אין דבר העומד בפני הרצון - השגת האין סוף... שעומד בפני הרצון, ועניין השגת האין סוף, על ידי רצון אין סוף. ואין דבר העומד בפני הרצון, בתנאי שהוא רצון של אמת. ואמת היא אמת, ואין בה שום שקר כלל. וכל זמן שהרצון הוא לא רק של אמת, הרי שהוא לא רצון אמיתי אלא רצון של שקר, וממילא יש המון דברים שעומדים בפניו. ורצון של אמת, הוא כאשר הרצון הוא אחד. דהיינו, שיש לאדם רצון אין סופי אחד, כלפי דבר אחד ויחיד. כי כל זמן ... הנחשק. ומאחר שהנחשק הוא בגודל אין סופי, כי הוא השלמות עצמה, לכן גם החשק, צריך להיות אין סופי, שזהו רצון של אמת. וכל זמן שיש לאדם עוד רצון, מלבד הרצון להשגת השלמות, הרי שזהו לא רצון של שלמות באמת. כי יש ... כי אין שם שום חיסרון כלל באמת. וכדי להשיג את הנחשק הזה שהוא שלמות של אמת, לשם כך צריך רצון של אמת אמיתית. ולכן רצון שהוא סופי, דהיינו, שיש לאדם עוד רצונות נוספים, הוא לא רצון של אמת אמיתית. כי הוא לא המסובב של הרצונות. ורק הרצון הראשון, רק הוא המסובב של כל הרצונות, ורק הוא רצון של אמת, שהוא מחויב המציאות והוא לא נשען על שום דבר אחר שקודם לו. והאדם לא יכול להשיג את האין סוף, ... הרצון הנוכחי של אלוהים. כי כל מה שישנו, הכל בזכות הרצון האמיתי של אלוהים. כי אצל אלוהים, הרצון הוא רצון של אמת. מאחר שלא קודמת לו סיבה כלשהי, כי אלוהים הוא המסובב הראשון וכולי. וכל המציאות כולה, מקבלת את החיות שלה, מרצון של אמת. כי כמו שנדמה לאדם שהדבר אינו אפשרי, שהוא יחווה את השלמות שהיא נגד מהותו, כך גם הדבר לא אפשרי ... נפרדות, הנה אעפכ המציאות היא שיש צמצום וכולי. וכיצד הדבר אפשרי? ואיך המציאות משתנה נגד חוקי השכל? אלא שיש רצון של אמת, שהוא חזק יותר מכל דבר אחר. והרצון של אמת שיש לאלוהים, הוא גורם לכך, שהאין סוף יוכל לצמצם את עצמו. כי מצד האלוהים, הנחשק הגדול ביותר, הוא דווקא ... (והכל מצד הנפרדות. כי מצד האחדות, הכל אחד ממש). ולאלוהים יש רצון אמיתי ואין סופי, שתהיה מציאות שנפרדת ממנו. ורצון של אמת, אין דבר שעומד בפניו. ולכן המציאות קיימת. והכל בזכות הרצון של האמת. ואם לרגע אחד יתבטל הרצון של אמת של הבורא, שתהיה הבריאה, באותו הרגע ממש לא יהיה שום רגע ושום מקום ושום ישות כלל, אלא הכל יחזור ... האחדות. ומצד חוקי השכל, אין אפשרות שהאחדות תהווה את הנפרדות, כי זה דבר והיפוכו (כפי שכבר ביארתי במקום אחר). והרצון של אמת, הוא מכופף את כל החוקים שיש בעולם. ואין שום חוק, מעל הרצון של אמת. שהוא המחוקק הראשון. (ומי מחוקק את הרצון עצמו? ומי מחליט שהוא יהיה החוק החזק ביותר? את זה ביארתי במקום אחר). ונמצא אם כן, כי קיומה של הנפרדות, הוא אפשרי רק בגלל הרצון של אמת של אלוהים. והדבר אפשרי גם לכיוון ההפוך. שבו הנפרדות יכולה לחזור ולהיכלל ממש באין סוף כישות אחת ממש. ולמרות שזה נגד השכל, כי הסוף שונה במהותו מהאין סוף, אעפכ אין דבר העומד בפני הרצון של אמת. ואלוהים מהצד שלו, רוצה ברצון של אמת, שהאדם יהיה רחוק ממנו. ולכן האדם נפרד בתודעה שלו מהשלמות של המציאות. כי רצונה של המציאות, הוא שהאדם יהיה ... שמהווה אותה, על ידי זה הרצון של האדם, מתגבר על הרצון של האלוהים. ואצל אלוהים, הרצון הוא תמיד רק רצון של אמת, כי שום סיבה לא מניעה את רצון האל. ואצל האדם הרצון הוא לא של אמת, כי הוא תמיד מונע ... חיצוני כלל. והאמת, מבטלת את הרצונות החיצוניים, ומשאירה רק את הרצון הפנימי. ואז מגיעה נקודה כלשהי, שבה יש לאדם רצון של אמת, להתאחד עם המציאות. ובנקודה הזאת, הרצון הזה, הוא מבטל את הרצון של המציאות, שהאדם יהיה נפרד ממנה. ומצד המציאות ... העומד בפני הרצון, וגם לא חוקי הפיזיקה / העולם / השכל, שום דבר לא עומד בפני הרצון. ובתנאי שהוא רצון של אמת אין סופית, דהיינו, שהרצון הוא יחיד וכולי כנל.