך שמפרידה בין הצורה לבין המהות. זה מה שאני טוען, שקודם כל תבין את מהות השכל. למה האדם רודף אחרי השלמות? כי הוא אומר שזאת לא השלמות. זה שולחן ולא חדר, אני לא השלמות אני לא המציאות, ולכן הוא רודף אחרי השלמות. אבל למה אתה אומר, אני לא מושלם? כי יש לך שכל שאומר לך שאין שלמות.

אמונה או שכל - אמונה, שהיא שכל שהוא אמונה כי לפעמים נדמה לאדם שהוא מאמין באיזה דבר, באמונה "אמיתית" בלי שום שכל. ועל האדם לדעת את האמת, שכל האמונות שלו והדברים שנראה לו שהוא בטוח בהם בלי שכל, הם כולם שכל, שהוא כ"כ שקרי, עד שהוא נראה לאדם כ"כ אמיתי, עד שהאדם חושב שהוא יודע שזאת האמת, בלי שום שכל כלל, למרות שבאמת, הכל מבוסס על שכל שקרי. כגון לדוגמא אמונה באלוהים. שיש כאלו שנדמה להם שהם מאמינים באלוהים, בלי שום שכל כלל. וכאשר הם היו ילדים קטנים, הם עוד לא האמינו באלוהים, כפי כמה שהם מאמינים בו היום. ובכל יום, האדם המאמין, הוא מתחזק באמונה שלו באלוהים. וזה אפשרי, רק משום שזאת לא באמת אמונה, אלא שזהו שכל שקרי, שהוא אוסר על האדם לחקור ולגלות את שורשו, ולכן הוא נקרא אמונה, אך באמת זהו שכל לכל דבר ועניין. כי יש סיבה למה האדם מאמין באלוהים ולא באיזה מפלצת ספגטי מעופפת אחרת. ואם יש סיבה, אז יש שכל, וזאת לא

שכל / חוכמה. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? מהו שכל אין סופי? פילוסופיה. לוגיקה. בעיית האינדוקציה. אינדוקציה. דדוקציה. שכל. מהו שכל אמיתי? מהו שכל מוגבל? קיימים 2 סוגים של שכל. שכל מוגבל וסופי ושכל אין סופי. השכל של האדם האנושי הוא השכל הסופי. השכל של המציאות ושל האמת האובייקטיבית, הוא השכל האין סופי. מה ההבדל ביניהם? עיקר מהותו של השכל המוגבל, היא חוסר היכולת שלו לראות 2 דברים שונים כדבר אחד. שכל מוגבל רואה בשני הצדדים של המטבע שני ניגודים, במקום ... של המציאות. ברגע שהאדם מסוגל להסתכל על התמונה המלאה של המציאות = על המהות של המציאות = על המטבע כולו, באותו הרגע האדם מבין שכל הדברים כולם שנראים כשונים זה מזה, הם בכלל דבר אחד. ככל שהשכל של האדם גדול יותר, כך הוא מסוגל להכניס לתוכו את הידיעה הזאת, שהיא שכל ההפכים שיש בעולם, הם בכלל מהות אחת. כאשר יש לאדם שכל אמיתי = רואה את האמת האובייקטיבית = הרצון הופך לשלם = מרגיש טוב באמת = אינו מחפש תכלית / תמיד נמצא בתכלית. ...

אמונה וידיעה - להאמין או להבין? מהי אמונה אמיתית? ולמה להאמין? לכל אדם בעולם יש אמונות כלשהן. כל הנחה שאותה האדם מניח בלי לדעת אותה בוודאות, הרי שהיא סוג של אמונה. לדוגמא, האדם לוחץ על מתג החשמל כדי להדליק את האור. האדם מאמין שהאור יידלק כאשר הוא יחלץ על המתג. כך שלכל אדם יש בחייו אמונות כלשהן. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי באמת גם מה שנקרא אצל האדם "אמונה", הרי שזאת לא באמת אמונה שלמה, אלא רק שכל במינון כלשהו. דהיינו, כאשר האדם חושב שהוא מאמין במשהו, כגון לדוגמא כאשר האדם אומר "אני מאמין ש"... וכיו"ב, הרי שמצד האמת הוא לא באמת מאמין, אלא הוא "חושב ש"... דהיינו, האמונה של האדם היא לא באמת אמונה אלא היא בכלל שכל. האדם נולד ללא אמונה כלשהי, לפחות לא בצורה מודעת. האדם נולד בלי ידיעה כלשהי ובלי דעה כלשהי על העולם. האדם לומד בחייו דברים שונים, ואז מתפתחות אצל האדם אמונות שונות וידיעות שונות. אמונה לא נוצרת מעצמה. אמונה נוצרת אצל האדם בעקבות תהליך כלשהו. אפשר לקחת כל אמונה שיש בעולם, ולראות שזה שמאמין בה, לא נולד מאמין בה. אלא הוא התחיל להאמין בה, אחרי שהוא עבר משהו / הבין משהו, ואז הוא החליט להאמין בדבר כלשהו. וזה בעצם אומר,