... ורע - לא טוב ולא רע, על ידי אמת נייטרלית - הרמוניה עם המציאות, מסירות נפש, שיפוטיות נייטרלית ובו יתבאר, מהי הרמוניה? ואיך לחיות בהרמוניה עם המציאות? ועוד. וכפי שכבר ביארתי, בעולם שלנו, כל זמן שהאדם קיים ושיש לו רצון עצמי כלשהו, הרי שתמיד הוא ירגיש, גם טוב וגם רע. כי כל זמן שיש לאדם רצון כלשהו, הרי שיש לאדם שיפוטיות כלשהי כלפי המציאות. ואז ממילא האדם מרגיש תמיד, גם טוב וגם רע בעוצמות שונות. וכאן יתבאר, כיצד האדם יכול להביא את ... מוחלטת לגמרי עם המציאות, דהיינו, לחוות את המציאות, בלי שום העדפה אישית כלשהי, עליו לנסות להתמכר ולהתחבר, למשהו שהוא נייטרלי ושהוא לא מתחשב בשום העדפה אישית כלשהי. כי יש במציאות שלנו דבר אחד ויחיד, שהוא נייטרלי לגמרי, ושהוא לא מתחשב בשום צורה שהיא, בהעדפה של טוב או רע. ומי שיתחבר לדבר הזה, יתאהב בו, ילמד אותו, יחשוב עליו וכולי, ויהפוך להיות אחד איתו, ממילא גם הוא יהיה נייטרלי לגמרי, בלי שום תחושה של טוב או רע. והדבר היחיד בעולם, שאין לו שום העדפה אישית כלשהי, ושהוא מתעלם לגמרי משיקולים של טוב או רע, הדבר הזה נקרא, אמת נייטרלית. ואמת נייטרלית פירושה, אמת, שאין בה שום העדפה אישית של טוב או רע. כי יש שני סוגים של אמת. יש אמת לא נייטרלית, דהיינו, אמת שמושפעת מההעדפה האישית של האדם. אבל יש גם אמת נייטרלית, שהיא, לא מושפעת מההעדפה האישית של האדם. כי במשך היום, האדם נתקל בכל מיני דברים שלא ברורים לו. וכאשר האדם נתקל בדבר ... שלנו גם רע, ולא רק טוב כפי מה שהוא רוצה. וכאשר האדם מברר את האמת בכל נושא שהוא, אז ככל שהאדם מברר את האמת בצורה פחות נייטרלית, ובצורה שנובעת יותר משיקולים של טוב או רע, כך האדם מחזק אצל עצמו, את ההתמסרות שלו, לרצון שלו, להרגיש רק טוב ולא להיות מוכן להרגיש גם רע. כי כאשר האמת הנייטרלית באשר היא, עומדת מול הפנים של האדם, והאדם מתעלם ממנה, בגלל שהוא מעדיף יותר להרגיש רק טוב ולא מוכן להרגיש גם רע, אז ... לדעת את האמת בכל מחיר, גם אם ידיעת האמת, תגרום לו להרגיש רע. וככל שהאדם מוסר את נפשו ומתאמץ בכל כוחו להתחבר אל האמת הנייטרלית, שלא אכפת לה מטוב או רע, אלא היא נייטרלית לגמרי, ככל שהאדם מתאהב בה יותר, ולומד אותה יותר, ומברר אותה יותר, כך הוא פחות ופחות אכפת לו אם הוא מרגיש טוב או רע. ... נפשיים וסבל נפשי, ורע אין סופי, תמורת הבנת האמת באשר היא, על ידי זה הוא מתאחד עם הדבר שאותו הוא אוהב, שזאת האמת הנייטרלית, שאין לה שום העדפה אישית של טוב או רע. ואז ממילא האדם נמצא בהרמוניה מוחלטת עם המציאות כולה, וחי חיים טובים באמת. ורק נחדד ונבהיר: כי האדם לא מוכרח להיצמד אל האמת הנייטרלית בכל כוחו, בלי שום העדפה אישית. כי זכותו של האדם, בבחירה חופשית מלאה, לבחור לסבול מהרע שיש בעולם, ולבחור להשתתף במשחק ... הרע באשר הם. אבל האדם בהחלט כן מוכרח להבין, שדרך המילוט היחידה מחוויית הנפרדות של טוב ורע, היא על ידי התחברות לאמת נייטרלית, שאין בה טוב או רע. וככל שהאדם מחובר אליה יותר, כך הוא גם נהנה יותר ממשחק החיים, של הטוב והרע וכולי כנ"ל. ...

שיפוטיות, חשיבה שיפוטית, להיות שיפוטי, שיפוטיות אמיתית, שיפוטיות נייטרלית, שיפוטיות עצמית ובו יתבאר, העניין של שיפוטיות, האם היא טובה או רעה? ושיפוטיות פירושה, להביע את דעתך לטוב ולרע, לגבי דברים שונים שאתה רואה. כי האדם במשך ... שהאדם מביע את דעתו כלפי חוץ, אלא גם השיפוטיות העצמית של האדם את הדבר, כלפי עצמו, גם זו הבעת דעה. דהיינו, שיפוטיות, היא לא רק כאשר האדם אומר לאנשים אחרים מהי דעתו על דבר כלשהו, אלא גם כאשר ... לעצמו, מהי דעתו על דבר כלשהו, גם זוהי שיפוטיות. ויש כאלו שיאמרו, ששיפוטיות היא מוכרחת. כי אם האדם לא ישפוט את העולם שבו הוא חי, לטוב או לרע, אז לא ... ואת הזהות האישית שלו וכולי. אבל, בשיפוטיות ובהבעת דעה עצמית, יש גם חיסרון. והוא, שהאדם מפסיק להיות נייטרלי, ומפסיק לחיות בהרמוניה עם המציאות. כי כאשר יש לאדם שיפוטיות כלשהי לגבי המציאות. אז, אם השיפוטיות שלו כלפי המציאות, היא לטובה, דהיינו, שהאדם שופט את המציאות לכף זכות ורואה את ... רע. ותכף ומיד ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי לגבי איזה דבר, מיד יש לאדם רגש מעורב כלפי אותו הדבר. ז"א שאם אין שום שיפוטיות כלפי דבר כלשהו, אז ממילא האדם לא חווה רגש כלשהו כלפי הדבר. כי כאשר אין כל שיפוטיות של טוב ורע, הרי שאין רגש של שנאה ואהבה כלפי הדבר. אבל ברגע שיש שיפוטיות כלשהי, אז מוכרח שהאדם יחווה רגשות מעורבים כלפי כל דבר באשר הוא. ולמה? כי בכל ... גם צד לומר, שאולי עדיף שהאדם יהיה בלי שיפוטיות כלשהי לגבי הדברים. כי ברגע שהאדם מתחיל להיות שיפוטי, הוא כבר מתחיל להרגיש גם רע כלשהו. ומי שלא רוצה להרגיש רע בכלל, עליו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי כל דבר שהוא. ובנוסף, מי שמנסה להיות אמיתי ואובייקטיבי כמה שיותר, הרי שנראה לומר, שעליו להשתדל להיות לא שיפוטי בשום צורה שהיא. כי כל שיפוטיות בעולם, היא סובייקטיבית. כי מבחינה נייטרלית לגמרי, אין טוב או רע. וממילא שיפוטיות נייטרלית לגמרי, לא יכולה להביע שום דעה על שום דבר. ולכן, מי שרוצה להיות אובייקטיבי לגמרי, כדאי לו לא להיות שיפוטי בכלל, כלפי שום דבר בעולם. אבל, מי שלא יהיה שיפוטי לגבי שום דבר בעולם, הוא גם לא יוכל לחיות בעולם. כי בלי

נייטרליות, דעות קדומות, אמונות, חשיבה נייטרלית, אינטרסים אישיים, להיות נייטרלי, אובייקטיביות ובו יתבאר, מהי נייטרליות? ומהי חשיבה נייטרלית? האם באמת יש אפשרות לחשוב בצורה נייטרלית לגמרי? מה היתרונות ומה החסרונות של שיפוטיות נייטרלית? כיצד להיות נייטרלי? והאם כדאי להיות רק נייטרלי? ונייטרלי פירושו, שהוא אינו נוטה לצד כלשהו בגלל אינטרס אישי. אלא הוא שופט את ... / פרות קדושות וכיו"ב. אלא נקודת מבט, שרואה את הדברים כפי מה שהם, בלי נגיעה אישית וכולי. וזאת נקראת חשיבה נייטרלית, חשיבה שהיא בלי נגיעות אישיות ובלי אינטרס אישי. ומי שיתבונן בעניין יראה, כי לכאורה, רצוי שתהיה לאדם חשיבה נייטרלית. כי חשיבה נייטרלית, לא מסתירה מהאדם מידע, שהאינטרס האישי של האדם, מסתיר אותו ממנו. ... לא רואה את כל התמונה המלאה, בגלל ניגוד אינטרסים שלו, עם חלקים שונים בתמונה המלאה. ומי שיצליח לפתח חשיבה נייטרלית, ממילא הוא יוכל לראות תמיד את כל המידע, ולקבל החלטות נכונות יותר וכולי. אבל המחשבה שאומרת, שמי שהוא נייטרלי, הוא יכול להחליט החלטות נכונות יותר, היא עצמה מחשבה שגויה. או במילים אחרות, דעה שאומרת, שחשיבה נייטרלית, יכולה לעזור לאדם בחיים, להרגיש יותר טוב, היא מחשבה שגויה. ולמה? כי יש שני סוגים של נייטרליות. ויש נייטרליות יחסית ויש נייטרליות מוחלטת. וניטרליות יחסית, פירושה שאין לאדם הרבה אינטרסים אישיים ושאין לאדם הרבה דעות קדומות. אבל בהכרח שיש לאדם אינטרסים אישיים ודעות קדומות כלשהן. כגון לדוגמא שופט בבית משפט. שהוא אמור לשפוט בצורה נייטרלית. אבל הוא לעולם לא יכול להיות נייטרלי לגמרי. כי הוא עדיין כפוף לדעה הקדומה שלו, שהיא בעצם החוקים, שלפיהם הוא שופט את האדם. ומי שהוא יהיה בניטרליות מוחלטת, ממילא לא תהיה לו שום דעה עצמאית כלשהי, ושום העדפה כלשהי, לגבי כל נושא שהוא בעולם. כי מקום נייטרלי לגמרי, הוא מקום שאין בו שום דעה קדומה כלשהי. וכל מה שהאדם יודע באשר הוא, זה הכל אמונות ... כלשהי, כל מה שהאדם בטוח בו, הוא בעצם דעה מוקדמת, והנחת יסוד, שעליה מתבסס האדם. וכמו כן, בנקודת מבט נייטרלית לגמרי, אין שום אינטרס אישי. וכאשר אין שום אינטרס אישי, ממילא גם אין שום אפשרות לקבל תועלת אישית בצורה כלשהי. כי כאשר אין אינטרס אישי כלשהו, ממילא, זה שהוא חושב בצורה נייטרלית, זה לא יכול לעזור לו בשום צורה. כי הרי אין לו שום אינטרס כלשהו. וכדי שתוכל לצמוח לאדם ... לשם כך האדם צריך להיות עם אינטרס אישי כלשהו. וכאשר יש לאדם אינטרס אישי כלשהו, ממילא הוא כבר לא נייטרלי ב 100%. ואפשר לומר, שהתועלת של מי שהוא בנייטרליות מוחלטת, הוא זה שאין לו שום אינטרס אישי. אבל מצד שני כשאין שום אינטרס אישי, גם אין ממש שום תועלת. ובסיכומו של דבר, האדם יכול להיות נייטרלי לגמרי. אבל, כאשר האדם יהיה